מתי פרידמן
הזמן של
מתי פרידמן

מתי פרידמן הוא סופר ועיתונאי. היה בעברו כתב של סוכנות הידיעות הבינלאומית AP וכן כתב של The Times of Israel. בין ספריו: "תעלומת הכתר", "דלעת, מוצב אחד בלבנון", ו"מסתערבים, אגדה ישראלית". מיוצרי הסדרה הדוקומנטרית על מלחמת לבנון, "מלחמה בלי שם".

מיוחד הסיפור שמאחורי "מסתערבים, אגדה ישראלית"

"הלכתי לפגוש את יצחק לא כי שמעתי עליו או על היחידה הקטנה שהוא השתייך אליה בימי הקמת המדינה, ולא כי תכננתי לכתוב את הספר הזה, אלא רק כי שנים של עבודה עיתונאית לימדו אותי שבילוי בחברת מרגלים זקנים תמיד משתלם" ● מתי פרידמן בהקדמה לספרו החדש, "מסתערבים, אגדה ישראלית", מספר כיצד הגיע לחקור את סיפורה של המחלקה הערבית בפלמ"ח - אשר על בסיסה נולד המוסד למבצעים מיוחדים

עוד 1,406 מילים

במחשבים ובקופסאות הנעליים המאובקות, המונחים בערבוביה בחדר אחד בצפון ישראל, ישנם גברים צעירים, מחייכים ומסתוריים בג'יפים צבאיים, רקדניות שחורות שיער, נפחים, דייגים, כובסות ● תמונות ממדינה אבודה בשחור-לבן, היסטוריה ייחודית ונוגעת ללב

במחשבים ובקופסאות הנעליים המאובקות, המונחים בערבוביה בחדר אחד בצפון ישראל, ישנם גברים צעירים, מחייכים ומסתוריים בג'יפים צבאיים, רקדניות שחורות שיער, נפחים, דייגים, כובסות – תמונות ממדינה אבודה בשחור-לבן, היסטוריה ייחודית ונוגעת ללב המסופרת דרך רגעים שנצרבו על הפילם.

נדב מן, תושב קיבוץ מרחביה בן 65, בילה את העשור האחרון בהתרוצצות ברחבי ישראל ובסריקת אוספים פרטיים של תמונות.

מן נבר בקופסאות ובארונות, לרוב לבדו, ללא מימון חיצוני או גיבוי ממסדי, ומצא יותר מ-100 אלף תמונות, רובן מהעשורים שהובילו להקמתה של מדינת ישראל ב-1948. התוצאה היא אוצר של היסטוריה חזותית שהייתה אובדת בלעדיו. אין אוסף דומה בשום מקום אחר בישראל.

ילדה בקיבוץ שער הנגב (צילום: באדיבות נדב מן)
ילדה בשער הנגב (באדיבות נדב מן)

"אני מבלה את זמני בריצות ממקום למקום, בניסיון לתפוס את הדברים לפני שהם נעלמים", אומר מן.

חלק מהצלמים שמאחורי התמונות באוסף של מן היו אנשי מקצוע שתיעדו במודע את החיים בפלשתינה היהודית ואת שנותיה המוקדמות של המדינה. אחרים היו חובבנים שצילמו תמונות של משפחותיהם וחבריהם.

חלק מהתצלומים מבוימים ונראים כאילו היו יכולים למצוא את מקומם בחוברות המנסות לגייס כסף למגבית היהודית המאוחדת.

אחרים צולמו ללא ידיעת המצולמים, ולכן גם נוגעים ללב הרבה יותר.

בחלק מהמקרים אנחנו יודעים מי מופיע בתצלומים ומתי הם צולמו. במקרים אחרים המידע הזה כבר אבד. ישראל של התמונות האלו היא צרובת שמש, אופטימית, מאופיינת בעבודה קשה, רובה כפרית, ומעל לכול – צעירה.

מן, לשעבר מורה בתיכון, נולד ב-1947 במרחביה וגדל לצד ילדים אחרים בבית הילדים, תקופה שאותה הוא זוכר כתקופה מאושרת. חייו התקדמו במקביל לעלייתו ולירידתו של הסוציאליזם הקיבוצי והוא ראה כיצד הקהילה שלו עוברת מקומוניזם להפרטה.

 (צילום: Courtesy)
(צילום: Courtesy)
מקימי קיבוץ מלכיה (צילום: Courtesy)
מקימי קיבוץ מלכיה (צילום: Courtesy)

מרחביה אוכלסה לראשונה ב-1911, ננטשה לאחר מכן ואוכלסה שוב. אחד מהבניינים המקוריים משמש כעת כסטודיו של מן. הוא מעולם לא היה צלם בעצמו אך ניגש למשימה כחובב היסטוריה וכמורה.

"כדי לעורר עניין, במיוחד בקרב צעירים, אתה זקוק לאמצעים חזותיים", הוא אומר. "בתצלומים האלו, החומרים ההיסטוריים קמים לתחייה".

"ישראל של התמונות האלו היא צרובת שמש, אופטימית, מאופיינת בעבודה קשה, רובה כפרית ומעל לכל – צעירה"

הספרייה הלאומית בירושלים, שמבצעת כעת דיגיטציה של אוספי התצלומים, המסמכים ו-5 מיליון הספרים שלה, הכירה בחשיבות המקור ההיסטורי שגיבש מן, וכעת היא פועלת יחד איתו לארגון התצלומים שלו – אשר רובם מאוחסנים בכוננים קשיחים בסטודיו שלו בקיבוץ וחלק קטן בלבד זמין ברשת – והפיכתם נגישים לציבור.

"אנחנו רוצים להיות המקום שמחזיק כל מה שנדב סרק ואנחנו רוצים לעבוד איתו כשהוא ממשיך לאסוף עוד תצלומים", אומר חזי עמיאור, אחד מאוצרי הספרייה.

בכינרת, נערים ונערות מקיבוץ אפיקים (צילום: Courtesy)
בכינרת, נערים ונערות מקיבוץ אפיקים (צילום: Courtesy)
פרנק פלג מנגן בשבת בבוקר בקיבוץ עין גב, שנות ה-40 (צילום: Courtesy)
פרנק פלג מנגן בשבת בבוקר בקיבוץ עין גב, שנות ה-40 (צילום: Courtesy)

אחד מהאוספים האחרונים שסרק מן היה שייך לאדי הירשביין, צלם ירושלמי. הירשביין, שהגיע לישראל בצעירותו, לאחר שחי עם הפרטיזנים ביוגוסלביה במהלך מלחמת העולם השנייה, עבד בהמשך עבור העיתון הצבאי "במחנה" וכצלם עצמאי עבור גופים בינלאומיים כמו מגזין "Time".

הירשביין נפטר ב-2006, והותיר אחריו עשרות אלפי נגטיבים. בתו מיינה אותם ויצרה קשר עם מן. הוא צילם אישים כמו דוד בן גוריון וגולדה מאיר.

חוץ מגדולי האומה, גם "אנשים רגילים בירושלים, מצחצחי נעליים, מחנות עולים, את המשפחה שלנו", אומרת בתו, תמי לוי.

חגיגות 1 במאי בעמק הירדן בשנות ה-40, אוסף נפתלי אופנהיים (צילום: Courtesy Bitmuna)
חגיגות 1 במאי בעמק הירדן בשנות ה-40, אוסף נפתלי אופנהיים (צילום: Courtesy Bitmuna)

"אלו פריטים בעלי ערך היסטורי – הם מראים איך התלבשנו, מה עשינו", היא אומרת. על ידי שימור התצלומים, מן "משמר את ההיסטוריה שלנו".

הכתבה התפרסמה לראשונה ב-Times of Israel ב-27.2.2012

עוד 471 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 7 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־397 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

ההרוג מירי הרקטה לגליל – תושב כפר מסריק, בן 18

ביידן והאריס התקשרו לטראמפ ובירכו אותו על ניצחונו בבחירות ● ראש המטה לביטחון לאומי נחקר בחשד שקיבל ב־2017 עשרת אלפים שקל תמורת מתן מכתב המלצה; מטעמו של הנגבי נמסר ש"מדובר בטענה שהועלתה במסגרת סכסוך אזרחי בין אנשי עסקים ופורסמה כבר בעבר" ● מזכ"ל חזבאללה: רק התפתחויות בשדה הקרב, ולא מהלכים פוליטיים, יביאו לסיום הלחימה

עוד 57 עדכונים

לקום אתמול בבוקר

בעידן שבו הביטוי "ערכים דמוקרטיים" נשמע כמו משהו כמעט נוסטלגי, ישראל וארצות הברית חוות טלטלה שהיא שילוב בין מערכון גרוע לאפוקליפסה. שתי דמוקרטיות ליברליות משגשגות, שניצבות מול מגמות המערערות את כל מה שתפסנו כיציב ונצחי.

חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות מאיימת על כל ליבת האתוס האמריקאי – ערך החירות, ואילו כאן, ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", בנימין נתניהו מגביר הילוך בתוכנית הרודנות שלו, ומחליט לרענן את מוסדות המדינה משל מדובר בריהוט משרדי. ישראל חשובה, אבל נתניהו ומשפחתו חשובים הרבה יותר.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 832 מילים

למקרה שפיספסת

הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שחר של יום קודם

הנוקאאוט שהנחיל טראמפ להאריס בכל החזיתות ובכל המגזרים הוא קודם כל ניצחונה של אמריקה הכפרית, הנושנה והפשוטה, זאת שחשה שהיסודות נשמטים מתחת לרגליה בגלים של הגירה, פשיעה, סובלנות יתר לאחר ואליטיזם מתנשא ● זוהי אצבע משולשת למדיניות הפרוגרסיבית, והמשך הנטישה ההדרגתית של הדמוקרטיה הליברלית כצורת המשטר המועדפת ● פרשנות

עוד 1,237 מילים

כשנתניהו מדבר על אמון

בנימין נתניהו נשבע אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. לא פעם אחת. נתניהו נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים.

נתניהו נשבע אמונים, אך במסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות הואשם בכך כי "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". כלומר הפר אמונים, לכאורה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 559 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

נתניהו פיטר את גלנט רק כדי לשמור על הקואליציה

נתניהו, תחת לחץ של גורמים פוליטיים וחקירות חדשות, בחר להסיר מהדרך את גלנט, שייצג את אנשי המילואים והציג קו נחוש מול ראש הממשלה בנושאי ביטחון ● לא ברור גם למה שר הביטחון המיועד ישראל כ"ץ, שלא יזכה ל־100 ימי חסד או אפילו ל־100 שעות, לוקח הימור כל כך גדול ● פרשנות

עוד 612 מילים ו-2 תגובות

עקורים

מלאך חבלה, כאן ושם

השבוע היה יום זיכרון סודי ליצחק רבין, למה לעשות מזה עניין? קורה שרוצחים ראש ממשלה. הסתכלתי על אחת התמונות שלו שצילם משה שי, ובה הוא יושב באיזה מכולת בכפר שלם ושותה סודה. הצילום הזה מספר על הדרך שעברנו מהאיש השפוי הזה שעוצר במכולת בכפר שלם, קונה שתיה ומשלם בעצמו.

תחשבו על בנימין נתניהו, הבובה המאופרת הקמצנית, סכסכנית ומרופדת מאבטחים, ששולט במדינה מאז הרצח כמין עונש תנ"כי. רה"מ יצחק שמיר כינה אותו פעם "מלאך חבלה" ולא הקשבנו. גם רבין הזהיר מפניו, אבל חשבנו שהמדינה חזקה מראש ממשלה כזה או אחר. וטעינו. יש לו כוח להשחית והוא משתמש בו באין מפריע, כי אין מפריע, ואם יש – הוא נזרק לים מהסיפון כמו חבית ריקה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כרגיל נהניתי עד אין קץ לקרוא. תיקון קטנטן: את "שיר ערש" כתב נתן אלתרמן ולא אברהם חלפי, והלחין להפליא סשה ארגוב. ואוסיף רק: חבל שאת כל כך צודקת וחבל שכל כך עצוב. הורסים לנו את המדינה לנג... המשך קריאה

כרגיל נהניתי עד אין קץ לקרוא.
תיקון קטנטן: את "שיר ערש" כתב נתן אלתרמן ולא אברהם חלפי, והלחין להפליא סשה ארגוב.
ואוסיף רק: חבל שאת כל כך צודקת וחבל שכל כך עצוב. הורסים לנו את המדינה לנגד עינינו ואנו חסרי אונים.

עוד 737 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הניצחון של טראמפ אינו מבטיח אור ירוק לנתניהו

עבור נתניהו, ניצחון מובהק של טראמפ הוא חגיגה בטווח הקצר, שלא צפויה להימשך זמן רב ● ההבטחות הגדולות בנושא איראן, למשל, עתידות להתמסמס, במיוחד לנוכח הקשר ההדוק של טראמפ עם פוטין ● במקביל, המפלגה הדמוקרטית צפויה להיכנס למשבר ממושך של האשמות הדדיות ● פרשנות

עוד 765 מילים

נתניהו בונה דיקטטורה בעזרת פוליטיקאים בגובה דשא

אחרי ההדחה הדרמטית של יואב גלנט, נתניהו הוא היום בפועל גם שר הביטחון וגם שר החוץ - קבינט מדיני-ביטחוני של איש אחד ● ישראל הפכה אתמול דף, ואנחנו בפרק הטרום-דיקטטורי של המדינה - בחשיכה ערכית מפחידה, אם להשתמש במטבע לשון של גלנט ● פרשנות

עוד 723 מילים

עמק חפר היא אלופת ישראל במיחזור אריזות, ירושלים בתחתית הטבלה ותל אביב בצמרת ● כעשור אחרי שהפחים הכתומים הופיעו לראשונה ברחובות ישראל, רוב הערים הגדולות מתקשות להכיל אותם ואחוזי מיחזור גבוהים נרשמים בעיקר ביישובים קטנים של צמודי קרקע ● רני איידלר, מנכ"ל "תמיר" היוצא: "בכל מקום שבו מנגישים לתושבים את האפשרות למחזר אריזות, הם עושים את זה"

עוד 1,029 מילים ו-2 תגובות

הסודות של טראמפ ברוסיה

אחרי שנים של חקירות ממשלתיות ומחלוקות פנימיות, אנחנו עדיין לא יודעים אם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ – ואולי החל ממחר הנשיא הבא – באמת נמצא בכיס של פוטין והאם יחסי הקרבה האלה מסכנים את האינטרסים האמריקאיים

עוד 3,420 מילים

אמריקה בוחרת בין שני עתידים פוליטיים מעורפלים

יום ההצבעה האחרון בארה"ב נפתח אחרי שכ־78 מיליון איש כבר הצביעו בהצבעה המוקדמת ● הדמוקרטים חוששים מהפסד רחב שיפגע בכל מערכות השלטון, בעוד שטראמפ עשוי לערער על תוצאות הבחירות ולעורר מהומות ● העתיד של תנועת MAGA והיכולת לשוב לשיתופי פעולה פוליטיים עומדים בסימן שאלה ● פרשנות

עוד 724 מילים
היום ה־396 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

גלנט: "פוטרתי על רקע גיוס חרדים, השבת החטופים והקמת ועדת חקירה ממלכתית"

נתניהו פיטר את גלנט ומינה במקומו את ישראל כ"ץ; אלפים יצאו להפגין ברחבי הארץ ● מקורב לנתניהו: גלנט "תפקד כחותמת גומי של צה"ל", פוטר משיקולים מקצועיים ● נתניהו לראשי זרועות הביטחון: "מצפה להמשך עבודה משותפת עם כ"ץ" ● גנץ: ״פוליטיקה על חשבון ביטחון המדינה"; לפיד: "מעשה של טירוף" ● הבית הלבן: "ארה"ב תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם שר הביטחון הבא"

עוד 65 עדכונים

מחכים לנוסע השמיני

שבעה חברים מקרב 68 חברי הקואליציה כבר הודיעו כי יצביעו נגד החוק שמעודד בריחה של החרדים מגיוס לצבא ● עוד צדיק אחד - וחוק המעונות קורס כמגדל קלפים ואולי לא יבוא כלל להצבעה ● גם נתניהו היה מצטרף לשבעת הצדיקים הנ"ל ומצביע בעצמו נגד החוק, אילולא היה חרד כל כך לגורל הקואליציה שלו ● פרשנות

עוד 610 מילים

למרות טענות היועמ"שית נגד החוק לסבסוד מעונות לילדי אברכים, גם העליון מכיר בזכות הכנסת לחוקק חוקים המשנים מצב משפטי ● הטענה האפשרית היחידה נגד החוק היא שהוא סותר חוק יסוד – וזו גם הפריזמה החוקתית שבאמצעותה תיבחן החקיקה בבוא העת ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות

לחשוב כמו דה וינצ'י

מיזם החינוך המדעי הישראלי "מחוץ לקופסה" מתחיל להגיש תלמידי תיכון וצעירים ללימודים באוניברסיטת ASU בארה"ב ● פרויקט העשרה מקומי הפך לארגון המלמד כ־2,000 תלמידים במרכז, בצפון ובשש מדינות – ומנסה להקים בית ספר בדרום ● המייסדת סבורה כי שיטת הלימוד שלהם צריכה להחליף את הקיימת: "העולם השתנה ומערכת החינוך כבר לא מתאימה לו"

עוד 2,109 מילים

המרדף אחר הקול הנשי בפנסילבניה נכנס לישורת האחרונה

שרה אטקינס, פעילה בחב"ד, מובילה את מאמצי ההמרצה למען האריס בפנסילבניה, תוך התמקדות בנשים, כולל במגזר האורתודוקסי ● פרסומת חדשה בקמפיין מדגישה את חופש הבחירה של נשים – ומכעיסה את טראמפ ● עם פער מגדרי בולט, פנסילבניה מתגלה כשדה קרב קריטי בבחירות ● טל שניידר מדווחת ממטה ההמרצה בווינווד

עוד 832 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה