על פונקציות מעריכיות, כלכלת הצמיחה והמשבר האקולוגי

התחממות גלובלית, אילוסטרציה (צילום: Ekaterina_Simonova iStock)
Ekaterina_Simonova iStock
התחממות גלובלית, אילוסטרציה

בחדשים האחרונים שמענו לא מעט על 'תחלואה מעריכית' במגפת הקורונה.  נראה כי המשבר האקולוגי שבפתחו אנו עומדים מתנהג גם הוא בצורה מעריכית – אבל כשמדובר במשבר זה, אין קולות מספיק חזקים הקוראים לשטח את העקומה. אולי גם בשל חוסר ההבנה בהתנהגות פונקציות כאלו ובשל חוסר מודעות לחשיבות הענין.

מה זו פונקציה מעריכית (אקספוננציאלית)?

התרבות של תאים בעולם החי מתנהגת בצורה מעריכית, כשבכל נקודת זמן יש הכפלה פי 2. כך מתקבלת סדרת מספרים הנראית כמו 1,2,4,8,16, אשר בעוד ששה צעדים בסה"כ כבר תגיע ל 1024. בגוף החי יש מנגנוני ריסון טבעיים להגבלת ההתרבות. גם חיידקים מתרבים באופן כזה, כל עוד יש להם מספיק משאבים.

שמענו לא מעט על 'תחלואה מעריכית' במגפת הקורונה. נראה כי המשבר האקולוגי שבפתחו אנו עומדים מתנהג גם הוא בצורה מעריכית – אבל כשמדובר במשבר זה, אין מספיק קולות הקוראים לשטח את העקומה

לא ניבהל מקצת מתמטיקה:

פונקציה מעריכית (fx) היא פונקציה מהצורה של a בחזקת x, כאשר a>0.  ברשומה זו המשתנה x יציין את יחידת הזמן.

בהתרבות של תאים או חיידקים, ללא ריסון, מתקבלת הפונקציה הזו עם 2=a; ופונקציה זו גם מתקשרת לסיפור הידוע על החכם שפתר למלך בעייה מציקה, וכשהמלך שאל מה הוא רוצה בתמורה, הוא ביקש – כשהוא מצביע על לוח שח שעמד שם – לקבל כמה גרגרי אורז. גרגר אורז אחד במשבצת הראשונה, שניים במשבצת השניה, ארבעה במשבצת השלישית וכן הלאה – עד סוף הלוח (בעל 64 משבצות, למי שאינו זוכר). אם חושבים רגע, ניתן לראות שלמרות שהבקשה נראית צנועה, ככל שעוזרי המלך התקדמו על הלוח –  המלך גילה שנדרש לתת לחכם אורז בכמות הגדולה מכל מה שיש ביקום. המלך, כתגובה, כרת את ראשו.

אני רוצה לטעון את הטענה הבאה: כאשר מופיעה פונקציה מעריכית בטבע עם a>1 – גרף מעריכי עולה – אזי בדרך כלל יש כאן תופעה רעה מאד ("Bad News"). במחקרים רבים הודגם, כי קשה לבני האדם לתפוס מה זו פונקציה מעריכית;  לכן מוצג כאן גרף מס. 1, של פונקציה מעריכית עולה שהביטוי שלה הוא 1.04 בחזקת x, כאשר x הוא הציר האפקי, y הוא הציר האנכי (עליה אדון גם בסעיף 3). שימו לב איך כשהמקדם a רק קצת יותר גדול מ-1, כמו במקרה דנן, השיפוע הוא מתון בהתחלה, אך הפונקציה נהיית תלולה מאד בהמשך (ל'מתקדמים': השיפוע מתנהג כמו הפונקציה).

פונקציה מעריכית
פונקציה מעריכית

המספר e (הבסיס של הלוגריתם הטבעי, השווה בקרוב ל-2.718) הוא בסיס מיוחד לפונקציה המעריכית; וכשיש לנו פונקציה מעריכית עם a=e,  אזי נהוג לכנות זאת 'אקספוננט'. אני מזכיר זאת כי הביטוי 'עליה אקספוננציאלית' הושמע לא מעט בתקשורת במהלך השנה; וראינו בגל השני של הקורונה בישראל, כמה מהר יכול נגיף קטן להתפשט ולגרום להשפעות חברתיות וכלכליות עצומות.

סיפורו של דג הקוד

"אין עוד דג אחר שגרם לגילוי ארצות חדשות, הקים מושבות וערים, האכיל עמים ויבשות, הזין תהליכים הסטוריים ששינו חיי עמים וארצות והמריץ את פיתוחן של טכנולוגיות דיג וספנות חדשות. דג הקוד, הלא הוא הבקלה, מוכתר בזאת לדג המילניום" (ויקיפדיה).

ובכן, מדוע הבאתי את זה כאן?

דג הקוד חי בשפע באוקיינוס האטלנטי, באזור הצפון מזרחי של אמריקה, מ'קייפ קוד' עד קנדה. הילידים האינדיאנים נהגו לדוג אותו בסירות קאייק, הוא היה עבורם מזון חשוב, והם לימדו את המתיישבים הראשונים שהגיעו מאירופה (בספינת המייפלאואר) את הטכניקה. מכאן ואילך תעשיית הדייג באזור הלכה וגדלה. במאה ה-20 כבר יוצרו ספינות דייג ענקיות, עם רשתות גריפה ענקיות ויכולת עיבוד ושימור דגים עליהן. נאמר כי 'מה שהילידים היו דגים בשנה שלמה, ספינה כזו דגה בכמה שעות'. כמות הדייג השנתית עלתה באופן אקספוננציאלי –אך זה הביא מהר מאד את הקוד לאובדן, לפני כ-50 שנה, כשניצול המשאבים עלה בהרבה על הריבוי הטבעי, ולא ניסו לפתח דרכים לייצור מלאכותי.

במאה ה-20 יוצרו ספינות דייג ענקיות עם רשתות גריפה ויכולת עיבוד ושימור דגים. נאמר כי 'מה שהילידים היו דגים בשנה שלמה, ספינה כזו דגה בכמה שעות'. כמות הדייג השנתית עלתה אקספוננציאלית והביאה את הקוד לאובדן

מה שכן, ניסו אז להגביל את הדייג – אך זה כבר היה מאוחר מדי, ולפני כ-30 שנה נאלצו לאסור לחלוטין על דייג קוד באזור המדובר.

כלכלת הצמיחה וגדילת אוכלוסיית העולם

צמיחה כלכלית היא גידול האפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים, דבר שלרוב גורם לגידול בתוצר הכלכלי. המושג, על פי ויקיפדיה, מתייחס לרוב להתנהגות משק לאומי, קרי, מכלול הביצועים של כלל ענפי המשק. זהו הרי ה'אידאל המרכזי' של הקפיטליזם, הלא כן?

ובכן, נניח שאנו מדברים על כלכלה צומחת, נאמר כזו הצומחת ב-4% כל שנה. ובכן הגרף של התוצר מנורמל ל-1 בשנת ה-0 בה התחלנו לבדוק את הצמיחה. נראה בדיוק כמו גרף מס. 1. זה בדיוק גרף של חוב הצומח לפי 'ריבית דריבית' בשעור של 4% כל שנה; וגם הנושא הזה (Compound Interest) הוא נושא שלא קל לנו (בני האדם) לתפוס. הגרף למעלה מראה כי בשנה ה-50 הכלכלה צמחה פי 7.1; אך בשנה ה-100 אותה כלכלה צמחה כבר פי 50.

אחת הבעיות הגדולות של העולם המודרני, מאז המהפיכה התעשייתית, ובמיוחד בכמה עשרות השנים האחרונות, נעוצה דווקא בהצלחת המדע והרפואה, הטכנולוגיה, המסחר והתעשייה. אלה הביאו לכך שאוכלוסית העולם גדלה באופן מעריכי, וכך גם צריכת העולם המפותח.

אחת מהבעיות העולם המודרני נעוצה דווקא בהצלחת המדע והרפואה, הטכנולוגיה, המסחר והתעשייה. אלה הביאו לגדילת אוכלוסיית העולם באופן מעריכי, וכך גם לגדילת צריכת העולם המפותח

עם הצלחה זו צמחו תופעות קשות כמו עליית פליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה, עליית מימדי זיהום הפלסטיק בים, צמצום המגוון הביולוגי, ירידת מספר החרקים בעולם ועוד. אך האם יש חשש או שמא זה לא נורא?

עוד גרפים המנבאים אסון אקולוגי

לאחרונה היו מספר הרצאות בהירות ברשת על הנושא האקולוגי, ובין היתר הוצגה כמות הפחמן הדו חמצני (פד"ח) באטמוספירה (ביחידות parts per million), והוסבר השימוש באיזוטופים של פחמן (C13, C14) כדי להראות כי מקורה של עליית הפד"ח היא בדלקים פוסיליים, כלומר – באדם.  ראו את גרף מס. 2, המציג את

גרף מספר 2: כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ב-2000 השנים האחרונות (וכן גזי חממה נוספים). מקור: ההתחממות הגלובלית, אתר רשת אורט ישראל
גרף מספר 2: כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ב-2000 השנים האחרונות (וכן גזי חממה נוספים). מקור: ההתחממות הגלובלית, אתר רשת אורט ישראל

גרף דומה מתקבל גם כשבודקים את ריכוזי גזי החממה במאות אלפי השנים האחרונות (למי שמתעניין, אפשר למצוא ברשת איך עושים מדידות המתוארכות לתקופות קדומות).

גרף זה הוא גרף מעריכי לכל דבר.

מדעני הסביבה יודעים גם לתאר לנו מספר תהליכים של אינטראקציה בין גורמים שונים במערכת האקולוגית, שבחלקן הן אינטראקציות מרסנות (מה שקרוי "משוב שלילי"), אך בחלקן הן מסוג של משוב חיובי – משוב המגביר שינויים קטנים וגורם להשפעתם לגדול ולגדול.

שימו לב למערכת שבה יש משוב, לדוגמה, המגדיל את המשתנה בכניסת המערכת ב-4% בכל יחידת זמן.  זהו משוב חיובי, המביא למערכת בעלת גרף מעריכי עולה. כאשר כמות הפד"ח באטמוספירה עולה, אנו יודעים מהחקר הרב-שנתי כי זה מלווה בעליית הטמפרטורה בעולם; ובעשרות שנים האחרונות אכן רואים עלייה סיסטמתית כזו (כמובן תוך כדי תנודות לכאן ולכאן), מה שקרוי "ההתחממות הגלובלית".

כאשר כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה עולה, אנו יודעים מהחקר הרב-שנתי כי זה מלווה בעליית הטמפרטורה בעולם. ובעשרות שנים האחרונות אכן רואים עלייה סיסטמתית כזו, מה שקרוי "ההתחממות הגלובלית"

וחשוב לציין כי להתחממות כזו יש גם אפקט של משוב חיובי – למשל, היא גורמת להמסת הקרח בקטבים, דבר המביא לבליעה גדולה יותר של הקרינה ולהגברת החום בכדור הארץ, וגם – באזורים מסוימים – עלול להביא לחשיפת מאגרים עצומים תת קרקעיים של גז מתאן, שהוא גז חממה הרבה יותר אגרסיבי מהפחמן הדו חמצני, והגדלת ריכוזו באטמוספירה תגדיל את ההתחממות – וחוזר חלילה.

מזה כמה שנים יש מאמצים במדינות רבות להפחית את הפליטות, אך נראה שזה לא מספיק. אם נמשיך במדיניות של "עסקים כרגיל", אומרים מדעני האקולוגיה ואנשי עמותות הסביבה, נמצא את עצמנו כנראה תוך 10 שנים בנקודה של אל-חזור. כמו בסיפור דגי הקוד, לא יעזרו אז הגבלות על פליטת גזי חממה. האקלים של כדור הארץ יהיה הרבה יותר בעייתי למחייה, והסוף מי ישורנו. לצערנו, מרבית המדינות שחתמו על 'אמנת פאריס' (2015) , עם יעדים לא מספיק אמביציוזיים של הפחתת פליטות גזי חממה, לא מקיימות אפילו אותם עד כה. עד מתי נמשיך לשבת בשקט?

סיכום

מגפת הקורונה המחישה לבני האנוש, לצערנו, מהו תהליך אקספוננציאלי. אך משיחות שונות עם אנשים, הסקתי כי רבים עדיין לא תפסו את המשמעות של תהליך כזה. בקשה: אם הגעתם עד כאן, אנא קראו עד סוף הרשומה.

לא מעט מדענים מזהירים אותנו כי המשבר האקולוגי יהיה הרבה יותר גדול ממשבר הקורונה. וככל הנראה, הוא יפגע הרבה יותר במדינות מתפתחות ובשכבות מוחלשות ורק יחמיר את אי השוויון בעולם.

זה לא משהו שיקרה בעתיד הרחוק. אנו כבר רואים תהליכים מעריכיים באקולוגיה העולמית (בצורות, שריפות, המסת הקרח בקטבים, כמות הפד"ח באטמוספירה ועוד), ולפנינו הסכנה של התפרצות תהליכים קשים יותר עקב משוב חיובי. אולם מרבית הפוליטיקאים בעולם מתעלמים מכך.

נכון, לאנשים רבים יש כעת בעייה של הישרדות כלכלית, ולחולים קשה גם 'הישרדות בריאותית', אולם מנהיגי העולם חייבים להתעשת ולהבין שהזמן קצר מאד, והרכבת האקולוגית דוהרת לתהום. לכן הם חייבים ליזום תכניות לאומיות בנושאים כמו אנרגיה 'ירוקה', מזון, תחבורה, בנייה, מגוון ביולוגי, זיהום הסביבה ועוד. אם הם לא מבינים זאת, הצעירים בעולם חייבים לצאת לרחובות, כי עתידם תלוי בכך שנשנה באופן דרסטי, ומהר, את ההתנהלות שלנו מול הטבע.

ישנם עוד כמה צעדים בהם יש לנקוט: ברמה הגלובלית, קודם כל על כל המדינות להתחייב לאתגר של הפחתת פליטות גזי חממה לחצי עד 2030 וגם לקיים זאת בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. ברמה האישית, יש לעשות ככל יכולתנו להפחית את זיהום הטבע בסביבתנו ובקהילה שלנו, להפחית את צריכת הבשר שלנו, להפחית את הצריכה הכוללת (מוצרים, בגדים) של משפחתנו, וגם – להיות מעורב במאבק האקולוגי החשוב. אם דברים אלו יקרו – יש תקווה.

לא מעט מדענים מזהירים אותנו כי המשבר האקולוגי יהיה הרבה יותר גדול ממשבר הקורונה. זה לא משהו שיקרה בעתיד הרחוק. אנו כבר רואים תהליכים מעריכיים באקולוגיה העולמית (בצורות, שריפות, המסת הקרח בקטבים, כמות הפד"ח באטמוספירה ועוד)

אסיים בחידה: נניח שלחדר מסוים הוכנסו שתי מולקולות רדיואקטיביות, שכל שניה הן מתחלקות ל-2.  נתון כי כעבור שעה שלמה החדר התמלא במולקולות כאלו (וברור שלא ניתן לחיות בו). אשאל: מתי מחצית הנפח של החדר יהיה מלא  במולקולות כאלו?

התשובה: שניה אחת לפני תום השעה. שימו לב: רק שש שניות קודם, פחות מ-1% מהמולקולות בחדר היו רדיואקטיביות, אולם כבר לא נותר מספיק זמן למניעת האסון.

תהליך מעריכי עולה, קוראים יקרים, הוא תהליך מסוכן ביותר, אם לא מרסנים אותו בזמן. אל תניחו לפוליטיקאים להתעלם ממה שמדעני הסביבה אומרים לנו.

גידי קפלן הוא מהנדס אלקטרוניקה וגם מורה, בעל תואר שלישי מהטכניון, ובוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית. שנים רבות היה יזם ומנהל מו"פ בהייטק, וממייסדי חברת גילת רשתות לווין. מזה מספר שנים עוסק בחינוך בתחומי STEM, ונמנה על הצוות המוביל של תכנית "רובופיסיקה" בארץ. חובב מוסיקה ישראלית וגם ג'ז, וכן אוהב לשוט. נשוי לאילנה (פרופ' לפתולוגיה אוראלית) ואב לשלושה ילדים נשואים, חמודים ועצמאיים, וארבעה נכדים מתוקים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,537 מילים
כל הזמן // יום שישי, 24 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

לילה ראשון בסרייבו

בפרק הקודם במסע: מאי 1993, בעיר הגדולה בבוסניה-הרצגובינה, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו ושמים את פעמינו במכונית המשוריינת שלנו אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד לשבועיים הקרובים.

את הצילומים בסרייבו אנחנו מתחילים בבית הכנסת האשכנזי הגדול עם כמה ״צילומי אווירה״ ופנייה למצלמה של מרטין הכתב, שמסכם לצופה בבית את המצב בעיר אחרי 400 ימים של מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור.

בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

מרטין הכתב מסכם לצופה בבית את המצב בעיר סרייבו אחרי 400 ימי מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור

כשאנחנו חולפים במהירות ברחובה הראשי של סראייבו אל עבר ההולידיי-אין, רק אז אפשר להבין בדיוק מה היא עיר רפאים. רק שכאן, בשדרת הצלפים, אפילו רוחות הרפאים חוששות להסתובב.

אף אחד לא יוצא מפתח הבית למעט, כפי שדֵּנִי מסביר – כשמוכרזת הפסקת אש. או אז הרחובות מתמלאים בנשים וגברים, צעירים וזקנים וילדים. כולם יוצאים להתאוורר לזמן קצר של הפוגה מהצליפות וההפגזות. המאושרים מצליחים אפילו לקנות מעט מהמצרכים החיוניים בשוק, לאחר עמידה ארוכה בתור ארוך ומתפתל כמו נחש אנושי.

תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

דווקא אז, מעשה השטן, הסרבים הסובבים את העיר יורים. רק פגז אחד או שניים, אבל תמיד יכוונו אל מרכזו של התור למים או זה של הלחם, במטרה לגרום לכמה שיותר נפגעים.

הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת הפעמים בהם הוכרזה הפסקת אש בעיר למספר שעות, נחתו בסוף השבוע האחרון שני פגזים. שלושה ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים לאחר שמתו מאובדן דם.

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת מהפסקות האש שהוכרזו לכמה שעות, נחתו בסופ"ש האחרון שני פגזים. 3 ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים

אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

בחזרה להולידי-אין. שעת ערב מוקדמת יחסית ואנחנו נכנסים לחדר האוכל לארוחת ערב ראשונה. המלון שהיה פעם מהמפוארים בעיר זכה לארח את הבכירים באנשי הוועד האולימפי והספורטאים שלקחו חלק בתחרויות אולימפיאדת החורף שנערכו בעיר בחורף של 1984.

מסימני העבר המפואר שלו נשאר רק הסכו״ם על השולחן. סכו״ם כסף כבד, שבכל כף, מזלג וסכין מוטבע הסמל האולימפי. חמש הטבעות המסמלות את כל מה שלא קיים כבר כאן בסרייבו מאז תחילת המלחמה.

בעיר יש האפלה בלילות כבר למעלה משנה, ועל החלונות הגדולים של חדר האוכל בקומת הכניסה וילונות כבדים שעוצרים מבעד האור הצהבהב לצאת החוצה. לאורך הקיר מבחוץ שקי חול.

לשולחן מצטרף גם דיויד, עורך הוידאו שהגיע מלונדון שבוע לפנינו. דיויד היה איתנו באולפנים בהרצליה במלחמת המפרץ ב-1991. צחקנו כשבכל אזעקת נחש צפע הוא היה היחיד שמיהר לרכוס את חליפת המגן, הכפפות ומסכת האב״כ והקפיד לשמור על בריאותו. פעם אחת היינו יחד גם במוגדישו שנה לאחר מכן. דיויד נפטר מסיבוכי צהבת כמה שנים מאוחר יותר.

השיחה ליד השולחן משוחררת ממתח או חשש, שיחה שלא מרמזת אפילו בשמץ על הסכנה שבחוץ, מעבר לקיר שקי החול.

התפריט מציע בשר או עוף עם שתי תוספות. אחת מהן תפוחי אדמה. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שיש להם כאן. אנחנו צוחקים ואני מצטט להם דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳.

התפריט מציע בשר או עוף עם תפ"א. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שנשאר. אני מצטט דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳

מישהו מצלם במצלמת וידאו קטנה. אנחנו שותים בירה. יין מקומי ומעשנים סיגריות. יש קומפוט תפוחי עץ כמו של אמא בבית וקפה שחור שרוף בלקני. אנחנו יושבים ומקשקשים, מעלים זכרונות ממקומות אחרים ממלחמות קודמות.

חבורה של עיתונאים שאנחנו, משהו בין חבורת אומני קרקס נודד לבין  קבוצה של שכירי חרב של הממלכה השביעית. חבורה שממאנת להתבגר, סובבת בעולם ממלחמה למלחמה ומתגרה בסכנה. אנחנו מורידים גם כוסית של סליבוביץ׳, ברנדי שזיפים בלקני, 35% אלכוהול, עם עוד סיגריה אחרונה והולכים לישון.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים. חדר שיש בו מכשיר טלפון המחובר לקבלה, מטף כיבוי, שולחן ושני כסאות.

חושך בחוץ, ליל ירח, אין אנשים ברחוב. לא מעז לעמוד ליד החלון אבל מגניב מבט מהצד. אמבולנס עובר במהירות בצומת הקרובה למלון, פנסיו צבועים בצבע כחול כמו אצלנו במבצע סיני של 56'. אני נזכר בחוויות ילדות של תל-אביב במלחמה הראשונה שלי, עם סבא ואמא ליד קיר המגן בחדר המדרגות בבית ברחוב אחד-העם. פקחים של הג״א עוברים ברחוב וצועקים לדייר בקומה ראשונה מעל לחנות של דב החשמלאי שיכבו שם את האור הדולק.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים

הד של יריה בודדת מתגלגל מההרים, ולאחריו עוד הד ועוד אחד. מישהו שלא נרדם מנסה כנראה את הרובה שלו. המיטה גדולה כמו שמלון חמישה כוכבים מציע לאורחיו. אני שוכב על הגב, אור הירח נכנס ומאיר את רצפת החדר. בחדר ליד מישהו מוריד את המים בשירותים.

ברדיו הקטן שלי אני מנסה לשמוע באוזניה את מהדורת החדשות האחרונה של ה-BBC באנגלית ולא מצליח. תחנה רדיו מקומית משדרת מוזיקה אתנית. מזכירה מוזיקה מזרחית שלנו, יוונית או טורקית. בלקנית. בתחנה אחרת משוחחים שיחת לילה רגועה גבר ואשה בשפה לא מזוהה. מתהפך על הבטן, מנסה להירדם מחבק את הכרית.

לא הצלחנו לקבל 4 חדרים צמודים, בקומה איתי רק דובי. יוסי בקומה מעלינו, אני חושב שבחדר לא רחוק ממרטין. קבענו שבמידה ותהיה אזעקה במהלך הלילה ניפגש ארבעתנו למטה בלובי, ליד הירידה למרתף הבניין.

אני שומע צעדים במסדרון. דלת החדר נעולה. הצעדים מתרחקים במסדרון. מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק. זה רק ההד שמתגלגל ונכנס דרך הפתח הקרוע בחלון אל תוך החדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמוציאים לשון ומראים אצבע משולשת למלחמה בסרייבו. מחר בבוקר אנסה לנחש מי היה הגבר ומי הייתה בת הזוג לרגע של אינטימיות שמתעלמת מהכאוס מסביב.

מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק וההד נכנס מהפתח הקרוע בחלון לחדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמראים אצבע משולשת למלחמה

מלחמה מצמיחה רגעים חד פעמיים. מזווגת זיווגים של רגע. כבר ראיתי זיווג של קופסת סיגריות בטימישוארה הרעבה, שלא היה דומה לאינטימיות בחדריו של האינטרקונטיננטל בבלגראד. במלחמה כמו במלחמה תמיד יהיו מרוויחים, ואחרים שינסו רק לעבור את הלילה בשלום כדי להביא לילדים בבית לחם טרי בבוקר.

המוזיקה הבלקנית מתחלפת במוסיקה קלאסית באוזניה. אני סופר כבשים ומתעורר עם אור ראשון – בוקר טוב סרייבו.

רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,052 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 3 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

תגובות אחרונות

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן מתקבל באנקרה, 22 ביוני 2022

מי היה מאמין שנסיך הכתר הסעודי יחזור כל כך מהר למרכז העניינים? ● בטהרן עוקבים אחר מסע הדילוגים שלו בין קהיר, עמאן ואנקרה ומבינים היטב: הברית הסונית מצופפת שורות ומהדקת את הקשר עם ישראל ● וגם: גנץ אומנם שיפר את כישוריו הפוליטיים אבל לא שמע את פעמוני האזהרה ופספס ככל הנראה את ההזדמנות למנות רמטכ"ל ● פרשנות

עוד 953 מילים

הממשלה הפחיתה את הפשיעה בחברה הערבית? תלוי את מי שואלים

לא ברור עדיין אם התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית עובדת ● הנתונים על ירידה במספר הנרצחים הם בעלי ערך סטטיסטי קלוש ● אנשי הציבור הערבי חלוקים בדעתם: ראשי רשויות מעידים על פעילות משטרתית נחרצת אבל הפעילים החברתיים ספקניים יותר ● אולם, כולם מסכימים: המלחמה הזאת דורשת זמן – והרבה

עוד 2,571 מילים

דיווח: בית ראש הממשלה במצב ירוד, שלא מאפשר להתגורר בו

לפיד מעוניין לעבור לגור במעון מייד עם מינויו לראש הממשלה, אך בשל מצב הבית ספק אם הדבר יסתייע ● אוקראינה מועמדת להיות חברה באיחוד האירופי ● טורקיה: סיכלנו ניסיון איראני לחטוף את שגריר ישראל לשעבר ואשתו ● הסתדרות המורים הקפיאה את העיצומים ● בניסיון לעקוף את ועדת הכנסת תדון ועדת החוקה בפיזור הכנסת ובחוק שימנע מנתניהו לכהן כראש הממשלה

עוד 35 עדכונים

בחירות חמישיות ברצף הן ההגדרה של אי־שפיות

במשך ארבע מערכות בחירות רצופות, גוש הליכוד השיג בין 55 ל-59 מנדטים ● דבר מהותי לא השתנה באוכלוסייה הישראלית מאז הבחירות ב-2021 והבחירות הבאות לא צפויות להשיג תוצאה שונה ● מה שעשוי לשנות את המפה הפוליטית, גם אם לא את גודל הגושים, הוא המהלך שמובילים ביהדות התורה להורדת אחוז החסימה - שני המחנות ירוויחו מכך ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של... המשך קריאה

אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה – 25 מנדטים!!! (מעל 21%, שיום אחד יצאו לקלפי)

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פ... המשך קריאה

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פה משהו מהותי ובפועל חברי הכנסת חברים ועושים קירקס מכולנו.

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

עם האישור להקמת שני יישובים פרבריים חדשים ברמת הגולן, איילת שקד יכולה לסמן וי על משימה שהושלמה לפני שהממשלה מתאיידת ● פוליטיקאים אוהבים לנפנף ב"עשייה", אבל מה גרם לנציגי מנהל התכנון ומשרד התחבורה להצביע בעד? ● החברה להגנת הטבע: "מדובר בשיקולים פוליטיים שלא נועדו להיטיב עם תושבי הגולן"

עוד 989 מילים

גם אם "חוק הנאשם" יעבור, זה אינו סוף פסוק עבור נתניהו

הצעת החוק שמטרתה למנוע מנאשם בפלילים לקבל את המנדט להרכיב ממשלה - שוב על הפרק, והיא עשויה לעלות להצבעת הכנסת בשבועות הקרובים ● השאלה האם ראוי ואיך ניתן לחוקק חוק כזה בשלהי הכנסת הנוכחית, תעמוד בוודאי בכל עתירה נגד החוק - לו יעבור ● וגם אם נניח שכל המשוכות המשפטיות ייפתרו, מה מונע מ-61 ח"כים פשוט לבטל את החוק אחרי הבחירות? ● פרשנות

עוד 1,192 מילים

רכבת ישראל בונה ומממנת מנחת פרטי מכספי הציבור

תחקיר זמן ישראל חברת הרכבת הממשלתית סוללת ומממנת עבור המנחת הפרטי "פרדייב" שליד חוף הבונים מסלול תעופה משודרג בעלות של כ־50 מיליון שקל על חשבון הציבור ● זאת, על אף שמדובר בעסק פרטי ובניגוד לכאורה לנכתב בתוכנית המקורית ● היזם: "ההסכם ביני לבין הרכבת סודי" ● רכבת ישראל: "בין הרכבת ליזם אין התקשרות עסקית. אנחנו פועלים בהתאם לאישורים" ● הבונים לטיס: כתבה חמישית בסדרה

עוד 2,321 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה