שירות הביטחון הכללי וימ"ר מחוז המרכז במשטרת ישראל עצרו לחקירה את אחמד פוואז עבד אל עזיז דעאס, אזרח ישראלי תושב טירה, בחשד שעמד בקשר עם גורם איראני וביצע משימות בהנחייתו, כך נמסר בהודעה משותפת של דוברות המשטרה ודוברות שב"כ.

מחקירתו בשב"כ ובימ"ר מרכז עלה כי דעאס עמד בקשר עם גורם עוין בזמן שמדינת ישראל מצויה במלחמה. במסגרת הקשר, לפי החשד, הוא שלח מיקומים ותמונות של אתרים ביטחוניים ונקודות עניין נוספות בישראל, מידע שעלול היה לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה ובציבור.

ח"כ משה גפני נואם בכנס של דגל התורה לכבוד סוכות, 30 בספטמבר 2023

מפלגת דגל התורה החרדית דחתה הצעת קואליציה שנועדה למנוע את פיזור הכנסת, ואמורה הייתה לכאורה להבטיח כי העבודה על הצעת החוק הנוכחית לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי תוכל להימשך ללא הפרעה בכנסת הבאה.

דגל התורה היא אחת משתי הסיעות המרכיבות את מפלגת יהדות התורה בכנסת.

"שבענו ממעשי סרק שנועדו למרוח זמן ולהסיח את הדעת, כדי שבסוף ייטען שאין רוב", נמסר מהמפלגה.

"הודענו להנהלת הקואליציה כי אנו מתנגדים לתיקון לחוק הרציפות, ועל פי הוראת הרבנים אנו פועלים לפיזור הכנסת בהקדם האפשרי".

ביום שלישי בבוקר הודיעה המפלגה כי תפעל לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות, בשל כישלון הקואליציה להעביר חוק שיעגן את הפטור רב השנים של תלמידי ישיבות חרדים משירות צבאי. המהלך קיבל את תמיכת סיעת אגודת ישראל ביהדות התורה.

משה גפני ויצחק גולדקנופף במליאת הכנסת, 29 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

בניסיון שנראה כמכוון לשלוט בתהליך הפיזור ובעיתויו, הקואליציה הגישה לאחר מכן הצעת חוק משלה לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות, שעליה חתמה גם יהדות התורה.

עם זאת, כלי תקשורת דיווחו מאוחר ביום רביעי בערב כי מזכיר הממשלה יוסי פוקס הציע לחרדים לתקן את החוק כך שניתן יהיה להחיל "רציפות" על הצעת חוק, ובכך לאפשר את המשך העבודה החקיקתית.

אף שדגל התורה דחתה את ההצעה, מפלגת ש"ס עדיין שוקלת אותה, לפי אתר חדשות חרדי.

החוק הנוכחי, שהוחל ביוני 2024 על הצעת החוק העומדת במרכז המשבר הנוכחי, מאפשר לחברי הכנסת לחדש את הליך החקיקה מהמקום שבו הופסק בכנסת קודמת, בלי להתחיל אותו מחדש בכנסת הנוכחית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לחברי הכנסת החרדים בשבוע שעבר כי לקואליציה אין כעת את הקולות הדרושים להעברת חוק הפטור מגיוס, ולפי דיווחים ביקש מהם להסכים להקפיא את החוק עד אחרי הבחירות. מאז תחילת כהונת הממשלה בדצמבר 2022, נתניהו הבטיח שוב ושוב לשותפיו החרדים כי החוק יעבור.

קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר, שמצטרפת לזירה הפוליטית לצד נפתלי בנט, התייחסה בריאיון לדבריה של השרה עידית סילמן, שטענה כי בנט טופל ב"כדורים" בתקופתו כראש ממשלה, טענה שבעקבותיה הגיש בנט תביעת דיבה.

טרנר דחתה את הדברים ואמרה כי מדובר ב"שקר" אולם חשפה כי היא עצמה נוטלת טיפול תרופתי כבר 15 שנה, וכי היא מקפידה לדבר על כך עם נשים צעירות במסגרת שיחות על שילוב בין בית, משפחה וקריירה. לדבריה, הטיפול לא שינה את מי שהיא, אך "עשה לי יותר שקט".

טרנר אמרה כי אף שהחשיפה אינה נעימה לה, היא מקווה שתסייע לנרמל את השיח סביב טיפול תרופתי. "אם אני אגרום למישהו לקחת כדורים ולהבין שזה סופר־נורמלי, אז עשיתי את שלי", אמרה.

היא תקפה את סילמן על השימוש בטיפול תרופתי כלעג פוליטי: "היום 1.5 מיליון איש במדינת ישראל לוקחים כדורים. אני לא מבינה מה גורם לשרה במדינת ישראל להשתמש בזה כלעג. מה עובר עלייך?".

בריאיון לגל"צ ממשיך השר מיקי זוהר בקו של הבריחה מהאחריות לטבח ה-7 באוקטובר וטוען כי גם לאופוזיציה יש אחריות מלאה, "מכיוון ששלושת האחראים המרכזיים לטבח מונו בממשלת בנט-לפיד – הרמטכ"ל, ראש שב"כ וראש אמ"ן". לאחר שנאמר לו שראש אמ"ן אהרון חליווה מונה תחת בנימין נתניהו הוא משיב שזו הייתה החלטה של בני גנץ.

על פי דברי השר זוהר, ההחלטה לצאת לטבח הייתה עקב חולשתה של ממשלת השינוי, ואחרי עליית ממשלת הימין הם החליטו שלא לתקוף, אולם בעקבות הפילוג העצום בעם הם נמלכו בדעתם והחליטו – כן לתקוף. "אני לא מחפש אשמים, כולנו היינו חלק ממנו", מוסיף זוהר. 

היועץ המשפטי של המוסד העביר ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה מידע שמעלה חשד כי רומן גופמן פגע בהליך הבירור נגדו, כך מדווח ערוץ 13. 

מוקדם יותר פורסם כי היועמ"שית פנתה לבג"ץ עם מידע שיש להעבירו בנוגע למינוי ושהיה צריך להיות מועבר על ידי גופמן עצמו.