מאיפה כל הרוע שרובץ לפתחנו ובתוכנו? נגיף קורנה עם אלגוריתם פשוט מתעתע בכל העולם. נוסחה פשוטה שכל הווייתה מפגש בין לפחות שני בני אדם. מפגש שנחוץ לקיומו ולרווחתו של הוירוס, החפץ בחיים כדי לחיות ולהתרבות. הוירוס חי על חשבוננו, בדיוק כפי שאנחנו חיים על חשבון האחרים. מי אלו האחרים? זהו בדיוק הנושא של הרשומה הנוכחית.
כשווירוס הקורונה פרץ לחיינו ותחושת החרדה היתה באוויר, חשבתי, ציפיתי, שהנה הגיעה העת שאנחנו בני האדם נלמד את הצורך בסולידריות. האמנתי שהווירוס המלחיץ הזה ילמד אותנו לשנות דיסקט ולהתייחס אחרת לחברה ולסביבה. חשבתי שהנה אנחנו מוותרים על גז הטבעי ועוברים לסולארי, לומדים לצרוך רק את מה שצריך.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
שיח סוער פרץ לאחרונה בעקבות סרטון של לוחמים, העונים בעוצמה ובדבקות אחר מפקדם בקריאות שנתפסו בידי חלק כקריאות אמוניות מחזקות, ובידי אחרים כהצהרות דתיות כופות ומתגרות. החיילים נראו נלהבים. מלאי רוח.
ניסיתי להבין מה יצר את הפער הזה – בין מי שמתרגש מהחיזוק הרוחני, לבין מי שהרגיש שנכפתה עליהם שפה דתית.
עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה.
שנתיים וחצי חלפו מאז שהעם בישראל החל במחאה – תחילה נגד ההפיכה השלטונית ובהמשך למען החזרת החטופים. ההפגנות המתמשכות והמתרבות, בהן משתתפים רבבות אזרחים זועמים, מכל קשת החברה – לא מצליחות להביא לשינוי. על אופי המאבק להשתנות באופן רדיקלי.
* * *
ההפגנות במתכונתן עד כה לא הועילו. די למצגים, די לזהירות ולפחד מבנימין נתניהו ומעושי דברו; די לשחיקת כוחות בני משפחות החטופים – אלו שיקיריהם עדיין במנהרות עזה ואלו שמותם נגרם כתוצאה מהתמשכות המלחמה, ללא יעדים ברורים ואסטרטגיים אשר יובילו לעתיד טוב ומבטיח.
דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עתירה לבג"ץ? מצחיק מרוב שזה עצוב. "אין כבר בג"ץ. מבג"ץ נותרו רק שאריות" אמר גורם בכיר במערכת אכיפת החוק ביום חמישי האחרון לעתונאי גידי וייץ באתר "הארץ". פניה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג – רעיון מעניין, אבל ביומיים שלאחר הפניה ייעצרו בידי הדיקטטורה של ביבים שקרניהו חלק מהפונים להאג.
בקיץ הזה תלבשי מזגן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הקריאה לפעולה ברוח של סולידריות, שמירה על מסיכות, ריחוק והיגיינה – נחמד מאוד, אבל מה הסיכוי שהיא תישמע ותתקבל? ראשית צריך שמישהו בעל אמינות שיש לו קול – ישמיע את הקריאה הזאת. אני לא רואה מי האיש שישמיע את הקריאה הזאת ואני לא רואה מי האנשים שיישמעו לקריאה הזאת. שנית, התוהו ובוהו הזה לא נוצר מעצמו. יש אנשים שיוצרים אותו, לא בכוונה – אנשים רבים, באים ואומרים דברים סותרים, יש תחלואה קשה, אין תחלואה קשה, צריך רמזור, לא יהיה רמזור, אלא רק עוצר לילה, יש רדיפה של החרדים. יש התנכלות לערבים. ויש אנשים שזורעים את הבילבול בכוונה – התחלואה היא רק בגלל ההפגנות. מצבנו טוב. רק הפופוליסטים מונעים מאיתנו לטפל כהלכה בקורונה. יש פרויקטור שאמור לקבל את המידע, לשקול את כל השיקולים ולהציע לממשלה את דרכי הטיפול – אבל אז יו"ר הקואליציה, כמה שרים, ראשי הערים של החרדים, תוקפים אותו ומציגים אותו כאידיוט. הוא הציע רמזור. אני טענתי כבר מן היום הראשון שהסגר צריך להיות סלקטיבי. אין סיבה שתושב הערבה, בה לא היה (בגל הראשון) אף מיקרה של קורונה – ייכנס להסגר של שבועות, משום שבבני ברק יש מאות חולים. הפרויקטור המליץ על זה כשנכנס לתפקיד, אבל הממשלה לא קיבלה את המלצותיו, אלא רק עד שהקורונה התפשטה בכל רחבי הארץ – ולתוכנית הרמזור כבר לא יכולה להיות אפקטיביות. אז האנשים שומעים את ההתקפות על הפרויקטור, ואת כל המומחים שמודיעים שהמצב הוא לא כזה גרוע – אז למה שהאנשים ייקחו ברצינות את מה שהממשלה אומרת להם?