קבלן בניין המנוסה בביצוע פרויקטים עבור המגזר החרדי, החליט החודש להשהות את ביצוע העבודות בפרויקט שהוזמן ממנו באחד הישובים החרדיים; הוא פשוט לא בטוח שהתשלומים, המגיעים אליו דרך קופות גמ"חים, ימשיכו להגיע בהתאם לאבני הדרך שנקבעו מראש.
"כשאתה מתנהל מול בנק, הסיכוי להיתקע הוא אפס", הוא אומר לזמן ישראל. "אחרי שהבנק מאשר מימון ללקוח, אפשר להיות בטוח שהכסף יגיע. בגמ"חים, המצב שונה. זה כסף שמנוהל על ידי אדם פרטי, ודברים יכולים להשתנות. זה לא ממוסד. פתאום יש תקלה, או תרומות שלא מגיעות, ואז הכל יכול להיתקע".
הגמ"חים (גמילות חסדים) הם הנקודה הרגישה ביותר במערכת הכלכלית של המגזר החרדי. המדובר בקופות קטנות של הלוואות ללא ריבית ובפריסת תשלומים נוחה, שמהוות דרך לחלוקת עושר בתוך הקהילה ולהגשת סיוע לתזרים של חבריה.
"הרבה מהלקוחות שלי נעזרים בגמ"חים האלה", אומר הקבלן. "בעצם מדובר באיש מאוד עשיר שיש לו כסף פנוי, ושבמקום להפקיד אותו בבנק הוא מניח אותו בגמ"ח, כקרן ללא ריביות שעוזרת לאנשים, אחרי שבדק שיש להם יכולת החזר או ערבים.
"להערכתי, בכל מה שקשור למימון בנייה או שיפוץ, ההלוואות האלה יקבלו מכה מאוד חזקה בשלב הזה. מה שכן, בכל מה שנוגע לכלכלה הפנימית של החברה החרדית, יש שם הרבה מאוד עזרה וגיבוש חברתי. החרדים מתנהגים כמו חמולה, בעוד שאנחנו החילונים פרילנסרים, וכל אחד לעצמו".
"הלוואות גמ"חים למימון בנייה או שיפוץ יקבלו מכה חזקה בשלב הזה. מה שכן, בכל מה שנוגע לכלכלה הפנימית של החרדים, יש הרבה מאוד עזרה והם מתנהגים כמו חמולה, בעוד שאנחנו החילונים פרילנסרים, וכל אחד לעצמו"
הגמ"חים מנוהלים באופן עצמאי על ידי כל ישיבה, קהילה ליטאית או חסידות, ויכולים להיות בהיקף של בין מאות אלפי שקלים לכמה מיליארדים, כמו למשל במקרה של הגמ"ח המרכזי, שנעזרים בו מעל ל-100 אלף לווים.
בדרך כלל, ההלוואות האלה משמשות כקרש קפיצה לתחילת חיי הנישואין, וכן למחזור וגלגול חובות לבנקים או לגמ"חים אחרים.
הפיקדונות של הגמ"חים מגיעים מהלווים עצמם, ששמים הון עצמי של אלפי שקלים, כדי לקבל זכאות להלוואות, וכן מתורמים גדולים מהארץ ומחו"ל, שמעדיפים להשכיב את הכסף בגמ"ח במקום בבנק, אף שלא ייהנו מתשואה.
כעת, לאחר שהחברה החרדית נכנסה למשמעת קורונה באיחור, גם החשיפה הכלכלית שלה מתחילה לתת אותותיה, כאשר שליש עד חצי מהחרדים פוטרו או יצאו לחל"ת. הגמ"חים אמורים להוות כרית הביטחון שתאפשר להם לשרוד.
העברת הפקדות מהבנקים לגמ"חים
ישראל גוטמן, שמנהל גמ"ח בבית שמש, דווקא משדר אופטימיות ולא מתרגש מגל האבטלה הגדול בעיר. לדבריו, במקרה שלו לא רק שההפקדות לא נעצרו, אלא התגברו ממש.
"ביומיים-שלושה הראשונים היו אנשים שרצו למשוך פיקדונות, כדי להתארגן לחג, ומחשש שלא תהיה להם משכורת. אבל בהמשך נהיה מצב הפוך: חרדים לא סומכים על הבנקים, אז הם העבירו את ההפקדות לגמ"חים. בנוסף, יש אנשים שנתקעו עם עסקאות, אז במקום שהכסף ישכב אצלם הם העבירו אותו אלינו".
אם לשפוט על פי דברי גוטמן, גם האגדות האורבניות על גבירים שמגיעים לארץ מחו"ל עם מזוודות של כסף מזומן שמופקד בגמ"ח, כבר לא רלוונטיות. "היום כבר אין לנו כספים ופיקדונות מחו"ל, בגלל 'חוק הגמ"חים'".
מדובר בחוק שאושר השנה בכנסת, ואמור להסדיר בהדרגה את פעילותם של הגמ"חים בשנים הקרובות, כך שגמ"ח בהיקף של יותר ממיליון שקל יצטרך לקבל רישיון של מוסד פיננסי למתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית. חומרת התנאים לקבלת הרישיון תגדל בהתאם להיקף פעילות הגמ"ח. עם זאת, לפי שעה קשה לקבל פרטים על היקף הפיקדונות או ההלוואות בבנקים החלופיים האלה, ורב הנסתר על הגלוי.
גם מצד הלווים, גוטמן אומר שכרגע המצב נראה בסדר. "עד כה היו בקשות בודדות לדחות תשלומים, כמו שקורה תמיד לפני החגים, כך שאני לא רואה בעיה. אבל אף אחד לא יודע מה הולך לקרות אחרי פסח, וזה אחד הנעלמים הגדולים. יש את המקצועות המסורתיים של החרדים, מורות וגננות שלא נפגעו בכלל, כי הן מקבלות שכר מלא. דווקא אלה שיצאו לעבוד והרוויחו 15-20 אלף שקל בחודש, נפגעו הרבה יותר מהמורות".
גוטמן משמש כיו"ר איגוד הגמ"חים ובנוסף מנהל את ארגון מסילה לכלכלה נבונה. לדבריו, משבר הקורונה דווקא הביא התפתחות חיובית של קצת יותר צניעות בהוצאות של החרדים. "אנשים עשו פה חתונות במאות אלפי שקלים, ועכשיו זה ירד לאלפים בודדים. לקראת פסח הוציאו את המינימום שבמינימום על ביגוד ועל דברים אחרים שהיו מוציאים עליהם הרבה יותר לפני, שלא לדבר על נסיעות לחו"ל שירדו. אז רמת ההוצאות ירדה והכסף נשאר בכיס, אז כרגע אין חסר משמעותי. רק המשפחות שהיו על הקצה נמצאות עכשיו בבעיה".
"אנשים עשו פה חתונות במאות אלפי שקלים, ועכשיו זה ירד לאלפים בודדים. לקראת פסח הוציאו את המינימום שבמינימום על ביגוד ועל דברים אחרים שהיו מוציאים עליהם הרבה יותר לפני, שלא לדבר על נסיעות לחו"ל שירדו"
לעומת גוטמן, כל הדוברים האחרים שאיתם שוחחנו מציריים תמונה פחות בהירה ויותר קודרת, וצופים שהגמ"חים האלה ייתנו ברקס חזק למימון הפעילות השוטפת של החרדים. להערכתם, אם הם יסגרו את הברז, החבטה הכלכלית של הקורונה תפגע בחרדים לא פחות מאשר במגזר הכללי.
קושי להגיש את הטפסים המקוונים
החרדים נמצאים כרגע על הכוונת התקשורתית, אחרי שהשבוע ירושלים נכנסה לסגר נוקשה ובני ברק כבר עברה לסגר מרוכך יותר, במטרה לנסות ולהוציא משם את חולי הקורונה ומשפחותיהם לטיפול או למלוניות.
למרות תחושת הניתוק מהחברה הכללית, והסטראוטיפ על החרדים שיושבים ולומדים על חשבון הברון, נראה כי המגזר החרדי חשוף כיום יותר מאי פעם לזעזועים כלכליים מבחוץ, וכי טלטלת הקורונה לא תדלג עליהם גם במישור הזה.
ואכן, כבר בחודש מרץ התברגה העיר החרדית בית"ר עלית כמעט בצמרת הערים שנפגעו כלכלית מהקורונה, ושיעור המובטלים בה קפץ באופן מבהיל מ-3% אבטלה ל-52% (!). גם בבני ברק, מודיעין עלית ובית שמש לפחות שליש מהתושבים יצאו לחל"ת או פוטרו, ובשירות התעסוקה אומרים שאלה נתונים חלקיים שצפויים לעלות, מה גם שרבים עדיין לא נרשמו בלשכה.
זה לא מקרי. בשני העשורים האחרונים החלו החרדים לעבוד בקצב מואץ, בייחוד נשים, שרבות מהן עברו מהחינוך להייטק. זה אומר שגם רבים מהעובדים מהמגזר יצאו עכשיו לחל"תים או פוטרו, ואמורים גם הם לנסות ולקושש את דמי האבטלה או את המענקים הזעומים לעצמאים. אלא שגם פה נראה כי רבים מהם בפיגור.
"לקח לציבור הזה יותר זמן להבין את מחלה ואת דרכי ההימנעות ממנה בגלל שנחשפו לזה מאוחר, ולהערכתי אותו דבר יקרה גם בהיבט הכלכלי", מבהיר חיים הר-כסף, מזכיר עמותת אחריות, שמסייעת לאנשים שנקלעו לתסבוכת כלכלית.
"בניגוד למגזר הכללי, שרבים ממנו הגישו את הטפסים וקיבלו את הכסף בערב פסח, חלקים גדולים מהמגזר שלי לא הבינו את הרעיון, ולא הצליחו להגיש את הטפסים. הם הלכו פיזית לביטוח לאומי או ללשכת תעסוקה, שהיו סגורות.
"אני מכיר הרבה שיצאו לחל"ת או פוטרו ולא קיבלו כלום בערב החג, כי הם לא היו מודעים לזכויות שלהם או משום שלא הייתה להם גישה פיזית לתקשורת. הגיעו אלי לא אחד ולא עשרה אנשים רק כדי לבקש מחשב, אחרי שהם כבר הבינו שצריך להירשם באינטרנט", הוסיף הר-כסף.
"אני מכיר הרבה שיצאו לחל"ת או פוטרו ולא קיבלו כלום בערב החג, כי הם לא היו מודעים לזכויות שלהם או משום שלא הייתה להם גישה פיזית לתקשורת. הגיעו אלי לא אחד ולא עשרה אנשים רק כדי לבקש מחשב"
הר-כסף, בן 42, פועל ממשרדים שברחוב חברון בבני ברק, ואם שמו מעורר אירוניה מסוימת, כמי שעוסק בהצלה כלכלית, זה רק בגלל שאביו רצה להיות רב סרן בצבא לפני שנים רבות, כשהדרגה הזו עדיין חייבה שם עברי.
בימים כתיקונם הוא מנסה לסייע למשפחות שנקלעו לקשיים להתמודד עם צווים ועיקולים, ועם אפשרויות הבראה או הפנייה לעורכי דין. בהתייחס למצב הכלכלי של החרדים לֹנוכח משבר הקורונה, הוא מבקש לסייג את הדברים מראש, ומדגיש כי מעצם הפעילות של העמותה, "במשקפיים שלי הכל נראה קצת יותר שחור".
"זה לא רק הלשכה או ביטוח לאומי, אלא גם הקשר עם הבנק, שלאדם הממוצע יש אפליקציה ואם זה לא מסתדר אז יש צ'ט עם בנקאי שעונה לו ומסתדרים. הגשת בקשה לדחיית משכנתה, שפתוחה לכולם, יותר קשה במגזר שלנו, כי אנשים רצו ללכת לבנק. אתה אומר להם תתקשרו, אבל זה כרוך בהמתנה של שעה ורבע עם נעימת רקע, רק כדי לדבר עם הבנקאי".
למעשה, הבנקים זנחו את הלקוחות מבני ברק דווקא בשעה הכי קשה שלהם. לפי בדיקה שפורסמה השבוע בחדרי חדרים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והפועלים השביתו את פעילות הסניפים שלהם בבני ברק, כך שתושבי העיר נאלצו לכתת רגליים לערים אחרות כדי לקבל שירותי בנקאות. בבנקים אומרים בתגובה כי הם יתנו עדיפות לתושבי העיר במוקד הטלפוני אך עדיין לא ברור מדוע אם המרכולים יכולים להישאר פתוחים, דווקא הבנקים החליטו לסגור (ראו תגובת אגוד הבנקים בהמשך).
לבנקים יש עניין גדול בשימור הלקוחות מהמגזר. בנוסף לבנק פאגי ומרכנתיל, שנחשבים למובילים אצל החרדים, כמעט לכל הבנקים האחרים יש כיום מנהל קשרי קהילה חרדי, אף שכלל לא בטוח שזה יעזור ללקוחות שלהם להתגבר על סגירת הסניפים, שכן הם עדיין מעדיפים לעבוד עם הצ'קים במעטפות, ופחות באפליקציות.
"היחס של הבנקים לחברה החרדית פחות טוב מאשר לחברה הכללית, אבל נשים את זה בצד, כי לאדם החרדי התקלה היא היעדר אינטרנט ולא הסניף הסגור. ההמתנה הארוכה למענה הטלפוני היא המייגעת. במגזר הכללי דיווחו על תקלות גם בנוגע לרישום למענק לעצמאים, אבל להמתין שעה בטלפון, כשאחר כך השיחה מתנתקת, זה מתסכל הרבה יותר".
לדבריו, הממסד צריך להשקיע קצת יותר בהנגשת האפשרויות למימוש הזכויות. "כמו שהוראות משרד הבריאות הגיעו אלינו באיחור, ובשבוע הזה אכלנו אותה עם אנשים חולים, אני מעריך שהאיחור בנושא הכלכלי יהיה יותר גדול.
"הממסד צריך להשקיע יותר בהנגשת האפשרויות למימוש הזכויות. כמו שהוראות משרד הבריאות הגיעו אלינו באיחור, ובשבוע הזה אכלנו אותה עם אנשים חולים, אני מעריך שהאיחור בנושא הכלכלי יהיה יותר גדול"
"בנושא הרפואי מישהו הלך והשקיע המון כסף והביא את הרבנים ועשו את כל מה שצריך כדי שהמידע יגיע לאחרון החרדים המנותקים. אני לא רואה את ביטוח לאומי ולשכת התעסוקה משקיעים חצי ממה שמשרד הבריאות השקיע, כדי להביא את המידע הרפואי אלי. אבל גם אם ירצו להשקיע ולהביא אלי את המידע, זה רק חצי צרה, כי עכשיו גם צריך להירשם. ובשביל זה, כאמור, צריך מחשב".
חלק גדול מבעלי החנויות במצוקה
לא רק שהחרדים עובדים, רבים מהם חווים עכשיו גם את המכה של העצמאים.
"אם נלך ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, חלק גדול ממנו זה עסקים קטנים ולא רשתות או קניונים. איך שזה נראה כרגע, אני לא בטוח אם ואיך הם יוכלו לפעול אחרי המשבר, גם אם הוא ייגמר בעוד שבועיים שלושה.
"אני רואה ומלווה יותר מדי אנשים שפנו אלי, ושבכלל לא בטוח שיהיה להם לאן לחזור. כבר חזרו להם צ'קים. עכשיו הספק שקיבל את הצ'ק ולא קיבל את הכסף בזמן, לא כל כך מהר יספק את הסחורה בפעם הבאה, ועובד שלא קיבל מה שמגיע לו בזמן, לא כל כך מהר ייתן את הנשמה שלו בפעם הבאה, יש פה המון כאלה".
"אין לנו קסטרו ו-H&M. לא תכיר פה שם של אף חנות ולאף אחת מהן אין כתפיים של רשתות ותאגידים. חלק גדול מהחנויות במצוקה גדולה יותר מאשר החנויות בקניונים. שם יש לחנויות אורך נשימה, הן התאגדו יחד כדי להתמקח על שכר הדירה, כן ישלמו לא ישלמו, וגם יש להן יועצים עסקיים ויועצי משברים.
"לעומת זאת, כשאתה מדבר על איזה עסק קטן ברחוב רבי עקיבא, ששוכר נכס מאיזה נכד של זקן שהוריש לו את זה, גם הנכד צריך את הכסף למחייתו. יש סיכוי טוב שבעל הבית הוא בכלל אברך כולל שירש נכס, ושאם לא ייתנו לו את ה-9,000 שקל של השכירות, גם לו עצמו יחזרו צ'קים. אבל לעסק עצמו אין מרווח נשימה, והוא לא יכול להתאגד עם אף אחד. הכל נכסים פרטיים וקטנים".
התמיכה של התורמים תרד
ומה באשר לכרית הביטחון של הגמ"חים? הר-כסף מעריך שבדומה למערכת הבנקאית הרגילה הם יורידו הילוך, אבל במקום להעלות את הריבית, פשוט יחלקו הרבה פחות כסף.
"הצורה שהתנהלה הכלכלה החרדית מבחינת הגמ"חים והתמיכה של תורמים מכל העולם למוסדות הלימוד, תרד ותשתנה לדעתי. אין ספק שסכומי הכסף שהגיעו מכל העולם כדי לתמוך בלומדי ועמלי התורה יקבלו מכה אנושה וירדו.
"הסיבה לכך היא שחלק גדול מהתורמים בעצמם נמצאים במצב רפואי קשה, וכמה תורמים גדולים ומוכרים מתו מקורונה בניו יורק ובלונדון. עכשיו הקהילה האמריקאית או הבריטית תדאג קודם כל לעצמה, ויגיעו פחות תרומות לארץ.
"הצורה שהכלכלה החרדית התנהלה מבחינת הגמ"חים והתמיכה של תורמים למוסדות הלימוד, תרד ותשתנה. אין ספק שסכומי הכסף שהגיעו מכל העולם כדי לתמוך בלומדי ועמלי התורה יקבלו מכה אנושה וירדו"
"אחוז דורשי העבודה יתחיל להתקרב בין הציבור החרדי לכללי, ויהיה קושי לסמוך על תרומות ופילנתרופיה. רוב הכסף של הגמ"חים לא הגיע מאנשים פרטיים, אלא מעשירים ששמים מיליון דולר בגמ"ח כזה או אחר, כדי שייתנו עזרה.
"אני חושב שחלק גדול מהם יתקשרו ויבקשו שיחזירו להם את הכספים. זה בסך הכל אנשים שמפקידים ולווים ב-B2B עתיק יומין".
עם זאת, פעילות הגמ"חים כבר הצטמצמה בשנים האחרונות, בין היתר בגלל שהיו על הכוונת של הרשות לאיסור הלבנת הון, שהובילה בסופו של דבר לחוק ההסדרה.
הר-כסף מעריך שכעת הפעילות הזו תתכווץ עוד יותר והגמ"חים "יתפסו מקום מאוד שולי בכלכלה החרדית. המכה של הקורונה תוריד את זה הרבה יותר, וגם גמ"חים עם כסף פנוי כבר עוצרים את הפעילות. לבנקים הרגילים יש שתי אפשרויות: לתת קצת פחות ולהיזהר יותר, ומצד שני להעלות את הריבית. זה באמת מה שכל הבנקים עשו, הם גם העלו את הריבית והם גם נזהרים יותר. אבל לגמ"ח אין ריבית, אז הדרך היחידה שלו להיזהר עוד יותר זה לעצור".
"לבנקים רגילים יש שתי אפשרויות: לתת קצת פחות ולהיזהר יותר, ומצד שני להעלות את הריבית, וזה באמת מה שכל הבנקים עשו. אבל לגמ"ח אין ריבית, אז הדרך היחידה שלו להיזהר עוד יותר זה לעצור"
המגזר החרדי ידוע ביכולת לנצל כוח קנייה וגם בשיעורים נמוכים יחסית של לקיחת סיכונים מיותרים שמובילים להוצאה לפועל או חדלות פירעון. אלא שגם המסורת הזו צפויה להיסדק כעת, בגלל ריבוי העסקים העצמאיים, שההחלטות העסקיות שלהם דומות לאלה של המגזר הכללי, והפגיעה תהיה בהתאם.
שיעור תעסוקה גבוה בקרב נשים
רוב החרדים מרוכזים ב-7 יישובים, ביניהם בני ברק, אלעד, בית"ר ומודיעין עלית. "לא נכון להתייחס למגזר כגוש שחור ואחיד", אומר עיתונאי "משפחה" יעקב פלבינסקי, בן ה-25 מבני ברק. לדבריו, רוב החסידים שסביבו עובדים, וגם בקרב הליטאים יש שיעור גבוה של תעסוקה בקרב נשים. עם מלגת כולל ממוצעת של 1,500 שקל ובן זוג אחד לפחות שיצא לחל"ת או פוטר, כולם ירגישו את הפגיעה הנוכחית.
במה שנוגע לדיור, פלבינסקי אומר שהחסידים פחות נוטים לרכוש דירות, "אני ורוב חבריי גרים ביחידות דיור בבני ברק בגודל של 40 מ"ר במקרה הטוב. אחרים 'מתלבשים' על נקודות בפריפריה, כמו חסידי גור בערד או חסידי בעלז בהר יונה שבנוף הגליל, ומי שרוצה יכול גם לקנות את הדירות שם בכ-350 אלף שקל".
לעומת זאת, בקהילות הליטאיות עדיין יש אובססיה חזקה יותר לבעלות על דירות, ככה שבחור "טוב" ישאף לזה כשהוא מתחתן. לדברי פלבינסקי, הרבנים הליטאים ניסו למתן את התופעה, עד כה בחוסר הצלחה.
חלק מאלה שגרים בערים הגדולות למעשה משכירים במקביל את הדירה שקנו בעפולה או במקום אחר, כמקובל במגזר הכללי. כל זה אומר שגם חלק לא מבוטל מהחרדים הפכו לעבדים נרצעים למשכנתאות, ועכשיו נכנסו ללחץ, כמו כולם.
בנוסף על החרדים שכן עובדים, גם לומדי התורה צפויים לספוג עכשיו את גלי ההדף של המשבר. לפי הר-כסף, "אלה שיש להם משרות רבניות ותורניות, ראשי הישיבות, מגידי השיעורים, הדיינים והפוסקים, יתקשו יותר, בגלל שיגיעו פחות תרומות, וגם במגזר שלנו יכירו יותר את האפשרויות החוקיות להתמודד עם המשבר. אולי יקומו פורומים פנים-מגזריים, והרבנים יקימו בתי דין מיוחדים לחדלות פרעון".
לשאלה מה הלאה, הוא משיב שצריך לראות מה יאמרו הרבנים. "אנחנו בסטנד-ביי. אנחנו עוד לא יודעים לאן תנשב הרוח ולאיפה הרבנים יובילו את הנושא הכלכלי. מי שידע את התשובה, ידע לאן תלך הכלכלה החרדית ב-2021.
"אם הרבנים ייראו שהגמ"חים יצטרכו לקחת את כל הסיכונים ולהלוות כמה שיותר, זה מה שיקרה; אם הם יגידו 'אין לכם זכות להמר על כסף של אנשים, ואם אתם לא בטוחים בוודאות בהחזר אל תלוו' – זה מה שיקרה; ואם הרבנים יגידו, תצטמצמו עד לחם צר ומים לחץ ותחסכו כל אגורה בצד – זה מה שיקרה.
"אם הרבנים ייראו שהגמ"חים יצטרכו לקחת את כל הסיכונים ולהלוות כמה שיותר, זה מה שיקרה. ואם הרבנים יגידו 'אין לכם זכות להמר על כסף של אנשים שהפקידו אותו ואם אתם לא בטוחים בהחזר אל תלוו' – זה מה שיקרה"
"קשה לדעת לאן הרבנים יובילו. אנחנו כעמותה החתמנו 17 מגדולי הרבנים על מכתב שקורא לעזרה הדדית ולאורך רוח מצד הנושים, לבוא לקראת החייבים ולפרוס תשלומים, ומבקש להיזהר מאוד מכל הלוואה בריבית, כי דווקא בציבור שלנו הנפילה לשוק האפור ופתרונות קסם עלולים להטעות בגלל חוסר מידע".
חצי מהחרדים עובדים, 77% מהחרדיות
כאמור, השתלבות החרדים בתעסוקה במגזר הפרטי והציבורי גדלה בהתמדה בעשורים האחרונים. בניגוד לעבר, אפשר לראות אותם כנהגי אוטובוס או פקידים בבנק, ולמעשה בכל מקום. השינוי הדרמטי הוא בעיקר בקרב הנשים החרדיות.
77% מהנשים החרדיות עובדות, ומצליחות לתמרן את הקריירה יחד עם 7 ילדים בממוצע. השיעור הזה קרוב מאוד לשיעור הנשים הלא חרדיות שעובדות, ואף גבוה ב-11% משיעור הנשים העובדות במדינות המפותחות, שלהן פחות משני ילדים בממוצע. בקרב הגברים, קצת יותר ממחצית מהחרדים עובדים.
לפי ניצה קסיר, משנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, נקודת המפנה בתעסוקה הייתה לאחר המשבר של תחילת שנות ה-2000. אם החל מ-1980 ועד לנפילת בועת הדוט.קום, אחוז הגברים החרדים שלא עבדו נחתך בחצי, הרי שמאז 2002 המגמה התהפכה, והם החלו להשתלב בחזרה בשוק העבודה.
כאמור, גם הנשים החרדיות נכנסו יותר לעולם העבודה, ובעשרים השנים האחרונות הן זנחו בהדרגה את הסמינרים למורות (כיום רק 42% מהן עובדות בחינוך), ונכנסו בקצב מהיר להייטק: מ-2003, שיעור החרדיות שעובדות בקטר הכלכלי של המשק קפץ פי 4.5. לדברי קסיר, הממשלה עודדה זאת באמצעות צעדים אקטיביים כמו פתיחת מכללות ייעודיות ומסלולי שירות ייעודים בצבא.
גולת הכותרת של שינוי הכיוון ביחס לחרדים היה קיצוץ הקצבאות בידי שר האוצר נתניהו ב-2003. עם זאת, עבור רבים הצעד הזה נחשב שנוי במחלוקת, כי ייתכן שהעביר חרדים ואחרים מתחת לקו העוני.
מעבר לכך, המשבר של שנת 2000 צמצם את היקף התמיכות מחו"ל בתלמידי הישיבות, ונוסף לכך גם הקושי של ההורים לממן את ילדיהם, שכן בניגוד לדור הקודם, הם בעצמם לא עבדו, וכבר לא קיבלו שילומים מגרמניה.
"אנחנו חוזרים למצב הזה", אומרת קסיר, ומעריכה שבדיוק כמו המשבר של תחילת המילניום, גם עכשיו עשויה להיות התפתחות דומה. עם שפל עולמי, תחזית צמיחה של מינוס 5%, וגירעון וחוב גדולים יותר, צפויה הממשלה להתקשות לעמוד בהיקף התמיכות החברתיות הנוכחיות ביום שאחרי המשבר.
"התוצאות אז היו קיצוץ קצבאות וצעדים אקטיביים של מעבר מרווחה לתעסוקה. כיום יש משקל גבוה לקצבאות מסך הכנסות החרדים, סדר גודל של 25%-30% ואחרי הקורונה יצטרך לחול שינוי. לא ברור לאיזה עומק המשבר הזה יתדרדר, וקשה לדעת כמה המדינה תוכל להמשיך את זה, מה שמגדיל את הסיכון לעוני".
במלים אחרות, ייתכן שהחרדים יצטרכו להגביר עוד יותר את הגידול בהשתתפות שלהם בשוק העבודה, אחרי שזה נבלם קצת בשנה האחרונה. לפי הנתונים הרשמיים, מחצית מהחרדים מוגדרים עניים, אך קסיר טוענת שהשיעור האמיתי נמוך בהרבה. לדבריה, הצרכים שלהם שונים, הם יודעים לנצל את כוח הקנייה שלהם, מחושבים מאוד, ונעזרים במערכת קהילתית והתנדבותית חזקה.
בניגוד למה שנטען כאן קודם, טוענת קסיר שבמחקר שביצעה בעבר יחד עם ביטוח לאומי, נמצא שהחרדים גם יודעים למצות את זכויותיהם היטב.
לכל אלה נוספת כאמור גם צורת המימון הייחודית. "כשיש לך בעיה בתזרים אתה יכול לקבל הלוואה ללא ריבית בפריסה נוחה, וגם לגלגל את ההלוואות בין הגמ"חים. אני יודעת על אנשים שלקחו הלוואות כאלה בסדרי גודל מפתיעים. אבל המשבר מקיף את כל העולם, ויש חשש להאטה גם בפעילות הזו".
בשורה התחתונה, השילוב של חרדים בעולם התעסוקה הפך אותם ללא פחות פגיעים ממשבר הקורונה הכלכלי מכלל האוכלוסייה, ואולי אף יותר. "הדבר היחיד שנותן להם יתרון מסוים הוא ההוראה, שזו עבודה שיצטרכו גם בעתיד. אבל כל שאר התחומים בבעיה, והם בהחלט חשופים מאוד, לכל ההיבטים של המצב".
תגובת איגוד הבנקים
מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "נוכח הסגר שהוטל על עיר בני ברק, מדיניות במערכת הבנקאית תואמת את הנחיות המדינה ומתואמת עם הגורמים הרלוונטיים. העיקרון המנחה הוא מתן שירות ללקוחות בכל האמצעים שעומדים לרשות הבנקים לרבות מוקדים טלפוניים זמינים, משלוח כרטיסי חיוב עד הבית, הפעלת מכשירים למשיכת מזומן פתיחת סניפים לפי צורך וכד'. הכל תוך שמירה על בריאות התושבים אשר מתבקשים להימנע מלצאת מביתם אלא לצורך רכישת מזון. וכמובן בריאותם של העובדים. נדגיש כי במקרים דחופים, ניתן מענה מלא לכל לקוח במסגרת המוקד הטלפוני שמונחה לתת עדיפות לאוכלוסיה זו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו