ההודעה שהוציאה דוברת בתי המשפט בתחילת השבוע הייתה לקונית. "שופט בית המשפט העליון מני מזוז הודיע כי קיבל החלטה אישית לפרוש מכהונתו. על פי בקשתו נקבע מועד פרישתו ליום 30 באפריל 2021".
מזוז עצמו צוטט בהודעה:
"בתום שש וחצי שנות כהונה בבית המשפט העליון הגעתי מטעמים אישיים לכלל החלטה לסיים את כהונתי כשופט בית המשפט העליון. אני מודה לנשיאה, לחברותיי וחבריי השופטות והשופטים על ההזדמנות שניתנה לי לכהן לצידם ולתרום יחד עמם לקידום שלטון החוק ולשמירה על ערכי הדמוקרטיה".
בשלב זה, לא ידוע מהן אותם סיבות אישיות שעמדו ביסוד החלטתו של מזוז לפרוש פרישה מוקדמת. המועד שבחר לפרישתו הוא יום הולדתו ה-66, ופירוש הדבר שמזוז ויתר על ארבע שנות כהונה בעליון.
בשלב זה, לא ידוע מהן אותם סיבות אישיות שעמדו ביסוד החלטתו של מזוז לפרוש פרישה מוקדמת. המועד שבחר לפרישתו הוא יום הולדתו ה-66, ופירוש הדבר שמזוז ויתר על ארבע שנות כהונה בעליון
אולי לא נדע לעולם את הסיבות לאשורן. אפשר שפשוט מדובר בעייפות החומר ותחושת מיצוי. אפשר שמזוז מייחל לחיים של פנסיונר, ולזמן פנוי רב יותר למשפחה, לנכדים ולחברים. אפשר שהמתקפות שחווה מצד גזרות שונות של המערכת הפוליטית התישו אותו.
ואפשר שמדובר בחלק ממגמה מדאיגה ההולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, שבמסגרתה אפילו שופטי העליון עצמם כבר אינם מייחסים חשיבות עליונה לתפקיד שהם ממלאים.
השופט צבי זילברטל נבחר לבית המשפט העליון בשנת 2012, בגיל 60, מה שאמור היה לתת לו אופק כהונה של 10 שנים בעליון. ואולם במרץ 2016 הוא הודיע במפתיע לנשיאת העליון מרים נאור ולשרת המשפטים דאז, איילת שקד, כי קיבל "החלטה אישית" לפרוש באפריל 2017, עם הגיעו לגיל 65.
שנה חלפה, והשופט יורם דנציגר החליט גם הוא להדהים את עולם המשפט בהודעת פרישה מוקדמת. במרץ 2017 הודיע דנציגר, שכיהן בעליון מאז שנת 2007, כי החליט לפרוש מכהונתו בפברואר 2018, בטרם הגיעו לגיל 65. "החלטתי לסיים את כהונתי נובעת מסיבות אישיות ואינה נוגעת לסיבות הנובעות מעבודתי השיפוטית", הודיע דנציגר בנימה אפולוגטית.
שלושה שופטים בעליון בתוך ארבע שנים הפורשים שנים ארוכות לפני מועד הפרישה המיועד, זה לא עניין של מה בכך. התופעה הזו מנוגדת לסנטימנט שאפיין את שופטי העליון לאורך השנים, של רצון להיאחז בעבודה השיפוטית עד כמה שניתן, עד ליום האחרון ממש.
בטקס פרישתו של השופט מישאל חשין מבית המשפט העליון, בשנת 2006, הוא ממש הזיל דמעות על הצורך לעזוב:
"הרגשתי כהיום הזה היא שלא אמרתי את כל שהיה לי לומר. כי לא סיימתי את שהחילותי בו. קשה לי הפרידה מבית המשפט. אהבתי את עבודתי בבית המשפט, אהבתיה עד מאוד. כל בוקר, השכם בבוקר, באתי לבית המשפט מתרונן ושיר בלבי. זו הייתה שמחת חיי. זו הייתה שירת חיי".
השופט אליקים רובינשטיין, שפרש מכהונתו ביוני 2017, זרק עקיצה לכיוונם של דנציגר וזילברטל בנאום שנשא בטקס פרישתו שלו:
"התקנאתי בחבריי השופטים צבי זילברטל ויורם דנציגר, ואף אנוכי פורש טרם זמני, שכן יום הולדתי השבעים לפי התאריך העברי, שאותו אנו מציינים במשפחתנו, יחול בעוד שישה ימים, כך שניתן לומר, 'פרש פרישה מוקדמת'".
אבל גם רובינשטיין קונן על הצורך לעזוב את העשייה השיפוטית.
רמזים לסיבה
למה החליט מזוז לעזוב? אפשר, אולי, למצוא רמזים בשנים האחרונות שלו על כס השיפוט.
לפני כשלוש שנים, בעת דיון שבו ישב כדן יחיד, התפרץ מזוז לעבר עורכת דין שלא שעתה לבקשותיו שתסיים את דבריה, במילים: "גבירתי תסתום את הפה". "הדברים אכן נאמרו, לאחר התפרצויות חוזרות ונשנות של עורכת הדין לדברי השופט ולדברי נציגת המדינה", מסר אז מזוז באמצעות דוברת בתי המשפט.
במהלך השנה החולפת נאלץ מזוז להתמודד עם דרישה שיפסול את עצמו מעתירה הנוגעת לסוגיית כהונתו של עו"ד דן אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה. מזוז הוציא צו-ביניים שמנע משר המשפטים דאז, אמיר אוחנה, להאריך את כהונתו של אלדד, ובכך למעשה הביא לפקיעת כהונתו הזמנית.
מזוז סירב לפסול את עצמו מטיפול בתיק, וקבע כי אינו מצוי בניגוד עניינים, על אף דברים שאמר בכנס משפטי בחיפה שהתפרשו כביקורתיים כלפי אוחנה. נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, קבע שאין לייחס למזוז אמירת אי-אמת אך "נראה שהתלונות מבהירות פעם נוספת את מידת הזהירות שעל שופט לנקוט בהתבטאויותיו בפומבי בכלל, ובסוגיות רגישות בפרט".
במישור המקצועי, היה מזוז בין השופטים הבודדים המטילים ספק בחוקיות מדיניות הריסת בתי משפחות המחבלים, שצה"ל נוקט בשטחי יהודה ושומרון.
האם לכל אלה קשר אפשרי להחלטתו לפרוש? כאמור, אפשר שלעולם לא נדע.
שני מקומות מתפנים בו-זמנית
פרישתו הצפויה של מזוז הופכת את חודש אפריל הקרוב למעניין במיוחד בבית המשפט העליון, שיאבד שניים משופטיו הבולטים: בתחילת החודש יפרוש מכהונתו השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת העליון, עם הגיעו לגיל 70. ובסוף החודש, כאמור, השופט מזוז.
אלה צפויות להיות, אם לא יהיו הפתעות נוספות, הפרישות היחידות לשנת 2020: השופטים הבאים שאמורים לפרוש הם ניל הנדל (אפריל 2022), ג'ורג' קרא (מאי 2022), וענת ברון והנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023.
האם הוועדה לבחירת שופטים, בהרכבה הנוכחי, תידרש למנות שופטים חדשים במקום שני המקומות המתפנים באפריל? התשובה לשאלה הזו נטועה בהתפתחויות במגרש הפוליטי.
אם יוכרזו בחירות, תוקפא מיד עבודת הוועדה והיא לא תוכל למנות יותר אף שופט, גם לא לבתי המשפט לתעבורה. אך אם הקואליציה תמשיך לתפקד, ולו אופן מקרטע, אפשר שהוועדה בראשות שר המשפטים אבי ניסנקורן תצטרך להתניע את המסלול המיוחד השמור להתדיינויות הנוגעות למינויים לעליון.
אם הקואליציה תמשיך לתפקד, ולו אופן מקרטע, אפשר שהוועדה בראשות שר המשפטים אבי ניסנקורן תצטרך להתניע את המסלול המיוחד השמור להתדיינויות הנוגעות למינויים לבית המשפט העליון
במובן הזה, פרישתו של מזוז מקלה במקצת את כובד המשימה: העובדה שמדובר בשני מקומות המתפנים בו-זמנית, מאפשרת הגעה ל"דיל" שבו ימונה שופט אחד שמרן ולצידו שופט אחד ליברל. זאת, בהנחה שהפלגים השונים בוועדה לא יתעקשו לקבל יותר שליטה על המינויים מאשר משקלם הסגולי.
בבחירת שופטי עליון, להבדיל מיתר המינויים השיפוטיים, חל "חוק סער" המחייב תמיכה של לפחות שבעה מתשעת חברי הוועדה. במובן הזה – ובשונה מהטענה השגויה שהשמיעו השבוע חברי הוועדה מירי רגב, אוסנת מארק וצבי האוזר ביחס לישיבת הוועדה שהתקיימה השבוע – באמת יש לשלישיית הפוליטיקאים בוועדה את אפשרות להטיל וטו על מינויים שאינם לרוחם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו