אם ממשלת ישראל החדשה – למרות ההתנגדות הכמעט מוחלטת מצד ממשלות באזור ובעולם ואזהרותיהם של רבים מתומכיה של ישראל בתפוצות – תצעד בדרך שהבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ותחיל בשבועות הקרובים ריבונות ישראלית על חלק משטחי הגדה המערבית באופן חד-צדדי, הוועד היהודי האמריקאי יעשה מה שהוא עושה תמיד: יסביר את פעולותיה של ישראל לעולם הרחב.

אנו נטען כי יהודים חיו בגדה המערבית – יהודה ושומרון המקראיות – במשך אלפי שנים, וכי החלת החוק הישראלי על אדמת ההתנחלויות איננה למעשה "סיפוח" – מונח שהיה הולם אילו שטח המחלוקת היה נתון קודם לכן בריבונותה של אומה אחרת. אנו נצביע על כך שירדן, שהתקיפה את ישראל עם הקמתה ב-1948 ושלטה בגדה המערבית עד שהובסה ב-1967, מעולם לא זכתה להכרה בינלאומית כריבונית של אותם שטחים.

אנו נזכיר את ההזדמנויות הרבות שהיו להנהגה הפלסטינית במהלך העשורים – שכולן הוחמצו – לשאת ולתת על פתרון של שלום למחלוקת בין עמה לבין ישראל ולהקים מדינה עצמאית בגדה המערבית וברצועת עזה. אנו נשאל מדוע זכויותיהם ומעמדם של מאות אלפי ישראלים צריכים להישאר במצב של המתנה עד שרמאללה תכיר במציאות, שישראל אינה הולכת לשום מקום ושרק פשרה – שתהיה מקובלת על שני הצדדים, גם אם לא בהתלהבות – תשים קץ לסכסוך.

אנו נשאל מדוע זכויותיהם ומעמדם של מאות אלפי ישראלים צריכים להישאר במצב של המתנה עד שרמאללה תכיר במציאות, שישראל אינה הולכת לשום מקום ושרק פשרה תשים קץ לסכסוך

אנו נציע שעדיין אפשר להגיע להסדר – שאם המנהיגים הפלסטינים יצאו מעולם הפנטזיה שלהם, יפתרו את מאבקי הכוחות בין הפלגים היריבים, יכירו בזכות ההיסטורית של העם היהודי לאדמתו ויהיו מחויבים למשא ומתן, אפילו סיפוח ברוח "חזון השלום" של הנשיא טראמפ אינו צריך לעמוד בדרכו של פתרון שתי מדינות.

אנו נדחה את דברי המבקרים שיאמרו כי ישראל, במקום להעמיק את נוכחותה בגדה המערבית, צריכה לעזוב אותה לחלוטין – ונזכיר את דברי המומחים הצבאיים שתיארו את קו שביתת הנשק של ישראל מ-1967 כבלתי ניתן להגנה אם יוגדר כגבול עם מדינה שעשויה להיות עוינת. שום מדינה שרוחבה כ-15 ק"מ בלבד במרכזה המאוכלס בצפיפות, ושנמל התעופה הבינלאומי שלה נמצא כ-6.5 ק"מ מהגבול, לא תיטול סיכון כזה.  

אנו נגנה את חוסר ההוגנות – שלא לומר הצביעות – של הביקורת הבינלאומית המופנית כלפי ישראל, ונציין כי זכויות אדם מופרות באופן קבוע ושערורייתי על ידי מדינות אחרות, אך לרוב זוכות להתעלמות מצד גופי האו"ם, ארגונים המתפקדים ככלבי שמירה והתקשורת העולמית.

אנו נגנה את חוסר ההוגנות – שלא לומר הצביעות – של הביקורת הבינלאומית המופנית כלפי ישראל, ונציין כי זכויות אדם מופרות באופן קבוע ושערורייתי על ידי מדינות אחרות, אך לרוב זוכות להתעלמות

אנו נזכיר לחברי הקונגרס בוושינגטון ולבני שיחנו בבירות אחרות בעולם כי ערכה של ישראל כשותפה אסטרטגית מהימנה באזור חיוני ובלתי יציב לא יפחת בשום צורה בעקבות החלטתה להחיל את חוקיה על אזרחיה שלה – שרובם, כך הניחו קובעי המדיניות כבר מזמן, ממילא ייכללו בסופו של דבר בכל הסכם טריטוריאלי בר-יישום.

עמיתיי ואני מוכנים להשמיע את הטיעונים האלה. אם הסיפוח – החלתו של החוק הישראלי על חלקים מהגדה המערבית באופן חד-צדדי – ייצא לפועל, אנו נגן בצורה המשכנעת ביותר האפשרית על החלטה שהתקבלה על ידי ממשלה ישראלית נבחרת וזכתה לתמיכתה של השותפה החזקה ביותר של ישראל (ושל כל אחד אחר) – ארצות הברית.

אני צופה שנמצא כאלה, בוושינגטון ובמדינות אחרות, שיסכימו אתנו לחלוטין. אני צופה שיהיו אחרים שלא יסכימו עם הסיפוח בעיקרון, אבל יסכימו שהיות שאין כרגע הרבה תקווה להשיג פריצת דרך במשא ומתן, המהלך כמעט לא ישפיע על הסטטוס קוו.

אבל אני גם צופה שהסיפוח, אם ייושם, יגבה מחיר – למרות הטיעונים החזקים ביותר של ישראל ושלנו.

המחיר יורגש על ידי ישראלים ששכניהם, שסבלו שנים רבות משלטונה הכושל של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית או מהשעבוד האכזרי של חמאס בעזה, יגיבו בדרכים בלתי צפויות למה שהם ורוב העולם יראו כפגיעה בסיכוייהם להשגת מעמד של מדינה. כוחות הביטחון של ישראל כבר מתכוננים למה שעלול לקרות, משני צדי הקו הירוק – וכמוהם גם דיפלומטים ישראלים בערי בירה זרות ובגופים בינלאומיים.

המחיר יורגש במישור יחסיה של ישראל עם מדינות ערב – שתי המדינות שאיתן יש לה הסכמי שלום מזה עשורים, מצרים וירדן, ועשר או יותר מדינות אחרות שאיתן היא שואפת לפתח ולקיים קשרים שקטים שיש בהם תועלת לשני הצדדים.

המחיר יורגש במישור יחסיה של ישראל עם מדינות ערב – שתי המדינות שאיתן יש לה הסכמי שלום, מצרים וירדן, ומדינות אחרות שאיתן היא שואפת לפתח ולקיים קשרים שקטים שיש בהם תועלת לשני הצדדים

המאבק המשותף באיומים שמציבים האסלאם הקיצוני והתוקפנות האיראנית ושיתוף הפעולה הביטחוני החשאי צפויים להימשך – אבל פריצת הדרך המקֻווה לקראת שיתוף פעולה גלוי ויחסים מלאים, מטרה שהוועד היהודי האמריקאי פעל למענה באזור בהצלחה מסוימת במהלך רבע מאה, תתעכב.

המחיר יורגש, כמובן, על ידי הפלסטינים עצמם, שהאפשרויות שלהם ותנועתם יישארו מוגבלות לנצח, ללא אזרחות של שום מדינה.        

המחיר יורגש בהחלשת טענותיה ארוכות השנים של ישראל נגד פעולותיהם החד-צדדיות של הפלסטינים, בהתנערות הרשות הפלסטינית מהסכמי אוסלו ובציניות גוברת בקרב הציבור במחוזות בחירה שונים בארצות הברית – לרבות בקהילה שלנו – ביחס למחויבותה של ישראל לשלום.

אין זה מתפקידם של ידידיה ותומכיה הנלהבים של ישראל, ששוכנים לבטח בבתיהם במרחק אלפי קילומטרים, לומר לממשלת ישראל, שנבחרה באורח דמוקרטי, מה עליה לעשות.

לעולם לא נזנח את החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית על אדמתו ההיסטורית של עמנו, ולעולם לא ננטוש את אחינו. תמיד נתייצב להגנתם ונחלוק עמם את השמחה על הצלחותיהם.

אך תמיד גם נחלוק עמם את דאגותינו למראה סכנה קרבה.

ג'ייסון איזקסון הוא סמנכ"ל מדיניות ופוליטיקה של הוועד היהודי האמריקאי - ארגון הפועל לשמירה על האינטרסים של העם היהודי ברחבי העולם באמצעות קשרי ממשל ודיפלומטיה.