תקנות שעת החירום העניקו למשטרה סמכות לחקור אזרחים שמפיצים פייק ניוז, הודעות כזב שמעוררות בהלה. אך התקנות אינן מגדירות מה הן הודעות כזב, ובדיקת זמן ישראל מול משרד המשפטים והמשטרה – הגופים האחראים על יישום התקנות וחקירת מפיצי ההודעות – מעלה שאין להם קריטריונים שמגדירים אילו הודעות יכולות להיחשב הודעות כזב ולהוות עילה למעצר ולחקירה.
לשאלת זמן ישראל, מה ההגדרה להודעת כזב, היכן היא מתפרסמת וכיצד הציבור אמור לדעת מה אסור לו לפרסם, אמר גורם בכיר במשטרה:
"בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי, המשטרה מגבילה את עצמה מאוד בפתיחת חקירות כאלה, ואנחנו פותחים בהן רק כאשר יש לנו אישור של הפרקליטות, ככה שלמעשה הפרקליטות היא זאת שקובעת את הקריטריונים בפועל".
במשרד המשפטים הבהירו בתשובה לשאלה כי "אין קריטריונים. זה לא דבר שאפשר להגדיר בקריטריונים, המשטרה ואנחנו מפעילים שיקול דעת לכל מקרה לגופו. המשטרה לא חייבת להתייעץ איתנו, למרות שלרוב זה מה שהיא עושה.
"אנו ממליצים מאוד שהמשטרה תפרסם את המקרים שלגביהם נפתחו חקירות, ואז הציבור יוכל להבין איזה סוג של דברים אסור לפרסם, תבקשו מהם שיפרסמו".
"בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי, המשטרה מגבילה את עצמה בפתיחת חקירות כאלה, ואנחנו פותחים בהן רק כאשר יש לנו אישור של הפרקליטות, ככה שלמעשה הפרקליטות היא זאת שקובעת את הקריטריונים בפועל"
במשטרה סירבו לפרסם את הרשימה המלאה של החקירות שנפתחו בגין פרסום הודעות כזב. כמו כן הם הבהירו שעל חלק מהחקירות הוטלו צווי איסור פרסום, מאחר שפרסום של חלק מהחקירות הללו יפגע בצנעת הפרט של אנשים הקשורים לחקירה, ושפרסום של חקירות נוספות יפגע בחקירות עצמן.
60 חקירות פייק ניוז
מאז פרצה מגפת הקורונה נפתחו כ-60 חקירות משטרה כנגד אזרחים שהפיצו פייק ניוז. מרבית החקירות שתוכנן פורסם בצורה מלאה או חלקית עסק בזיופים של חקירות אפידמיולוגיות – הודעות כוזבות לאנשים שלפיהן הם חולים בקורונה או נמצאו ליד חולה וצריכים להיכנס לבידוד, הודעות כוזבות על תשלום קנסות וכן מעילות כספיות. החקירות מתבצעות באמצעות יחידת הסייבר בלהב 433.
בין השאר, תושב ראשון לציון נחקר בחשד ששלח ממספר לא מזוהה הודעות תוך שהוא מתחזה ל"נציג שירות משרד הבריאות" ול"שירות הביטחון הכללי" לאנשים שכביכול היו צריכים להיכנס לבידוד.
במקרה אחר, נחקרו ארבע חשודים בחשד ששלחו לאזרחים הודעות ממספר לא מזוהה תוך התחזות לנציגי משרד הבריאות, בטענה שהם חייבים להיות בבידוד. לפי ההודעות ששלחו, אותם אזרחים שכביכול "הפרו בידוד" יאלצו לשלם קנסות.
חקירה נוספת נפתחה בעניינו של אדם ששלח לצעירה הודעה שמתחזה להודעה מטעם שב"כ שמאכנת חולי קורונה ובה התריעו בפניה כי "הפרה את חובת הבידוד". היא נלחצה ויצרה קשר עם משרד הבריאות והשב"כ, וכשהבינה שנפלה קרבן להודעת כזב הגישה תלונה. התלונה נחקרה ביחידת הסייבר בלהב 433.
בהודעת כזב נוספת שנחקרה במשטרה פורסמו שמותיהם של אנשים שחלו כביכול בקורונה – למרות שככל הידוע הם בריאים לחלוטין.
מהמשטרה נמסר לנו כי החקירות הנפוצות על הודעות פייק ניוז עסקו בהודעות כזב שבהן נאמר לאנשים שעליהם להימצא בבידוד; הודעות כזב המציינות מסלול שקרי של חולי קורונה בעקבות חקירה אפידמיולוגית מזויפת; הודעות כזב המציינות שמות או מקומות עבודה ותפקידים של "חולי קורונה" שלא חלו; וכן הונאות כספיות ותרגילי עוקץ שבהם נוצלה מצוקתם הכלכלית של אזרחים.
מרבית החקירות שהוגדרו כפייק ניוז, או אלה שקיומן פורסם, עסקו למעשה בחשד להונאות, התחזות, תרגילי עוקץ ומרמה, ולא ברור מדוע נפתחו בגינן חקירות תחת סעיף "הודעות כזב", ומדוע הן פורסמו ככאלה.
מרבית החקירות שהוגדרו כפייק ניוז, או אלה שקיומן פורסם, עסקו למעשה בחשד להונאות, התחזות, תרגילי עוקץ ומרמה, ולא ברור מדוע נפתחו בגינן חקירות תחת סעיף "הודעות כזב", ומדוע הן פורסמו ככאלה
כתבות שפורסמו בחודשיים האחרונים, שעסקו בהבהרות של משרד הבריאות על מהו פייק ניוז והופצו ברשת, כללו גם מידע שגוי או שנוי במחלוקת על היקף הקורונה, על הסיכון בתמותה מהמחלה ועל הגורמים לה. עם זאת, בכתבות לא הובהר אם מדובר במקרים של חשד פלילי לפרסום "הודעות כזב" כהגדרתן כחוק, או במידע שהוגדר כך על ידי גורמים במשרד הבריאות מבלי שנפתחה חקירה.
"פרסום מטעה לא אמור להיות עילה אפילו לעיכוב"
עורך הדין אבנר פינצ'וק, ראש תחום הפרטיות באגודה לזכויות האזרח, אמר לזמן ישראל: "הסעיף בחוק שמתיר לחקור אדם בגלל פרסום ידיעות כוזבות שמעוררות בהלה הוא לא עניין חדש של מגפת הקורונה, אלא חקיקה מנדטורית במסגרת הוראות שעת החירום, שקיימות ברציפות מאז מלחמת העולם השנייה.
"בדרך כלל השימוש בסעיף הזה מאוד דל, ואם הוא נעשה הוא מתלווה לרוב לחקירות של עבירות מרמה או עוקץ. במקרים שבהם מישהו פרסם הודעה בעיתון עם מידע מוטעה שגרם לאנשים ליפול בתרגיל עוקץ, והוסיפו לכתבי החשדות והאישום נגדו גם סעיף 'הפצת מידע כוזב' – טקטיקה מקובלת ולגיטימית של הפרקליטות. אני לא יודע למה פתאום 'נזכרו' בסעיף הזה סביב הקורונה".
"הפצת ידיעות כוזבות כשלעצמה לא אמורה להיות עבירה נפרדת ולא עילה לפתיחת חקירה או למעצר", אומר פינצ'וק, "ספק אם זו אמורה להיות עילה לעיכוב או לזימון לחקירה. זו לא עבירה להיות אידיוט ולשקר, וזו לא אמורה להיות עבירה להפיץ מידע מוטעה. אני לא יודע על מה בדיוק נפתחו חקירות כי זה מתנהל בצורה לא שקופה. לפי כתבות שפורסמו ודברים ששמעתי, חלק מהמקרים שהוגדרו כפייק ניוז הם פרסומים שדיברו על עלייה בהיקף הנדבקים או התפרצות קורונה במקום מסוים".
הודעות כאלה לא עלולות לגרום בהלה?
"הן עלולות, אבל גם הודעות של גופים רשמיים ונאומים של פוליטיקאים עלולים לגרום בהלה וגם הם לא תמיד נכונים. הדימוי המקובל שנשמע בבתי המשפט בניסיון להצדיק חקירות כאלה הוא 'מי שיושב באולם בזמן הופעה וצועק 'שריפה' גורם לאנשים לרוץ החוצה בבהלה והם עלולים לרמוס אלה את אלה. איך מגדירים במציאות איזה הודעות 'פייק ניוז' עונות להגדרה הזאת?"
"הבעיה העיקרית עם הסעיף הזה היא חוסר השקיפות והבהירות. אני לא מבין את הקריטריונים ומה בדיוק מוגדר כעבירה. זה דומה ל'העלבת עובד ציבור' – סעיף שלא ברור בדיוק מה הוא אומר ותמיד אפשר להשתמש בו כדי להשתיק ביקורת ולכן עדיף שישתמשו בו כמה שפחות".
אני לא יודע למה פתאום 'נזכרו' בסעיף הזה סביב הקורונה. הפצת ידיעות כוזבות כשלעצמה לא אמורה להיות עבירה נפרדת ולא עילה לפתיחת חקירה או למעצר, ספק אם זאת אמורה להיות עילה לעיכוב או לזימון לחקירה"
זה דומה לעבירות הסתה, לא? גם לגביהן יש חוסר בהירות.
"נכון, ולכן הכלל שמנחה את הרשויות הוא לא לחקור כל אחד שמתבטא בצורה גזענית ברשת, אלא רק כשמדובר באנשי ציבור וידוענים עם השפעה, שאומרים דברים המהווים קריאה פעילה לאלימות. עבירות כאלה לרוב נעשות ברבים ולכן החקירה שקופה ואף פומבית. בחקירות הפייק ניוז, לעומת זאת, מדובר באנשים פרטיים שהפיצו מידע בקבוצות פרטיות ברשת ונחקרים באופן בלתי שקוף".
כעיקרון יכולים להשתמש בסעיף הזה כדי לחקור כל פרסום שלא אושר ושלא מוצא חן בעיני הרשויות, כולל כתבות בעיתונים ופוסטים בפייסבוק. אתה חושש שייעשה שימוש בסעיף הזה כדי לסתום פיות ולפגוע בחופש הביטוי, גם בזמן מגפת הקורונה וגם אחר כך?
"הדברים לא תמיד עובדים בצורה לינארית ולא כל הידרדרות זמנית מובילה להידרדרות יותר גרועה. זו תקופה של חרדות וחששות עם הרבה פגיעות בזכויות האזרח. אני מקווה שבסופו של דבר לא יעמידו לדין איש על פרסום פייק ניוז כשלעצמו אלא רק על הונאות והתחזות, גם אם יקראו להן פייק ניוז. ואני מקווה שהדברים שנעשים בתקופה הזו לא יהוו תקדים, ושכאשר המגפה תדעך ואווירת הבהלה תחלוף סעיפים כאלה יישכחו ולא יופעלו, כמו שהיה עד עכשיו.
"הדימוי המקובל שנשמע בבתי המשפט בניסיון להצדיק חקירות כאלה הוא 'מי שיושב באולם וצועק 'שריפה' גורם לאנשים לרוץ החוצה בבהלה והם עלולים לרמוס אלה את אלה. איך מגדירים במציאות איזה הודעות עונות להגדרה הזאת?"
"הדימוי המקובל שנשמע בבתי המשפט בניסיון להצדיק חקירות כאלה הוא 'מי שיושב באולם וצועק 'שריפה' גורם לאנשים לרוץ החוצה בבהלה והם עלולים להיפגע. איך מגדירים במציאות איזה הודעות עונות להגדרה הזאת?"
תגובת המשטרה
מהמשטרה נמסר: "אנו עדים להפצת הודעות כזב הנשלחות על ידי אזרחים, ונחזות להודעות רשמיות מטעם הגורמים הרלוונטיים. מדובר במעשה שגורם ללחץ, בלבול וחרדה בקרב מקבלי ההודעות, עד שאלה פונים לרשויות לברור, דבר המכביד גם כך על הרשויות השונות בפעילות השוטפת בתקופה כה רגישה. הגופים השונים נאלצים לתת מענה לעשרות פניות של אזרחים מודאגים שלא לצורך. הפצת הודעות שווא עשויות להעלות לכדי עבירה פלילית, ואף משום ביצוע עוולה אזרחית כלפי נשוא הידיעה הכוזבת.
"משטרת ישראל תפעל במקצועיות ובנחישות מתוך כוונה למצות את החקירה כלפי כל מי שיבחר להפיץ הודעות שקריות שיש בהן להונות ולזרוע בהלה בקרב הציבור הרחב או לבצע עבירות פליליות אחרות. אנו קוראים לכלל הציבור, לנהוג באיפוק ובאחריות. חל איסור מוחלט על הפצה ושרשור הודעות פייק ניוז. הודעות רשמיות מופצות רק על ידי הגורמים המוסמכים לכך, ובאתר משרד הבריאות".
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה לידיעה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו