במהלך הדיונים הסוערים על סגירת מסעדות, בריכות שחייה וחדרי כושר, הציגה יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא-ביטון, דוח שמבוסס על חקירות אפידמיולוגיות. הדוח קבע כי כ-15% ממקרי ההדבקה מחוץ לבית מתרחשים במוסדות דת, 3.6% בקניונים, 2% בתחבורה הציבורית, 3% בחדרי כושר וכ-0.6% בבריכה ובחוף הים.
מוסדות הדת, לפי הדוח, הם מוקד ההדבקה הרביעי בגודלו – אחרי הבתים, מוסדות הלימוד ואולמות האירועים, שגם בהם מתקיימים טקסים דתיים רבים.
האם הטענה שבתי כנסת הם מוקד הדבקה היא המצאה של ישראלים חילונים שנועדה לנגח את הדתיים? מבדיקה השוואתית של המצב במדינות אחרות עולה שהתשובה לכך שלילית. בעולם נרשמו מקרים רבים מאוד של הדבקה המונית בכנסיות, במסגדים ובמקדשים, וההתייחסות אליהם היא כאל מוקדי הדבקה.
"אחד ממוקדי ההדבקה הנפוצים ביותר"
מחקרים של המרכז האמריקאי לחקר מחלות (CDC) מצאו שיעור גבוה במיוחד של התפרצויות קורונה בקרב מתפללים במוסדות התפילה של הדתות השונות (המחקר התבסס על נתונים מארה"ב והתייחס לכנסיות).
"מוקדי ההדבקה הנפוצים ביותר של Sars-Cov2 התגלו בבתי חולים, במוסדות טיפוליים, באירועים משפחתיים גדולים ובכנסיות", נכתב באחד המחקרים הללו. "זאת, בשל ריבוי המשתתפים באירועים, החלל הסגור שבו הם מתקיימים, הקרבה הפיזית, והעובדה שהרכב המשתתפים אינו קבוע. ארגונים דתיים המקיימים תפילות ציבוריות צריכים להיות מודעים לפוטנציאל ההדבקה הגבוה בנגיף, ולשתף פעולה עם הרשויות ביישום ואכיפת ההוראות כדי למנוע הדבקה במגפה".
המחקרים של CDC הפכו לנושא לוויכוח סוער, והממשל הפדרלי סירב לפרסם אותם. בממשל טראמפ טענו כי האזהרה מפני תפילות מהווה פגיעה בחופש הפולחן המובטח בחוקה האמריקאית. זאת, למרות שהאזהרה התבססה על חקירה אפידמיולוגית מדוקדקת של אירועי הדבקה המונית בכנסיות.
גילם הממוצע של המבקרים בכנסיות בעולם המערבי גבוה יחסית. לפי CDC, כמחצית מהמבקרים בכנסיות הם מעל גיל 55, ולכן רבות מהתפרצויות הקורונה בקהילות מאמינים היו קטלניות במיוחד.
גילם הממוצע של המבקרים בכנסיות בעולם המערבי גבוה יחסית. לפי CDC, כמחצית מהמבקרים בכנסיות הם מעל גיל 55, ולכן רבות מהתפרצויות הקורונה בקהילות מאמינים היו קטלניות במיוחד
המקרה המפורסם ביותר של הדבקה בכנסייה התרחש בפברואר בקוריאה הדרומית. יותר מ-4,000 מאמינים נדבקו בטקסים של כנסיית שינצ'אונג'י המשיחית – ההתפרצות הגדולה הידועה הראשונה מחוץ לסין. האירוע הביא להטלת הסגר קצר על העיר הקוריאנית דייגו – הסגר הקורונה היחיד בקוריאה.
בגלל שהמתפללים ישבו בצפיפות וללא מסיכות, בניגוד להוראות הקורונה שכבר הוטלו אז במדינה, נעצר מנהיג הכנסייה, לי מאן-היי, ונאלץ להתנצל בפומבי.
מאן-היי, שלא נדבק, כרע על ברכיו ואמר: "בשם חבריי אני מביע את התנצלותי הכנה. לא התכוונו, אבל אנחנו אשמים בהדבקת אנשים רבים. זה אסון גדול. מנהיג כנסייה הוא כמו הורה של המאמינים, איזה הורה יעמוד מנגד כשילדיו נדבקים במחלה מסוכנת?"
עם זאת ההתנצלות של מאן-היי לא מנעה מהרשויות בסיאול להגיש נגדו כתב אישום בגין רצח, ולחקור כמרים בכירים נוספים בחשדות חמורים.
מאן-היי, שלא נדבק בעצמו, כרע פעמיים על ברכיו מול המצלמות במסיבת עיתונאים ואמר: "בשם חבריי אני מביע את התנצלותי הכנה בפני העם. לא התכוונו, אבל אנחנו אשמים בהדבקת אנשים רבים. זה אסון גדול"
בין חולי הקורונה הידועים הראשונים שנכנסו לישראל היו צליינים נוצרים, שהגיעו בקבוצות לביקור בארץ הקודש, בהם צליינים מכנסייה אחרת בקוריאה הדרומית. הביקור של "תיירי הקורונה" הביא את ישראל לסגור את שעריה בפני תיירים קוריאנים, ואף לסלק משטחה את כל התיירים מהמדינה האסייתית.
הדבקה המונית בכנסיות
בתקשורת בארה"ב פורסמו עשרות מקרים של הדבקה המונית בכנסיות. כך, לדוגמה, בכנסיית המגדלור האוונגליסטית באורגון, שנשארה פתוחה בזמן ההסגר, נדבקו ביוני 236 מתפללים בבת אחת – אירוע ההדבקה הגדול ביותר באורגון.
בארקנסו, נדבקו 35 מ-92 המתפללים בכנסייה כפרית קטנה. האירוע עבר חקירה אפידמיולוגית עמוקה, שהראתה כי הנגיף התפשט בקהילה במהירות שיא, ושימש, לצד מספר אירועים דומים, כבסיס לקביעת ה-CDC שהכנסיות הן מוקד מסוכן.
גם 70 אנשים לפחות בקהילה רוסית-אמריקנית בקליפורניה נדבקו יחד בכנסייה האורתודוקסית שבה התפללו. בכנסיית האלוהים בקליבלנד, אוהיו, נדבקו כל כך הרבה מתפללים שהכומר – שהתגלה בעצמו כחולה קורונה – אמר כי "הפסקנו לנסות לספור את מספר האנשים בקהילה שלנו שנדבקו בתפילה". הכומר התנצל על המקרה, ואמר כי "לא לקחנו את ההוראות מספיק ברצינות".
בכנסייה בפטיסטית בפרנקפורט, גרמניה, שנפתחה מחדש במאי עם ההקלות בהסגר, נדבקו 40 מתפללים בקורונה, ושישה מהם אושפזו בבית חולים.
"המים הקדושים" הפכו ל"תרופה"
מספר כנסיות היו מעורבות באירועים חמורים עוד יותר מההדבקות ההמוניות. באוסטרליה, למשל, התחוללה שערורייה כאשר התברר כי כנסיית בראשית של הבריאות והריפוי מכרה מלבין כביסה והצהירה עליו שהוא "תרופה נגד קורונה".
נפתחה חקירה פלילית נגד ראשי הכנסייה, ששיווקו את הנוזל המפוקפק במשך שנים בתור "מים קדושים", והסבו אותו ל"תרופה לקורונה" עם פרוץ המגפה.
הכנסיות בברזיל מהוות גם מוקד הדבקה וגם זירה מרכזית לוויכוח שמתנהל במדינה על המגפה. כמרים בכנסיות האוונגליסטיות בברזיל מקיימים תפילות המוניות, גם במחוזות שבהם זה נאסר. הכמרים עומדים מול קהל צפוף ונושאים דרשות שמהדהדות את טענותיו של נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, המכחיש את קיומה של המגפה ונאבק נגד ההסגרים שהטילו חלק מראשי המחוזות במדינה.
סילה מאלאפיה, העומד בראש אחת הכנסיות האוונגליסטיות הגדולות בברזיל, "הניצחון של אלוהים בישוע", קורא בדרשותיו שלא לציית להוראות, "פן תביאו על עצמכם תוהו ובוהו חברתי שיביא לתוצאות גרועות בהרבה מהקורונה".
הקתולים בברזיל, לעומת זאת, מטיפים להישמר מהדבקה. כנסיות קתוליות רבות בברזיל נסגרו, והכמרים מקיימים תפילות ו"תהלוכות" וירטואליות "למען החיים".
הקרדינל של סאו פאולו, ולדה אוליביירה דה אזבדו, התעמת חזיתית עם בולסונארו כאשר קרא לאזרחים "אני מתחנן בפניכם, בשם האל, הישארו בבית, צייתו להוראות והילחמו במגיפה, ואל תקשיבו למי שאומר לכם אחרת".
תפילות המוניות חמש פעמים ביום
הסכנה במסגדים גדולה עוד יותר, מכיוון שהם מקיימים תפילות המוניות חמש פעמים ביום, בניגוד למרבית הכנסיות, שבהן מתפללים בציבור פעם אחת בשבוע. אין פלא שגם במסגדים בעולם אירעו מקרי הדבקה המוניים בקורונה.
באינדונזיה, למשל, נחקר החשש שהתפילות ואירועי הרמדאן גרמו למרבית מקרי ההדבקה. בניו דלהי, בירת הודו, נדבקו כ-300 מתפללים באירוע של תנועת טבלידי ג'מאד המוסלמית. האירוע סוקר בתקשורת תחת כותרות אסלאמופוביות כמו "ג'יהאד הקורונה", אחד השרים כינה אותו "פשע טאליבני", והרשתות התמלאו בממים נגד מוסלמים.
סדרת אירועים דומים הובילה למהומות אלימות בין הינדים למוסלמים, שגבו את חייהם של 27 אנשים והביאו להרס מסגדים.
הנגיפים אינם מבחינים כנראה בין הדתות, ומקרי הדבקה המונית אירעו בבתי תפילה ובאירועים של כל הדתות העולמיות. בהונג קונג, למשל, נדבקו 19 אנשים בתפילה במקדש בודהיסטי – כאחוז שלם מכלל הנדבקים בנגיף שאובחנו בעיר.
הנזיר המנהיג את המקדש, וו ווה שינג צ'י, התנצל בפומבי והצהיר: "לא היינו רגישים מספיק ולא שיתפנו פעולה מספיק עם הממשלה והתקשורת". בחגיגה של הסיקים בהודו, שהתקיימה ב-20 כפרים במקביל, נדבקו אלפי מאמינים.
"הדת גורמת למאמינים לחשוב שהיא עצמה מהווה מפתח להישרדות, ולזלזל בחשיבות האמצעים המדעיים להקטנת ההדבקה ולטיפול במגפה", אמר בתגובה הסוציולוג ההודי שיב ויסבנטן. "כדי לשרוד טוב יותר, עלינו להיות חילוניים".
החיים נמשכו, הכנסיות נסגרו
אין פלא, אפוא, שבמהלך המגפה נעשו כמעט בכל העולם ניסיונות לסגור את בתי התפילה. אחדות מהמדינות שבהן לא הוטל הסגר מלא סגרו דווקא את בתי התפילה. בשוודיה הממשלה לא סגרה כנסיות, אבל הכנסייה הראשית במדינה, הלותרנית, הגבילה את התפילות ביוזמתה. בהולנד, שבה הוטל רק הסגר חלקי, הכנסיות היו בין המוסדות הראשונים שנסגרו, והן נפתחו רק ביוני תחת מגבלות.
באוסטרליה, שגם בה לא הוטל הסגר מלא, ראשי הכנסיות מחו על כך שהן נסגרו בשעה שבתי הספר, בתי הקפה והפאבים נשארו פתוחים. בטייוואן, שבה לא הוטל הסגר כלל, המקדשים נסגרו והתפילות נערכות מחוץ להם.
במרבית המדינות המפותחות, בתי התפילה נסגרו ונפתחו בהמשך יחד עם שאר המוסדות. בבריטניה, למשל, הכנסיות נסגרו עם הטלת הסגר בסוף מרץ ונפתחו מחדש במהלך הסרתו, ב-15 ביוני. בצרפת, בתי התפילה נסגרו עם הטלת ההסגר באמצע מרץ ונפתחו מחדש במהלך הסרתו ההדרגתית בסוף מאי.
ממשלת צרפת לא רצתה לפתוח את בתי התפילה, אך לאחר שמועצת הכנסיות עתרה לערכאות משפטיות, היא חויבה לאפשר לכנסיות להיפתח בתנאים מגבילים, שכללו שמירה על מרחק פיזי בין המתפללים ולבישת מסיכות.
בעוד שהכנסיות מיהרו להיפתח מחדש, האימאמים המוסלמים ורבני הקהילות היהודיות בצרפת דווקא קראו למאמיניהם להמתין. מועצת האימאמים של צרפת הורתה למאמינים לחגוג את עיד אל פיטר בבתיהם, והרב הראשי של צרפת, חיים קורסיה, קרא למאמיניו "שלא למהר לחזור לבתי הכנסת".
האימאמים והרבנים רמזו שהם חוששים לא רק מההדבקה עצמה, אלא מתגובות אנטישמיות ואסלאמופוביות שהיא תעורר נגד קהילות המיעוטים משתי הדתות.
הרב הראשי של צרפת, חיים קורסיה, קרא למאמיניו "שלא למהר לחזור לבתי הכנסת". האימאמים והרבנים רמזו שהם חוששים לא רק מההדבקה עצמה, אלא מתגובות אנטישמיות ואסלאמופוביות
ואילו בארצות הברית, הממסד הדתי נאבק נגד סגירת הכנסיות בהצלחה חלקית. הכנסיות במרבית המדינות שם נסגרו אחרי הטלת ההסגר, ונפתחו בשלב מוקדם.
חלק מהכנסיות בארה"ב נשארו פתוחות בניגוד להוראות, וכשהמדינות הורו להן להיסגר, הן עתרו לערכאות נגד הסגירה וכך הצליחו להעביר את כל זמן ההסגר פתוחות. הנשיא טראמפ העניק להן רוח גבית כשהצהיר כי "כנסיות הן חיוניות". לפי ההערכות, כרבע מהכנסיות בארה"ב לא נסגרו בשום שלב של ההסגר. הרשויות בניו-יורק לא הצליחו למנוע גם חגיגות והלוויות המוניות של חרדים.
בפקיסטן, התחוללו מהומות אלימות כאשר הממשלה ניסתה לסגור את המסגדים בזמן חודש הרמדאן. רבבות מאמינים פרצו מדי יום למסגדים בכוח דרך מחסומי המשטרה, והצליחו לקיים את התפילות בניגוד להוראות. בממשלה שם נאלצו להודות שסגירת המסגדים במדינה "בלתי ניתנת לאכיפה". איראן ומדינות ערב סגרו את המסגדים לאורך כל זמן ההסגר, כולל הרמדאן – חלקן אף לתקופה ארוכה מתקופת ההסגר – ולא דווח על התקוממויות או כשלים בסגירתם.
בתחילת אפריל דיווח אתר אל ג'זירה כי "לראשונה מאז ימי הנביא מוחמד, מרבית המסגדים בעולם סגורים, כולל המסגדים הגדולים והחשובים ביותר – מסגד אל חראם במכה, מסגד אל אזהר בקהיר, ומסגד אל אקצה בירושלים".
"בתי הכנסת הם מוסד חיוני"
בתי הכנסת, הכנסיות, המסגדים וכן הישיבות והכוללים בישראל נותרו פתוחים במשך שבועיים בשיא ההסגר שהוטל במרץ, כאשר כל פעילות אחרת שאינה חיונית ודחופה הוקפאה או בוטלה, והאזרחים צוו להישאר בבתיהם.
כפי שדווח לראשונה בזמן ישראל, ההחלטה התקבלה בידי שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, בטענה שמוסדות הדת הם "שירות חיוני".
עם זאת, התפילה הוגבלה למניין של עשרה אנשים בלבד. רק באפריל הוחלט שהתפילות ייערכו בחוץ, ולאחר מכן נאסרו תפילות בצוותא.
בשעה שחלק ממוסדות החינוך, אולמות האירועים, המופעים והבארים נסגרו מחדש זמן קצר אחרי שנפתחו, והממשלה שוקלת מגבלות נוספות ואולי אף סגר, מוסדות הדת בישראל נותרו פתוחים לתפילה בקבוצות של עשרה אנשים.
קשה לדעת עד כמה המדיניות הזאת משפיעה על העובדה ששיעור ההדבקה בקורונה בקהילות חרדיות בישראל גדול פי כמה וכמה משיעור ההדבקה בקהילות חילוניות. מספר האנשים שאובחנו השבוע כנדבקים בבני ברק היה גבוה פי שתיים ממספרם בתל אביב, ומספרם הכולל עד כה גבוה בבני ברק פי-שלושה מאשר בתל אביב – אף שאוכלוסיית תל אביב גדולה פי-שלושה מזו של בני ברק.
ההערכה היא שכשני שלישים מההדבקות מתבצעות בבית, וההבדל העצום בין המגזרים קשור, כנראה, לצפיפות בבתים החרדיים בשל ריבוי הילדים. אבל אין ספק שבבתי הכנסת מתקיימת הדבקה רחבה.
המועצה לביטחון לאומי המליצה לפני שבוע לממשלה לסגור את בתי הכנסת, בתי התפילה, הישיבות והכוללים. המל"ל כרך את סגירת בתי הכנסת בעסקת חבילה שכללה סגירה של החופים, הקייטנות, המסעדות וחדרי הכושר, ועם סגירה כוללת של הפעילות בלילות ובסופי השבוע.
הממשלה ביצעה ניסיונות כושלים ליישם את כל המלצות המל"ל, תוך מאבקי כוח וכיפופי ידיים בממשלה ובכנסת, וזגזוג הרסני בין סגירה ופתיחה מחדש שגרמו נזק עצום לכלכלה המקרטעת ולציבור המטורטר. רק המלצה אחת לא בוצעה כלל: בתי התפילה והישיבות עדיין פתוחים, והממשלה אפילו לא מנסה לסגור אותם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו