ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ברוב של 30 מול ארבעה בעד פסילת יו"ר בל"ד והמועמד השלישי ברשימה המשותפת, סמי אבו שחאדה, מהתמודדות בבחירות ב־27 באוקטובר. בפסילה תמכו כל מפלגות האופוזיציה, וכן יו"ר הוועדה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג.

הוועדה קיבלה את שתי העילות שהוצגו בעתירה: תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל, ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

סולברג השתתף בהצבעה – לראשונה זה עשרות שנים שיו"ר ועדת הבחירות עושה זאת – ואמר כי אבו שחאדה לא השיב באופן מספק לטענות שלפיהן הביע תמיכה במאבק המזוין של חמאס נגד ישראל במאמר שפרסם יום לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023.

כל מפלגות האופוזיציה, ובהן ישר! של גדי איזנקוט, ביחד של נפתלי בנט, הדמוקרטים של יאיר גולן, כחול לבן של בני גנץ וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, תמכו לבסוף בעתירה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן קראו אתמול לוועדה "לשקול ברצינות" את פסילתו של אבו שחאדה. החלטת הפסילה טעונה אישור של בית המשפט העליון לפני שתיכנס לתוקף.

העתירה, שהגישה עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, התמקדה במאמר בערבית שפרסם אבו שחאדה ב־8 באוקטובר 2023, שבו תיאר את מתקפת חמאס כ"אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית", וכתב כי אחרים יכולים ללמוד מהצלחתה של עזה להפתיע את ישראל.

אבו שחאדה, שמכחיש כי תמך במתקפה או באלימות פוליטית, טען כי פסילתו היא ניסיון "להשתיק" אותו ואת קולה הפוליטי של החברה הערבית. "מעולם לא קראתי לאלימות או לטרור. אני מתנגד למאבק מזוין", אמר.

שחאדה השתתף בדיון מרחוק דרך מצלמה. 

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, מנהל דיון בבקשה לפסול את יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה שהופיע בזום, בוועדת הבחירות המרכזית בכנסת בירושלים. 23 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הודעה בעלת אופי תעמולתי מובהק של שר הביטחון ישראל כ"ץ הופצה באמצעות מערך הדוברות של משרד הביטחון, בניגוד לאיסור על שימוש במשאבי ציבור לצורכי תעמולת בחירות.

בהודעה תקף כ"ץ את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ואת יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, וטען כי "ממשלת הימין מרסקת את הטרור ומחזקת את ההתיישבות ביהודה ושומרון – וגוש השמאל מתכנן להתקפל ולהרוס את ההתיישבות".

כ"ץ התייחס להצעתו של ליברמן להעביר לירדן את האחריות הביטחונית והמינהלית בשטחי A ו־B, וכן לדבריו של גולן בנוגע לפינוי מתנחלים, וטען כי "ממשלת שמאל, שתהיה תלויה במפלגות הערביות ותקדם את התוכניות האלה, תסכן את ההתיישבות ואת ביטחון אזרחי מדינת ישראל".

מפלגת הדמוקרטים שלחה מכתב התראה לראש שב"כ דוד זיני, בדרישה להצמיד אבטחה ליו"ר המפלגה יאיר גולן, והודיעה כי אם לא תתקבל החלטה בנושא עד 27 בספטמבר, תעתור לבג"ץ.

לדברי המפלגה, הדרישה באה לאחר שהמשטרה העלתה את רמת הסיכון של גולן לרמה 4 מתוך 6, הזהה לזו של יו"ר ישר! גדי איזנקוט, ועל רקע איומים מתועדים על חייו ועל בני משפחתו. במכתב צוין גם כי שמו של גולן היה היחיד מבין ראשי המפלגות שהופיע במכתב איומים שצורף ללבנה שהושלכה לעבר אולפני חדשות 12.

"התעלמות מחומרת האיומים המופנים כלפי יו"ר מפלגת הדמוקרטים ומהמידע המודיעיני הקונקרטי ביחס אליו עלולה להוביל לפגיעה בחייו", כתב היועץ המשפטי של המפלגה, עו"ד עמרי שגב, לראש שב"כ.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן מוסר הצהרה לתקשורת מחוץ לאולפני "חדשות 12" בתל אביב, 28 ביולי 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הציע להעביר לירדן את האחריות הביטחונית והמינהלית על שטחי A ו־B בגדה, ועורר ביקורת חריפה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים בממשלתו.

"צריך להגיע להבנה עם הירדנים שהם ינהלו את יהודה ושומרון. שייקחו אחריות ביטחונית ומינהלית. אי אפשר להשאיר ואקום", אמר ליברמן בפודקאסט של "בשבע". כשנשאל אם הוא סומך על ירדן שתמלא תפקיד כזה, השיב כי לעמאן "אין ברירה", והוסיף כי היא תוכל להציב את צבאה בשטח או להקים כוחות שיהיו כפופים לפיקוד ירדני.

ליברמן, המתגורר בעצמו בהתנחלות נוקדים מדרום־מזרח לירושלים, התייחס בתחילה לשטחי B ו־C, אך בהמשך הבהיר כי התכוון לשטחי A ו־B, המנוהלים כיום בידי הרשות הפלסטינית. הרשות מחזיקה גם באחריות הביטחונית בשטח A, ואילו בשטח B האחריות הביטחונית הכוללת נותרת בידי ישראל.

נתניהו תקף את ההצעה והאשים את ליברמן כי עבר לשמאל הפוליטי. "לא האמנתי שתציע היום שהצבא הירדני ישלוט בשטחי ארץ ישראל. חזור בך מייד", כתב נתניהו ברשת X.

בתגובה אמר ליברמן כי ישראל צריכה לשמור על "שליטה מלאה" בשטח C, אך לא להיות אחראית לניהול האוכלוסייה הפלסטינית בערים כמו שכם, ג'נין וטולכרם. הוא דחה גם את המשך שלטונה של הרשות הפלסטינית, שאותה כינה "ארגון טרור", והאשים אותה ב"טרור מדיני", בניגוד לטרור המזוין של חמאס.

"כדי למנוע ואקום שאליו ייכנסו חמאס, הג'יהאד האסלאמי ומחבלים אחרים, צריך להגיע להסכם עם ירדן שהיא תנהל את שטחי A ו־B – קונפדרציה ישראלית־ירדנית", אמר ליברמן.

יו"ר ש"ס אריה דרעי תקף גם הוא את ההצעה וטען כי ליברמן "שכח מה זה להיות ימני", וכינה את התוכנית "התנתקות 2 ביהודה ושומרון", בהתייחס להתנתקות מרצועת עזה ב־2005.

השר סבצלאל סמוטריץ' בבריכות שלמה שבשטח A (צילום: שמואל פיטוסי)

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' האשים את ליברמן כי הוא מבקש לוותר על האחריות הביטחונית של ישראל בגדה. "תקשיבו לליברמן: מי שמציג את עצמו כאיש ימין מציע שנוותר על האחריות הביטחונית שלנו ביהודה ושומרון ונעביר אותה לירדנים", אמר. "ליברמן רוצה להחזיר את ישראל לימי הלגיון הירדני. אסור לתת לזה לקרות".

גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את ליברמן: "ליברמן שוב התבלבל: יהודה ושומרון זה לא משלוח שאפשר להעביר לירדן. זה לא וולט. אלה חלקים מהמולדת שלנו". לדבריו, "החתול יצא מהשק. ליברמן פשוט מסוכן לישראל!".

ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מגיע לאירוע מפלגתי לקראת הבחירות בתל אביב. 6 בספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הודיעו כי צה"ל חיסל לפני זמן קצר בחאן יונס את מחמד אבו עלואן, ראש מחלקת הכספים של חמאס. בהודעה משותפת מסרו נתניהו וכ"ץ כי הם "משבחים את צה"ל ואת שב"כ על הפעולה המדויקת ועל הפעילות התקיפה לסיכול אויבינו".

"אנחנו ממשיכים לרדוף את מפקדי חמאס ופעיליו, לפגוע במקורות המימון שלו ולהשמיד את תשתיות הטרור", הוסיפו. "לא נאפשר לחמאס לשקם את כוחו ולא נעצור עד שלא יהיה חמאס בעזה".