ד"ר גידי קפלן
הזמן של
ד"ר גידי קפלן

גידי קפלן הוא מהנדס אלקטרוניקה וגם מורה, בעל תואר שלישי מהטכניון, ובוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית. שנים רבות היה יזם ומנהל מו"פ בהייטק, וממייסדי חברת גילת רשתות לווין. מזה מספר שנים עוסק בחינוך בתחומי STEM, ונמנה על הצוות המוביל של תכנית "רובופיסיקה" בארץ. חובב מוסיקה ישראלית וגם ג'ז, וכן אוהב לשוט. נשוי לאילנה (פרופ' לפתולוגיה אוראלית) ואב לשלושה ילדים נשואים, חמודים ועצמאיים, ושני נכדים מתוקים.

קריאה להשכמה ולמאבק על הקיימות

ימים קשים עוברים עלינו. אנחנו מוצאים את עצמנו, כמעט בכל העולם, מסוגרים בבתים, חלקנו ללא עבודה, בחרדה ובאי וודאות – בגלל וירוס קטלני אחד. אנחנו מקווים שכעת אנו מתחילים לראות את קרני האור מבעד לחושך. אפשר לטעון, שאולי מעז עוד יצא מתוק: ייתכן שהמין האנושי קיבל מעין סטירת לחי, או לפחות קריאת השכמה, בדקה ה 90 לפני הרס כדור הארץ; ואולי כתוצאה מכך נאמץ מעט צניעות ונבין כי חייבים לעשות שינוי רדיקלי ביחס של האנושות אל מערכת כדור הארץ.

ייתכן שהמין האנושי קיבל מעין סטירת לחי, או קריאת השכמה, בדקה ה-90 לפני הרס כדור הארץ; ואולי כתוצאה מכך נאמץ מעט צניעות ונבין כי חייבים לעשות שינוי רדיקלי ביחס האנושות אל מערכת כדור הארץ

יש המדברים על הרס המגוון הביולוגי, ואכן – הקצב בו הולכים ונכחדים מינים של יצורים חיים עומד בתקופה המודרנית על פי 1000 מקצב ההכחדה הטבעי; יש המדברים על זיהום הסביבה, ובכן – שטחו של 'אי הפלסטיק' באוקיינוס השקט הוא פי 2.5 משטחה של צרפת; וביחס להתחממות כדור הארץ, החוקרים טוענים כי "הבדל ההשפעה בין התחממות של 1.5 מעלות לבין 2 מעלות הוא תהומי", אך ייתכן שאנו בכלל על מסלול של התחממות של 3 מעלות, עד סוף המאה. והתוצאה  תהיה אסונות אקולוגיים ואנושיים בקנה מידה ענק. "משבר האקלים יהיה גדול יותר ממשבר הקורונה", הזהיר פרופ' עדי וולפסון במרץ השנה.

ומאידך, רק בחודש נובמבר האחרון חגגו בעולם את יום Black Friday שהפך בשנים האחרונות לקדחת קניות אדירה, עם שטיפת מוח של פרסומות ביום ובליל. זה איום! כך מרגיש כל מי שמבין כי המין האנושי מתנהג, ככלל, בחוסר אחריות משווע כלפי המערכת האקולוגית. גרטה תונברג, הנערה משבדיה, התריסה מול מנהיגי העולם  "How Dare You ?", ולטעמי היא מאד צודקת.

בעקבות המשבר הנוכחי, מוצע לכולנו לחשוב לא רק על הקשיים אלא גם על הזדמנויות חדשות ועל רעיון גדול שינחה אותנו. אכן, זהו הזמן בו על כולנו לחשוב.

לאחרונה, השתתפתי בשיחה מרתקת עם ד"ר ליה אטינגר, המנהלת האקדמית של מרכז השל לקיימות, ובו היא שאלה אותנו מעין שאלה רטורית:  "איזה רעיון עוועים הוא שהצריכה האנושית יכולה לגדול ללא גבול, ובקצב הולך וגדל?".

ליה בקשה מאתנו, פעילי ואוהדי איכות הסביבה, לאתגר את עצמנו ואת חברינו, לצאת מאיזור הנוחות ולחשוב בגדול. היא הוסיפה שהמשבר הנוכחי הוכיח למין האנושי עד כמה עלייה מעריכית (אקספוננציאלית) במדדי תמותה היא לא דמיונית, ועלולה להיות הרסנית לכל העולם, לא רק לכפרים עניים במזרח הרחוק או שבטים באפריקה. ברור שהשאיפה שלנו לחיי שפע לנו ולדורות הבאים, היא כשלעצמה מבורכת – אך שאיפה כזו מחייבת גם כללים מסוימים של אתיקה אקולוגית עולמית.

המשבר הנוכחי הוכיח למין האנושי עד כמה עלייה מעריכית (אקספוננציאלית) במדדי תמותה היא לא דמיונית, ועלולה להיות הרסנית לכל העולם, לא רק לכפרים עניים במזרח הרחוק או שבטים באפריקה

ב"עין השביעית" באוגוסט 2019, הופיעה כתבה מעולה בשם "דרוש סיפור חדש" בה הכותבת לימור אלוף מסבירה כי "כדי להתמודד עם האתגר הגדול ביותר שעומד בפני המין האנושי, נצטרך להחליף את סיפור-העל שלנו". אנו מתנהלים כאילו כדור הארץ הוא מאגר כמעט אינסופי של משאבים לשימושנו, וגם מאגר בלתי נגמר לפסולת;

כלומר, כשלנו בדברים הבאים:

  1. כשלנו בהבנת המערכת האקולוגית.
  2. כשלנו בהתנהלות בתוכה, שהיא התנהלות נצלנית שלוחת רסן
  3. כשלנו בהבנת הערך העצום של מרכיבי המערכת האקולוגית והתעלמנו ככלל מהנזקים שהאנושות גורמת לה. למותר לציין שזו מערכת דינמית מורכבת ביותר, עם השהיות גדולות בין הכנסת הנזקים לבין התוצאות – וזו חלק מהסיבה לכך שאיננו מבינים את גודל הצרה.

גם כתבות נוספות בתקשורת מרחיבות את הדעת בנושא המשבר האקולוגי וביחס לאפשרויות לפעולה (ובלי לסבך את הקורא במודלים מסובכים). הפעלת החשיבה, כולל חשיבה ביקורתית, מביאה למסקנה שעל האנושות לחולל שינוי מג'ורי בנושא זה.

מדוע עלינו לפעול כעת?

נתחיל מן הסוף: לעניות דעתי – אסור להשאיר יותר את העיסוק במשבר האקולוגי העולמי בידי מנהיגי המדינות, ולהניח שהם יטפלו בכך – משום שעד כה, זה לא קורה בצורה מספקת. וזה לא רק טראמפ ה'חכם מכל' (בעיני עצמו), המתכחש לעובדות ולמחקרים. תסתכלו על הנוף הפוליטי שלנו, בו ישנם כה מעט חברי כנסת העוסקים באיכות הסביבה ותזכרו במאבקי הגז, בפקקים, בזיהום חופי הארץ, בפלסטיק בכל מקום. אלו רק כמה סימפטומים לתמונה הגדולה.

אחזור שוב לכתבתה של לימור אלוף, שבה אחרי הסבר שלושת הכשלים של האנושות בסיפור העל שלנו, מוצג הצורך בסיפור-על חדש, שנקודת המוצא שלו היא ההבנה כי יש לנו מערכת אקולוגית מורכבת, שאנו חלק ממנה וגם תלויים בה לגמרי. הכותבת מציינת כי ישנם מכשולים מאתגרים בדרך לשינוי גדול: הן אופני הפעולה של התאגידים הגדולים והקפיטליזם, הן הבורות שלנו ביחס לנושא, והן חולשת גופים כמו האקדמיה, מערכת החינוך והרגולטורים – לחולל שינוי ואף להרים את 'נס המרד'.

הנה משהו 'גדול': כל שנה צדים כטריליון דגים בים בעולם, אז פלא שהדגה הטבעית יורדת פלאים? מי פועל נגד זה? והנה משהו 'קטן': הכותב עוסק בחינוך, ושוב ושוב מאוכזב לראות איך נראית רצפת כיתה טיפוסית בסיומו של יום לימודים (לפני בוא המנקה). מדוע מערכת החינוך אינה עושה משהו ממשי בנדון? לאחרונה, נדהמנו מצילומים ברשתות, המציגים איך נראות גינות ציבוריות שיש בהן, בנוסף לאשפה הרגילה, גם כפפות פלסטיק משומשות. ממש בושה! ברור איפוא שיש אנשים רבים שלא הפנימו את הנורמה, על פיה כולנו נדרשים לשמור על נחלת הכלל ועל כל צורות החיים בכדור הארץ.

כל שנה צדים כטריליון דגים בים בעולם, אז פלא שהדגה הטבעית יורדת פלאים? מי פועל נגד זה? והנה משהו 'קטן': הכותב עוסק בחינוך, ומאוכזב לראות איך נראית רצפת כיתה טיפוסית בסיומו של יום

בזמן האחרון גם פורסמו כמה וכמה נתונים, המעידים איזה שיפור גדול חל במספר מדדים של איכות הסביבה, במהלך המשבר הנוכחי. אולם, האם זה מה שאנו רוצים – שרק במשבר נוראי שנכפה על האנושות, יחול שיפור במצב פליטות דו תחמוצת הפחמן ובמצב בעלי החיים? מה יקרה להם ולרמת הפליטות, כשנצא ממשבר הקורונה? איך נוכל להביא לשינוי התפיסה שלנו ושל כלל האנושות בנושא הקיימות?

אפשר לקבוע, כתוצאה ממחקרים רבים שכבר פורסמו, כי:

1

אין איום מוחשי יותר על המין האנושי ועל שאר החיים, מן האיום של משבר האקלים, הרס הטבע, והשמדת המגוון הביולוגי בכדור הארץ.

2

יש לנו (ככל הנראה) רק כ-10 שנים, לפני שנגיע לנקודת האל חזור, אם לא נשנה מהותית את הרס המשאבים וכמות הפליטות – וזהו זמן קצר להפליא. ככל הנראה אנו צפויים לתקופה של מיתון, עם היציאה ממשבר הקורונה, ותהיה אבטלה בשיעור לא קטן, כלומר יהיה קשה לחלק מהאוכלוסייה – וטוב לאקולוגיה. אך זהו אינו פתרון! יעברו עוד שנה או שנה וחצי, ונחזור לצריכה לא מרוסנת.

לפי הבנתי, לא ניתן להסתמך רק על פיתוחים טכנולוגיים (כמו אנרגיות מתחדשות, רכבים חשמליים או תחליפי בשר) לפתרון המשבר הצפוי לנו. עם זאת, אלו נושאים חשובים מאד: כיום, רק כ-7% ממשק האנרגיה בישראל הוא סולרי – ואפשר לשאוף לפי עשרה (לשם הקטנה משמעותית של פליטות גזי החממה).

ועדיין, הכנסת טכנולוגיות חדשות במאסות תדרוש השקעות גדולות ותקח זמן רב, שאין לנו. ולכן הכותב פונה למנהיגים, לקוראי הכתבה ולכל הציבור (במיוחד למי שלא נמצא ב"הישרדות") בקריאה הבאה: מי שלא יקום ויעשה מעשה, החל מעכשיו – דן למעשה את עצמו, ילדיו ונכדיו, לעתיד קודר.

יש להבין כי זה לא משהו רחוק: משבר הקיימות בעולם עלול להיות מהר מאד בלתי הפיך. נושאים כמו שחרור כמויות עצומות של גז מתאן מתחת לכיפות הקוטב (עקב המסתן), שיגרום לעוד עליה של הטמפרטורה (וחוזר חלילה); או, הרס הצמחיה בגלל הירידה העולמית בכמות חרקים ודבורים (בכ-70%!), שיביא לשינוי הרסני נוסף של המאזן האקולוגי, וכיוצא מזה לרעב ולתמותה.

אלו רק שתי דוגמאות לתהליכים קריטיים שעלולים להתרחש (עם תופעות בעלות 'גרף מעריכי'), ולהביא להשלכות קיצוניות על תנאי החיים בכדור הארץ – סופות קשות, בצורות ומדבור, עליית פני הים בשיעור של מטר (ואיתה הצפות נרחבות), רעב ומגיפות, ועוד.

על האנשים הנלחמים למען איכות הסביבה, בכל העולם, להפנים כי אין ברירה אלא להלחם בכל הכוח בתאגידים מזהמים, במנהיגים מושחתים ורגולטורים חלשים, ובחוסר הידע הכללי – כי זו השעה.

יתרה מזו, עלינו לשאוף לכך שישראל תהיה 'אור לגויים' בנושא שינוי התפיסה על מקמנו בכדור הארץ והמאבק לקיימות.  המשבר הנוכחי צריך לגרום לנו לצאת מגדרנו, לפעול אחרת מאשר נהגנו עד כה, לשתף פעולה באופן מיטבי בארץ ועם גורמים בעולם (בכל המגזרים) במאבק הזה, ולהביא לכך שקובעי המדיניות לא יוכלו עוד להתעלם מהקול הציבורי בנושא זה.

3

יש לקרוא לפעולה במישור האישי ובמישור הציבורי. במישור האישי, על כל אחד מאתנו – כולל הכותב – להחליט ולבצע צעדים, כמו:

  • לא ייכנס בגד חדש לארון, לפני שיש צורך להוציא ממנו בגד ישן או כזה שלא מתאים כבר, כשבגדים משומשים או מוצרים משומשים אחרים ייועדו במידת האפשר לתרומות. ובהתאמה, יש להקטין את הצריכה גם בשטחים נוספים, ולצרוך מוצרים הדרושים לנו בעיקר מתוצרת הארץ ("כלכלה מקומית").
  • יש להפחית את צריכת הבשר (בעיקר בשר בקר, שהפקתו היא כיום שערורייתית במונחי אנרגיה ומשאבים), וגם להקטין בזבוז של מזון כלשהו – זהו סעיף מאד חשוב בתכנית הכוללת, מפני שכמויות המזון הנזרקות בעולם, הן עצומות (כשליש מהאוכל!), ומאידך יש רבים במדינתנו ובעולם ללא בטחון תזונתי.
  • כל אחד יביא לכך שיום בשבוע (לפחות) לא ישתמש ברכבו הפרטי; הרי ראינו עכשיו שניתן לעבוד גם מהבית, ואפשר להסתייע בקאר-פול. כידוע זיהום האויר וגם שחרור גזי חממה עקב התחבורה, הם נושאים הדורשים שיפור גדול.
  • כל אחד יפעל בסביבתו לשינוי תפישתי וגם לצעדים מעשיים; למשל, הכותב יגייס אנשי חינוך להבאת הנושא האקולוגי למרכז הבמה של המערכת, לא ישתמש בכלים חפ"ע, יסייע לשמירה על סביבת מגורים נקייה ועל בעלי החיים, ועוד.
  • צריך להרחיב בהרבה את מודעות הציבור לאתגר הקיימות המחייב שינוי יסודי של המצב האקולוגי – ולכן כל אחד מאתנו צריך להעמיק את הבנתו בנושא, להיות מוכן לתת מזמנו ומרצו בהתנדבות, ולחבור לאנשים המוכנים להיאבק.

במישור הציבורי, אקרא לאנשי איכות הסביבה לאחד כוחות, ולנסח אמנת קיימות: אמנה שבה נביא לידי ביטוי את העובדה שהמין האנושי אינו היחיד החי בכדור הארץ, וכי בלי לשכוח את השאיפה לשפע, אנחנו צריכים לשנות את הגישה הכללית של האנושות למערכת האקולוגית ולפתח גישה חדשה, ובתוך כך אנו מוכנים להקריב הרבה כדי שלא נגיע ל Sixth Extinction (הכחדה המונית של בעלי החיים).

אקרא לאנשי איכות הסביבה לאחד כוחות, ולנסח אמנת קיימות: אמנה שבה נביא לידי ביטוי את העובדה שהמין האנושי אינו היחיד החי בכדור הארץ

כי אנו מצהירים שבכוונתנו לפעול בכל הדרכים החוקיות כדי להקטין את פליטת גזי החממה בעולם באופן משמעותי תוך 10 שנים (ולא 50 או 80 שנה), וזה יבוא כתוצאה מהקטנת הצריכה העולמית, הקטנת זיהום האויר וזיהום המקורות הטבעיים. נבדוק דרכי פעולה אפשריות להצלת ושימור המגוון הביולוגי; יתרה מזו, בפעולותינו נהווה גם דוגמא אישית (לצעירים ולאחרים) בנושאים הללו.

אנו דורשים שבמדינת ישראל תוקם מועצה ציבורית לקיימות, שתתוקצב כיאות, תביא מידע בהיר ומתומצת לציבור בנושא הקיימות בלי לכסות על הכשלים, על הנזקים ועל הסיכונים לאסון אקולוגי, תנסח תפישה חדשה ומודלים חדשניים לפעולה לטובת הקיימות ואיכות הסביבה, תסיר חסמים, תתקצב פרויקטים חדשניים, טכנולוגיות פורצות דרך וארכיטקטורות ירוקות, והחלטותיה יחייבו את הממשלה;

כי הממשלה תחליט על הגדלה משמעותית של תקציב המשרד לאיכות הסביבה כדי שיהפוך לרגולטור חזק, יוזם וקובע יעדים, ובין השאר – כל החברות הבינלאומיות בעלות רווחים גדולים, יחויבו להקצות אחוז מסוים מן הרווחים לטובת הקיימות;

וכי כחלק מן המאבק, יחוקקו חוקים מחמירים ביותר נגד מי שמזהם את הסביבה.

4

הבעת תודה – וקדימה, לעבודה (ביחד!)

אבקש לשלוח תודה עמוקה לפעילי איכות הסביבה העובדים כבר שנים, לעתים רבות במצבים מתסכלים, בתקציבים מועטים, וכנגד המגמה השלטת. אודה גם לליה אטינגר, לואיזה אוראל ונועה אולניק על הרעיונות היפים ועל הסיוע בכתיבת הרשומה.

יש כעת זמנים קשים, אך גם הזדמנות: ישנם רבים המאמינים שאסור להחריש יותר. אם כולנו נלכד את השורות, נבין כי חייבים להעלות מדרגה במאבק לקיימות, וגם נפעל ביחד למניעת משבר סביבתי גדול בכדוה"א – יש סיכוי להצליח. אחרת, עם היציאה מהמשבר הנוכחי, לא יהיה מנוס מ"להכין את המקלטים" למשבר האקלים, משבר שיהיה יותר גדול, בסדרי גודל, ממשבר הקורונה.

לקורא כבר ברור מהו הרעיון הגדול שחשוב, לדעת הכותב, שינחה אותנו.

בקבוצת האנשים שאני שייך אליה – אנשים שחברו ביחד מארגונים שונים ומכמה מגזרים – נוצרה הסיסמא: "לחדש את הברית עם הטבע, ובין האדם לרעהו".

בקבוצת האנשים שאני שייך אליה – אנשים שחברו ביחד מארגונים שונים ומכמה מגזרים – נוצרה הסיסמא: "לחדש את הברית עם הטבע, ובין האדם לרעהו"

כשנחזור למצב נורמלי, אנו מתכוונים לארגן פעולה גדולה להגדלת המודעות לבעיית המשבר האקולוגי המתקרב; וגם לקדם עשייה ממשית לטובת הקיימות, דהיינו – לטובת הדורות הבאים. אקווה שבקרב הקוראים יהיו רבים שיצטרפו אלינו.

רמת השרון, ישראל, אפריל 2020.

גידי קפלן הוא מהנדס אלקטרוניקה וגם מורה, בעל תואר שלישי מהטכניון, ובוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית. שנים רבות היה יזם ומנהל מו"פ בהייטק, וממייסדי חברת גילת רשתות לווין. מזה מספר שנים עוסק בחינוך בתחומי STEM, ונמנה על הצוות המוביל של תכנית "רובופיסיקה" בארץ. חובב מוסיקה ישראלית וגם ג'ז, וכן אוהב לשוט. נשוי לאילנה (פרופ' לפתולוגיה אוראלית) ואב לשלושה ילדים נשואים, חמודים ועצמאיים, ושני נכדים מתוקים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,874 מילים

שימוש בגישת "חמשת האינטליגנציות" בזמן קורונה

לפני מספר שנים במסגרת עבודתי במכון ברנקו וייס (במחלקת מו"פ), השתמשנו במתודולוגיה הקרויה "גישת חמשת האינטליגנציות" או "חמשת ממדי הצמיחה", אותה למדנו מעמיתנו ברק ברבי.

לפי גישה זו ניתן לנתח אתגרים מערכתיים (אם חינוכיים ואם בשטחים אחרים) בהתאם לחמישה ממדים, וגם לפעול לקידום העשייה בשטח הנדון לפי גישה זו, באופן שיקיף את אתגרי הניתוח והעשייה בצורה הוליסטית ורב מימדית, המובילה לפתרונות מקוריים.

המתודולוגיה פותחה על ידי חברת Penza Perception Lab ומשתמשים בה בפרויקטים חדשניים חובקי עולם בעסקים, במערכות ממשל וגם במגזר החינוכי.

אני מבקש להציע כאן למקבלי החלטות, למנהלי ארגונים, לאנשי תקשורת, לאנשי חינוך וגם לאנשי משפחות, לשקול לאמץ את הגישה הזו – שכאמור, איננה רק גישה פילוסופית לחיים, אלא גם ניתנת ליישום. למעשה, גישה זו מתאימה לדעתי לכולם (עם כל הצניעות) במיוחד בימי קורונה.

להלן, אסקור את חמשת המימדים, תוך התייחסות למצב המורכב בו כולנו נמצאים:

מימד הידע והחשיבה האנליטית:

חשוב מאד לפעול להבנה של הנתונים, כלומר "מה המשמעות של המספרים". בזמנים אלו, כמעט כל שעה או שעתיים מדברים בתקשורת על "צריך או לא צריך יותר בדיקות", או "האם למערכת הבריאות יש מספיק מכונות הנשמה" – אך נראה שלא כל הדוברים באמת מבינים לעומק את מה שהם מציגים לנו; לעתים גם נראה שאנשים חוששים לומר את האמת – שיש עדיין הרבה סימני שאלה.

ובכן, הבה נלמד את עצמנו ואת ילדינו את חשיבותה של חשיבה ביקורתית, את הצורך העמוק להעמיד בסימן שאלה דברים שאנו קוראים במדיה, להצליב נתונים, לאמת מה שנשמע בתקשורת; זה חשוב מאד עכשיו, ויועיל לכולנו גם לעתיד.

מימד העשייה:

במיוחד בזמנים מורכבים כאלו יש להמשיך ככל האפשר בשגרת עשייה, עד כמה שניתן. ילדים ילמדו מרחוק, מבוגרים יעבדו מהבית (במידת האפשר), וכן – יש להפעיל את הכנסת. בזמן הנוכחי אפשר להבין כי הדבר מאד לא פשוט; עם זאת כל אחד מאיתנו, בתחומו, צריך להתאמץ בנושא זה, לתת בכך דוגמא אישית לעמיתיו וגם לילדיו. זהו כנראה האתגר הגדול ביותר, למי שלא עובד (שלא מרצונו), ואין לי מספיק מלים להביע את האמפתיה לאלו; עוד על כך, בהמשך.

מימד האתיקה והגבולות:

בעולם הפוסט-מודרני שלנו, לעתים נראה כאילו יש קושי לשמור על נורמות ולא להתפשר באבחנה בין טוב לרע. אנו חושבים כי הדבר חשוב עכשיו יותר מתמיד. על כולנו לשמור על הכללים שנקבעו על ידי השלטונות, גם אם זה לא נוח לנו.  האם באמת צריך לפרוש שוטרים כדי שצעירים לא יתגודדו בפארקים? כנראה שכעם יקח לנו עוד אי אלו שנים עד שנורמות התנהגותיות (מהסוג הטוב, אני מקווה) יהיו דבר ברור מאליו.

גם בחיי המשפחה, הנושא הזה חשוב מאי פעם, משום שבאחת "השתנו הכללים", ואמא ואבא נמצאים רוב הזמן בבית, כמו גם הילדים; אפשר איפוא לנצל את הזמן הנוכחי גם  לקביעת כללי אתיקה משפחתית. עוד אפשר – ואף חשוב – למצוא דרכים ליישם את הסולידריות החברתית. למשל – לקנות ירקות ישר מחקלאים. ובאשר למקבלי ההחלטות, הבה נאמר בברור: אנא מכם, התאמצו לתת לעם דוגמא אישית, כי בנפשנו היא בימים של משבר; ובמיוחד, יש לשמור על הדמוקרטיה!

המימד החברתי והרגשי:

אנשי חינוך ופסיכולוגיה יודעים עד כמה המנוף הרגשי חשוב, לעתים קרובות לא פחות מהמימד האנליטי–עיוני. אך המנוף הרגשי יכול הן להרים אותנו לגבהים, וגם – להוותנו – להשקיע אותנו בתהום. ובכן בימים אלו, אל תקלו ראש בנושא החשוב של מצב הרוח. השתמשו בהומור – בעבודה, בקניות, וגם בבית; התאמצו למצוא צדדים אופטימיים ("עכשיו יש לי זמן לדבר עם הילדים שלי", אומרת לי אתמול שכנה מהבנין), מצאו הזמן לדבר עם הסבתא ולדרוש בשלומה ("עברנו כבר דברים יותר קשים", היא אומרת – ואני מחייך), וגם – לא פחות חשוב – לסייע למי שזקוק לכך. לטעמי, אפשר לראות בחיוב את ריבוי הקטעים ההומוריסטיים ברשת, וריבוי התכתובות בין חברים; לי לפחות זה עוזר.

ולבסוף, כמו שאומרים באנגלית  Last but not Least –

המימד היצירתי:

בזמנים אלו, חייבים להשקיע זמן וחשיבה בתחום זה, ולראות בבעיות שלפנינו – והן גדולות – אתגרים שאפשר לפתור. הנה, מערכת החינוך עברה בזמן קצר מאד ללמידה מרחוק, אתגר לא טריוויאלי, ומורות ומורים שבתחילה קיטרו על כך, החלו ליהנות מהעשייה ואף להצטיין בה.

ויש הרבה ארגונים שעברו לעבודה מהבית, ורואים שאנשיהם יכולים לשמוח על כך שלא צריך להגיע לעבודה באיילון הפקוק. כמובן שיש גם קשיים גדולים. אינני מתעלם מכך, האדם הוא יצור חברתי, ויש לו גם צורך להתפרנס – והרבה מאד אנשים הוצאו לחל"ת. אז מה עושים? ובכן, אפשר לחפש פתרונות. אפשר לגרום לכך שנעשה דברים שלא הגענו אליהם קודם, גם במישור המשפחתי: למשל, לקחת על עצמנו ללמוד משהו חדש בתחום המקצועי, אם נגזרה עלינו חופשה שלא מרצוננו; ללמוד ביחד עם הילדים קורס בתכנות (יש תוכנות גרפיות מקסימות); או, אפילו, שהם ילמדו אותנו איזו אפליקציה יפה. אפשר לקחת על עצמנו משימה משפחתית שלא הגענו אליה קודם, החל מסידור ארונות (שכבר רצינו לעשות בפסח שעבר), או אף משהו מהנה כמו לבנות ביחד עם הילדים רכבת הרים מנייר; ויש עוד דרכים רבות להפיק את היצירתיות הטבעית שלנו.

*  *  *

אני מקווה שכל אחד יוכל לקחת משהו מגישת חמשת ממדי הצמיחה. בימים קשים כמו אלו העוברים על העולם, הבה נפעיל כמה שיותר את יכולותינו, גם כאלו שאולי הסתתרו עד כה, וננסה לעבור את התקופה, יחד ולחוד, בצורה מיטבית.

הפנטגרם, אותה הצורה המוצגת למעלה, נחשב בימי קדם למכושף. אולי הוא יכול לעזור להסרת חלק מהתעוקה שווירוס הקורונה גורם לנו. בתקווה לימים טובים יותר.

גידי קפלן הוא מהנדס אלקטרוניקה וגם מורה, בעל תואר שלישי מהטכניון, ובוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית. שנים רבות היה יזם ומנהל מו"פ בהייטק, וממייסדי חברת גילת רשתות לווין. מזה מספר שנים עוסק בחינוך בתחומי STEM, ונמנה על הצוות המוביל של תכנית "רובופיסיקה" בארץ. חובב מוסיקה ישראלית וגם ג'ז, וכן אוהב לשוט. נשוי לאילנה (פרופ' לפתולוגיה אוראלית) ואב לשלושה ילדים נשואים, חמודים ועצמאיים, ושני נכדים מתוקים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 804 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בר סימן טוב: "עליה בתחלואה, בעיקר בבתי הספר, בכל הארץ"

ראשי משרד הבריאות ייפגשו מחר ב-16:00 עם ראש הממשלה לדיון מיוחד ● בר סימן טוב: "יש לנו כ-70 חולים חדשים ביום. הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה" ● סדצקי: "אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר, המפוזרים בכל הארץ. התנאים בבתי הספר לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

21:19 עריכה

משרד הבריאות פרסם הערב נתונים נוספים על העליה בתחלואה בווירוס הקורונה, לפיהם ירושלים מובילה עם 98 מאובחנים חדשים בשלושת הימים האחרונים.

רק בבית הספר הגימנסיה הרצליה נמצאו 78 נדבקים מאומתים, מתוך 700 תלמידים ואנשי הוראה שנבדקו שם.

19:44 עריכה

פרופ' ערן סגל, ממפתחי שאלון הקורונה של מכון ויצמן והאוניברסיטה עברית – אשר נועד לנטר ולזהות מוקדי התפרצות, פרסם הערב גראפים המבוססים על השאלון – לפיהן יש עליה ברורה בשבוע החולף בתסמיני המחלה בקרב הציבור.

19:34 עריכה

זמן קצר אחרי מסיבת העיתונאים של ראשי משרד הבריאות, פרסם המשרד נתונים מעודכנים: 101 חולים חדשים נוספו היום למניין נדבקי הקורונה. המדובר בקפיצה משמעותית במספר הנדבקים.

נתוני משרד הבריאות נכון לערב יום שישי, ה-29 במאי 2020 (צילום: משרד הבריאות)
נתוני משרד הבריאות נכון לערב יום שישי, ה-29 במאי 2020 (צילום: משרד הבריאות)
19:08 עריכה

שר החינוך יואב גלנט הבהיר כי ההחלטה האם לסגור חלק ממוסדות החינוך תתקבל רק לקראת מחר בערב.

19:03 עריכה

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מיהר למתוח ביקורת בטוויטר על העדר נוכחות של מי מחברי הממשלה במסיבת העיתונאים שקיימו ראשי משרד הבריאות.

18:52 עריכה

בדיון שיתקיים מחר עם ראש הממשלה, ראשי משרד הבריאות ימליצו על סגירת בתי הספר בחטיבת הביניים והתיכון, בעקבות עליה במספר הנדבקים בקורונה בקרב תלמידים. כך אמרו הערב ראשי מערכת הבריאות, במסיבת עיתונאים מיוחדת, בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סצדקי, והמשנה למנכ"ל פרופ' איתמר גרוטו.

"אנחנו מרגישים שהמציאות משתנה באופן שמחייב אותנו להעביר את המסר לציבור", אמר בר סימן טוב בפתח דבריו. "שוחחנו עם שר הבריאות במהלך כל היום. ממש עכשיו סיימנו הערת מצב כוללת גם עם ראש הממשלה וגם עם ראש הממשלה החליפי, עם שר הבריאות ושר האוצר וראש המל"ל.

"אנחנו רואים בימים האחרונים עליה משמעותית בתחלואה והיא קיימת  בחלקי הארץ השונים. חיכינו לראות שבאמת מדובר בשינוי מגמה, וזה מה שאחנו רואים. עלינו לאחוז וחצי בדיקות חיוביות, למרות שמספר הבדיקות נשאר אותו הדבר.

"לצערנו הסיבה היא שאין שמירה על הכללים, ואין דרך למנוע תחלואה אם אין שמירה על הכללים: ללכת עם מסכות, להקפיד על מרחק ועל הגיינה, וזה לא מתבצע.

"אנחנו מזהים עליה בתחלואה בעיקר בבתי הספר. בשבוע האחרון בלבד, 35% מהנדבקים הם בגילאי 10-19 – אז נתח משמעותי ומובהק מהתחלואה החדשה היא בבתי ספר".

"אנחנו מזהים עליה בתחלואה בעיקר בבתי הספר. בשבוע האחרון בלבד, 35% מהנדבקים הם בגילאי 10-19 – אז נתח משמעותי ומובהק מהתחלואה החדשה היא בבתי ספר"

"לצערנו המחלה עדיין כאן", המשיך בר סימן טוב. "אמרנו את זה לאורך כל הדרך: לא החום ולא הלחות יגרמו לזה שהיא תעלם. ולכן הצעדים עדיין בתוקף. אבל אווירת ההתרופפות אינה במקומה. עברנו לצערנו לאופוריה ושאננות.

"אם לא נחזור להקפיד על הכללים, המציאות תאלץ אותנו לנקוט בצעדים קשים.

"יש לנו כ-70 חולים חדשים, אתמול היו 78-79. הדרך ל100-200 חולים ביום היא קצרה. ומשם הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה.

"דרום קוריאה פתחו את בתי הספר – והיתה להם התפרצות בסדר גודל נמוכה משלנו והם סגרו את בתי הספר בחזרה.

"אבל עדיין לא התקבלה החלטה לגבי בתי ספר, אנחנו מחכים לנתונים של היום ואז תתקבל ההחלטה.

"גל שני שכולם מדברים עליו הוא לא גזרת גורל. הוא תלוי רק בהתנהגות שלנו. יש אמצעים להתגונן ממנו. אנחנו נערכים לכך בכל האמצעים, וכמו שישראל נמנעה מהתפרצות בלתי נשלטת עד כה, היא יכולה גם בעתיד".

"גל שני שכולם מדברים עליו הוא לא גזרת גורל. הוא תלוי רק בהתנהגות שלנו. יש אמצעים להתגונן ממנו. אנחנו נערכים לכך בכל האמצעים, וכמו שישראל נמנעה מהתפרצות בלתי נשלטת עד כה, היא יכולה גם בעתיד"

בתשובה לשאלה האם משרד הבריאות לא מיהר לפתוח את בתי הספר מוקדם מדי, השיב בר סימן טוב: "אנחנו שלמים עם הצעדים שננקטו גם בסגירה וגם בפתיחה. אנחנו ידענו מראש שאנחנו נצטרך לעשות ניסוי וטעייה.

"פתחנו את בתי הספר, אנחנו עומדים מאחורי ההחלטה הזו, ואם נגיע למסקנה שצריך לסגור שוב אז לא נהסס לעשות את זה. אנחנו כרגע מתמקדים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. לפי דפוסי התחלואה ניתן את ההמלצות שלנו".

בר סימן טוב אמר עוד כי אין אפשרות לבצע סגר סלקטיבי, שכן "ההתפשטות לא מוגדרת לפי אזור" וציין כי דיון שיתקיים מחר בארבע, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, "ואז תתקבל ההחלטה הסופית".

באשר למסעדות שנפתחו והאם יש סכנה כי ייסגרו שוב, אמר המנכ"ל היוצא: "אנחנו נפעל בהתאם למציאות. לא הפסקנו את העבודה שלנו. בכל בוקר יש הערכת מצב. 80-90 אחוז מהיום אנחו עוסקים בקורונה מנתחים את הנתונים ואת אחוזי תחלואה".

סצדקי הוסיפה עוד: "אנחנו משוכנעים שקיימת בבעיה בבתי הספר. נכון להיום, אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר. בתי הספר האלה מפוזרים בכל הארץ. ולכן ברור לנו שהתנאים בבתי הספר, פלוס ההתנהגות של שכבות הגיל, לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה".

"נכון להיום, אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר. בתי הספר האלה מפוזרים בכל הארץ. ולכן ברור לנו שהתנאים בבתי הספר, פלוס ההתנהגות של שכבות הגיל, לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

עם זאת, ראשי משרד הבריאות הדגישו כי אינם דוחפים להחזרת מדיניות הסגר המלא. "אנחנו לא המלצנו לחזור אחורה למצב שבו היינו. הסיבה שאנחנו פה היא דבר ראשון לקרוא לציבור לשמור על הכללים. אנחנו לא בתוואי שבסופו יש סגר. זה לחלוטין בשליטה שלנו. נקפיד על הכללים – נמנע התפשטות התחלואה".

בסיום מסיבת העיתונאים, הדגיש בר סימן טוב כי ההמלצה של משרד הבריאות עומדת בעינה: לא לפגוש את סבא וסבתא. "תחזרו לפגוש את סבא וסבתא בזום", סיכם.

15:25 עריכה

משרד הבריאות יקיים הערב, בשעה 18:00, מסיבת עיתונאים מיוחדת. כך הודיע דובר המשרד.

התדרוך יתקיים באגף לשעת חרום של משרד הבריאות, בתל אביב, בנוכחות מנכ״ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ סיגל סדצקי, והמשנה למנכל פרופ׳ איתמר גרוטו.

במשרד הבריאות גוברת הדאגה בעקבות העלייה התלולה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה. כתבת חדשות 12 דפנה ליאל דיווחה היום כי אחוז הבדיקות החיוביות עלה ל-1.5%, אחרי משך זמן רב שבו רק 0.5% מהבדיקות התבררו כחיוביות.

בדיווחים שונים היום נאמר עוד כי במשרד הבריאות שוקלים לסגור מיידית את חטיבות הביניים וכן לסגור שוב את בתי הכנסת.

עוד 7 עדכונים

תפרו לקוף כובע אדום

בשבוע שעבר, בתוך בלגן החזרה לבתי הספר, רואיין באיזו תכנית אדם חביב בשם דוד, בן 73, שעבד כשומר בבית ספר. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מחברת השמירה שהעסיקה אותו כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו והשתייכותו לקבוצת סיכון.

דוד נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ₪. מיד לאחר מכן הופיעו בחדשות קשישים חיוניים והודיעו על הסכם להרכבת ממשלה, על הנחיות חדשות ועוד ועוד – מנהיגים חיוניים, מנהלי בתי חולים חיוניים, מנכ"לים ומנהלים, וגם מובילי המחאה לגווניה, כולם קשישים בקבוצת סיכון, אבל בניגוד לדוד ורבים כמוהו, הם לא סגורים בבתים, הם לא פוחדים ממגיפה, והם מופיעים בכל מקום.

בשבוע שעבר רואיין דוד, בן 73, שעבד כשומר בביה"ס. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מעסיקיו בחברת השמירה כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו, והוא נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ש"ח

באולפני הטלוויזיה של ישראל, שלא כמו בתוכניות שאני צופה בהן מארה"ב או אנגליה, אין  מקפידים על שום כללי זהירות: לא מראיינים אנשים מהבתים המבודדים. למסיבות עיתונאים, פאנלים של קשקושים, ואפילו לתוכניות הבידור, הוזעקו קשישי השבט של זהו זה. כל אלה, או שעיסוקיהם חשובים כל כך שכדאי להם להסתכן, או שהם יודעים שאין סכנה של ממש, ומותר להם כבני אדם בוגרים ועצמאים להחליט בשביל עצמם איך ינהגו מול הסכנה.

וזה לא מספיק להם: הם חייבים להחליט גם בשביל ציבור גדול מאוד של זקנים שפשוט לא נספרים. לדוד – שבימים כתיקונם העבודה שלו מסוכנת, שאנחנו מצפים ממנו שיעצור בשער כל סכנה, טרוריסט ומחבל בשביל שכר המינימום שהוא מקבל – אסור כעת להחליט שהוא יכול  להתמודד עם סכנת הקורונה.

שמעתי באיזה מקום שהתקנה הזו שאסור להעסיק מבוגרים הוסרה לאחרונה מהתו הסגול, אבל לא נראה לי שמישהו טרח להחזיר את המפוטרים לעבודתם.  גם לא נראה לי שהפיטורים האלה על רקע גיל הם חוקיים – אבל הם לפי הנחיות השילטון.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה

אומרים לנו שהמגיפה מסוכנת לזקנים, וזו אמירה כללית מאוד ולא מדויקת. בארצות המערב שנפגעו מקורונה חצי מהמתים מתו בבתי אבות. זה נורא. לא ברור איך דווקא מי שהיו אמורים להיות מוגנים, שלא יוצאים ולא מתערבבים עם אנשים, ובטח לא טסים לשום מקום, נדבקו ועוד בתחילת גלי ההתפרצויות. לא ידוע לי שיש תשובה מחקרית למה שקרה במוסדות הללו.

מה שברור לגמרי הוא שזקנה כשלעצמה אינה מסוכנת. וברור שאיש לא יודע מה בדיוק  הסיבה למופעים קשים של המחלה. במחקר מסוים שהתפרסם נאמר שהווירוס תוקף באכזריות אנשים שלוקחים תרופות נגד לחץ דם גבוה. בכל אופן במערכת ההפחדה הסטטיסטית לא מפרטים לנו את מספרם של זקנים בריאים שנפגעו ומתו מקורונה, אבל מפחידים ציבור של מיליון איש בישראל שהם בסכנה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר ויותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי הם קבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי ששה מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר ויפסיקו לעבוד?

באנגליה פורסם מחקר שלפיו בעלי מקצועות נמוכי שכר – נהגים, שומרים, מנקים –  נפגעים הרבה יותר מבעלי המשכורות הגבוהות.

בכל העולם ברור שמקצועות הרפואה והסיוע בקו הראשון נמצאים בסכנה גדולה מאחרים. הפתרון לכך הוא לא בהשבתתם וסילוקם אלא באמצעי מיגון טובים יותר. המחקרים האלה היו צריכים להביא לכך שנהגי האוטובוסים והמוניות, שומרים בכניסה לבתי חולים וגם דוד בשער בית הספר יקבלו, למשל, חליפות מיגון שישמרו עליהם מפני הדבקה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי בקבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי 6 מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר?

רופאה גריאטרית בקליפורניה פרסמה מאמר שבו ניסתה להבין למה דווקא המבוגרים יותר מסתובבים בחוץ ולא חוששים מהמגיפה. בין שאר מסקנותיה בולטת אחת: שמה שמוגדר זקנים בקבוצת הסיכון – אנשים בני 65 ומעלה – פשוט אינם רואים את עצמם כזקנים, ואין להם שום עניין לתת למישהו להחליט בשבילם.

הרבה מאוד מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד הגדול שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים. מבוגרים כבר עברו בחייהם סכנות ומחלות ולא נבהלים כל כך בקלות, אבל גם לא מתמרדים מספיק.

התנועה הכי מקסימה בעולם, למרות שהיא קטנה ושולית, היא תנועת הכובע האדום: נשים מבוגרות שלובשות שמלות סגולות (לא תו סגול, אלא צבען של הסופרז'יסטיות) וחובשות כובע אדום, כי לא אכפת להן מה אומרים עליהן ומה מצפים מהן.

דחיקתם של מבוגרים ממקומות העבודה היא אפליה מקוממת, בדיוק כמו פיטוריהם של בעלי מוגבלויות, כמו הקמצנות הנוראה הנוהגת בקצבות הנכות. לרגע אחד קיננה בנו התקווה שהמגיפה הזו תביא לסולידריות בין בני אדם, שכולם נתונים באותה  צרה. אז בואו נאריך את הרגע הזה: נמשיך לדרוש זכויות, ונדרוש מידע שיאפשר לנו להחליט בעצמנו מה מסוכן לנו ומה לא.

רבים מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים אחרי שעברו בחייהם סכנות ומחלות

לפני שברחו מעמדותיהם כמו מספינה טובעת, חילקו לעצמם ראשי משרד הבריאות מחמאות אין קץ על ניהול המשבר; אבל במקביל הסתירו הרבה עובדות. אנחנו שומעים רק מה שנוח לשלטונות באותו היום: כשרוצים לחדש את התיירות מודיעים שהמצב נפלא; כשרוצים להחזיר את הפחד, מאיימים בעשרות אלפי מתים בגל השני שאף אחד לא יודע עליו שום דבר.

אני מצפה לראייה חדשה ודרך חדשה דווקא מאלה שנשארו בצד: מן הזקנים, מן האמנים, מכל יתר הנשכחים: אסור לנו לוותר! אסור להסכים לחזור איכשהו לשגרת הדיכאון. צריך למצוא דרכים חדשות. ישראל, כמו כל העולם, זקוקה ל"ניו דיל" – והזקנים, לפחות חלק מהם, עוד זוכרים מה זה. זוכרים איך נראית חברה שנרתמת לבניה בסולידריות וממציאה פתרונות למצוקות.

אז – כובע אדום  ונצא לרחוב (בצֵל כמובן) .

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 907 מילים

בנימין נתניהו המדינאי ידוע בזהירותו ובהססנותו בכל הנוגע למהלכים פרו-אקטיביים ● אבל בנימין נתניהו הנאשם דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי ומסוכן ● אם האחרון ינצח, המזרח התיכון כולו ישלם מחיר כבד ● דעה

עוד 1,406 מילים

למקרה שפיספסת

עומר הפלסטיני וג'ונתן היהודי מפתחים בדיקה חדשנית לקורונה

מכון מחקר בארצות הברית פועל לפיתוח בדיקת קורונה ביתית ופשוטה במיוחד, כדי לעמוד ביעד האמריקאי השאפתני של מיליון בדיקות ביום ● בפרויקט משתתפים חוקר יהודי וחוקר פלסטיני, שמקפידים לשמור על קשר קרוב גם מחוץ לשעות העבודה ● ג'ונתן: "התארחתי לא מעט בארוחות שבירת צום הרמדאן, ועומר ממש אוהב לטקעס"

עוד 762 מילים

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

תגובות אחרונות

חדר חושך יז'י קושינסקי, זמן קצר לפני התאבדותו

את אדן החלון במלון "המלך דוד" שבירושלים אוחז בידיו בחוזקה, אולי כדי שלא ליפול אל מוות מוקדם מדי, ג'וזף לווינקופף, ילד שואה יהודי מלודז', שכדי להצילו בזמן מלחמת העולם שינה לו אביו את השם שנתן לו בלידתו ל-יז'י קושינסקי.

קושינסקי שניצל מהשואה בזכות איכרים פולנים, היגר מפולין לארצות הברית בסוף שנות ה-50, והפך את סיפור חייו מהשואה לספרות, שהוטל ספק ברמזים האוטוביוגרפיים ששובצו בה.

גם בסיפור חייו החדש באמריקה, אליה היגר אחרי שהמציא קרן בדיונית שבשמה/שמו הבטיח בכתב כי יחזור לפולין, דמותו של קושינסקי נדמית כדמותו של גיבור בבדיה ספרותית פיקרסקית:

מהגר פולני (מי שהיה צלף בצבא הפולני, כנראה), הופך לפרנסתו לנהג משאית, משלים תארים באוניברסיטת קולומביה, זוכה למענקים ופרסים מקרנות אמריקאיות, נהיה למרצה בפרינסטון, מתחתן ומתגרש לאחר ארבע שנים עם יורשת מיליונים, שמנדה אותו לפני מותה מירושה, הופך אותה לדמות בספר, הופך לאזרח אמריקאי חובב פולו, מתחתן עם צאצאית אמריקאית למשפחת אצולה גרמנית, מסיים חייו בהתאבדות בגיל 57.

"אני הולך לישון מעט יותר מהרגיל", כתב במכתב ההתאבדות, אחרי שנטל כדורי הרגעה, סמים ואלכוהול.

אז כאן בירושלים, בחדרו שבמלון, זמן לא רב לפני מותו, הכל היה מהודק ומוקפד ומכסה:

הריבועים בחולצת המשבצות הסוגרת על צוואר, השרוולים הארוכים המסתירים גוף, עד קצה כפות הידיים הגרומות הנראות כציפורני ציפור האוחזות בענף, והמכנסיים המשוכות למעלה מדי, גבוה מעל קו המותן. נו, ילד פולני.

איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 204 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-3 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה