כשלוש שנים עברו מאז שהחל משבר הקורונה והתקופה הקשה של הסגרים והבידוד הכפוי. החודש, בקבוצת המחול שלי לבנות 60+, חגגנו את האפשרות להצטופף, להיפגש ולרקוד בחדווה משותפת. שמחה גדולה!
לצד זאת עצב עמוק, משום שעל אף סיומה הגמור של המגפה, לתקופה זו משמעות מכרעת בכינונו של המצב הפוליטי הנוכחי.
צפירה (אליסון) שטרן – לרקוד לשם שינוי. צפירה היא אקטיביסטית-מחול, מורה ומטפלת בתנועה, עמיתת מחקר לתזה במרכז לייפר למגדר. הצטרפו לערוץ הטלגרם שלה https://t.me/Dance4aChange
רגע לפני החגים והסגר המרחף כאיום מחדש, ניזכר ממה אנחנו כל כך חוששים. מה הגבלות התנועה והריחוק החברתי עשו למרקם החיים שלנו?
לדברי הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן, הפניקה של הקורונה נעוצה ברעיון הנגֶעַ, ההדבקה – שנמצא בבסיס צעדי מצב החירום יוצאי הדופן. הוראות הריחוק הופכות כל אינדיבידואל למדביק-על אפשרי, טרוריסט בפוטנציה. אי הוודאות אורבת בכל פינה, כאשר הפחד מן המוות מוביל לאובדנה של החירות. שנוא במיוחד הוא הנשא חסר התסמינים, שמדביק מספר רב של אנשים מבלי שאפשר להתגונן מפניו.
צפירה (אליסון) שטרן – לרקוד לשם שינוי. צפירה היא אקטיביסטית-מחול, מורה ומטפלת בתנועה, עמיתת מחקר לתזה במרכז לייפר למגדר. הצטרפו לערוץ הטלגרם שלה https://t.me/Dance4aChange
רגע לפני שנכנסים שוב להגבלות – זה הזמן להיזכר כיצד חווינו גופנית ופוליטית את הסגרים הראשונים.
אני בוחנת את ההיבטים הביו-פוליטיים של הקורונה כמצב חירום, בהקשר לעצירת התנועה וחירות התנועה במרחב הציבורי והמחאות שהתקיימו בישראל ב-2020.
צפירה (אליסון) שטרן – לרקוד לשם שינוי. צפירה היא אקטיביסטית-מחול, מורה ומטפלת בתנועה, עמיתת מחקר לתזה במרכז לייפר למגדר. הצטרפו לערוץ הטלגרם שלה https://t.me/Dance4aChange
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
מעולם לא בגדתי בחניה אשתי.
אני יודע שזו הצהרה שעשויה להישמע קצת מוזר, אבל במציאות הישראלית בה אני חי ואותה הכרתי במהלך שנות נישואיי לחניה זוגתי-לחיים-ארוכים, יש בהצהרה הזו משהו מתבקש. זאת מאחר שנאמנות בחיי הנישואים מבלי "להתפרפר מהצד", כפי שהדבר קרוי בלשון עממית, אינה דבר מובן מאליו.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
סדרת הטלוויזיה התיעודית "המו"לים", ששודרה בערוץ כאן 11 נחתמה השבוע בהבעת ספק בנוגע לעתידה של עיתונות הדפוס, ובקינת עיתונאים ותיקים על איכויות מקצועיות שהיו – ואבדו.
"אני לא מסתכל היום על 'ידיעות אחרונות' ו'מעריב', עיתונים שאינם מנסים לפנות אל קוראים כמוני", אמר יוסי קליין, האיש שהקים וערך את "כל העיר", מקומון הדגל הירושלמי של מקומוני רשת שוקן. קליין הקים וערך בהמשך את העיתון היומי "חדשות". כיום הוא מפרסם טורי דעה ב"הארץ". "בעיתונות של פעם היו אידיאלים, הייתה רוח גבית לכותבים", קוננה עמליה ארגמן-ברנע, אקסית "ידיעות אחרונות".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה שהרג את העתונות הוא הטוקבק. הטוקבק מסמל את אובדן ההיררכיה המקצועית. יש עתונאי/ת שכתב/ה את הכתבה הזו ויש לו/לה מעמד אחר מאשר הטוקבקיסט – הוא/היא אנשי מקצוע, הם אמונים על בדיקת עובדות, הצלבה עם מקורות וגם ניסוח זהיר. הטוקבקיסט הוא לא איש מקצוע בתחום העתונות. הוא אדם שאומר את דעתו אבל במהלך אמירת דעתו הוא אומר לעתונאי/ת – "למה מי אתם?"
כתום זה השחור הישן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ואתה חושב שלאנשים החלולים האלה המתקראים אמריקנים כל זה אכפת? בדיוק כמו הביביסטים, רק הבטחות ריקות (make america great again), והכהניסטים (משילות) מעניין. הנה, תראו איזה יופי הצלחנו, ולא הצלחנו בגלל ה deep state . יש כאן פרדוקס? רק סמולנים רואים פה פרדוקס ולא מבינים שזו האמת. אין על ביבי. וטראמפ. ובן גביר. הם הצילו ויצילו אותנו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם