דן פפרמן
הזמן של
דן פפרמן

דן פפרמן הינו עמית מחקר במכון למדיניות העם היהודי, ומגיש ההסקט (פודקסט) JEWANCED

החידושים היחידים בזרמי היהדות באמריקה הם בקרב צעירים

מה אומר מחקר פיו החדש בענין יהדות אמריקה על מצב הזרמים היהודיים שם, ומה התחדש מאז המחקר האחרון שנערך ב-2013? לא הרבה, למעט בקרב הצעירים. בדור הצעיר יש תזוזות מעניינות ששווה לשים אליהן לב – תהליכים מבניים שעשויים להשפיע על הקהילה בעתיד.

מה התחדש במצב הזרמים היהודיים באמריקה מאז מחקר פיו האחרון ב-2013? לא הרבה, למעט בקרב הצעירים. שם יש תזוזות מעניינות ששווה לשים אליהן לב – תהליכים מבניים שעשויים להשפיע על הקהילה בעתיד

הנה שני דגשים:

  1. בקרב יהודים מתחת לגיל 30 יש יותר אורתודוקסים ויותר יהודים שאינם משתייכים לאף זרם יהודי מובחן. והזרמים הפרוגרסיביים, בעיקר הקונסרבטיבי, מאבדים אחיזה.
  2. נראה כי הרבה מיהודים צעירים אלו נוטים להתייחס ליהדותם יותר כתרבות מאשר כדת.

מי מזדהה עם איזה זרם?

הנתונים במחקר החדש דומים, בתמונה הכללית, לנתוני 2013. 37% מיהודי אמריקה הם רפורמים, 17% קונסרבטיביים, 9% אורתודוקסיים ו-4% מזדהים עם זרמים קטנים יותר. כשליש (32%) אינם מזדהים עם אף זרם. את הפער בין המחקר הקודם למחקר העדכני ניתן לייחס, לפי עורכי המחקר, לשיטה השונה שבה בוצע הסקר.

מי מזדהה עם איזה זרם. טבלה: מרכז מחקר פיו
מי מזדהה עם איזה זרם. טבלה: מרכז מחקר פיו

עם זאת, כאשר בוחנים את המגמות לפי קבוצות גיל, התמונה נעשית מעניינת יותר. שיעור האורתודוקסים בקרב הצעירים גבוה יותר משמעותית מאשר בקבוצת הבוגרים – רק 3% מאלו שהם בני 65 ומעלה מול 17% בקרב ה-18 עד 29. בקרב הצעירים הללו, 11% הם אורתודוכסים חרדים. בשכבת הגיל המבוגרת יש רק אחוז אחד של חרדים.

את אותו זינוק מספרי ניתן לזהות גם בקבוצת מי שאינם מזדהים עם אף זרם. מבני ה-65 ומעלה, 22% הזדהו כ"לא שייכים לאף זרם״. בקבוצת הצעירים, 18 עד 29, 41% לא מזדהים עם אף זרם.

שיעור האורתודוקסים בקרב הצעירים גבוה משמעותית מאשר בקבוצת הבוגרים. רק 3% מבני 65 ומעלה מול 17% בקרב ה-18-29. בקרב הצעירים הללו, 11% הם אורתודוכסים חרדים. בשכבה המבוגרת יש רק1% חרדים

ומה בנוגע לזרמים הליברלים? בזרם הרפורמי, ירידה מ-37% בגיל האמצע (30 עד 49) שמזדהים כרפורמים ל-29% בגיל הצעיר. בזרם הקונסרבטיבי הירידה חדה הרבה יותר ומוקדמת יותר. בקבוצת האמצע  (30 עד 49) 11% מזדהים עם זרם זה, ומספר זה יורד עוד יותר ל-8% בקבוצת הצעירים. בגילאים המבוגרים יותר שיעור הקונסרבטיבים הוא מעל עשרים אחוזים, ועד 25% בגיל המבוגר ביותר.

זהות יהודית לפי זרמים. טבלה: מכון מחקר פיו
זהות יהודית לפי זרמים. טבלה: מכון מחקר פיו

מהי היהדות?

ממצא בולט נוסף במחקר נוגע לשיעור יהודי אמריקה שאינם מזהים את עצמם כ״יהודים לפי דת״. מדובר על כרבע מכלל היהודים-אמריקאים שאומרים שאין להם דת, אך מזדהים כיהודים בשאלת המשך הנוגעת לשיוך לפי מוצא אתני, תרבותי או רקע משפחתי. הפילוח לפי גיל מעניין גם כאן. בדור המבוגר, 84% רואים עצמם כיהודים "לפי דת", בעוד שבקרב הקבוצה הצעירה רק 60% מזדהים כך.

זהות יהודית בארהב, 2020, לפי גיל. טבלה: מכון מחקר פיו
זהות יהודית בארהב, 2020, לפי גיל. טבלה: מכון מחקר פיו

כאשר בוחנים את החפיפה בין הזדהות עם הזרמים לבין שתי הקבוצות ״לפי דת״ ו״לא לפי דת״, ניתן לראות כי כמעט כל מי שהזדהו כאורתודוקסים וקונסרבטיבים הם "יהודים לפי דת", כי בקרב מהרפורמים יש כחמישית שאינם יהודים ״לפי דת״, וכי מאלה שאינם שייכים לאף זרם, רוב גדול הם למעשה יהודים לא לפי דת (רק 15% הם "יהודים לפי דת").

ממצא בולט נוגע לשיעור יהודי אמריקה שאינם מזהים עצמם כ״יהודים לפי דת״. כרבע מכלל היהודים באמריקה אומרים שאין להם דת, אך מזדהים כיהודים בשאלת המשך הנוגעת לשיוך לפי מוצא אתני, תרבותי משפחתי

מה ניתן להבין ממגמות אלו?

איך מסבירים את השינויים שאנו רואים בדור הצעיר?

1

גידול במספר האורתודוקסים:
האוכלוסייה האורתודוקסית, שהיא ברובה חרדית (60%), נהנית מילודה גבוהה (3.3 לכל מבוגר, לעומת 1.4 בקרב הלא אורתודוקסים), ונתוני נשירה, אם תרצו ״התבוללות״, נמוכים יחסית (67% לעומת 41% בקרב הקונסרבטיבים ו-66% בקרב הרפורמים).

2

ירידה דרמטית במספר הקונסרבטיבים:
זרם זה מתקשה יותר מכל השאר להצמיח דור המשך צעיר. חלק קטן של האליטות הקונסרבטיביות, אלו שגדלים בבתי הספר ומחנות הקיץ של התנועה, מתחזקים ונהיים דתיים יותר, ויש מהם גם מי שרשמית אינם המזדהים עם אף זרם, אך בעצם פעילים ומעורבים מאוד בחיי הקהילה היהודית.

3

ירידה בשיעור הצעירים הרפורמים:
הירידה בשיעור הרפורמים בדור הצעיר מלמד, בין השאר, על כך שצעירים לא נשואים וללא ילדים פשוט לא נוטים להשתייך לבתי כנסת ולא להזדהות עם זרמים. הסבר חלקי לכך שהירידה בשיעור הרפורמים הצעירים אינה תלולה יותר הוא בכך שחלק ממי שעזבו את הזרם הקונסרבטיבי מזדהים כעת כרפורמים (30% בסקר). כיוון שיהודים קונסרבטיבים ה״מהגרים״ לתנועה הרפורמים באים בדרך כלל עם מטען עשיר יותר של ידע ביהדות, מדובר בתגבורת שתרומתה לתנועה הרפורמית עשויה להיות משמעותית.

4

גידול במספר הלא מזוהים עם אף זרם / יהודים שלא לפי הדת:
כאמור, ישנה חפיפה גדולה בין שתי הקבוצות הללו, ומגמת ההתנתקות מדת בקרב הצעירים היהודים תואמת מגמה כלל אמריקאית דומה. נציין כי, מרבית יהודים ללא זרם או ללא דת מקיימים פרקטיקה יהודית ומייחסים לה חשיבות הרבה פחות מיהודים אחרים. עם זאת, ישנה אפשרות שיהודים אמריקאים רבים חשים שאינם זקוקים לארגונים ומסגרות כדי להשתייך לחברה הכללית ולהמשיך להביע את זהותם היהודית.

מגמת ההתנתקות מדת בקרב הצעירים היהודים תואמת מגמה כלל אמריקאית דומה. נציין כי, מרבית יהודים ללא זרם או ללא דת מקיימים פרקטיקה יהודית ומייחסים לה חשיבות הרבה פחות מיהודים אחרים

כמובן שסקר פיו מציע צילום מצב נוכחי ואינו יכול לנבא את העתיד. עם זאת, שווה להציע תסריטי עתיד העשויים לנבוע מהנתונים שהונחו לפנינו. המשך שחיקתו המספרית והתקציבית של הזרם הקונסרבטיבי, במקביל למגמה ארוכת שנים של ליברליזציה של חבריו מחד, והתקרבות יהודים רפורמים רבים למסורת ולישראל מאידך, מבשר על המשך טשטוש הגבול שבין שני הזרמים המרכזיים של יהדות אמריקה.

בהקשר זה ראוי להזכיר שבמהלך משבר הקורונה, מיזגו שתי התנועות חלק מהפונקציות הניהוליות שלהן. כך שאפשר להעלות את האפשרות, שבמקום שלושה זרמים מרכזיים – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי, כלומר דתי, מסורתי וליברלי, אנו צועדים לעתיד של אורתודוקסיה מתחזקת (ובעיקר האגף החרדי שלה), זרם ליברלי כללי שמשלב בין קונסרבטיבי לבין רפורמי, וכמות גדלה של יהודים לא מזוהים ושרובם גם לא משויכים. עבור רוב יהודים לא מזוהים אלה – כלומר, אלה מהם שיש להם עניין בקשר יהודי חזק – היהדות תהיה כנראה יותר בגדר תרבות או מסורת משפחתית מאשר דת, הבנויה על קהילה מאורגנת.

דן פפרמן הינו עמית מחקר במכון למדיניות העם היהודי, ומגיש ההסקט (פודקסט) JEWANCED

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 888 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 21 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אדלשטיין: נתניהו עשה כל טעות אפשרית, אנצח אותו בפריימריז

הממשלה בוחנת את האפשרות לקנוס הורים לילדים מפרי בידוד ● במשרד הבריאות שוקלים להחזיר את חובת המסכות בחללים סגורים ● אלקין אחראי למצוא פתרון למתנגדי חוק האזרחות ● הציונות הדתית פתחה לשכה במאחז אביתר ● ליברמן ואלקין שוקלים תוכנית המשך ל"מחיר למשתכן" ● עובדים במשרד רה"מ מאששים: "הייתה גריסה משמעותית" של מסמכים

עוד 63 עדכונים

אם סודאן כבר לא "אויבת", למה לא להפוך אותה לבת ברית?

השינויים המשמעותיים הפוקדים את אזורנו לא פסחו על סודאן. למדינה אשר במשך שנים הפגינה עוינות כלפי ישראל ואף הגדירה אותה "אויבת", אין סיבה כיום לא להכיר בישראל ולהפוך לבת בריתה. גם לישראל יש אינטרס בחיזוק היחסים עם סודאן.

השינויים המשמעותיים הפוקדים את אזורנו לא פסחו על סודאן. למדינה אשר במשך שנים הפגינה עוינות כלפי ישראל ואף הגדירה אותה "אויבת", אין סיבה כיום לא להכיר בישראל ולהפוך לבת בריתה

למצער, השבוע פורסם כי בסודאן מאוכזבים מתהליך הנורמליזציה עם ישראל. הם מסתכלים בקנאה על היחסים המתחזקים בחסות אמריקאית בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, ומתלוננים על מיעוט ההישגים בקידום שיתופי פעולה עם ישראל ועל עיכוב ההשקעות האמריקאיות שהובטחו.

כברת הדרך הארוכה אותה עברו יכולה להבהיר מדוע. במרוצת השנים עברה סודאן תמורות פוליטיות ואידיאולוגיות: ממורשת המהדי שעיצבה את זהותה והמנדט הבריטי שגיבש את המבנה הפוליטי שלה, היא נעה ודגלה בעמדות פאן-ערביות. אימוץ האידיאולוגיה הפאן-ערבית בהנהגת עבד אל נאצר (שקראה בין השאר לחיסול ישראל) הציבה את סודאן כאויבת. ועידת ח'רטום לאחר מלחמת ששת הימים, שנודעה כ"ועידת שלשת הלאווים" ("לא להכרה, לא למו"מ ולא שלום") – הייתה ועידת הליגה הערבית שסימלה את מהות היחס הערבי לישראל, דאז. לאחר מכן אימצה מצע של הקצנה אסלאמית, עד להפיכתה למדינת טרור (כאשר היא שיתפה פעולה עם חמאס וחזבאללה בפעולותיהם נגד ישראל). לאחרונה, ניכרת מגמה סודאנית לשיבה מדרך הטרור, הקיצוניות והאיבה אל עבר שיתופי פעולה בינלאומיים.

שינוי ביחסים בין ישראל וסודאן הוא בר-השגה. כשם שנוצר הקשר בשלהי שנות הששים עם דרום סודאן, אשר הניב יחסים מיוחדים בין שתי המדינות לאחר עצמאות דרום סודאן ב-2011 – כך ניתן לבסס קשר הוגן ומועיל עם סודאן, משהוסרו המכשולים  שעמדו בדרך לכך.

בשונה מהעבר, לשתי המדינות יש אינטרסים ביצירת הקשר ההדדי. האינטרס הישראלי המרכזי הוא ביסוס גישה ישראלית לאזור הגיאו-אסטרטגי של הים האדום ובנייתו של פרוזדור למזרח אפריקה. בנוסף, יחסים עם סודאן יאפשרו לישראל את קיצור זמן הטיסה לאפריקה ולאמריקה הלטינית, כמו גם את פתיחת האפשרות למשקיעים ומומחים ישראליים לעבוד בסודאן.

שינוי ביחסים בין ישראל וסודאן הוא בר-השגה, כשם שנוצר הקשר בשלהי שנות הששים עם דרום סודאן. בשונה מהעבר, לשתי המדינות יש אינטרסים ביצירת הקשר ההדדי

האינטרס הסודאני המרכזי הוא שיפור המצב הכלכלי החמור במדינה, וההכרה בישראל היא אחד הצעדים המרכזיים למימושו. בסודאן מכירים בכך שישראל היא מסדרון הכרחי בדרך לוושינגטון, וכי לישראל עצמה יש נכסים להם זקוקה סודאן. לישראל יכולות בתחומי החקלאות, האנרגיה הסולרית והמים שהינם קריטיים לסודאן, והיא יכולה לסייע בתחום הביטחון ולמאמצי הפיוס הפנימיים בין הקבוצות השונות במדינה.

היכרות טובה של ישראל מצד סודאנים ששהו ושוהים בארץ ויכולים לשמש שגרירי רצון טוב שיקרבו בין המדינות יכולה להוות גורם מגשר ומסייע לקידום היחסים.

מעת שההנהגה הסודאנית ("המועצה הזמנית") קיבלה את ההחלטה לנרמל יחסים עם ישראל, לאחר שהוצאה מרשימת המדינות התומכות בטרור בשלהי ממשל טראמפ, הצטרפה ל"הסכמי אברהם" וביטלה את החרם שהשיתה על ישראל ב-1958, אין סיבה לא לקדם את היחסים בין שתי המדינות לרמה הטובה ביותר, לתועלתן ההדדית.

יותר מכך, התפתחות זו תתרום בצורה חיובית גם לתהליכים אחרים באזור. יכולה להיות לה השפעה מיטיבה על הגזרה הפלסטינית-ישראלית, כמו גם על קידום היציבות בקרן אפריקה. בנוסף, צופן חימום היחסים גם את חיזוקו של הקשר בין מדינות הקואליציה הערבית-סונית למחנה המערבי, כאשר ישראל משמשת במידת מה כמתווכת, ובניית נדבך משמעותי לציר המדינות הפועל נגד טרור.

מעת שההנהגה הסודאנית קיבלה את ההחלטה לנרמל יחסים עם ישראל, לאחר שהוצאה מרשימת המדינות התומכות בטרור, הצטרפה ל"הסכמי אברהם" וביטלה את החרם על ישראל, אין סיבה לא לקדם את היחסים

לסודאן ולישראל נקרתה הזדמנות נדירה שנוצרה מנסיבות מיוחדות שנתהוו בשנים האחרונות לרקום יחסים טובים ביניהן. חבל שהתחושה בצד הסודאני היא של פספוס. ישראל יכולה כבר היום לפעול כדי לממש את הפוטנציאל הטמון ביחסים – למשל, להגיש סיוע ולקדם שיתופי פעולה בתחומי החקלאות, המים, והאנרגיה הסולארית. בדרך זו ניתן להתגבר על משקעי העבר ולא להחמיץ הזדמנות זו.

ד"ר חיים קורן כיהן כשגריר ישראל למצרים וכשגריר הראשון של ישראל בדרום סודאן. חבר בצוות חשיבה במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית. הוא מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 587 מילים

המשחק הכפול של הנגיד

נגיד בנק ישראל אמיר ירון ממליץ בתקשורת על הגדלת היצע הדירות כפתרון לביקוש הרב ומתעקש שזה מה שיביא להתמתנות המחירים ● אבל בפועל, הוא עצמו קיבל החלטות שנועדו לגרום למצב ההפוך ● פרשנות

עוד 720 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

תחקיר מסיבות רועשות, תאורה חזקה - ובקרוב מתחם הופעות ענק

רט"ג הכריזה על מכתש רמון כשמורת אור כוכבים ● אלא שבלב המכתש מקיימים לאחרונה אירועים והופעות ● מטיילים מתלוננים על תאורה חזקה ורעש שמגיע למרחקים ● ראש המועצה אישר הקלות ליזמים ומקדם בשטח הסמוך הקמה של אמפי הופעות ● ברט"ג חתמו על התוכנית בלי תסקיר סביבתי, והתושבים חוששים שמדובר באסון סביבתי

עוד 2,716 מילים ו-1 תגובות

הקואליציה והאופוזיציה נערכות למלחמת התשה

נתניהו החליט בסוף השבוע להתנגד לחוק האזרחות, מה שאומר שלממשלה אין רוב ● במקום, הליכוד יגיש הצעת חוק הגירה דרקוני על מנת להביך את הקואליציה ● מקורב לנתניהו: "אנחנו לא משנים את הערכים שלנו, אנחנו מקצינים אותם" ● בליכוד בינתיים מסתמנת פשרה: הפריימריז ייערכו בדצמבר ● ואילו גנץ מתנהל כמי שיצא למסע נקמה אישי נגד נתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד תגובה. אני אחד שמאמין שכדה"א חייב להיפרד בהדרגה המקפיטליזם, אחרת, פיניטו, טוטאל-לוס; זאת דעתי, והיא מוצקה ביותר, אם אשנה את דעתי - אודיע זה ברבים זה. לענייננו, הממשלה הזאת בנויה מכא... המשך קריאה

עוד תגובה.
אני אחד שמאמין שכדה"א חייב להיפרד בהדרגה המקפיטליזם, אחרת, פיניטו, טוטאל-לוס; זאת דעתי, והיא מוצקה ביותר, אם אשנה את דעתי – אודיע זה ברבים זה.
לענייננו, הממשלה הזאת בנויה מכאלה שממש לא מתחברים לאג'נדה שלי, לאנטי-קפיטליזם, ובכל זאת לתחושתי, ההתגלגלות של העניינים אולי, אולי, לא בטוח, אולי, תביא לשינוי גם בתפיסת העולם הכללית בנושא הנדון – אולי!
אף אחד לא יודע מה יהיה, הכל סטטיסטיקה והסתברות, אך ההגיון הישר, שלי לפחות, אומר שבקצב הזה כדה"א לא ישרוד

חקירת מכירת צוללות אסטרטגיות למצריים מאחורי גבם של שר הבטחון והרמטכל זאת לא רדיפה אישית. זאת חקירת העבירה הבטחונית הכי חמורה מזה 2000 שנה זה ברמה של ישראל מוכרת צנטרגופות לאירן. גם זה ... המשך קריאה

חקירת מכירת צוללות אסטרטגיות למצריים מאחורי גבם של שר הבטחון והרמטכל זאת לא רדיפה אישית. זאת חקירת העבירה הבטחונית הכי חמורה מזה 2000 שנה

זה ברמה של ישראל מוכרת צנטרגופות לאירן. גם זה היה יחשב אישי?

אני באופן אישי מאמין שקושי מחשל, שאתגרים מייצרים תושייה ויצירתיות: ככל שהאופוזיציה תתיש את הקואליציה, ככה ישראל תרויח, תשתפר, תשתדרג, תתייעל. ביבי וחסידיו זה ארגון פשע, וארגון פשע כשעול... המשך קריאה

אני באופן אישי מאמין שקושי מחשל, שאתגרים מייצרים תושייה ויצירתיות: ככל שהאופוזיציה תתיש את הקואליציה, ככה ישראל תרויח, תשתפר, תשתדרג, תתייעל. ביבי וחסידיו זה ארגון פשע, וארגון פשע כשעולים עליו הוא עוד יותר פושע, עוד יותר 'כל האמצעים כשרים' וכו'. לתחושתי, לפיד ושותפיו לא פראיירים, הם יודעים עם מי יש להם עסק, ולכן ידעו את השבילים ללכת בהם כדי להתמודד עם ההפרעה החולנית של הצחנה הקיצונית שזה עתה סולקה מהשלטון

עוד 662 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

גאווה ירושלמית

יש לי חבר ותיק מהמגזר החרדי, שהכרתי דרך עבודתי בגשר. לא זוכר איך, אבל התחלנו לדבר על הנושא של להטב"ים במגזר החרדי. ואז הוא התוודה בפניי שיש לו אח הומו וחרדי עדיין, אבל איש לא יודע על נטייתו המינית חוץ ממנו ומאח נוסף. החבר שלי חי במתח מתמיד וחשש שהאח ההומו ישים קץ לחייו.

יש לי חבר ותיק מהמגזר החרדי, שהכרתי דרך עבודתי בגשר, שהתוודה בפניי כי יש לו אח הומו וחרדי, שאיש כמעט לא יודע על נטייתו המינית. החבר שלי חי במתח מתמיד וחשש שהאח ההומו ישים קץ לחייו

מאז 2016 והתחלת הקמפיין הפומבי והמיוחצן של הרבנים החרד"לים נגד הקהילה הגאה, התחלתי לבדוק לעצמי את העמדות האישיות שלי בנושא. האם הדעה שלי היא ערכית דתית, או מבוססת על דעות קדומות ורתיעה שלי מאנשים עם נטיות חד-מיניות ללא קשר לתורה או להלכה? הגעתי לכמה מסקנות בעניין, וזה הביא, אולי באיחור קל, להצטרפות למצעד הגאווה והסובלנות שהתקיים לפני שבוע בירושלים.

יש דימוי בציבור שחברי הקהילה הגאה הם אנשים חזקים ומקובלים וכבר נגמר מאבקם לשיווין. ויכול להיות שיש מגזרים שבהם באמת אין סטיגמה על עצם היותך אדם עם נטייה מינית שונה מהרגיל. יש אפילו מי שמרגיש במידה רבה של צדק, שכל פעם משנים ומחמירים את התקינות הפוליטית בעניין, וזה מגיע לקיצוניות בנושא זכויות רבות וחדשות (לבקרים).

אבל חשוב מאד לומר שיש מגזרים גדולים, ובמיוחד בקהילות השמרניות והדתיות, בהם יחידים בתוך הקהילה לא מרגישים בנוח לתווך בין הזהות המינית והשייכות הקהילתית והדתית. יש בני נוער רבים במוסדות החינוך, בבתי הנכסת ובמשפחות שעדיין לא יודעים איך למצוא את הדרך לשלב בין דברים שקשה לשלבם.

הרי כל אדם דתי, בבסיס, לא בא להתיר את מה שהתורה אוסרת. לכן קיום חיים דתיים של שמירת מצוות יחד עם הבנה שהנטייה המינית מביאה לידי עבירה מבחינת התורה מייצרת מתח מתמיד. זה מצד אחד, אבל גם אין להלבין פנים ולסכן נפשות מצד שני, ולכן הצטרפתי למצעד, שבעיניי זו משמעותו.

כל אדם דתי, בבסיס, לא בא להתיר את מה שהתורה אוסרת. לכן קיום חיים דתיים של שמירת מצוות יחד עם הבנה שהנטייה המינית מביאה לידי עבירה מבחינת התורה מייצרת מתח מתמיד

יש עדויות רבות של חברי הקהילה שמעידים על פנטזיה שלא להיות הומו. על פי עדותם, החיים היו אולי קלים יותר במציאות כזאת, שהיו רוצים לעשות הכל כדי לקיים חיים שכוללים הקמת משפחה, גבר עם אשה וכמובן ילדים.

אבל כל מי שחקר ולו מעט בנושא מבין, שזה לא עניין שניתן לשנות על יד כוח הרצון, ולא משנה כמה עז הרצון. וכן הידיעה אצל חברי הקהילה ששייכים לציבור הדתי היא שהם נידונים לחיים של מתח נפשי תמידי, לפחות עד הרגע שיוצאים מן הארון ומוצאים אוזן קשבת אצל המשפחה או אולי הרב. כל זאת במידה שזה לא מטיף לטיפול המרה, או דחיפה להתחתן למרות הידיעה שזה מסכן אותו ואת אשתו לשעתיד. על נושא כאוב זה ערכתי שיחות רבות עם אנשי חינוך ומטפלים בשנים האחרונות.

הקהילה הדתית ואולי חלקים מסוימים של הקהילה החרדית משנות את התפיסה החברתית (ולא הדתית) כלפי חברי הקהילה הגאה. מנסים למצוא דרכים להכיל כל אדם באשר הוא אדם, ובלי קשר לנטייתו המינית. ולא מתוך מקום של להתיר מה שהתורה אוסרת, אלא מתוך הבנת נפש האדם, ומההבנה שאין אנשים הבוחרים להיות להט"ב אלא זה טבעם, ולכן התמודדות עם המורכבות הזאת מהווה מציאות מתמדת למי שרוצה להישאר בתוך הקהילה הדתית.

דוגמה בולטת הוא המסמך שהוציא לאור הרב הראשי של בריטניה. הוא, יחד עם ארגון של הקהילה הדתית הלהט"בית בבריטניה, חיבר מסמך עם הנחיות חינוכיות ומקצועיות למוסדות חינוך היהודיים דתיים בממלכה, בנושא יחס לתלמידים בני ובנות הקהילה הגאה. עד כמה שאני מכיר זה מסמך אורתודוקסי ראשון מסוגו. וכמובן גם הרב הראשי מציין בפתח המסמך, שהוא אינו בא להתיר מה שהתורה אוסרת, אלא להכיר במציאות המורכבת של בני נוער בתוך הקהילה הדתית עם התמודדויות מורכבות בנושא הזהות המינית שלהם.

כל מי שחקר ולו מעט בנושא מבין, שזה לא עניין שניתן לשנות על יד כוח הרצון, ולא משנה כמה עז הרצון. וכן הידיעה אצל חברי הקהילה ששייכים לציבור הדתי היא שהם נידונים לחיים של מתח נפשי תמידי

לדעתי שינוי התפיסה הזה, שהוא הדרגתי ונעשה בעדינות, כי בכל זאת גם החלקים הליברלים יותר של המגזר הדתי נשארים שמרניים באופן יחסי לחברה החילונית, הוא מה שהביא להתפרצות הזעם הקדוש והטהור של חלק מרבני הקו ובראשם הרב צבי טאו. הם רואים תהליך שמתרקם בתוך הציבור הדתי – נסיון להעמיק ולהתמודד עם פרדוקס האתגר של קהילה להטב"ית שהיא גם דתית, ומבין שזה נוגד מבחינתם באופן בוטה את כל מה שהוא רואה כקודש.

מאבק רבני הקו, ובהמשך הדרך הקמת מפלגת נעם בהנהגת הרב טאו, שמאבק בלהט"בים הוא דגל מרכזי במשנתה, מביא דתיים כמוני לצאת מאיזור הנוחות ולעשות מעשה.

אותי זה דחף להזדהות עם בני הקהילה הגאה ולומר שאם, או למרות, הקושי הדתי, מקומם בקהילה הדתית. אסור לדחוף אותם לטיפולי המרה מסוכנים, אסור לדחוף אותם להתחתן עם בן או בת המין האחר, כאשר ברור שהתוצאה יכולה להיות הרת אסון לשני הצדדים, אסור להשפיל חברי הקהילה בגלל היותם בעלי נטיות חד-מיניות ולכן החלטתי להביע את ההזדהות דרך השתתפות במצעד. ודווקא המצעד הירושלמי, שהוא מאופק יותר, צנוע יותר וכנראה כולל הרבה יותר דתיים, גם חברי הקהילה וגם אלה שבאו לתמוך.

לדעתי שינוי התפיסה ההדרגתי במגזר הדתי הוא שהביא להתפרצות הזעם הקדוש של חלק מרבני הקו ובראשם הרב צבי טאו. וזה מה שמביא דתיים כמוני לצאת מאיזור הנוחות ולהזדהות עם בני הקהילה הגאה

היה לי ולאישתי רגע מיוחד כשראינו זוג מבוגר, היא בכיסוי ראש מלא והוא עם כיפה גדולה. לכל אחד פלקט צבועני – על שלה "גם אני רוצה להיות סבתא גאה", ושלו "גם אני רוצה להיות סבא גאה".

אני יודע שקשה לרבים מחבריי הדתיים והחרדים להבין את עמדתי בעניין, ועם זה, חשוב היה לי להבהיר שהשתתפות במצעד אינו נועד להתריס בפני איש, ובטח לא להתריס נגד התורה וההלכה. כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

דניאל גולדמן ואשתו במצעד הגאווה בירושלים (צילום: באדיבות המצולמים)
דניאל גולדמן ואשתו במצעד הגאווה בירושלים (צילום: באדיבות המצולמים)

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 896 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בלפור יפונה ב-10 ביולי, עד אז לא יתקיימו שם פגישות רשמיות

גנץ: מקדם ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות ● הליכוד: ממשיך ברדיפה עיוורת נגד נתניהו ● במשרד רה״מ יבחנו בשבוע הקרוב את הטענות לגריסת מסמכים ● אשכנזי: היינו צריכים להיות יותר אגרסיביים עם נתניהו ● משרד הבריאות: החיסונים שהעברנו לפלסטינים תקינים ● הרשות: היו עלולים להוביל לאסון ● מחר צפויה הממשלה לאשר את ועדת החקירה לאסון במירון

עוד 18 עדכונים

בריטניה סוערת לאחרונה סביב שחרורו הצפוי של הרוצח קולין פיצ'פורק, אחרי 33 שנים בכלא ● פיצ'פורק, שאנס ורצח שתי נערות בשנות ה-80, הוא הרוצח הראשון בהיסטוריה שנתפס בזכות שימוש בפרופיל די-אן-איי בחקירת משטרה ● שאול אדר ראיין בעבר את אלק ג'פריס, המדען שפיצח את השיטה ועזר בתפיסת פיצ'פורק ● כעת הוא חוזר אל הפרשה ששינתה לחלוטין את המדע הפורנזי

עוד 2,532 מילים

לראשונה מאז ימי היטלר: רב צבאי בגרמניה

הוא בן למשפחת שורדי שואה ומבין היטב את כל מי שחושב שהוא השתגע ● רבי מרדכי אליעזר באלה, הרב הראשון של צבא גרמניה אחרי כמעט 90 שנה, מסביר בראיון לזמן ישראל: "אנחנו לא צריכים לתת להיסטוריה לשתק אותנו ולמנוע מאיתנו להתקדם"

עוד 908 מילים

אנטישמיות אריסטוקרטית מאוד

משפחת אצולה גרמנית תובעת פיצויים על נכסים שהוחרמו על ידי הרוסים אחרי מלחמת העולם השנייה ● עליה להוכיח שנסיך הכתר וילהלם לא תמך בנאצים ● ד"ר סטפן מלינובסקי, שחקר את היחסים בין היטלר לאצולה, מסביר שהתביעה פותחת תיבת פנדורה עצומה ● נכון, ניסיון ההתנקשות בפיהרר ב-1944 משויך לבני אצולה, אך איש לא יוכל למחוק מההיסטוריה את יחסיהם הבעייתיים עם הנאצים

עוד 2,062 מילים

סקר חדש מראה ש-77% מהפלסטינים סבורים שחמאס ניצח בעימות מול ישראל ● מצרים וסודן חוששות ממחסור במים בגלל סכר שמקימה אתיופיה ● על רקע הפרסומים שישראל לקחה חלק בניסיון לערער את היציבות בירדן, הממשלה החדשה נדרשת לשקם את הקשר עם עמאן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 997 מילים ו-1 תגובות

היפסטר פינת סאטמר

שכונת ויליאמסבורג הפכה למעוז היפסטרי, והתושבים החסידים נאבקים לשמור על זהותם ● נתנאל דויטש ומייקל קספר, שכתבו ספר חדש על ברוקלין החרדית, מסבירים מה יצרה ההתנגשות בין הקהילה הדתית לצרכים של ניו יורק ולמה הסאטמרים חוששים דווקא מיהודים חילונים

עוד 1,366 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אור בקצה המערה

האם ההתנגדויות שהוגשו ברגע האחרון ימנעו ממדינת ישראל להחריב נכס טבע עולמי מבלי שנעשתה בדיקה מינימלית? ● הגלובוס הירוק מוענק למשרד המשפטים שמנסה להחליף את הררי הקלסרים בקבצים דיגיטליים ● והטיפ לשבת: שמן זית הידידותי לאדם, לסביבה ולחיך

עוד 838 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
שֶׁקֶט 90

האם עדיין ניתן בכלל לשחרר את הישראלים מההתמכרות הקולקטיבית למבזקים מיוחדים, פריצות לשידור וטרטור מכונות המהומה שלא חדלות לרגע להרעיש ולהתיש?

עוד 1,179 מילים

הרשות הפלסטינית: הסכם קבלת החיסונים מישראל מבוטל

אלחרומי מאיים לפרוש מרע"ם ● הליכוד על הטענה כי נגרסו מסמכים לפני כניסת בנט לתפקיד: "לא היה ולא נברא" ● השר לביטחון פנים בר לב: אין לי ספק שבן גביר וסמוטריץ' הבעירו את השטח בכוונה ● ראש הממשלה בנט לנתניהו: יש לך שבועיים לעזוב את בלפור ● שרת החינוך שאשא־ביטון: נעשה הכול כדי ששכר המורים יעלה

עוד 37 עדכונים

זו ההזדמנות לבטל כליל את חוק "איחוד משפחות"

הימים בהם נאסר בחוק על פלסטינים הנישאים לישראלים לקבל כאן אזרחות היו ימי האינתיפאדה השנייה, ועידן אחר מבחינה טכנולוגית ● הסיבה לחקיקת הוראת שעה הייתה בדיוק על מנת לבחון את הנחיצות בחוק מטעם ביטחוני שנה אחר שנה ● הנסיבות בינתיים השתנו, אין באמת איום ביטחוני ונותר רק ההיבט הגזעני ● המחלוקת הפוליטית היא הזדמנות לאפשר לחוק לפקוע ● פרשנות

עוד 948 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה