הסנאטור האמריקאי כריס ואן הולן הודיע כי יתמודד על תפקיד מנהיג הרוב בסנאט, ויקרא תיגר על צ'אק שומר המוביל את הדמוקרטים בבית העליון מאז 2017. ההודעה מגיעה לאחר שהמפלגה הדמוקרטית זכתה ברוב בסנאט בבחירות האמצע.
שומר, שצפוי לשמור על מעמדו בהנהגת המפלגה אך העריך בעבר שלא יוצב מולו מתחרה, פרסם הצהרה משלו שבה טען כי יש לו את הקולות הדרושים כדי להמשיך ולהוביל את הדמוקרטים בסנאט.
ההצבעה החשאית תתקיים בחודש הבא בדלתיים סגורות.
ואן הולן, דמוקרט ממרילנד, אמר כי בבחירות האמצע – שבהן הבטיחו הדמוקרטים רוב גם בבית הנבחרים – הבוחרים קראו ל"שינוי של הסטטוס קוו שלא משרת את האנשים העובדים".
"עכשיו מוטל עלינו להתעלות לגודל השעה, וכדי לעשות זאת אנו זקוקים להנהגה חדשה", מסר ואן הולן. "לכן אני מתמודד על תפקיד מנהיג הרוב בסנאט".
הסנאטור בן ה-67 אמר בריאיון ל-MSNOW כי הוא נהנה מתמיכתם של יותר מ-10 מתוך 55 הסנאטורים הדמוקרטים שצפויים להצביע, אך הודה כי הוא מגיע כ"אנדרדוג" למרוץ מול שומר בן ה-75.
הסנאטור הנבחר עבדול אל-סייד ממישיגן והסנאטור ברני סנדרס מוורמונט – עצמאי החבר בסיעה הדמוקרטית – הודיעו כי יתמכו בואן הולן, המכהן בסנאט זה קרוב לעשור וקודם לכן כיהן במשך 14 שנים בבית הנבחרים.
במסיבת עיתונאים שנערכה מוקדם יותר השבוע, קראו סנדרס והסנאטורית הדמוקרטית אליסה סלוטקין ממישיגן להחלפת ההנהגה.
ואן הולן, שרמז על אפשרות שיתמודד לנשיאות ב-2028, אמר כי על הדמוקרטים לקדם כמה יעדים במקביל: לדרוש דין וחשבון מממשלו של הנשיא דונלד טראמפ בגין "שחיתות חמורה", לפעול לסיום המלחמה של ארצות הברית וישראל באיראן, ולהתאחד סביב תוכנית כלכלית נחרצת המכוונת למעמד הפועלים האמריקאי.
בזירת מדיניות החוץ, ואן הולן מרבה לבקר את מדיניות ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה, ואף פועל נגד העמקת הקשרים הביטחוניים עם בעלת הברית של ארצות הברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותיארת מאוד יפה את האוטיסטים בתפקוד גבוה שנופלים בין הכיסאות. מההתנסות שלי ומכנס שהשתתפתי בו, מי שנופלות בין הכיסאות בעיקר הן בנות ונערות על הרצף בתפקוד גבוה שלכאורה נראות לגמרי כמו כולן, בליבן יודעות שהן שונות אבל בגלל המיסוך שהן עושות במודע או שלא במודע הן מצליחות לעבור מתחת לרדאר מבלי שישימו לב אליהן.
הבן שלי אובחן לפני שנה וחצי בגיל 15, הבת שלי אובחנה בגיל 18.5 בזכות חברה שלמדה איתה בתיכון שאובחנה על הרצף בגיל 16 וחשפה אותנו לאוטיזם בתפקוד גבוה אצל בנות.
וכל המאמר נכתב "עליהם" ועל איך לעזור "להם" וכו – לא מנקודת מבט אוטיסטית, אלא מנקודת מבט חיצונית (ומתנשאת). מקווה שאת המאמר הבא תכתבי מתוך שיתוף פעולה עם הקהילה האוטיסטית וגישת המגוון הנוירולוגי, מתוך כבוד וגאווה בזהות האוטיסטית ובלי הטייטל של העיסוק הפוגעני שלך.
זה לא מקצוע. וכל עוד את ממשיכה להגן על הזוועות האלה ולדבר על "אבולוציה" את עושה הרבה יותר נזק מתועלת ואת חלק מהבעיה – לא חלק מהפתרון.
אנחנו יודעות מצוין מה מנתחות התנהגות עושות מידי יום – יש בינינו נשות מקצוע שעובדות במערכות החינוך, הרווחה והבריאות ונתקלות למרבה הצער במנתחות התנהגות ובפועלכן מידי יום, יש בינינו שורדות של הזוועות האלה, יש בינינו הורים לילדים שנאלצים עד היום להתמודד עם הזוועה הזאת וניזוקים ממנה, יש פעילים ופעילות צעירות שעדיין חוות את זה בבית הספר או במסגרות של מכינות או דיור. ההתנשאות שלך סתם דוחה ורק מראה כמה שאת לא האדם להקשיב לו..
מזדהה מאוד, כאחת שגילתה על עצמה כמבוגרת אבל מודעת גם לקשיים שעצם האבחנה יוצרת מול הסביבה ולעיתים גם מול עצמך אז מתלבטת מה נכון לעשות כשיש חשש שהאבחנה תיצור בעצמה בלאגן במערכת יחסים כזו או אחרת.
כאן כותבת המאמר, ליבי בגנו סימון
הייתי רוצה להבהיר, בהתייחס לתגובה שעלתה כאן תחת הפרופיל ששמו "התמודדות וחוסן בזמן מלחמה" – לפני שאני מנתחת התנהגות אני אוטיסטית בעצמי (לשעבר אוטיסטית שקופה) ואימא לשני ילדים אוטיסטים. זה לפני הכל.
ניתוח התנהגות הוא תחום שעבר אבולוציה מטורפת ואין לו שום קשר לסטיגמות האיומות שנדבקו אליו. מי שממשיכים להנציח את המוניטין הנוראי שיצא לתחום, לא באמת יודעים מה מנתחי התנהגות כמוני עושים כל יום בעבודתם ועדיין מתבצרים בדעות קדומות שכבר מזמן אינן רלוונטיות למקצוע.
את יודעת מה עוד אוטיסטים מבוגרים אומרים כבר שנים ואנשים כמוך מסרבים להקשיב להם? שניתוח התנהגות זו התעללות שצריכה לצאת מחוץ לחוק. וגם "שום דבר עלינו בלעדינו".
מנתחת התנהגות שמדברת על אוטיסטים כאילו היא מבינה משהו זו התגלמות החרפה.
כאבא לשני אוטיסטים בוגרים. אני רואה את נושא המסכים, בעיקר הטלפונים החכמים, כנושא מרכזי. החברה כולה! נכנסת למצב שיותר קרוב לאוטיזם ממה שהייתה בעבר, המסכים שואבים אנרגיות לכולם, מה שהיה פעם רק אצל אוטיסטים, מחלחל לשאר בגלל דאנו עדיין, לא יודעים איך להתנהל עם הנושא של התמכרות למסכים שבעקבותיה יש התדרדרות חברתית אצל כולם. אצל אוטיסטים זה סוג של מפלט, זה במקום להלחם על מעמדם החברתי, במקום לצאת מאזור הנוחות שלהם, הם גולשים בנון שאלנטיות למסך. כך, מקבעים עוד יותר נטיות אוטיסטיות, לסיכום, המסך צריך לעבור רגולציה!