כל משבר הוא גם אתגר וגם הזדמנות. משבר מגפת הקורונה מציב אתגר והזדמנות לשינוי דמוקרטי משמעותי בישראל. שינוי שיחזק את הבחירה הדמוקרטית ועשוי גם להשפיע על מבנה והרכב הפרלמנט, איכות החקיקה ובעיקר מחויבות חברי הכנסת כפרטים ומחויבות המפלגות כארגונים פוליטיים, להבטחותיהם לציבור.
ארה"ב מתכוננת בימים אלה לבחירות לנשיאות תחת לחץ ומשא מגפת הקורונה. מדברים שם על בחירה באמצעות הדואר, המחשב או אמצעים דיגיטליים.
ישראל מתנהלת כבר ארבעה חודשים באמצעים דיגיטליים בכל הקשור לשירותי בנקים, קניות, ארנונה, חשמל, מים, גז, טלפונים נייחים וכמובן סלולריים ותשתיות אינטרנט ואחרות.
בחודשים האלה הגנה ישראל על מערכות התשתית שלה מול מתקפות איראניות והאקרים אחרים. מדוע אם כך ישראל לא יכולה לקיים בחירות דמוקרטיות באמצעים דיגיטליים?
בחודשים האלה הגנה ישראל על מערכות התשתית שלה מול מתקפות איראניות והאקרים אחרים. מדוע אם כך ישראל לא יכולה לקיים בחירות דמוקרטיות באמצעים דיגיטליים?
בחירות מהבית, או מהסלולרי יאפשרו למאות אלפים שלא מממשים את זכותם לבחור להשתתף בכל זאת. להשפיע ולשנות את המפה הפוליטית.
בתל אביב היו אחוזי הצבעה נמוכים של 66% בבחירות האחרונות. העלאת אחוז המצביעים בתל אביב לבדה יכולה להוסיף את המנדטים שחסרו לגוש המרכז שמאל כדי למנוע מנתניהו עוד קדנציה.
ההצעה המונחת כאן פשוטה, מבחינה תכנית וטכנית. בחירות באמצעות דף אלקטרוני הניתן לזיהוי, מילוי וחתימה באינטרנט. זמין לכל אזרח בסלולרי או במחשב.
בדף יצטרך הבוחר לסמן שלשה נושאים לבחירתו:
- מי היא המפלגה בה הוא בוחר.
- מי הם חברי הכנסת שהוא בוחר באותה מפלגה.
- מה הם הנושאים החשובים לו ביותר, מתוך מצע כל המפלגות.
התוצאה תנותח בליל הבחירות ותחייב – בחוק חדש – את הפרלמנט ואת הממשלה שאותה יבחר הפרלמנט.
היא תתן אפשרות למצביעי כל המפלגות לבחור את נציגיהם, על פי רזומה שיפורסם באתר ועדת הבחירות (החוק החדש יחייב זאת) על פי מצע מחייב שיפורסם על פי החוק החדש בידי כל מפלגה.
השיטה המוצעת בעיקר תאפשר לכל הבוחרים לסמן את סדר העדיפויות שלהם מבין מצעי כל המפלגות. כאזרחי המדינה שגם נושאים חוצי אידאולוגיה חשובים להם, סדר העדיפות הזה יחייב על פי חוק את הממשלה שתוקם.
השיטה הדיגיטלית תאפשר למאות אלפי בוחרים שמאסו בהליך הבחירה ואינם משתתפים בבחירות, לנצל את זכותם ולהצביע מהבית. היא תאפשר להעביר לפח האשפה של ההיסטוריה את שיטת הפתק הפרימיטיבית ואת זיופי הקולות וקבלני הקולות. מתים יפסיקו להצביע והרבה חיים ישתתפו בהצבעה הגיונית, מודרנית, דמוקרטית, אינטילגנטית.
היא תאפשר לישראל להתקדם לבחירות בהן רצון כל הציבור על פי סדר עדיפות יחייב את הממשלה, כל ממשלה. היא תפסיק את הסחיטה הקואליציונית, כיוון שרצון הציבור הרחב יחייב ויהיה מונח לפני חברי הממשלה. גם הקורונה לא תוכל למנוע בחירות. גם סגר הכרחי או יזום, מצד ממשלה שחוששת לגורלה הפוליטי, לא יוכל למנוע הצבעה דיגיטלית דרך מכשיר שכל אזרח מחזיק בכף ידו.
גם הקורונה לא תוכל למנוע בחירות. גם סגר הכרחי או יזום, מצד ממשלה שחוששת לגורלה הפוליטי, לא יוכל למנוע הצבעה דיגיטלית דרך מכשיר שכל אזרח מחזיק בכף ידו
המהלך הזה ניתן לביצוע טכני, מחייב שינויי חקיקה מינימליים והשפעתו יכולה להיות אדירה על ההרכב הקואליציוני ועל החלטות הממשלה העתידית.
בניית בתי חולים, או השקעה בהתנחלויות? הציבור הרחב יכריע.
ממשלה רחבה מנופחת או ממשלה קטנה ויעילה? הציבור יכריע. כולו.
הפרדת הדת מהמדינה? כל הציבור יכריע.
שוויון בחוק הלאום? הציבור הרחב יכריע.
חקיקה אנטי דמוקרטית בכנסת לטובת נבחר ציבור הנאשם בפלילים? הגנה או התקפה על בגצ? הציבור הרחב יכריע.
אלו בחירות המהוות משאל עם אחת לארבע שנים וקובעות לממשלה מהי מחויבותה לציבור כולו.
למערכת הסייבר הישראלית אין בעיה להגן על בחירות באמצעים אלו כפי שהיא מגינה על תשתיות החשמל והמים. תשתית הדמוקרטיה לא חשובה פחות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
לאחרונה נתקלתי בדבריו של הרב שלמה אבינר, הקושרים את כל המוסלמים ואת כל הערבים לחמאס. מכאן נבע הצורך להעמיד דברים על דיוקם ולשפוך אור על הנקודות שעלו מדבריו.
שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמו שמתחת למע' ההפעלה החלונאיות של מיקרוסופט ניתן למצוא תשתית של Dos
כך מתחת למעטה הדקיק של המונותיאזים רוחשת ג'אהיליה: יהודית, נוצרית ומוסלמית. מתברר שכמה פסוקים בכתבי הקודש אין בהם די בכדי למגר את העובדה שהומו סאפיינס הוא החיה הרצחנית ביותר בחלד. דאעש, חמאס וחיזבאללה הם בראש וראשונה ארגוני פשע שמציעים לאנושות אפיקים לתיעול הברוטאליות הטבעית, ולא בכדי ההתקפה הרצחנית, כמו גם עריפות הראש ומעשי האונס משלהבים את העולם כולו.
אני מאמין לשיח' בכוונותיו הטובות, אבל העובדות מסביב סותרות את הצהרותיו. תכביר אינה קריאה לאהבת אדם, תשאלו את היזידים והישראלים.
קשה להגזים בחשיבות היוזמה לבנות לעזה נמל. על אף ההתחלה הצנועה – בינתיים מדובר ברציף צף בצפון עזה – היא עשויה להתפתח לבניית נמל של ממש, שיסיר אחת ולתמיד מישראל את נטל "המצור", יאפשר לעזתים חופש תנועה ויפתח להם אופקי מסחר וכלכלה.
אלא מה – מדובר נכבדות בכך שהגורם אשר יבנה את נמל עזה – זאת קטאר. אומנם בהקשר המיידי מדובר בנמל אמריקאי במימון של האמירויות לצורכי סיוע הומניטרי בלבד, אך אם אכן תהיה זאת המתכונת גם להמשך – אפשר לומר כבר מייד, כי זה עשוי להיות צעד ראשון לנטרול אונר"א מן הסיוע. כמו כן, זה יכול להוביל להקמת גוף בינלאומי וערבי של בעלות בריתנו שיחליף את אונר"א ואולי אפילו יאותת על שובה של סעודיה לעזה, שאותה עזבה אחרי שגילתה שישראל מעדיפה את קטאר על פניה. סעודיה וקטאר לא יכולות לדור בכפיפה אחת, מסיבות שנפרט בהזדמנות אחרת.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם