בשנת 2009, לאחר תהפוכות, עליות ומורדות בפרשת נשיא המדינה משה קצב, הוגש כתב האישום נגדו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. קצב הואשם בשתי עבירות אונס, וכן בעבירות נוספות של מעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט.

הרכב השופטים, בראשות השופט ג'ורג' קרא – כיום שופט בבית המשפט העליון – קבע כי דיוני ההוכחות במשפט יתקיימו בקצב של ארבע פעמים בשבוע, מיד לאחר פגרת הקיץ של בתי המשפט.

סנגוריו של קצב – עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואבי לביא – התקוממו. "אנו עלולים לעמוד בפני מציאות קשה", קבל אמיר, "אנו מבקשים הבנה מבית המשפט, ארבעה ימים בשבוע זה אומר כל השבוע, ואי אפשר לנהל שום דבר אחר".

עו"ד ציון אמיר ומשה קצב בבית המשפט העליון ב-10 באוגוסט 2011 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

השופטים דחו את בקשת הסנגורים לקיים שניים או שלושה ימי דיון בשבוע, לסירוגין. בצר להם, הודיעו סנגוריו של קצב על התפטרותם מהתיק. אלא שנוכח עיתוי ההתפטרות, בית המשפט נדרש לאשר את שחרורם מהייצוג – והשופטים סירבו לבקשה לשחררם.

על החלטה זו הגישו הסנגורים – בשם עצמם, לא בשם הלקוח קצב – ערעור לבית המשפט העליון, בנימוק שקצב שמיעת הדיונים אינו מאפשר להם להעניק ייצוג ראוי לנאשם.

השופט אשר גרוניס, שכתב את פסק הדין בערעור, בחר להתמקד פחות בקשיי הסנגורים, ויותר בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע: "הוחל בשמיעת הראיות, ימשיך [בית המשפט] ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך".

גרוניס עמד בהחלטתו על פרק הזמן הארוך שכבר חלף ממועד ביצוע העבירות הנטענות ועד לתחילת המשפט. "עו"ד פלדמן העריך ששמיעת המשפט תימשך כשנה, בקצב שאותו קבע בית המשפט, ארבעה ימים בשבוע", כתב גרוניס בהחלטתו, "אין צורך לומר מה המשמעות של קביעת קצב שמיעה מופחת. קשה לקבל שמשפטו של הנאשם יימשך במשך שנים ארוכות".

עורכי דינו של משה קצב בבית המשפט ב-6 באפריל 2008: אביגדור פלדמן, אבי לביא וציון אמיר (צילום: אן קפלן/פלאש90)

ביהמ"ש העליון דחה את בקשת הסנגורים לשחררם מהייצוג, ושלב ההוכחות התקיים בקצב מזורז. "מאתה ואילך יידעו המעורבים, כולל סנגורים, כי עליהם לכלכל את צעדיהם על יסוד ההנחה שהערכאה הדיונית עשויה לנהל את ההליך המשפטי באופן רציף עד לסיומו".

מתי יתחיל מצעד העדים?

בסופו של שבוע שהחל במהומה רבתי בבית המשפט המחוזי בירושלים, עם התייצבותו של הנאשם בנימין נתניהו לפתיחת משפטו, אפשר להתחיל לשרטט בזהירות את התמונה המסתמנת באשר למסלול המשפטי שבו אנו צועדים. מסלול, שמטבע הדברים משפיע גם על לוח הזמנים הפוליטי והמדיני.

מה שנקבע במשפטו של קצב ביחס למספר הדיונים השבועיים בשלב ההוכחות, בדומה למה שנקבע במשפטיו של אהוד אולמרט, יהיה תקף גם ביחס לנתניהו.

בהקשר הזה, טענת הסנגורים כי מדובר ב"מגה תיק" כהצדקה לדרישתם לקבל זמן ארוך לצורך לימוד החומר עד לתחילת שלב ההוכחות, היא חרב פיפיות שתשחק בסופו של דבר נגדם: ככל שהיקף חומר הראיות אכן רב יותר, כך צפוי ממילא שלב ההוכחות להתארך ומשכך גדל הסיכוי שבית המשפט יחליט על מתכונת שמיעה מזורזת.

בינתיים ביקש סנגורו החדש ביותר של נתניהו, עו"ד מיכה פטמן, להתחיל את שלב ההוכחות בעוד עשרה חודשים, במארס 2021. הסיכוי שבית המשפט ייעתר לדרישה זו נראה קלוש.

בנימין נתניהו עם עו"ד מיכה פטמן בבית המשפט (צילום: Amit Shabi/POOL)

דיון תזכורת נקבע לחודש יולי, וגדול הסיכוי שלאחר שהצדדים יסיימו להתמקח על טבלאות האקסל המצורפות לדיסקים שעליהם קבצי המסמכים שהועברו להגנה, ולאחר שיוכרעו הטענות בדבר חיסיון שהוטל על מסמכים שונים, יתחיל מצעד העדים אחרי חגי תשרי, במחצית השנייה של חודש אוקטובר, בעוד חמישה חודשים.

אפרופו חומרי החקירה שהועברו על-גבי מדיה דיגיטלית, ניתן השבוע בבית המשפט העליון פסק דין קצר, שעשוי לסכל חלק מטענות הסנגורים במשפט נתניהו.

דיון תזכורת נקבע לחודש יולי, וגדול הסיכוי שלאחר שהצדדים יסיימו להתמקח, יתחיל מצעד העדים אחרי החגים, במחצית השנייה של חודש אוקטובר, בעוד חמישה חודשים

"במקרים שבהם המדינה מוצאת לנכון להעביר להגנה את המידע הדיגיטלי המצוי ברשותה במלואו", כתב השופט עופר גרוסקופף, "באופן המאפשר ביצוע חיפוש דיגיטלי, אין טעם להטיל על המדינה גם את החובה לבצע מיפוי וסיווג של החומר. חזקה על מומחי ההגנה שיידעו לבצע את החיפוש הדיגיטלי בכוחות עצמם".

מתי נתניהו יחוייב להופיע?

נותרה שאלת התייצבותו של הנאשם מס' 1 באולם בית המשפט, והשאלה הנגזרת מכך – האם בנסיבות כאלה ניתן בכלל להותיר את ניהול המשפט בבניין בית המשפט המחוזי בירושלים, נוכח החשש שיהיה צורך לנטרלו כליל מפעילות, ומשמיעת כל ההליכים האחרים המתנהלים בו, בימים שבהם היחידה לאבטחת אישים בשב"כ תשתלט על הבניין כדי לאפשר לנתניהו להתייצב ולהתיישב על ספסל הנאשמים.

אמצעי אבטחה מוגברים בבית המשפט המחוזי לקראת פתיחת משפטו של בנימין נתניהו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יש להניח שבחודשים הקרובים לא יהיה צורך בנוכחותם של הנאשמים באולם, עד לפתיחת שלב ההוכחות. הדיון שנקבע לחודש יולי יהיה בנוכחות הסנגורים, התביעה וראש ההרכב – השופטת רבקה פרידמן-פלדמן – בלבד. כך שכאב הראש של השופטים, של הנהלת בתי המשפט ושל משמר בתי המשפט בנושאים הלוגיסטיים, נדחה עד לתחילת שלב ההוכחות.

ומה יקרה כאשר יתחיל מצעד העדים? במישור המשטרי, תתרחש התנגשות חזיתית בין הכלל המחייב נאשמים להגיע לדיונים במשפטם הפלילי, לבין הצורך של בנימין נתניהו להקדיש את רוב זמנו ומרצו לג'וב הקשה והסבוך ביותר עלי אדמות – ראש ממשלת ישראל.

אם דיוני ההוכחות יתקיימו ארבע פעמים בשבוע, ונתניהו יחויב להיות נוכח בהם, יתעורר קושי של ממש להוכיח את הטענה הנשמעת מפי תומכיו, שזה לא בלתי אפשרי שראש ממשלה ימשיך לכהן בתפקידו בעודו עומד למשפט.

אם דיוני ההוכחות יתקיימו ארבע פעמים בשבוע, ונתניהו יחויב להיות נוכח בהם, יתעורר קושי של ממש להוכיח את הטענה של תומכיו, כי זה לא בלתי אפשרי שראש ממשלה ימשיך לכהן בתפקידו בעודו עומד למשפט

איפה יתקיים המשפט?

במישור הלוגיסטי, יהיה צורך לשקול להעביר את מיקום המשפט לבניין אחר, שלא יהיה צר מלהכיל את כלל הסנגורים, אנשי התביעה והעיתונאים, ואשר יאפשר קיומם של הסדרי אבטחה נאותים.

העברת המשפט למקום חלופי תחייב הכרזה רשמית, בצו של שר המשפטים, על המבנה – אם מדובר בבנייני האומה, תיאטרון ירושלים או אף בניין בית המשפט העליון עצמו – כבית משפט מחוזי אד-הוק.

בתולדות מדינת ישראל ניתן לספור על פחות מאצבעות יד אחת את מספר המקרים שבהם נוהל הליך משפטי באולם מיוחד, שאיננו בתוך בית משפט.

משפטו של אדולף אייכמן התקיים ב"בית העם" (ז'ראר בכר) בירושלים, כדי שהאולם יוכל להכיל את צבא העיתונאים הזרים שהגיעו לסקר את המשפט. משפטו של ג'ון איוואן דמיאניוק התנהל בבנייני האומה בירושלים.

משפטו של דמיאניוק בבנייני האומה בירושלים ב-1987 (צילום: אפי שריר, אוסף דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)

זקני עולם המשפט מתקשים לזכור הליכים משפטיים נוספים שנוהלו מחוץ לבניינים שהוכרזו כ"בתי משפט".

הרשות השופטת מקפידה מאוד על עניינים אלה: בתקופת ההתנתקות ב-2005, הוכרזו אולמות מיוחדים כ"בתי משפט" בסמוך לכלא מעשיהו ולכלא באר-שבע, כחלק מההיערכות לגל המוני של מעצרים ומאסרים, והרצון להימנע משינוע העצורים הלוך ושוב לבתי משפט לקיום הליכים בעניינם.

בהנהלת בתי המשפט, יש להניח, שוררת מורת רוח מהאופן שבו השב"כ לא רק השתלט ביום ראשון האחרון על בניין המחוזי, אלא אף הוליך שולל את אנשי משמר בתי המשפט ואיפשר לנאשם נתניהו הלכה למעשה לנהל את החלטותיו היחצ"ניות מול המצלמות והמיקרופונים כראות עיניו.

בהנהלת בתי המשפט, יש להניח, שוררת מורת רוח מהאופן שבו השב"כ לא רק השתלט על הבניין, אלא אף הוליך שולל את אנשי משמר בתי המשפט ואיפשר לנתניהו הלכה למעשה לנהל את החלטותיו היחצ"ניות כראות עיניו

אם אכן יוחלט להעביר את משפט נתניהו ללוקיישן חליפי, זה יהיה צעד בעייתי מבחינה ציבורית, שעלול לעורר טענות כי מדובר ב"משפט ראווה".

בנימין נתניהו ופמלייתו משתלטים על מסדרונות בית המשפט המחוזי בירושלים, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

העברת המשפט תצבע את ההליך בצבעים של הליך שונה, ייחודי, שיש לו כללים משלו – הפוך ממה שהשופטים רוצים לשדר. הרשות השופטת מבקשת לייצר תנאים שבהם ניתן יהיה לנהל את משפט נתניהו באופן דומה ככל הניתן לכל משפט פלילי אחר – גם אם נתניהו עצמו נחוש למנוע כל אפשרות כזו.