בשנת 2004 פרסמה יולי תמיר מאמר באנגלית על "מעמד ולאומיות", בו היא מבחינה בין האליטה הניידת לבין הרוב הנייח. תמיר מסבירה כיצד תודות להון האנושי או הפיננסי יכולה אליטה מצומצמת להתנייד ברחבי תבל ולהפיק תועלת מעלית הקוסמופוליטיות, פתיחת הגבולות וירידת כוחה של הלאומיות, בעוד הרוב הנייח סובל מהשלכות התפתחויות אלו.
הלאומיות אחראית במידה רבה לסולידריות שהצמיחה את מדינה הרווחה. ירידת כוחה משמעותה עליית כוחה של הכלכלה הניאו-ליברלית, המדלדלת עד מאוד את רשת הביטחון הסוציאלית הניתנת למעמדות הנייחים. בספרה משנת 2019 "מדוע לאומיות?" ממשיכה תמיר לנסות ולשכנע את האליטה הניידת לבחור בלאומיות.
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלום ד"ר אור. לא נראה כלל שאתה צודק באבחנה שלך לגבי טענותיו של ד"ר טאוב.
כתבת – "עבור טאוב, המעמד הנייד מונע בידי כוחות כלכליים, בעוד המעמד הנייח מחליט אלו עמדות לאמץ. "
ד"ר טאוב מבחין בין הנייחים והניידים בשתי רמות. רמה סוציולוגית ורמה אידאולוגית. לטענתו לרוב יש התאמה אצל האנשים בהיותם נייחים/ניידים מבחינה סוציולוגית ומבחינה אידאולוגית, אך בהחלט לא תמיד זה כך, כפי שהוא מעיד על עצמו שמבחינה סוציו' הוא נייד אך אידאולוגית הוא נייח. או למשל ישנם הרבה רופאים בארצנו (ישראל) שמחוברים ללאומיותם, מסורת אביהם ואף לדתם, למרות שמבחינה סוציואקונומית הם ודאי ישוייכו לקבוצה הניידת.
כך שאצל שני ה"מעמדות" קיימת השפעה הן מהפן הכלכלי סוציולוגי (סוציואקונומי) והן מהפן הערכי/מסורתי/אידאולוגי.
ובהתאם לכך מתקיימת חלוקה בין הקבוצה הניידת שמסתכלת (אידאולוגית) ועוסקת (כלכלית) בתחומים קוסמופוליטים, כך שברמת העיקרון אין להם אידאל להחזיק דווקא במולדת הוריהם והם יכולים להיות ניידים בקלות לארץ אחרת.
לבין הקבוצה הנייחת שקשורה (אידאולוגית/מסורתית) ללאומיותה, לאדמתה ולשורשיה, ועל פי רוב (שוב – לא תמיד) העיסוק הכלכלי שלהם יהיה קשור בעיסוק מקומי יותר.
אני כן יכול להסכים איתך ולאמר שבעיני עיקר המאבק כאן בין שני "המעמדות" הוא מאבק ערכי, "מלחמת תרבות" ממש, ואין הכרח להכניס את המימד הכלכלי.
אך לאמר שאין אצל ד"ר טאוב עקביות, ולרמוז שטענותיו מוטות בגלל השתיכות פוליטית – זה לא רציני .
(ואולי להיפך – אולי ההבנה של טאוב לגבי החלוקה הנ"ל, אולי יחד עם עוד תובנות, הן אלה שגרמו לשינוי בתפיסת עולמו הפוליטית. ולא להיפך…)
בברכה
אלקנה