יצחק לירן
הזמן של
יצחק לירן
כל הזמן // יום שני, 20 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווחים: בכנסת מעריכים שההצעה להקדמת הבחירות לא תובא להצבעה השבוע

עיצומי הסתדרות המורים נמשכים: הלימודים בבתי הספר היסודיים, בחלק מחטיבות הביניים ובחלק מהגנים יחלו מחר בעשר ● לפיד יבקר ביום חמישי הקרוב בטורקיה וייפגש עם שר החוץ צ'בושולו ● הסתיימה ללא הסכמות פגישת מיכאלי-ביטון בעניין הרפורמה בתחבורה הציבורית ● הרב הראשי לישראל יצחק יוסף תקף את בן גביר על כך שהוא פוקד את הר הבית: "אהבל, להתרחק ממנו"

עוד 32 עדכונים

שקט על פני מים מעופשים

המרחב הפוליטי הופך בכל יום למתחם זימה פוליטי הזועק לשטיפת זרנוק של היועצת המשפטית לממשלה. אבל במתחם הזה מתגוללות ומתחככות אלה באלה עבירות שוחד, איומים, עבירות סחיטה, עבירות לכאורה ושתיקתה התמוהה של היועמ"שית.

המרחב הפוליטי הופך בכל יום למתחם זימה פוליטי הזועק לשטיפת זרנוק של היועמש"ית. עבירות שוחד, איומים, סחיטה ועבירות לכאורה מתגוללות ומתחככות, ושתיקתה תמוהה

לא זכור לי מתי במקרים של חשדות לפלילים מצד נבחרי ציבור נאלם כך קולו של היועץ המשפטי, ונעלם כל רמז לעצם היותו בקרבנו. אפילו היועמ"ש השערורייתי אביחי מנדלבליט הבין שעליו לומר משהו, גם אם בקול רפה, גם אם רק כדי לטייח. משהו חייב להיאמר, אות חיים חייב להגיע מהערכאה המשפטית הפוליטית עליונה. ואם חשבנו שאחרי מנדלבליט המצב יכול רק להשתפר, הרי שטעינו; שערורייה רודפת שערורייה ושום קול לא נשמע.

חברת הכנסת עידית סילמן מכריזה בריש גלי ובפירוט שהובטחו לה שמים וארץ בתמורה לעריקה, כלומר: שוחד פוליטי. ומשרד היועמ"שית משדר אלינו דממה נחושה.

בעלה של סילמן, שמוליק מודיע קבל עם ועדה שגם הוא ברשימת המוטבים הזכאים לנתח מעוגת השוחד.

סילמן (חברת כנסת האמונה על חוקים וחקיקתם) מאיימת על ניר אורבך בחשיפת חומרים מרשיעים במידה ותוכרז כפורשת ע"י הוועדה שבראשה הוא עומד.

אורבך (האם נכנע לאיומי הסחיטה?) מקבל מהאופוזיציה מתנת עריקה –

שריון ותפקיד.

השיח המאפיונרי הפלילי המשתלט במהירות על בית הנבחרים מצליח להפיק מלשכת היועמ"שית שקט בעוצמה גבוהה ביותר.

ובינתיים:

גריסת המסמכים בלשכת בנימין נתניהו נשכחה.

ספר התנ"ך יקר הערך שקיבל נתניהו מפוטין ונעלם, נשכח.

30 מתנות שנתניהו נדרש להחזיר לפני כחצי שנה, נשכחו.

פריצת "האיראנים" לטלפון של בני גנץ, נשכחה.

סכומי עתק לרכש בוטים עוקבים מרחבי העולם לחשבון הטוויטר של נתניהו, והשלטת תרבות הפייק, נשכחו.

כל אלה, ועוד חשדות רבים רובצים לפתחנו, מכוסים היטב בשמיכת שתיקתה העיקשת של היועמ"שית.

האם יכול להיות שהיועצת המשפטית תפסה מסתור עד יעבור זעם ויתמסמס הצורך בהתערבותה? האם אינה מבינה שערימת השחיתויות שמהן היא מתעלמת ובכך מאפשרת להן להתרבות במהירות באין מפריע, הולכת וקוברת את כולנו?

האם יתכן שהיועמש"ית תפסה מסתור עד יעבור זעם ויתמסמס הצורך בהתערבותה? האם אינה מבינה שערימת השחיתויות מהן היא מתעלמת ובכך מאפשרת להן להתרבות – הולכת וקוברת את כולנו?

חובה על היועמ"שית להשמיע את קולה ולהודיע שתפתח בבדיקה לגבי כל אחת מהפרשיות האלה ופרשיות נוספות.

או לחילופין לעשות מעשה מנדלבליט ולהצהיר עוד בטרם בדיקה שכל העוסקים במלאכת השיחוד וההשתחדות אינם חשודים, ולפיכך אין כלל צורך בהתערבותה, ואולי בעצם גם ב (אי) נוכחותה הציבורית.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 360 מילים

הסנקציות הקיימות על ח"כ שפרש מסיעתו ולא עשה את המעשה הראוי מבחינה ציבורית וערכית – להתפטר מהכנסת, אינן מספיקות ● צריך לתקן את החוק בכמה היבטים, שמצד אחד יקלו להגדיר חבר כנסת כפורש ומצד שני יחמירו את הסנקציות עליו ● פרשנות

עוד 859 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עדות מהשטח לאזרחי אירופה נמאס מהפליטים מאוקראינה

מיליוני פליטים שמצאו מקלט ברחבי אירופה חוזרים בימים אלה לאוקראינה ● תקציבי ארגוני הסיוע – כמו גם סבלנות האזרחים – הולכים ואוזלים, אף שהמלחמה רחוקה מלהסתיים ● במקביל, עובדים המסייעים לפליטים אומרים לזמן ישראל שבניגוד להירתמות הזריזה, הפליטים הלא־אירופאים זוכים ליחס מפלה ● גילעד שדה חוזר לתחנת הרכבת בפשמישל

עוד 1,889 מילים

אחרי האכזבה מחולדאי ומיכאלי, בדרום תל אביב מחכים לזנדברג

ביום שישי אמר בכיר בעיריית ת"א כי בתחנה המרכזית "אין חריגות זיהום, אין סרטן והכל בסדר" ● אלא שהמשרד להגנת הסביבה כבר קבע שהתחנה היא מפגע זיהום חמור ופינוי האוטובוסים לא סובל דיחוי ● אחרי שחולדאי ומיכאלי דחו את הפינוי בשנים, התושבים התאכזבו לגלות שגם זנדברג רק מאיימת ● תושב נווה שאנן: "זנדברג עושה עלינו סיבוב יח"צ. יש נתוני זיהום? תכריזי!"

עוד 1,674 מילים

מזכר ההבנות למכירת גז לאירופה: משמעויות והשלכות

ההסכם המשולש שנחתם בשבוע שעבר (16 ביוני) בקהיר בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי למכירת גז מישראל לאירופה, מהווה צעד נוסף, הממחיש את מידת החשיבות והרלוונטיות שהאיחוד האירופי מייחס לגז ממזרח הים התיכון.

חשיבותו, כמו תמיד, הינה כלכלית-אנרגטית ומדינית-אסטרטגית. האיחוד האירופי, והמערב בכלל, ממחישים בכך את כוונותיהם לגוון את מקורות האנרגיה שלהם, באופן שיקטין, אמנם בהדרגה ולאורך השנים, את התלות באנרגיה מרוסיה.

חשיבות הגז ממזרח הים התיכון, כמו תמיד, כלכלית-אנרגטית ומדינית-אסטרטגית. האיחוד האירופי, והמערב בכלל, ממחישים את כוונותיהם לגיוון מקורות האנרגיה שלהם, כך שיקטין בהדרגה את תלותם באנרגיה מרוסיה

מרבית הפרשנויות הדגישו, ובצדק, את הכמות הקטנה יחסית שמזרח הים התיכון בכלל, וישראל בפרט, יכולים לייצא כעת לאירופה. הכמויות אכן מועטות. די אם נזכיר, שכלל יצוא הגז הישראלי השנתי, המופנה כעת למצרים (וממנה) ולירדן, שנע בין 8-11 bcm, בהנחה (תיאורטית, כמובן) שיופנה כולו לאירופה, יכסה פחות מעשרה אחוז מהכמות השנתית שאירופה רוכשת מרוסיה. אולם המשמעויות הכלכליות והמדיניות רחבות הרבה יותר בטווח השנים הקרובות.

מה משמעויותיו הכלכליות של מזכר ההבנה שנחתם?

  • מבחינה אנרגטית, האיחוד האירופי מבקש במהלך זה להבטיח את חלקו בכלל הגז המיוצא מישראל. יש להניח, שבתקופה הקרובה הצדדים יקיימו משא ומתן פרטני ביחס לכמויות שאירופה תבקש ותוכל לקבל.
  • הגדלתו של היקף היצוא תלויה כמובן בהגדלת ההיצע. הן מהמקורות הקיימים (הישראליים), והן ממקורות נוספים שיש לגלות. ההסכם יבקש לעודד האצה והשקעה בחלופות השינוע (עוד טרם ההסכם דובר על הגדלת הכמות המיוצאת למצרים באמצעות הרחבת הצינור הקיים/ בנייתו של צינור נוסף). חשוב מכך, מדובר בעידוד השקעות נוספות (חברות אירופיות) להשתתף במכרזים החדשים לחיפוש גז במזרח הימ"ת. כזכור, שרת האנרגיה הודיעה לפני כשבועיים על סבב רביעי לחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל.

מה ביחס למישור המדיני-אסטרטגי?

  • מדובר במהלך מדיני, המתווסף לשלל מהלכים נוספים של המערב, שתכליתם להתנתק, כאמור בהדרגה, ממקורות האנרגיה הרוסיים. אין להפחית מחשיבותו של המסר המדיני, הטמון בכך, אף אם יישומו והשפעתו הן לטווח הזמן המתקדם.
  • האיחוד האירופי מביע בכך את עניינו הברור בגז ממזרח הימ"ת, אזור שבעשור האחרון קיבל חשיבות מדינית-אסטרטגית גוברת, כולל מסגרות מגוונות של שיתוף-פעולה אזורי (ופורום הגז האזורי, שבמסגרתו נחתם מזכר ההבנה, ממחיש זאת באופן מרתק).
  • מבחינת ישראל מדובר בהעשרתה של מערכת היחסים הענפה והמורכבת בינה ובין האיחוד האירופי. ביקורה של נשיאת הנציבות האירופית בישראל, והמסרים שהיא השמיעה במהלך הביקור, ממחישים את עניינה של אירופה בגיוון היחסים, אף אם אינם מטשטשים את חילוקי הדעות הידועים בהקשר הפלסטיני (סוגיית סימון המוצרים מן ההתנחלויות ממחישה זאת מעת לעת).

כלל יצוא הגז הישראלי השנתי, המופנה כעת למצרים ולירדן, בהנחה שיופנה כולו לאירופה, יכסה פחות מ-10% מהכמות השנתית שאירופה רוכשת מרוסיה. אך המשמעויות הכלכליות והמדיניות רחבות

מזכר ההבנות המשולש טומן בחובו התפתחויות והזדמנויות מעניינות ביותר

  • אפשרויות יצוא הגז: גילויים נוספים של גז במזרח הימ"ת, או הרחבתו של נפח היצוא כעת, מעלים את השאלה ביחס לחלופות היצוא. האם החלופה המצרית תצליח לתת מענה מספיק, גם אם ניתן יהיה לשדרג את יכולתם של מתקני ההנזלה במצרים? אם לאו, או אולי אף במקביל, האם זה ישיב לקדמת הבמה את הדיון סביב צינור הגז דרך קפריסין ויוון לאירופה (ה–East Med)?
  • ישראל וטורקיה: מה תהיינה ההשלכות של ההסכם על ניסיונן של שתי המדינות לשפר את היחסים ביניהן, ועל עניינה הברור של טורקיה בשיתוף-פעולה בתחום האנרגיה? עקרונית, ההסכם דלעיל איננו מייתר, או סותר, שיתוף פעולה אפשרי ישראלי-טורקי, בהינתן שיקום האמון והאינטרסים המשותפים ביניהן, ובהינתן מציאתן של כמויות גז נוספות בשנים הקרובות.
  • שדה הגז אפרודיטה-ישי: מדובר בשדה משותף ישראלי-קפריסאי (אמנם רובו בצד הקפריסאי של הגבול הימי), ששתי המדינות לא הצליחו עדיין ליישב את המחלוקת ביניהן לגביו (מחלוקת שכיחה מאד בשוק האנרגיה העולמי). מדובר בכמויות גז מסחריות, שממתינות לפיתוח מידי, יחד עם הגז הישראלי שכבר זורם לישראל ומחוצה לה, והנסיבות הנוכחיות יותר ממזמינות פתרון מידי שיוסיף כמויות גז נוספות לאירופה. ואירופה, כאמור, משוועת לגוון את מקורות האנרגיה שלה.
  • המו"מ הישראלי–לבנוני סביב תיחום הגבול הימי: העניין הברור של אירופה בגז מן הימ"ת אמור, על פני הדברים, להאיץ בשני הצדדים, ובעיקר בצד הלבנוני, את המאמצים להגיע לפשרה ולהסכם. לבנון יכולה וצריכה להשתלב במרוץ המערבי להפחתת התלות באנרגיה מרוסיה. האם תשכיל לנצל את ההזדמנות? ניסיון העבר מעלה שהתשובה בדרך כלל שלילית, אולם האם אפשר שארה"ב, מדינות אירופה ואולי גם מדינות המפרץ תצלחנה הפעם? כיוון אפשרי יתבהר, יש להניח, בשבועות הקרובים.
  • גז פלסטיני: העניין בגז מן האזור שב ומפנה זרקור (מסוים) לשדה הגז מול רצועת עזה. בעבר נעשו מספר ניסיונות לקדם את פיתוח השדה, שיכול לתרום רבות לשוק האנרגיה הפלסטיני והמצב הכלכלי-הומניטרי בכלל, ובדגש על רצועת עזה. אין להקל ראש (בלשון המעטה!), במכשולים המדיניים בין ישראל לפלסטינים ובין הרשות ברמאללה לחמאס ברצועה, אולם האם ניתן לצפות שהעניין הרב בגז ימ"תי, ומעורבות/הובלה מצרית (ומפרצית) יצליחו להניע את העגלה בהקשר זה?
  • מעורבות אירופית במזרח הימ"ת: האזור כידוע מתאפיין, מעבר לפוטנציאל האנרגיה (המוכח), בסבך אינטרסים מנוגדים וסכסוכים, שאף מאיימים מעת לעת להתדרדר לעימותים פחות דיפלומטיים – בין יוון לטורקיה, וסביב בעיית קפריסין. העניין האירופי הגובר באזור יכול להוות הזדמנות לפעלתנות דיפלומטית אינטנסיבית ויצירתית, שתכליתה לכל הפחות הרגעת הרוחות ופתרונות אד-הוק, שאולי אף יובילו בהמשך הדרך להישגים יותר שאפתניים. המלחמה באוקראינה, למרות הטרגדיה בשטח וחידושה של המלחמה הקרה בין שני הגושים, המערב ורוסיה, עשויה להוות הזדמנות להרגעה באזורים אחרים.

העניין האירופי הגובר באזור הוא הזדמנות לפעלתנות דיפלומטית יצירתית, שתכליתה לכל הפחות הרגעת הרוחות ופתרונות אד-הוק, שאולי אף יובילו בהמשך הדרך להישגים יותר שאפתניים

לסיכום, מדובר במזכר הבנות, שמחייב עדיין גיבוש הסכמות קונקרטיות יותר, ובעיקר ביחס לכמויות הגז שיובטחו לאירופה במסגרתו. בה בעת, יש בו אמירה מדינית חשובה ביותר, ובעיקר פוטנציאל, ממשי ומעשי יותר, להעמקת שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי ומזרח הימ"ת בכלל, וישראל בפרט.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 857 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קשה לגשר בין הצלחת ישראל בזירה הבינלאומית לבין הכישלון הקולוסלי שלה בזירה הפוליטית הביתית ● בזמן שהמדינה סובלת מחוסר יציבות שלטונית כרוני מזה ארבע שנים, דווקא מדיניות החוץ שלה פורחת וקוצרת הישגים משמעותיים - בין אם תחת שלטון נתניהו או תחת הנהגת בנט-לפיד ● השאלה היא למה ישראל לא מצליחה "לייבא" את ההצלחה בחוץ גם לתוך הבית ● פרשנות

עוד 643 מילים ו-2 תגובות

גנץ: "ישראל פועלת לסיכול הניסיונות האיראניים לבצע פיגוע ונערכת להגיב בכל מקום"

ישראל יירטה רקטה שנורתה מהרצועה; בתגובה לירי תקף צה"ל בעזה והוקפאה הגדלת היתרי הכניסה לישראל ● הלימודים בגנים, בבתי הספר היסודיים ובחלק מחטיבות הביניים יחלו מחר בעשר ● ליברמן: לא ייחתם הסכם עם הסתדרות המורים ללא קביעת שכר דיפרנציאלי וללא שינוי לוח החופשות ● דיווח: אורבך החליט לתמוך בפיזור הכנסת בקריאה טרומית, אך טרם החליט מתי יעשה זאת

עוד 16 עדכונים

הגז יצא מהאדמה וכעת הוא מחבר בין ישראל, מצרים ואירופה ● מאמצים של פעילי רשת הצילו את חייה של צעירה מצרית ● רוסיה מבטיחה להגן על נוצרים בירושלים ● והשבוע לפני 15 שנה, חמאס השתלט על עזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,080 מילים

מאמה מיה! צעירים לנצח

ארבעים שנה בדיוק אחרי שהתפרקה - להקת אבבא הגשימה את שני החלומות הגדולים של המין האנושי: נעורי נצח וחיי נצח ● בהשקעה של 175 מיליון דולר, עם 291 רמקולים באולם שנבנה במיוחד ומול 3,000 מעריצים בכל ערב - "המסע של אבבא" הוא מופע הבידור המושקע ביותר בעולם - ואחד המהנים שיש ● אמיר בן-דוד נסע ללונדון לחפש את עתיד עולם המוזיקה, ונחת בשנות השבעים

עוד 3,264 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המחאה מוצדקת - הדרך פחות

מחאת נהגי האוטובוסים על תנאי העבודה שלהם מוצדקת לגמרי - אבל ההתנפלות האישית על מרב מיכאלי נגועה בציניות ● קצא"א השמידה אלפי אלמוגים במפרץ אילת - זה הסתיים בקנס ● מה הקשר בין ח"כ מאי גולן לפתרון משבר האקלים? ● עמודי החשמל קורסים - והנוף הבתולי חוזר אל מכתש רמון ● ובשלב הזה של הקיץ אפשר להסתפק במאווררי תקרה: יותר ירוק, יותר בריא והרבה יותר זול

עוד 1,725 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
ווֹטֶרְגֵּיְט 136

אין עיתוי סמלי יותר להעניק ליאיר נתניהו תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית בישראל, מהשבוע שבו מציינים בארה"ב ובעולם 50 שנה לפרשת ווטרגייט

עוד 2,455 מילים

יוצאי הפרקליטות הצבאית כובשים את צמרת משרד המשפטים

עם מינויו של אלוף (מיל.) שרון אפק לתפקיד המשנה הבכיר ליועמ"שית, הולכת ומסתמנת מגמה במשרד המשפטים, של מילוי השורות במשפטנים שגיבושם המקצועי נעשה בעודם לובשים מדים ● העבירה הקרויה "העלבת עובד ציבור" הייתה צריכה להימחק כבר מזמן מספר החוקים ● ותביעת לשון הרע שהגישה משפחת נתניהו נגד אולמרט עושה שירות מצוין לציבור בישראל ● פרשנות

עוד 912 מילים

סער: לעולם לא אחזיר את ביבי, מפעל של פייק ניוז מכפיש אותי

במערכת הביטחון מזהירים כי איראן מתכננת פיגוע נגד ישראלים בטורקיה במהלך סוף השבוע ● צה"ל בתגובה לתחקירים אודות מות העיתונאית הפלסטינית: שבים ומציעים לפלסטינים להעביר את הקליע אלינו ● הנציבות האירופית ממליצה לקבל את אוקראינה לאיחוד האירופי ● מקדם ההדבקה בקורונה - 1.31 ● הלימודים ביום ראשון יחלו ב-10:00 בכל רחבי הארץ

עוד 28 עדכונים

האיש הנכון בזמן הנכון

היכולת לגייס כספים היא תנאי הכרחי עבור מי שרוצה להתמנות ליו"ר הסוכנות היהודית ● הבחירה המצוינת באלוף (מיל.) דורון אלמוג - חתן פרס ישראל, נטול כל קשר מפלגתי ועם פעילות יוצאת דופן למען אנשים עם מוגבלויות - מסמלת עידן חדש שבו יכולות מוכחות חשובות מהקשרים הפוליטיים ● פרשנות

עוד 547 מילים ו-1 תגובות

ברקע החיסולים, איראן מחפשת מטרות לנקמה בישראל

ההחלטה הישראלית להחמיר את אזהרת המסע לטורקיה תפסה את האיראנים לא מוכנים ● בטורקיה לא אהבו את ההחלטה, במיוחד כשיום קודם הם חשפו תשתית טרור איראנית ● במקביל, המטוס האיראני שנעצר בארגנטינה הזכיר את הפיגועים בבואנוס איירס בשנות ה־90 ● נראה שמלחמת המוחות בין ישראל לאיראן צפויה להימשך כל עוד לאיראנים לא יהיה הישג לנפנף בו ● פרשנות

עוד 766 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה