חדי העין שצפו במהדורת מוצאי השבת של ה-27.2 בחדשות 13 בוודאי נתקלו גם בכתבתו של אריק ווייס, שעסקה במתנגדי החיסונים, תחת הכותרת "הקרב על החיסון: משפחות הנפטרים נפגשות עם המתנגדים". זו ביקשה להציג את אחד הוויכוחים המשמעותיים ביותר עבור הציבור הישראלי בעת האחרונה.
הקרב על החיסון: משפחות הנפטרים נפגשות עם המתנגדים | מיוחד • לכתבה המלאה של @arikweiss מתוך מהדורת השבת עם @HKorach >> https://t.co/K9gWI4VSg7
ערן שלו הוא כותב תוכן עצמאי, פעיל חברתי ואקדמאי בתחום ההיסטוריה והחינוך
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ובכל זאת האיראנים לא המציאו את הסכסוכים במזרח התיכון, הם לא יצרו מציאות של כיבוש אכזרי שנמשך עד היום בגדה המערבית. אפשר לומר יותר נכון שהקיצוניות האיראנית היא סימפטום. פצע שיכל להופיע בכל מקום בגוף אבל בין כה ובין כה היה מופיע כך או כך. אפשר לומר שפיגועי ההתאבדות האכזריים ובכלל האכזריות שלבשה תנועת המחאה הפלסטינית היא תולדה של אכזריות הכיבוש. אם תבחן את הכלים בהם נאבקו הפלסטינים בתחילת המאבק (לצורך הדיון נסמן אותו בסוף שנות השישים) אפשר לזהות מגמה ברורה של עלייה ברף האלימות, בהתאמה כמעט מושלמת של העלייה ברף האלימות שהופנה כלפיהם.
איציק הסיני הוא כוכב רשת שהפך בשנים האחרונות לאורח קבוע כמעט בכל ערוצי הטלוויזיה הממלכתיים. מה עומד מאחורי הדמות הוויראלית, והאם יש קשר להשקעות הסיניות בישראל?
"לנו ברדיו הבינלאומי של סין חשוב לנו שתדעו שאנחנו כאן בשבילכם". כך נשמע איציק הסיני בהופעתו הראשונה בטלוויזיה הישראלית במסגרת תוכנית "צינור לילה" של גיא לרר בערוץ 10 (כיום "הצינור", ערוץ 13). לאחריה יבואו עוד עשרות הופעות בכל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל.
ערן שלו הוא כותב תוכן עצמאי, פעיל חברתי ואקדמאי בתחום ההיסטוריה והחינוך
גם אם ננסה ככל יכולתנו להאשים את הפורנו, יהיה זה בלתי אפשרי להימנע מן ההיבטים הדתיים-תרבותיים מאחורי פרשות דוגמת זו שהתרחשה בקפריסין. ניתוח אנתרופולוגי תרבותי מציע הסבר אלטרנטיבי לשאלה מדוע נשים מושפלות במיטה, ומדוע חברי הקהילה הלהטב"ית מותקפים ברחוב ללא סיבה הנראית לעין.
עם פרסום הפרשה בקפריסין הציעו מומחים שונים לערוך סדנאות של לימוד וחינוך מחדש לבני נוער ומבוגרים אודות מיניות בריאה. יוזמות אלו, מבורכות ככל שיהיו, חוטאות לאמת ומפספסות את ההיבט התרבותי בסיפור הנוכחי.
ערן שלו הוא כותב תוכן עצמאי, פעיל חברתי ואקדמאי בתחום ההיסטוריה והחינוך
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.
עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.
הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם