כל משבר הוא גם אתגר וגם הזדמנות. משבר מגפת הקורונה מציב אתגר והזדמנות לשינוי דמוקרטי משמעותי בישראל. שינוי שיחזק את הבחירה הדמוקרטית ועשוי גם להשפיע על מבנה והרכב הפרלמנט, איכות החקיקה ובעיקר מחויבות חברי הכנסת כפרטים ומחויבות המפלגות כארגונים פוליטיים, להבטחותיהם לציבור.

ארה"ב מתכוננת בימים אלה לבחירות לנשיאות תחת לחץ ומשא מגפת הקורונה. מדברים שם על בחירה באמצעות הדואר, המחשב או אמצעים דיגיטליים.

ישראל מתנהלת כבר ארבעה חודשים באמצעים דיגיטליים בכל הקשור לשירותי בנקים, קניות, ארנונה, חשמל, מים, גז, טלפונים נייחים וכמובן סלולריים ותשתיות אינטרנט ואחרות.

בחודשים האלה הגנה ישראל על מערכות התשתית שלה מול מתקפות איראניות והאקרים אחרים. מדוע אם כך ישראל לא יכולה לקיים בחירות דמוקרטיות באמצעים דיגיטליים?

בחודשים האלה הגנה ישראל על מערכות התשתית שלה מול מתקפות איראניות והאקרים אחרים. מדוע אם כך ישראל לא יכולה לקיים בחירות דמוקרטיות באמצעים דיגיטליים?

בחירות מהבית, או מהסלולרי יאפשרו למאות אלפים שלא מממשים את זכותם לבחור להשתתף בכל זאת. להשפיע ולשנות את המפה הפוליטית.

בתל אביב היו אחוזי הצבעה נמוכים של 66% בבחירות האחרונות. העלאת אחוז המצביעים בתל אביב לבדה יכולה להוסיף את המנדטים שחסרו לגוש המרכז שמאל כדי למנוע מנתניהו עוד קדנציה.

ההצעה המונחת כאן פשוטה, מבחינה תכנית וטכנית. בחירות באמצעות דף אלקטרוני הניתן לזיהוי, מילוי וחתימה באינטרנט. זמין לכל אזרח בסלולרי או במחשב.

בדף יצטרך הבוחר לסמן שלשה נושאים לבחירתו:

1. מי היא המפלגה בה הוא בוחר.
2. מי הם חברי הכנסת שהוא בוחר באותה מפלגה.
3. מה הם הנושאים החשובים לו ביותר, מתוך מצע כל המפלגות.

התוצאה תנותח בליל הבחירות ותחייב – בחוק חדש – את הפרלמנט ואת הממשלה שאותה יבחר הפרלמנט.

היא תתן אפשרות למצביעי כל המפלגות לבחור את נציגיהם, על פי רזומה שיפורסם באתר ועדת הבחירות (החוק החדש יחייב זאת) על פי מצע מחייב  שיפורסם על פי החוק החדש בידי כל מפלגה.

השיטה המוצעת בעיקר תאפשר לכל הבוחרים לסמן את סדר העדיפויות שלהם מבין מצעי כל המפלגות. כאזרחי המדינה שגם נושאים חוצי אידאולוגיה חשובים להם, סדר העדיפות הזה יחייב על פי חוק את הממשלה שתוקם.

השיטה הדיגיטלית תאפשר למאות אלפי בוחרים שמאסו בהליך הבחירה ואינם משתתפים בבחירות, לנצל את זכותם ולהצביע מהבית. היא תאפשר להעביר לפח האשפה של ההיסטוריה את שיטת הפתק הפרימיטיבית ואת זיופי הקולות וקבלני הקולות. מתים יפסיקו להצביע והרבה חיים ישתתפו בהצבעה הגיונית, מודרנית, דמוקרטית, אינטילגנטית.

היא תאפשר לישראל להתקדם לבחירות בהן רצון כל הציבור על פי סדר עדיפות יחייב את הממשלה, כל ממשלה. היא תפסיק את הסחיטה הקואליציונית, כיוון שרצון הציבור הרחב יחייב ויהיה מונח לפני חברי הממשלה. גם הקורונה לא תוכל למנוע בחירות. גם סגר הכרחי או יזום, מצד ממשלה שחוששת לגורלה הפוליטי, לא יוכל למנוע הצבעה דיגיטלית דרך מכשיר שכל אזרח מחזיק בכף ידו.

גם הקורונה לא תוכל למנוע בחירות. גם סגר הכרחי או יזום, מצד ממשלה שחוששת לגורלה הפוליטי, לא יוכל למנוע הצבעה דיגיטלית דרך מכשיר שכל אזרח מחזיק בכף ידו

המהלך הזה ניתן לביצוע טכני, מחייב שינויי חקיקה מינימליים והשפעתו יכולה להיות אדירה על ההרכב הקואליציוני ועל החלטות הממשלה העתידית.

בניית בתי חולים, או השקעה בהתנחלויות? הציבור הרחב יכריע.
ממשלה רחבה מנופחת או ממשלה קטנה ויעילה? הציבור יכריע. כולו.
הפרדת הדת מהמדינה? כל הציבור יכריע.
שוויון בחוק הלאום? הציבור הרחב יכריע.
חקיקה אנטי דמוקרטית בכנסת לטובת נבחר ציבור הנאשם בפלילים? הגנה או התקפה על בגצ? הציבור הרחב יכריע.

אלו בחירות המהוות משאל עם אחת לארבע שנים וקובעות לממשלה מהי מחויבותה לציבור כולו.

למערכת הסייבר הישראלית אין בעיה להגן על בחירות באמצעים אלו כפי שהיא מגינה על תשתיות החשמל והמים. תשתית הדמוקרטיה לא חשובה פחות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

לא מדובר עוד רק בצדק חברתי או בזכויות מיעוטים – שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. מדינה שבה יסודות הדמוקרטיה נמצאים במבחן, מדינה המתמודדת עם אתגרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים מורכבים – לא יכולה להרשות לעצמה להותיר מחוץ למעגל הכלכלי חמישית מהאוכלוסייה.

בתהליכים שעוברת המדינה, האוכלוסייה הערבית די שקופה ונדחקת אל השוליים. לזה יש ביטוי כלכלי משמעותי – אובדן של מיליארדי שקלים לכלכלה של המדינה.

חוסאם אבו בכר הוא מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.

בימים אלה, כשלשונו של בנימין נתניהו מתייבשת כבר מרוב ליקוקים שליקק לנשיא דונלד טראמפ, ומחוות החנופה שלו ושל רעייתו עדיין מהדהדים לתפארה בבלוגוספירה שלו, הולכת וגוברת הביקורת בארה"ב על הנשיא, אופן פעולתו ועל מדיניות ה"ביביבי" שלו (Big Beautiful Bill), זו התוכנית הכלכלית החדשה, שתוסיף בעשור הקרוב 2,5 טריליון (כן, כן, טריליון, לא מיליארד) דולרים לגרעון הלאומי בארה"ב, בניגוד מוחלט להבטחות הבחירות שלו.

בעוד שבישראל רבים נמסו מהנאה כשנתניהו הציג בפני הנשיא את המכתב שכתב ובו המלצה שלו לתת לטראמפ את פרס נובל לשלום, ואחרים סלחו לשרה ("הגברת הראשונה") נתניהו על כך שהנחיתה צ'פחה על גבו של הנשיא, ג'סטה הנתפשת בעיני כל חניך התרבות האמריקאית לא פחות מברברית, בתקשורת של מעצמה זו, ובקרב המעמד הקורא בעולם כולו, גוברת ומתחזקת הביקורת על טראמפ 2.0.

פרופ' יורם פרי הוא סוציולוג פוליטי, היה בעבר יועץ פוליטי של יצחק רבין, וכיום פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. בין פרסומיו הרבים היה גם הספר רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל.