על פי סקר פיו החדש רוב יהודי ארה"ב דואגים לישראל ואף חשים חיבור אליה. עם זאת, כמעט מחצית מהם כלל או כמעט לא יודעים דבר על תנועת ה-BDS, תנועת החרם המנהלת קרב תודעתי בינלאומי כנגד מדינת ישראל. מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי מצביע על גשר אפשרי אחד, בין פערי הידע והקירבה שבלב.

סקר פיו החדש מספק נתונים מעודדים יותר ומעודדים פחות, ביחס לקשר של יהודים אמריקאים כלפי ישראל. מעל 80% מן היהודים האמריקאים חשים, כי דאגה לישראל היא מרכיב הכרחי או חשוב בזהותם היהודית, וכמעט 60% חשים קשר רגשי חזק או מסוים לישראל. מאידך, גם בסקר הזה עולה כי הקשר הרגשי והדאגה חזקים יותר בקרב בני הדורות המבוגרים, יהודים מעל גיל 50, והוא נחלש בקרב הצעירים מתחת לגיל 30.

ד״ר גתית פז לוי היא עמיתת מחקר במכון למדיניות העם היהודי jppi ירושלים, ומרצה במדור לתוכניות מובנות, אוניברסיטת בר-אילן

על פי נתוני מוזיאון השואה בוושינגטון, חיים כיום 195,000 ניצולי שואה בישראל ובעולם. המידע מבוסס על רישום וולנטרי של ניצולי השואה ובני משפחותיהם ב-59 מדינות שונות, בעיקר בצפון אמריקה. בישראל רשומים 178,000 ניצולים.

על פי נתוני מוזיאון השואה בוושינגטון, חיים כיום 195,000 ניצולי שואה בישראל ובעולם. המידע מבוסס על רישום וולנטרי של ניצולי השואה ובני משפחותיהם ב-59 מדינות שונות. בישראל רשומים 178,000 ניצולים

ד״ר גתית פז לוי היא עמיתת מחקר במכון למדיניות העם היהודי jppi ירושלים, ומרצה במדור לתוכניות מובנות, אוניברסיטת בר-אילן

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מה לא נכתב על שטיסל? הסדרה המצוינת שכתבו יהונתן אינדורסקי ואורי אלון ועלתה ב"יס". המשחק המעולה, התסריט, הבימוי, האווירה. הסדרה זכתה לסופרלטיבים רבים בישראל ובעולם. היא מאפשרת הצצה לעולמם המסוגר של החרדים ומעוררת אמפתיה והבנה שמדובר בבני אדם. קרה המקרה, שהעונה השלישית של שטיסל עלתה לשידור בישראל דווקא בימי הקורונה. ימים של שנאה וזעם ציבורי הולך וגובר כלפי האוכלוסייה החרדית. נשאלת השאלה, האם כפי שאנו נפתחים אל הדמויות בשטיסל, אנו מסוגלים כחברה להכיל ולקבל את החרדים גם בחיי היום יום, במציאות.

העונה ה-3 של שטיסל עלתה לשידור בישראל בימי הקורונה. ימי שנאה וזעם ציבורי גובר כלפי הציבור החרדי. האם כפי שאנו נפתחים אל הדמויות בשטיסל, אנו מסוגלים כחברה להכיל ולקבל את החרדים גם במציאות?

ד״ר גתית פז לוי היא עמיתת מחקר במכון למדיניות העם היהודי jppi ירושלים, ומרצה במדור לתוכניות מובנות, אוניברסיטת בר-אילן

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

אם מישהו היה מספר לנו לפני עשור, שבמונדיאל 2026 הנשים יהיו אלו שמובילות את טבלאות הניחושים בקבוצות הווטסאפ, במקומות העבודה ובמפגשי החברים, סביר להניח שרבים היו מחייכים בספקנות.

במשך שנים נתפס הכדורגל כתחום גברי מובהק, כזה שבו הגברים הם אלה שמנתחים משחקים, מתווכחים על מערכים ומנבאים תוצאות. אבל המציאות של 2026 מוכיחה שהעולם השתנה ובגדול.

אור כרמי היא יזמית, יוצרת תוכן ומובילת דעת קהל ברשת. מייסדת לואיסט ג׳ולרי.

יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.

מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.