משבר הקורונה יעצים ככל הנראה את אי השוויון ברחבי העולם, ובהקשר זה ישראל אינה יוצאת דופן. ברור לכולנו כי בעיקר הפריפריה הכלכלית והגאוגרפית תסבול מההלם הכלכלי ההרסני של המגיפה. זאת, בעוד שקובעי המדיניות עומדים בפני לחץ חסר תקדים לספק פתרונות כלכליים מהירים ופתרונות לטווח הקצר.
אולם על מנת שהממשלה תצליח להחיות את הכלכלה עליה לקחת בחשבון צעדים ארוכי טווח לצמיחה כוללת. עליה להשקיע בהזדמנויות לייצור משרות איכותיות וחדשנות בהיקף אדיר. על מנת לחדש את הצמיחה הכלכלית ולהניע את המשק חייבים לחשוב על מנגנונים חדשים של צמיחה כלכלית שתסייע לצמצם את הפערים הללו ולהרים את הכלכלה במדינה כולה.
ניקול הוד סטרו היא מנכ"לית קרן מיראז'. יש לה ניסיון רב בארצות הברית, אמריקה הלטינית וישראל בפיתוח בינלאומי, ניהול מלכ"רים ויזמות חברתית. ניקול בעלת תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת ניו יורק ותואר שני במינהל ציבורי מבית הספר הרווארד קנדי.
הימים הראשונים של מלחמת "עם כלביא" מחזירים אליי רסיסי זיכרונות ממלחמות ישראל קודמות. "טיל אביב!" הזדעקה כותרת השער של השבועון (המנוח) "העולם הזה". זה היה לאחר שתל-אביב עירנו וגוש דן כולו התגלו כאזור המטווח ביותר, כיעד מרכזי לטילי הסקאדים ששוגרו אלינו מעיראק. מטח הסקאדים הראשון שוגר לארצנו בלילה שבין ה-17-18 לינואר, שנת 1991. המטח כוון אל עבר "אזור א" – אל תל-אביב וגוש דן.
גם עכשיו אין ספק שגוש דן הוא מהיעדים המטווחים ביותר, יעד מרכזי לטילים המשוגרים אלינו מאיראן, לצד יעדים אסטרטגיים ידועים לכולם כמו הדרום, מתקנים צבאיים שונים ומתחם בתי הזיקוק בחיפה. הלוא אין זה סוד שבלב עירנו, אפילו לא הרחק מביתי, ממוקם משרד הביטחון לצד משרדי ממשלה נוספים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
לכאורה, אירופה אמורה לעמוד לצדה של ישראל במלחמה נגד איראן – כל מדינות אירופה מתנגדות נחרצות לפיתוח נשק גרעיני בידי טהרן. אך תמונת המצב מורכבת ומדאיגה: התמיכה החזקה של גרמניה לא משקפת את הקו שנוקטות צרפת ובריטניה, והבידוד המדיני של ישראל מעמיק דווקא בעיתוי קריטי. עיתוי בו ישראל אולי תזדקק לזרוע המדינית-דיפלומטית לסיום המלחמה. האירופים יוצאים לז'נבה היום (שישי) לשיח עם שר החוץ האיראני, בתיאום עם ארה"ב.
המערכה שמובילה ישראל מול איראן מחייבת תמיכה דיפלומטית ואסטרטגית רחבה. אך הציפייה לתמיכה כזו התממשה באופן חלקי, בין היתר בשל מדיניות ממשלת ישראל בעזה וכעת.
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במיתווים, מרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית ובתוכנית ללימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל-אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני שואל ברצינות. האם היתה תקופה בהיסטוריה. שמדינות אירופה. 'תמכו' בישראל?.
את מדברת על מאמצים דיפלומטיים. האם זה עזר במצב כל שהוא? איני מומחה בתחום אבל לפי הידע שיש לי. לצערי זה לא היה בשום עת. לא טרום קום המדינה. ולא לאחריו. בשום זמן ממש. אני חושב שהאבסוסיה לחלות בפתח כעני ולצפות לרחמים מאנשים שלא מעניין אותם . היא נקודה חלשה. ישראל צריכה להיות עסוק. בקיום שלה כמו שכל מדינה עסוקה. וכשאתה חזק כבר תומכים בך ואם לא מה שתעשה לא יעזור.
כמובן שיש להתחשב בתגובת העולם אבל לא יותר מזה.
זרם תודעה של ברווז במטווח אחרי לילות של השכמות בהולות וגלי טילים
העימות הנוכחי בין ישראל לאיראן איננו עוד סבב אלים בזירה המזרח־תיכונית. מדובר ברגע היסטורי שעשוי להתברר כ־קו פרשת מים גיאופוליטי – אולי אף עולמי.
כמו שמלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה עיצבו את המאה ה־20 סביב אידיאולוגיות גדולות – קומוניזם מול קפיטליזם, ליברליזם מול טוטליטריות – כך גם העימות בין ישראל לאיראן מסמן את סיום עידן האידיאולוגיות ואת עליית הפרגמטיזם האזורי.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם