לנוכח המשבר המתמשך לגבי הרכבת ממשלה בישראל עולים רעיונות שונים, כמו בחירה ישירה לראשות הממשלה. אז לפני שיהיו בחירות חמישיות, אולי הגיע הזמן לשקול רעיונות מחוץ לקופסה. אפשר להעלות לדיון מספר הצעות נוספות, על היתרון והחסרון של כל אחת מהן:

1. הפיכת הבחירות לתוכנית ריאליטי

יתרון: הציבור בישראל מכיר היטב את תוכניות הריאליטי ויוכל להבין את הקונספט החדש במהירות.

הפיכת הבחירות לתוכנית ריאליטי. יתרון: הציבור בישראל מכיר היטב את תוכניות הריאליטי ויוכל להבין את הקונספט החדש במהירות

חסרון: גם כך הבחירות הן כמו תוכנית ריאליטי, שנמצאת בדרך לעונה חמישית (בחירות חמישיות).

2. מינוי ראש ממשלה ברוטציה שבועית ואף יומית

יתרון: כך רבים יוכלו להיות ראש ממשלה והרי רבים רוצים להיות בתפקיד זה, אז הם יוכלו למלא אותו והציבור יוכל לראות מי מתפקד הכי טוב. ניתן גם לשקול פשוט לבטל את משרת ראש הממשלה. המאבק על מי יהיה ראש הממשלה הוא אחת הסיבות העיקריות אם לא הסיבה המרכזית לכל התמשכות המשבר, על כל המשתמע מכך. ברגע שהמשרה תבוטל לא תהיה תחרות עליה וזה ימנע מתחים ובעיות.

חסרון: כאוס במדינה

3. הפיכת ישראל לממלכה

יתרון: מוסדות רבים במדינה מוגדרים ממלכתיים, כמו בחינוך. מעבר לכך רבים מדברים על כך שאין מספיק "ממלכתיות". מכאן שיש הן בסיס והן דרישה למוסד שיהיה יותר ממדינה. אז שיהיה ממלכה.

חסרון: ניסיון העבר מלמד כי ממלכות בישראל לא תמיד הובילו לתוצאות חיוביות (רשימה חלקית: מלחמות אזרחים, מרידות, חורבן וגלות).

4. למצוא מודל שלטוני במזה"ת שיתאים לישראל

רמז: קשור לממלכות אזוריות.

יתרון: מדינות ערב המוגדרות ממלכות כמו ירדן, סעודיה ומרוקו הוכיחו יציבות כולל במהלך הטלטלה העזה בעולם הערבי בעשור האחרון.

חסרון: יש בעייתיות מסוימת באימוץ מודל של ממלכה ערבית (בעיקר למי שחשובות לו זכויות אזרח בסיסיות ופיקוח על השלטון)

לאמץ מודל מזרח תיכוני. יתרון: ממלכות כמו ירדן, סעודיה ומרוקו הוכיחו יציבות בעשור האחרון. חסרון: יש בעייתיות מסוימת באימוץ מודל של ממלכה ערבית (בעיקר למי שחשובות לו זכויות אזרח בסיסיות ופיקוח על השלטון)

5. לחפש מודל מעבר למזרח התיכון

כמו למשל בארה"ב.

יתרון: אמריקה עדיין משמשת מודל לחיקוי בהיותה מעצמת–על עם כלכלה אדירה, צבא חזק, נטפליקס ואמזון (וגם פייסבוק, שיהיה).

חסרון: בחירות בארצות הברית (גם בלי שגורמים חיצוניים משבשים אותן) הן מנגנון מסובך שמוביל לעתים לבחירה של מי שלא זכה לרוב הקולות. רבים, גם בישראל, חושבים שאמריקה זה לא מה שהיא היתה פעם (גם אם מה שהיה פעם זה לא בדיוק מה שהיה פעם).

6. הקמת מדינה דו–לאומית

יתרון: אם מפלגה ערבית, רע"ם, יכולה להיות בממשלה אז למה לא לכלול גם פלסטינים שכנים מהרשות הפלסטינית? מנסור עבאס מרע"ם הפך כעת לשותף לגיטימי, אז מה הבעיה עם מחמוד עבאס (הידוע יותר כאבו–מאזן, יושב ראש הרשות הפלסטינית. רע"ם מזוהה עם האחים המוסלמים, ולא עם הפת"ח שמנהיג את הרשות הפלסטינית אבל לא צריך לדקדק בציציות. כולנו בני אדם בסופו של דבר ובמקרה הזה אף בני דודים).

חסרון: יש לישראל מספיק צרות גם כך.

7. החזרת המנדט הבריטי

יתרון: המשטר ורבים מהחוקים בישראל גם כך מבוססים על ירושה של המנדט הבריטי הזכור לטובה על ידי חלק. בריטניה, לאחר שיצאה מהאיחוד האירופאי כדי להחזיר עטרה ליושנה, עשויה במסגרת זאת לשקול בחיוב לקבל שוב שליטה בארץ ישראל. עם כל המריבה מי יישב במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור – אם נחזור להצהרת בלפור אולי אפשר יהיה לקבל עיסקה טובה יותר. סוג של בית לאומי משופר (עם מרפסת, שיהיה לאן לצאת במקרה שהקורונה תחזור).

חסרון: למה מנדט? אם כבר אז סיפוח לממלכה הבריטית, כולל לנבחרת כדורגל שלהם, ואז סוף סוף יהיה סיכוי לישראל להגיע לשחק במונדיאל.

החזרת המנדט הבריטי חסרון: למה מנדט? אם כבר אז סיפוח לממלכה הבריטית, כולל לנבחרת כדורגל שלהם, ואז סוף סוף יהיה סיכוי לישראל להגיע לשחק במונדיאל

8. החזרת השלטון הרומאי / יווני

יתרון: זה דרך להיות חלק מהאיחוד האירופאי.

חסרון: מה נגיד למכבים? (סתם נלחמתם?) מה נעשה עם מצדה? (הרי הבטחנו שהיא לא תיפול שנית).

9. להכריז על סוף המפעל הציוני

(בכל זאת המפעל נמשך כמעט מאה וחמישים שנה מתוכם יותר משבעים שנה כמדינה. זה לא רע) ולחזור לתפוצות.

יתרון: ענפים שישראל מצטיינת בהם כמו עסקי הייטק, יהלומים, ייצור תרופות, רכיבים אלקטרונים, טפטפות ועוד אפשר להקים בכל מקום. כמו כן אפשר למכור כל מה שיש במדינה שלא ניתן לקחת אותו. ניתן יהיה לקבל תמורתם סכום הגון (בעיקר על מוצרים מבוקשים כמו של "מפעל הטקסטיל" בדימונה).

זה יכסה את החוב הלאומי שתפח בגלל הקורונה לכטריליון, וגם בתקווה ישאיר לכל אזרח (לשעבר) של ישראל די כסף לקנות איפשהו דירת שני חדרים עם חניה, אולי אפילו חניה מקורה.

חסרון: לא חבל לוותר על כל הכיף של ויכוחים ומריבות בין הישראלים על איך לנהל את המדינה היחידה שיש להם?

10. חלוקת ישראל לשבטים

(לפי ההרכב המקורי, מתקופת המקרא או הנוכחי, מתקופת הקרע).

יתרון: זה כבר מתבצע

חסרון: זה כבר מתבצע.

חלוקת ישראל לשבטים (בהרכב המקורי מתקופת המקרא או הנוכחי מתקופת הקרע). יתרון: זה כבר מתבצע. חסרון: זה כבר מתבצע

לאור הקשיים למצוא אלטרנטיבה שלטונית יש להסתפק בשיטה הקיימת. עם כל המגרעות שלה זה מה שיש גם אם זה מתסכל למדי כרגע.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo

ישראל באזור דמדומים מסוכן – אין קבינט, אין ממשלה מתפקדת, הכנסת משותקת, אין וועדת חוץ ובטחון, מנדלבליט ניצב-מלח בסדום, בג"ץ נוטה הצידה כמגדל פיזה בהילוך מהיר.

בו-זמנית, מעשה שטן, הזירה האזורית והבינלאומית רותחת. איראן מחפשת נקמה, ארה"ב נחושה לחזור להסכם הגרעין ASAP, לבנון קורסת, הפלסטינים מתנדנדים בין בחירות היסטוריות לבין המשך הניוון תחת משטר אבו מאזן מזה ודיקטטורת חמאס מזה, ההליכים בבית הדין בהאג נמשכים, רוסיה מזיזה כוחות לאוקראינה.

ישראל באזור דמדומים מסוכן – אין קבינט, אין ממשלה מתפקדת, הכנסת משותקת, אין וועדת חוץ ובטחון, מנדלבליט ניצב-מלח, בג"ץ נוטה הצידה כמגדל פיזה. בו-זמנית, מעשה שטן, הזירה האזורית והבינלאומית רותחת

הטיל שנחת אמש בסביבות דימונה הוא קריאת השכמה. ישראל הרשמית מיהרה לכנותו "טיל תועה", שביצע – תחזיקו חזק – "חדירה אנרגטית" תמימה, לא מכוונת, לשמי ישראל ולשטחה.

אבל באזור הדמדומים החוקתי-פוליטי-משפטי-בטחוני-מדיני שבו מצוי הציבור הישראלי, אי אפשר כבר לדעת שום דבר לאשורו. למי נוכל להאמין? לראש ממשלת מעבר ששקרנותו-אומנותו? לשר בטחון שנראה תלוש מן המציאות? ל"שר חוץ" ששום מרכאות אינן עבות מספיק לתיאור נפקדותו מהקרב? אולי לראש המוסד הפוליטי ביותר שהיה כאן מאז איסר הראל? או לראש שב"כ שקיבל עוד כמה מטרים של חבל מנתניהו, רק מחוסר ברירה? או לרמטכ"ל שכהונתו טרם הוארכה בנסיבות עלומות?

אין היום שום נושא מישרה שיכול להיישיר מבט למצלמות ולומר: "הטיל שנחת בדימונה הוא טעות קינטית, חדירה אנרגטית אינוסנטית שאין מאחוריה כל כוונה לפגוע בכור הגרעיני הישראלי", ושהציבור יכול להאמין לו בלב שלם. עידן השקר של נתניהו חיסל כל חלקה טובה.

פעם היינו לועגים ל״קול הרעם מקהיר״ של אויבינו ולרמת האמינות שניתן לייחס לדיווחים הבטחוניים שלהם. אז לציבור הישראלי מגיע לדעת את האמת (ולא חירטוטים):
א. מה גרם לפיצוץ האדיר אתמול במפעל ״תומר״?
ב. מה בדיוק ירו לעבר דימונה ואיך קרה שחדר?
ג. האם אנחנו *כבר* במלחמה עם איראן וגרורותיה?

— Dan Adin דן עדין (@adin_dan) April 22, 2021

בדמדומים המסוכנים הללו קלישאת "המבוגר האחראי", מה לעשות, פשוט מתבקשת. מגיעה לנו ממשלה מתפקדת, כנסת עירנית ופעילה, תהליכי קבלת החלטות יעילים, כל מה שנתניהו וסייעניו גזלו וגוזלים מאיתנו כבר שנתיים. אבל במקום זה, סכום ההימור שנתניהו לוקח על חשבון הקופה של כולנו הולך ועולה מדי יום. מצמרר לדמיין אילו עוד החלטות מופקרות עלול האיש הזה לקבל תחת אש משפטו הפלילי ולחץ התרופפות אחיזתו בקרני בלפור.

לפוליטיקאים שעדיין פוסחים על שתי הסעיפים, שממשיכים לשתוק כדי לא לקחת סיכון, שממתינים "לראות לאן זה הולך", יש לומר בקול ברור – אנחנו רואים אותכם. הפחדנות השתלמה לכם עד עכשיו? אולי. אבל זהו, הגיע הרגע. מי שלא יאסוף את עצמו ויאמר "עד כאן", יאבד את עולמו.

באזור הדמדומים בו מצוי הציבור, אי אפשר כבר לדעת דבר לאשורו. למי נוכל להאמין? לרה"מ מעבר ששקרנותו-אומנותו? לשר בטחון שנראה תלוש מהמציאות? ל"שר חוץ" שאין מרכאות עבות מספיק לתיאור נפקדותו?

נתניהו חייב לרדת מהבמה ולפנות את בלפור. זה בנפשנו. אתם, נבחרי הציבור מהליכוד, מימינה, גם מדגל התורה (על ש"ס חבל להשחית אותיות), אתם אלה שצריכים לקום ולהתנער, למען המדינה. אסור לכם לאבד עוד זמן, אסור לכם לתת לו הגדיל עוד ועוד את ההימור, צריך לחתוך, להוציא את ישראל מאזור הדמדומים ולהתחיל לשקם את מערכות חיינו. אם תבחרו לא להיות חלק מהתיקון, אתם חלק מהקלקול ותשלמו את המחיר.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית