אם ממשלת ישראל החדשה – למרות ההתנגדות הכמעט מוחלטת מצד ממשלות באזור ובעולם ואזהרותיהם של רבים מתומכיה של ישראל בתפוצות – תצעד בדרך שהבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ותחיל בשבועות הקרובים ריבונות ישראלית על חלק משטחי הגדה המערבית באופן חד-צדדי, הוועד היהודי האמריקאי יעשה מה שהוא עושה תמיד: יסביר את פעולותיה של ישראל לעולם הרחב.
אנו נטען כי יהודים חיו בגדה המערבית – יהודה ושומרון המקראיות – במשך אלפי שנים, וכי החלת החוק הישראלי על אדמת ההתנחלויות איננה למעשה "סיפוח" – מונח שהיה הולם אילו שטח המחלוקת היה נתון קודם לכן בריבונותה של אומה אחרת. אנו נצביע על כך שירדן, שהתקיפה את ישראל עם הקמתה ב-1948 ושלטה בגדה המערבית עד שהובסה ב-1967, מעולם לא זכתה להכרה בינלאומית כריבונית של אותם שטחים.
ג'ייסון איזקסון הוא סמנכ"ל מדיניות ופוליטיקה של הוועד היהודי האמריקאי - ארגון הפועל לשמירה על האינטרסים של העם היהודי ברחבי העולם באמצעות קשרי ממשל ודיפלומטיה.
מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?
למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?
ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חיים הרצוג, אביו של בוז, היה קצין מודיעין כושל (ליל הברווזים) שהפך לעוכר דין של העשירון העליון (הרצוג-פוקס-נאמן) ועשה חוקית המון כסף. את השלב הפוליטי בחייו הוא החל לאחר שזכה במדיה למעמד על, כפרשן צבאי של מחדל מלחמת יום הכיפורים, עד שנבחר לנשיא והוכיח שהוא עוכר דין מעולה בקומבינות (חנינת ראשי ואנשי השב"כ בפרשת קו 300 אבל לא רק). בוז קיבל ממנו את הנכלוליות הקומבינטורית העוכר דינית. הוא שתק בחקירת העמותות של אהוד ברק, ובכך הציל אותו ואת ברק מהעמדה לדין פלילי. אחר כך טיפס במעלה הפוליטיקה, עד שנתקל באיסוף החומרים הדקדקני של ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו וצוות חוקריו הפרטיים. מה הם גילו ומהי מהותה של עסקת הסחיטה רק שניהם יודעים, והם לא יגלו לנו. הפרק הראשון בעסקה, הפסדו של בוז בבחירות 2015 לשקרניהו ("אשמור על שקרניהו מאוחדת). הפרק השני בעסקה – מינוי הבוז ליו"ר הסוכנות, הפרק השלישי בעסקה – הבטחת בחירתו של בוז לנשיא בידי הכנסת. הבוז בסך הכל ממלא בארבע השנים האחרונות את חלקו בעסקת הסחיטה עם השטן שקרניהו, לפניו עוד שלוש שנים של מילוי, כך שיש למה לצפות!
אחרי הרמת דגל אדום שמטרתו להזהיר ולהתריע מפני ההליכים הדיקטטוריים שאנו נמצאים בעיצומם, כמו שהם מוצגים בספר "על הרודנות" של טימותי סניידר, מגיע ספרו הדקיק של אומברטו אקו "הפשיזם הנצחי" (במקורו מאמר) ומקל עלינו באיתור 14 סימנים לזהות את שלטון פשיסטי.
כל אחד מהסימנים הבאים מהווה, עם יישומו, מצב שלטוני של קדם פשיזם, ומצביע על הרגע שלפני ההפיכה למשטר פשיסטי:
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל הכבוד יש רגעים בהסטוריה שהם רגעי האמת.
היהדות, העם היהודי והציונות שהם חלק בלתי נפרד מהיהדות מזה אלפי שנים, בפיוט, בתפילה, באגדה ובמשפט העברי דוגלים בדבר פשוט, ארץ ישראל שייכת לעם היהודי ורק לעם היהדוי.
כך גם פעלה תמיד הציונות.
עוד דונם עוד עז.
אבל עוד דונם עוד עז זו טקטיקה בלבד, בסופו של יום יש מטרה.
והמטרה היא הבעלות על ארץ ישראל.
לכן, כשיש אפשרות לממשה, יש לממשה.
תמיד האויב יתנגד.
תמיד שונאי העם היהודי יתנגדו.
תמיד תהיה התנגדות.
אז מתי הוא הזמן ה"נכון"?
לטעמם של המתנגדים, אף פעם אין זמן נכון.
אז תחילה, על התומכים ועל המתנגדים יש להשיב על השאלה הראשונית, האם הם ציונים?
האם הם תומכים בעם היהודי?
מתי, לדידם, הזמן ה"מתאים" להחלת החוק הישראלי על שטחי C בהם אין כמעט ערבים, כל המתנחלים שם וכמעט כל האינטרסים החיוניים למדינת ישראל, מים, תודעה, בטחון ועוד?
האם, "במקרה", המתנגדים הם לא אלה שגם מתנגדים לירושלים ישראלית, להר הבית והעיר העתיקה ישראליים?
ונניח, רק נניח, שלא נחיל את החוק הישראלי עתה, האם המתנגדים יהפכו לאוהבי ישראל?
יוקיעו את ה – BSD והאנטישמיות של השמאל והשחור ברה"ב ובאירופה?
אנו, יהודי ישראל לא טיפשים, אנו מבינים היטב.
גם מכירים היטב את אויבינו ומתנגדינו.
את הטירוף של ה"דמוקרטים" והשמאל האמריקאי שחלקו כבר עמוק באנטישמיות, אנו מכירים ומבינים היטב.
ראינו את מה שנראה כפוגרומים בארה"ב.
אתה יודע, מה שנראה כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז והולך כמו ברווז, הוא ברווז.
אנו רואים, בתדהמה, את הנסיון למחוק את העבר ולהשליט את השמאל הקיצוני, גם בארה"ב, על התודעה.
כולל הרס פסלים בסגנון דעאש.
למעשה, מר אייזקסון, יהודי ארה"ב צריכים להתעורר ומהר.
אם הם מסוגלים לכך.
אם הם בכלל עוד יהודים.