על פונקציות מעריכיות, כלכלת הצמיחה והמשבר האקולוגי

התחממות גלובלית, אילוסטרציה (צילום: Ekaterina_Simonova iStock)
Ekaterina_Simonova iStock
התחממות גלובלית, אילוסטרציה

בחדשים האחרונים שמענו לא מעט על 'תחלואה מעריכית' במגפת הקורונה.  נראה כי המשבר האקולוגי שבפתחו אנו עומדים מתנהג גם הוא בצורה מעריכית – אבל כשמדובר במשבר זה, אין קולות מספיק חזקים הקוראים לשטח את העקומה. אולי גם בשל חוסר ההבנה בהתנהגות פונקציות כאלו ובשל חוסר מודעות לחשיבות הענין.

מה זו פונקציה מעריכית (אקספוננציאלית)?

התרבות של תאים בעולם החי מתנהגת בצורה מעריכית, כשבכל נקודת זמן יש הכפלה פי 2. כך מתקבלת סדרת מספרים הנראית כמו 1,2,4,8,16, אשר בעוד ששה צעדים בסה"כ כבר תגיע ל 1024. בגוף החי יש מנגנוני ריסון טבעיים להגבלת ההתרבות. גם חיידקים מתרבים באופן כזה, כל עוד יש להם מספיק משאבים.

שמענו לא מעט על 'תחלואה מעריכית' במגפת הקורונה. נראה כי המשבר האקולוגי שבפתחו אנו עומדים מתנהג גם הוא בצורה מעריכית – אבל כשמדובר במשבר זה, אין מספיק קולות הקוראים לשטח את העקומה

לא ניבהל מקצת מתמטיקה:

פונקציה מעריכית (fx) היא פונקציה מהצורה של a בחזקת x, כאשר a>0.  ברשומה זו המשתנה x יציין את יחידת הזמן.

בהתרבות של תאים או חיידקים, ללא ריסון, מתקבלת הפונקציה הזו עם 2=a; ופונקציה זו גם מתקשרת לסיפור הידוע על החכם שפתר למלך בעייה מציקה, וכשהמלך שאל מה הוא רוצה בתמורה, הוא ביקש – כשהוא מצביע על לוח שח שעמד שם – לקבל כמה גרגרי אורז. גרגר אורז אחד במשבצת הראשונה, שניים במשבצת השניה, ארבעה במשבצת השלישית וכן הלאה – עד סוף הלוח (בעל 64 משבצות, למי שאינו זוכר). אם חושבים רגע, ניתן לראות שלמרות שהבקשה נראית צנועה, ככל שעוזרי המלך התקדמו על הלוח –  המלך גילה שנדרש לתת לחכם אורז בכמות הגדולה מכל מה שיש ביקום. המלך, כתגובה, כרת את ראשו.

אני רוצה לטעון את הטענה הבאה: כאשר מופיעה פונקציה מעריכית בטבע עם a>1 – גרף מעריכי עולה – אזי בדרך כלל יש כאן תופעה רעה מאד ("Bad News"). במחקרים רבים הודגם, כי קשה לבני האדם לתפוס מה זו פונקציה מעריכית;  לכן מוצג כאן גרף מס. 1, של פונקציה מעריכית עולה שהביטוי שלה הוא 1.04 בחזקת x, כאשר x הוא הציר האפקי, y הוא הציר האנכי (עליה אדון גם בסעיף 3). שימו לב איך כשהמקדם a רק קצת יותר גדול מ-1, כמו במקרה דנן, השיפוע הוא מתון בהתחלה, אך הפונקציה נהיית תלולה מאד בהמשך (ל'מתקדמים': השיפוע מתנהג כמו הפונקציה).

פונקציה מעריכית
פונקציה מעריכית

המספר e (הבסיס של הלוגריתם הטבעי, השווה בקרוב ל-2.718) הוא בסיס מיוחד לפונקציה המעריכית; וכשיש לנו פונקציה מעריכית עם a=e,  אזי נהוג לכנות זאת 'אקספוננט'. אני מזכיר זאת כי הביטוי 'עליה אקספוננציאלית' הושמע לא מעט בתקשורת במהלך השנה; וראינו בגל השני של הקורונה בישראל, כמה מהר יכול נגיף קטן להתפשט ולגרום להשפעות חברתיות וכלכליות עצומות.

סיפורו של דג הקוד

"אין עוד דג אחר שגרם לגילוי ארצות חדשות, הקים מושבות וערים, האכיל עמים ויבשות, הזין תהליכים הסטוריים ששינו חיי עמים וארצות והמריץ את פיתוחן של טכנולוגיות דיג וספנות חדשות. דג הקוד, הלא הוא הבקלה, מוכתר בזאת לדג המילניום" (ויקיפדיה).

ובכן, מדוע הבאתי את זה כאן?

דג הקוד חי בשפע באוקיינוס האטלנטי, באזור הצפון מזרחי של אמריקה, מ'קייפ קוד' עד קנדה. הילידים האינדיאנים נהגו לדוג אותו בסירות קאייק, הוא היה עבורם מזון חשוב, והם לימדו את המתיישבים הראשונים שהגיעו מאירופה (בספינת המייפלאואר) את הטכניקה. מכאן ואילך תעשיית הדייג באזור הלכה וגדלה. במאה ה-20 כבר יוצרו ספינות דייג ענקיות, עם רשתות גריפה ענקיות ויכולת עיבוד ושימור דגים עליהן. נאמר כי 'מה שהילידים היו דגים בשנה שלמה, ספינה כזו דגה בכמה שעות'. כמות הדייג השנתית עלתה באופן אקספוננציאלי –אך זה הביא מהר מאד את הקוד לאובדן, לפני כ-50 שנה, כשניצול המשאבים עלה בהרבה על הריבוי הטבעי, ולא ניסו לפתח דרכים לייצור מלאכותי.

במאה ה-20 יוצרו ספינות דייג ענקיות עם רשתות גריפה ויכולת עיבוד ושימור דגים. נאמר כי 'מה שהילידים היו דגים בשנה שלמה, ספינה כזו דגה בכמה שעות'. כמות הדייג השנתית עלתה אקספוננציאלית והביאה את הקוד לאובדן

מה שכן, ניסו אז להגביל את הדייג – אך זה כבר היה מאוחר מדי, ולפני כ-30 שנה נאלצו לאסור לחלוטין על דייג קוד באזור המדובר.

כלכלת הצמיחה וגדילת אוכלוסיית העולם

צמיחה כלכלית היא גידול האפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים, דבר שלרוב גורם לגידול בתוצר הכלכלי. המושג, על פי ויקיפדיה, מתייחס לרוב להתנהגות משק לאומי, קרי, מכלול הביצועים של כלל ענפי המשק. זהו הרי ה'אידאל המרכזי' של הקפיטליזם, הלא כן?

ובכן, נניח שאנו מדברים על כלכלה צומחת, נאמר כזו הצומחת ב-4% כל שנה. ובכן הגרף של התוצר מנורמל ל-1 בשנת ה-0 בה התחלנו לבדוק את הצמיחה. נראה בדיוק כמו גרף מס. 1. זה בדיוק גרף של חוב הצומח לפי 'ריבית דריבית' בשעור של 4% כל שנה; וגם הנושא הזה (Compound Interest) הוא נושא שלא קל לנו (בני האדם) לתפוס. הגרף למעלה מראה כי בשנה ה-50 הכלכלה צמחה פי 7.1; אך בשנה ה-100 אותה כלכלה צמחה כבר פי 50.

אחת הבעיות הגדולות של העולם המודרני, מאז המהפיכה התעשייתית, ובמיוחד בכמה עשרות השנים האחרונות, נעוצה דווקא בהצלחת המדע והרפואה, הטכנולוגיה, המסחר והתעשייה. אלה הביאו לכך שאוכלוסית העולם גדלה באופן מעריכי, וכך גם צריכת העולם המפותח.

אחת מהבעיות העולם המודרני נעוצה דווקא בהצלחת המדע והרפואה, הטכנולוגיה, המסחר והתעשייה. אלה הביאו לגדילת אוכלוסיית העולם באופן מעריכי, וכך גם לגדילת צריכת העולם המפותח

עם הצלחה זו צמחו תופעות קשות כמו עליית פליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה, עליית מימדי זיהום הפלסטיק בים, צמצום המגוון הביולוגי, ירידת מספר החרקים בעולם ועוד. אך האם יש חשש או שמא זה לא נורא?

עוד גרפים המנבאים אסון אקולוגי

לאחרונה היו מספר הרצאות בהירות ברשת על הנושא האקולוגי, ובין היתר הוצגה כמות הפחמן הדו חמצני (פד"ח) באטמוספירה (ביחידות parts per million), והוסבר השימוש באיזוטופים של פחמן (C13, C14) כדי להראות כי מקורה של עליית הפד"ח היא בדלקים פוסיליים, כלומר – באדם.  ראו את גרף מס. 2, המציג את

גרף מספר 2: כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ב-2000 השנים האחרונות (וכן גזי חממה נוספים). מקור: ההתחממות הגלובלית, אתר רשת אורט ישראל
גרף מספר 2: כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ב-2000 השנים האחרונות (וכן גזי חממה נוספים). מקור: ההתחממות הגלובלית, אתר רשת אורט ישראל

גרף דומה מתקבל גם כשבודקים את ריכוזי גזי החממה במאות אלפי השנים האחרונות (למי שמתעניין, אפשר למצוא ברשת איך עושים מדידות המתוארכות לתקופות קדומות).

גרף זה הוא גרף מעריכי לכל דבר.

מדעני הסביבה יודעים גם לתאר לנו מספר תהליכים של אינטראקציה בין גורמים שונים במערכת האקולוגית, שבחלקן הן אינטראקציות מרסנות (מה שקרוי "משוב שלילי"), אך בחלקן הן מסוג של משוב חיובי – משוב המגביר שינויים קטנים וגורם להשפעתם לגדול ולגדול.

שימו לב למערכת שבה יש משוב, לדוגמה, המגדיל את המשתנה בכניסת המערכת ב-4% בכל יחידת זמן.  זהו משוב חיובי, המביא למערכת בעלת גרף מעריכי עולה. כאשר כמות הפד"ח באטמוספירה עולה, אנו יודעים מהחקר הרב-שנתי כי זה מלווה בעליית הטמפרטורה בעולם; ובעשרות שנים האחרונות אכן רואים עלייה סיסטמתית כזו (כמובן תוך כדי תנודות לכאן ולכאן), מה שקרוי "ההתחממות הגלובלית".

כאשר כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה עולה, אנו יודעים מהחקר הרב-שנתי כי זה מלווה בעליית הטמפרטורה בעולם. ובעשרות שנים האחרונות אכן רואים עלייה סיסטמתית כזו, מה שקרוי "ההתחממות הגלובלית"

וחשוב לציין כי להתחממות כזו יש גם אפקט של משוב חיובי – למשל, היא גורמת להמסת הקרח בקטבים, דבר המביא לבליעה גדולה יותר של הקרינה ולהגברת החום בכדור הארץ, וגם – באזורים מסוימים – עלול להביא לחשיפת מאגרים עצומים תת קרקעיים של גז מתאן, שהוא גז חממה הרבה יותר אגרסיבי מהפחמן הדו חמצני, והגדלת ריכוזו באטמוספירה תגדיל את ההתחממות – וחוזר חלילה.

מזה כמה שנים יש מאמצים במדינות רבות להפחית את הפליטות, אך נראה שזה לא מספיק. אם נמשיך במדיניות של "עסקים כרגיל", אומרים מדעני האקולוגיה ואנשי עמותות הסביבה, נמצא את עצמנו כנראה תוך 10 שנים בנקודה של אל-חזור. כמו בסיפור דגי הקוד, לא יעזרו אז הגבלות על פליטת גזי חממה. האקלים של כדור הארץ יהיה הרבה יותר בעייתי למחייה, והסוף מי ישורנו. לצערנו, מרבית המדינות שחתמו על 'אמנת פאריס' (2015) , עם יעדים לא מספיק אמביציוזיים של הפחתת פליטות גזי חממה, לא מקיימות אפילו אותם עד כה. עד מתי נמשיך לשבת בשקט?

סיכום

מגפת הקורונה המחישה לבני האנוש, לצערנו, מהו תהליך אקספוננציאלי. אך משיחות שונות עם אנשים, הסקתי כי רבים עדיין לא תפסו את המשמעות של תהליך כזה. בקשה: אם הגעתם עד כאן, אנא קראו עד סוף הרשומה.

לא מעט מדענים מזהירים אותנו כי המשבר האקולוגי יהיה הרבה יותר גדול ממשבר הקורונה. וככל הנראה, הוא יפגע הרבה יותר במדינות מתפתחות ובשכבות מוחלשות ורק יחמיר את אי השוויון בעולם.

זה לא משהו שיקרה בעתיד הרחוק. אנו כבר רואים תהליכים מעריכיים באקולוגיה העולמית (בצורות, שריפות, המסת הקרח בקטבים, כמות הפד"ח באטמוספירה ועוד), ולפנינו הסכנה של התפרצות תהליכים קשים יותר עקב משוב חיובי. אולם מרבית הפוליטיקאים בעולם מתעלמים מכך.

נכון, לאנשים רבים יש כעת בעייה של הישרדות כלכלית, ולחולים קשה גם 'הישרדות בריאותית', אולם מנהיגי העולם חייבים להתעשת ולהבין שהזמן קצר מאד, והרכבת האקולוגית דוהרת לתהום. לכן הם חייבים ליזום תכניות לאומיות בנושאים כמו אנרגיה 'ירוקה', מזון, תחבורה, בנייה, מגוון ביולוגי, זיהום הסביבה ועוד. אם הם לא מבינים זאת, הצעירים בעולם חייבים לצאת לרחובות, כי עתידם תלוי בכך שנשנה באופן דרסטי, ומהר, את ההתנהלות שלנו מול הטבע.

ישנם עוד כמה צעדים בהם יש לנקוט: ברמה הגלובלית, קודם כל על כל המדינות להתחייב לאתגר של הפחתת פליטות גזי חממה לחצי עד 2030 וגם לקיים זאת בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. ברמה האישית, יש לעשות ככל יכולתנו להפחית את זיהום הטבע בסביבתנו ובקהילה שלנו, להפחית את צריכת הבשר שלנו, להפחית את הצריכה הכוללת (מוצרים, בגדים) של משפחתנו, וגם – להיות מעורב במאבק האקולוגי החשוב. אם דברים אלו יקרו – יש תקווה.

לא מעט מדענים מזהירים אותנו כי המשבר האקולוגי יהיה הרבה יותר גדול ממשבר הקורונה. זה לא משהו שיקרה בעתיד הרחוק. אנו כבר רואים תהליכים מעריכיים באקולוגיה העולמית (בצורות, שריפות, המסת הקרח בקטבים, כמות הפד"ח באטמוספירה ועוד)

אסיים בחידה: נניח שלחדר מסוים הוכנסו שתי מולקולות רדיואקטיביות, שכל שניה הן מתחלקות ל-2.  נתון כי כעבור שעה שלמה החדר התמלא במולקולות כאלו (וברור שלא ניתן לחיות בו). אשאל: מתי מחצית הנפח של החדר יהיה מלא  במולקולות כאלו?

התשובה: שניה אחת לפני תום השעה. שימו לב: רק שש שניות קודם, פחות מ-1% מהמולקולות בחדר היו רדיואקטיביות, אולם כבר לא נותר מספיק זמן למניעת האסון.

תהליך מעריכי עולה, קוראים יקרים, הוא תהליך מסוכן ביותר, אם לא מרסנים אותו בזמן. אל תניחו לפוליטיקאים להתעלם ממה שמדעני הסביבה אומרים לנו.

גידי קפלן הוא מהנדס אלקטרוניקה וגם מורה, בעל תואר שלישי מהטכניון, ובוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית. שנים רבות היה יזם ומנהל מו"פ בהייטק, וממייסדי חברת גילת רשתות לווין. מזה מספר שנים עוסק בחינוך בתחומי STEM, ונמנה על הצוות המוביל של תכנית "רובופיסיקה" בארץ. חובב מוסיקה ישראלית וגם ג'ז, וכן אוהב לשוט. נשוי לאילנה (פרופ' לפתולוגיה אוראלית) ואב לשלושה ילדים נשואים, חמודים ועצמאיים, ושני נכדים מתוקים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,537 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

למקרה שפיספסת

חשמל באויר

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה