"כמו בשבעה באוקטובר שצרחנו לעולם שיראה מה קרה לנו, זה מה שאני מרגישה עכשיו – שאנחנו צועקים לעולם על ההרג, הקטל, האונס, ההשפלה, והעולם לא עונה", מספרת לי הודא דקסה, "יש אדישות. את יודעת שמאז האירוע, מאז שאיחסאן… אני לא כל כך חזרתי לתפקד. אבל דווקא עכשיו, אני לא יודעת, יש לי צורך".
חברתי הודא דקסה, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים, היא אלמנתו של אל"מ איחסאן דקסה ז"ל, מח"ט שריון בן העדה הדרוזית, שנפל בעזה ב-20 באוקטובר 2024. בני הזוג שלנו שירתו יחד בשריון והיו חברים ותיקים. הטור הזה מבוסס על שיחתנו.
שירה ברביבאי-שחם, לשעבר מפקדת במערכת הביטחון, חוקרת ביטחון לאומי ומגדר באוניברסיטת בן גוריון, חברת פורום דבורה והמכון לחקר המודיעין.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובתור דרוזית, אני רוצה להביע את הסכמתי המלאה עם דבריה של הודא, ואת תודתי העמוקה על כך שהעלתה על נס את הקשר והמחויבות ההדדית בינינו.
ליבי עם הודא, רעייתו של אחסאן זכרונו לברכה. דבריה מהווים מגדלור של תקווה וקריאה לאחווה, ומחזקים את ההבנה שרק יחד, בעזרת ערבות הדדית, נצלח את האתגרים ונמשיך לבנות עתיד טוב יותר