צריך להתנגד לסגר כמו שצריך להתנגד לכיבוש

מחאה בכיכר הבימה נגד הסגר השני, ב-17 בספטמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
מחאה בכיכר הבימה נגד הסגר השני, ב-17 בספטמבר 2020

ביום ראשון הסתיים הסגר השלישי. לפחות החלק המהודק שלו. טוב שכך. עכשיו יש לפתוח את מערכת החינוך ולהסיר עוד מספר מגבלות. למעשה, כלל לא צריך היה להיות מושת עלינו סגר שלישי. גם לא סגר שני. עתה יש לוודא שלא יוטל עלינו סגר נוסף.

ביום ראשון הסתיים הסגר ה-3. לפחות החלק המהודק שלו. טוב שכך. עכשיו יש לפתוח את מערכת החינוך ולהסיר עוד מגבלות. למעשה, כלל לא צריך היה להיות מושת עלינו סגר 3. גם לא 2. עתה יש לוודא שלא יוטל עלינו סגר נוסף

צריך להתנגד לסגר, קודם כל משום שהוא אפילו לא אפקטיבי כבר, שנית משום שהוא מזיק, שלישית משום שהוא מכיל בתוכו אי שוויון קיצוני. רביעית, משום שהמשמעות הפוליטית שלו – שהיא חלק אינטגרלי מהבחירה להשית סגר עלינו, היא בלתי נסבלת. גם מי שתמך בסגר הראשון, או אפילו השני – חייב להודות שהסגר הנוכחי לא עובד, מיותר ומזיק.

גם בתוך הסגר המהודק המושת עלינו עתה המספרים לא צונחים. ודאי לא כפי שהיה מצופה – לא רק בשל הסגר המהודק, אלא גם בשל המספרים הגדולים של מתחסנים ושל מי שכבר חלו בקורונה והחלימו.

נכון לרגע כתיבת שורות אלו מעל מיליון ושבע מאות אלפי ישראלים התחסנו במנת החיסון השנייה. עוד מעל חצי מיליון כבר נדבקו בקורונה – כלומר מעל שני מיליון ישראלים אמורים להיות מחוץ למעגל ההידבקות והמחלה – לפחות המחלה הקשה. אבל מספרי הנדבקים גבוהים וגם מספרי החולים הקשים והמונשמים גבוהים.

זה לכשעצמו אמור להצביע על כישלון בקונספציה. הצעד הדרסטי ביותר בארגז הכלים לא עובד – כלומר נכשל, כלומר יש להפסיק אתו ואולי ליישם כלים אחרים. אבל היעדר החלופות של הממשלה הזו ושל פקידי משרד הבריאות מביא אותם להתעקש, עדיין, על הסגר.

הקונספציה נכשלה. הצעד הדרסטי ביותר בארגז הכלים לא עובד. יש להפסיקו ואולי ליישם כלים אחרים. אבל היעדר החלופות של הממשלה הזו ושל פקידי משרד הבריאות מביא אותם להתעקש, עדיין, על הסגר

אנו חיים עם הקורונה כבר כשנה, וכפי הנראה נחייה אתה למשך זמן רב. אם סגר יחיד, מהיר, חד-פעמי היה מוצדק, הרי שעתה מדובר במגבלה דרמטית שאחת מהשלכותיה ארוכות הטווח היא אבדן הכנסה של מאות אלפים – אבל למעשה גם סגירתם של ענפים שלמים במשק. המשכו של הסגר הוא אבטלה כפויה לשלל בעלי מקצועות ולתקופה ארוכה. זאת משום שעתה אנו יודעים כי לא מדובר באירוע קצר ומהיר, אלא באירוע מתמשך שגם חיסון המוני, אולי, לא יפסיק.

בדו"ח שפרסם לאחרונה פרופ' רצף לוי מ-MIT הוא מראה כיצד אבדן שנות החיים הכולל של ישראלים בשל הסגר עולה משמעותית על הצלת החיים. כתוצאה מדיכאון, חרדה, השמנה, אבדן עבודה וימי לימודים, אלימות במשפחה ועוד. הדו"ח מציב את מה שכבר ידענו במספרים ברורים – אבל גם ללא הבהירות של האבדן של חיים, אבדן של לכידות חברתית ונזק לכלכלה גם הוא שיקול.

נתוני האלימות במשפחה מזנקים, דיווחים על עלייה בנטיות אובדניות, הימנעות מטיפול בכל מחלה שאיננה הקורונה, עוני שפעמים רבות גורם להידרדרות בריאותית ולהופעת אלימות, היעדר טיפול בנערים בסיכון והיעדר מסגרת עבורם – שכן בתי הספר וכלל המסגרות לנוער סגורות. כל אלו הם רק חלק מהנזקים הברורים של הסגר, בהם אנו נתקלים כל יום.

נוסף לכישלון הסגר, נוסף לנזקים שכולנו סובלים מהם, סיבה מרכזית להתנגדות לסגר צריכה להיות שהוא לא שוויוני. אלו לא רק החרדים. אם כי, יש לומר – אלו גם החרדים. זו אכיפה סלקטיבית גם כלפי פוליטיקאים. והרי, עוד בסגר הראשון נתניהו, ריבלין ואחרים הרשו לעצמם לארח משפחה בליל הסדר, כשכמעט כולנו היינו מופרדים מהמשפחה.

זו גם אכיפה סלקטיבית למפורסמים שמפרים הנחיות. זו אכיפה סלקטיבית לפקידים בכירים וראשי כוחות הביטחון. זו אכיפה סלקטיבית על פי שכונות מגורים, שיוך אתני ודת. והעניין הזה לבדו היה צריך לגרום לביטולו של הסגר.

נוסף לכישלון הסגר ולנזקיו, יש להתנגד לסגר כי אינו שוויוני. אלו לא רק החרדים. זו אכיפה סלקטיבית גם כלפי פוליטיקאים, מפורסמים, פקידים בכירים וראשי כוחות הביטחון, על פי שכונות, שיוך אתני ודת

אבל זו לא רק האכיפה הסלקטיבית, אלו גם ההנחיות. חוסר ההיגיון שבהן הוא לא רק רשלנות פושעת, הוא גם אוסף של לחצים פוליטיים. חלקם גורמים לפתיחת מה שלא צריך להיפתח – למשל העובדה שהטסים מדובאי לא היו מבודדים עד לאחרונה, בעוד כל חשד לילד בן שלוש חיובי לקורונה, בכל גן בישראל (ממלכתי, לא חרדי) היה מכניס לבידוד כשלושים משפחות. זו גם הסגירה ההרמטית והפתאומית של נתב"ג שהשאירה ישראלים רבים בחו"ל – ללא התראה, ללא היגיון או חמלה.

זו אי שוויוניות בוטה. המסגרות השונות הסגורות, בראשן מערכת החינוך, נותנות סעד לכולנו, אך קודם כל למי שידם איננה משגת. הלימוד מרחוק אפשרי הרי רק למי שיש להם מחשב זמין בבית, והורים זמינים לתפעלו – ומי שיש להם רשת אלחוטית מתפקדת. הדבר מוציא מהמשוואה, למשל, את תושבי הכפרים הלא מוכרים. אבל גם משפחות רבות שפשוט אין להן מחשב נוסף בבית, או מחשב בכלל.

זו לא טעות ולא מקריות שניהול הסגר נראה כך. זו לא מקריות שממשלת ימין, שראשיה עוסקים שנים בריסוק הלכידות החברתית בישראל, בריסוק מערכת המשפט, בריסוק הדמוקרטיה הישראלית, הם גם מי שמשתמשים בכלים חסרי תקדים כלפי אזרחים ישראלים – איכון סלולרי, בידוד, סגר, פגיעה בחופש התנועה, פגיעה בחופש העיסוק וכמובן שכל אלו תוך אכיפה בררנית והטבות למקורבים.

זאת משום שהסגר הוא חדירתו של הכיבוש אל תחומי מדינת ישראל. כמובן, הסגר לא משרת את תפיסת העליונות היהודית, גם לא את הלאומנות הדתית או מפעל ההתנחלויות. אבל הסגר הוא תוצר של תפיסת עולם הרואה בכפייה דרך לגיטימית, אף רצויה, להשגת מטרות פוליטיות. הסגר הוא המשך התפיסה כי מערכות ממשלתיות ראוי שיכפו את רצונן על אוכלוסייה רחבה, יעבירו אותה דה-לגיטימציה ויתעלמו מעקרונות בסיסיים של דמוקרטיה.

הסגר הוא חדירת הכיבוש אל תחומי המדינה. לא בשירות תפיסת העליונות היהודית או הלאומנות הדתית או מפעל ההתנחלויות. אבל הסגר הוא תוצר תפיסת עולם, הרואה בכפייה דרך לגיטימית ורצויה להשגת מטרות פוליטיות

האופן בו מושת הסגר, הכלים בהם מקודם הסגר, הנימוקים להטלת הסגר דומים ולעיתים זהים לאלו שבהם משתמשים כבר 53 שנים להחלת כיבוש מתמשך. בשני המקרים הבטיחו לנו בהתחלה שזה פתרון זמני ואחריו תהיה מציאות אחרת. ציפינו לסגר אחד שאחריו "ננצח את הקורונה", קצת כמו "הניצחון על הטרור". בשני המקרים מה שברור הוא שאין ניצחון אבל שהציבור הרחב משלם את המחיר.

אפילו הטענה כי הסגר עוזר נגד הדבקה דומה להפליא לטענה השחוקה כי הכיבוש ונוכחות צה"ל בשטחים עוזרת נגד הטרור. אם לא הסגר יהיה גרוע יותר אומרים לנו שר וסגן שר הבריאות, שניהם אנשי ימין. באותה המידה אומרים לנו שרי הימין כי אלמלא נוכחות צה"ל בשטחים יהיה רע יותר.

לפיכך, הסגר בישראל הוא המשכו של הכיבוש ביהודה ושומרון. הוא המשכו בכלים בהם משתמשים כדי לכפות את הסגר; הוא המשכו של הכיבוש בכך שהוא עיוות ערכי; הוא המשכו של הכיבוש משום שהדמיון של משטר הצדקת הכיבוש והשתקת ההתנגדות אליו זהה לזה של הצדקת הסגר והשתקת ההתנגדות אליו; הסגר הוא המשכו של הכיבוש בכך שמי שמשיתים עלינו סגר ועוד סגר ועוד סגר ועוד היד נטויה הם אותם האנשים החפצים בהמשכו של הכיבוש.

ועוד דבר, הסגר דומה לכיבוש בכך שמעטים נהנים ממנו, מעטים זוכים בו לזכויות יתר – בעוד הציבור בכללותו סובל, נאנק ומשלם מחירים הולכים וגדלים.

לכן, ההפרדה העקרונית שמקיימים רבים – בין חוסר אמון בממשלת ישראל וזרועותיה בכל הקשור לכיבוש, לבין אמון באותה הממשלה וזרועותיה בכל הקשור לטיפול בקורונה (הגם שאלו לעיתים אותן הזרועות, אותם הארגונים ואותם האנשים בדיוק) היא טעות.

שלא יהיה ספק, שלא תהיה טעות – מובן שהכיבוש המתמשך קשה מהסגרים הללו וכולל מנגנון מורכב של עוולות. בתוך המנגנון הזה בידוד בבית וסגר כולל הם כלים רחומים יחסית. אבל אסור להתעלם מכך שהן הסגר והן הכיבוש נובעים מסט ערכים דומה, מנוהלים על ידי אותם מנהיגים ומכילים דמיון מטריד במניעת החופש מציבור רחב. הסגר מתאפשר גם בשל הכיבוש. המשכו של הסגר הוא, בין השאר, מתן לגיטימציה לכיבוש.

התנגדות לכיבוש היא התנגדות לערכים שבבסיס הכיבוש. ביניהם התפיסה כאילו לממשלה מותר להתעמר בבני אדם, לפלוש אל בתיהם, לפלוש אל פרטיותם, לראות בהם כלים במימוש מדיניות פוליטית, או איום על אותה המדיניות. זו הדרישה לשיח ציבורי רחב, שקוף, משתף – זה שלא מתקיים בשדה הפוליטי הן לגבי הכיבוש והן לגבי הסגר.

בשני המקרים, הסגר והכיבוש, הבטיחו לנו בהתחלה שזה פתרון זמני ואחריו תהיה מציאות אחרת. ציפינו לסגר אחד שאחריו "ננצח את הקורונה", קצת כמו "הניצחון על הטרור". בשני המקרים אין ניצחון אבל הציבור משלם את המחיר

יש להתנגד לסגר, כי הוא לא מועיל וכי הוא מזיק. יש להתנגד לסגר כי הוא מהלך פוליטי של ממשלת מעבר נצחית שבראשה חשוד בפלילים. יש להתנגד לסגר כי הוא מושת בצורה לא שוויונית, מגדיל אי שוויון ומייצר מעמד של בעלי זכויות מול חסרי זכויות.

אך לשמאל חובה מיוחדת להתנגד לסגר. מדובר במהלך פוליטי של ממשלת ימין, ומדובר בהמשכו הישיר של הכיבוש – באותם כלים, באותן הצדקות ולמעשה – ממניעים דומים מאד. יש להתנגד לסגר ולוודא כי ימים אלו הם הימים האחרונים בהחלט של סגר ושל מגבלות הקורונה הדרקוניות של ממשלת הימין הגרועה הזו.

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר ואקטיביסט. דוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, יועץ לפיתוח משאבים לעמותות וארגונים חברתיים, פרסם שלושה ספרי שירה וכותב על שירה, פוליטיקה והגירה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,351 מילים
כל הזמן // שבת, 27 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים

אי אפשר לכפות דמוקרטיה

מי שטועה פעם אחת, בסדר – כולנו טועים. מי שטועה פעם שנייה, חבר טוב צריך להעיר לו, אבל מי שטועה פעם אחר פעם, גם אחרי שהטעות הכרונית גורמת נזק כבד לאיש ולסביבתו, הרי זאת בעיה מסדר גודל אחר.

במה הדברים אמורים? באובססיה של מערב אירופה וחוגים רחבים בארצות הברית לכך שהמזרח הערבי חייב להיות דמוקרטיה, וכי חייבים לקיים שם בחירות.

אי אפשר לכפות דמוקרטיה. או שאתה דמוקרטי או שאתה לא. דמוקרטיה הוא תהליך פנימי של כל חברה וחברה.

מערב אירופה וחוגים רחבים בארה"ב אובססיבים לכך שהמזרח הערבי חייב להיות דמוקרטיה, וכי חייבים לקיים שם בחירות. אבל אי אפשר לכפות דמוקרטיה. דמוקרטיה הוא תהליך פנימי של כל חברה וחברה

גם למערב אירופה ולארה"ב לקח דורות עד שהתפתחויות היסטוריות, שהתחילו במגנה קרטה באנגליה במסעי הצלב, עבור דרך המהפכה הצרפתית, אביב העמים באירופה במאה ה-19 והמהפכה האמריקאית – עד שהתגבשו הדמוקרטיות המערביות המוכרות לנו היום.

דמוקרטיה מתקיימת בחברות שרוצות אותה. בחברות שלא רוצות אותה – היא לא תתקיים. אי אפשר לכפות דמוקרטיה מבחוץ – חוץ מהיוצא מן הכלל של יפן אחרי הטראומה הגדולה של מלחמת העולם השנייה.

אם מערב אירופה לוחצת על אבו מאזן לערוך בחירות, היא חייבת לדעת שהיציבות היחסית שהושגה במשולש ישראל, אשף וחמאס עלולה להתערער.

ולא צריך לנחש – אחרי שקונדוליסה רייס האמריקנית הכריחה את הנשיא מובארכ לערוך בחירות אשר נתנו לגיטימציה לאחים המוסלמים, והבחירות לרשות הפלסטינית שהעלו את חמאס לשלטון, די ברור שהבחירות שמדובר בהם עכשיו לרשות הפלסטינית לא יסתיימו אחרת.

משבר לוב הגדול גרם לאירופה נזק בלתי הפיך. כאשר פרץ הסער הערבי הדיקטטור הגדול של לוב, מועמר קדאפי, היה משרת נאמן של מדינות מערב אירופה. הוא חיסל את תוכנית הגרעין הסודית שלו, עצר את ההגירה מאפריקה ליבשת הנוצרית, לחם באל-קאעידה, היה מקור יציב של אנרגיה והשקיע סכומי עתק בכלכלה האירופית.

כאשר ביקש לדכא את המרד נגדו וכמעט הצליח, אומנם בשיטות דיכוי האופייניות לדיקטטורים מסוגו, אירופה התערבה מפאת "זכויות האדם" והתלהבות מ"האביב הערבי" שלא היה ולא נברא.

אחרי שקונדוליסה רייס האמריקאית הכריחה את הנשיא מובארכ לערוך בחירות, שנתנו לגיטימציה לאחים המוסלמים, והבחירות לרש"פ העלו את חמאס לשלטון, די ברור שהבחירות עכשיו לרש"פ לא יסתיימו אחרת

ומי החליף את קדאפי? אנרכיה, שבה האיסלאם הרדיקלי משתתף בחגיגה הגדולה. את אירופה שטף, ועדיין, זרם פליטים מאפריקה, אספקת האנרגיה השתבשה לחלוטין, ולחלל הריק חדרה תורכיה תוך עימות עם ציי המלחמה של איטליה וצרפת.

האם מישהו במערב למד לקח? לא נראה. הרשות הפלסטינית זכתה לשנות יציבות ארוכות. אבל המערב חושב שהרשות היא בלגיה – והיא לא.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 380 מילים

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

למקרה שפיספסת

הפעולות החשאיות של הנרי קיסינג'ר

ב-13 באוגוסט 1973 נפגש קיסינג'ר עם השגריר האיראני בארה"ב ארדשהיר זהאדי בבית הלבן, לקראת פגישתו הצפויה של זהאדי עם חאפז איסמעאיל המצרי בהמשך החודש. "אני עומד לפגוש את ידידך ב-25", סיפר זהאדי לקיסינג'ר על הפגישה המתוכננת עם אותו חאפז איסמעאיל. בחירת המילים של זהאדי מעידה כי ידע על קיום הערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ועל יחסי הידידות ביניהם.

"אני עומד לפגוש את ידידך ב-25", סיפר השגריר האיראני זהאדי לקיסינג'ר על הפגישה המתוכננת עם אותו חאפז איסמעאיל. בחירת המילים של זהאדי מעידה כי ידע שקיסינג'ר ואיסמעאיל מנהלים שיחות קרובות

"כן", ענה קיסינג'ר, "והכנתי לך משהו למסור לו".

שניהם עברו ביחד על המסר הכתוב, וקיסינג'ר ביקש למחוק ממנו את המשפט האחרון שכתב: "מצרים צריכה לפתח הצעה שישראל לא תוכל לדחות".

בהמשך השיחה אמר קיסינג'ר לזהאדי: "אין ספק, הישראלים יהיו קשוחים, הם לא מוכנים לקבל שום דבר. אבל אני חושב שיש להם מרגל במצרים. האינטרס שלנו הוא להתחיל תהליך, לייצר נושא ספציפי שנוכל לתמוך בו בערבים".

זהאדי: "איסמעאיל הוא ידיד שלי".

קיסינג'ר: "אני מחבב אותו, הוא איש נחמד".

זהאדי : "הוא אדם הגיוני".

קיסינג'ר ביקש שימסור לאיסמעאיל את הערכתו האישית והמקצועית הרבה בפגישתם בג'נבה. זהאדי אמר שלדעתו הישראלים עושים טעות רצינית וכי הוא חושב שהזמן לא פועל לטובתם. קיסינג'ר הסכים.

לא מפורט מעבר לכך מה היה המסר שקיסינג'ר מסר לאיסמעאיל דרך זהאדי בסוף אוגוסט 1973 כחודשיים לפני המלחמה. האם הוא היה קשור למרגל הישראלי במצרים, כפי שקיסינג'ר אמר, או שעסק בנושא אחר.

בכל מקרה הדברים שקיסינג'ר אומר לזהאדי חריפים ואנטי-ישראלים וכפי שנראה גם מניפולטיביים ולא נכונים. קיסינג'ר סיכסך והסית את המצרים והאיראנים נגד ישראל לקראת מלחמת יום כיפור, בזמן שבערוץ החשאי קיסינג'ר קיבל מגולדה מאיר וממשה דיין את הסכמתם לנוסחת קיסינג'ר: הכרה בריבונות מצרית על כל סיני עם סידורי בטחון לישראל.

קיסינג'ר לא העביר את המסרים הקריטיים האלה מגולדה ודיין לקהיר עם השינוי העצום בעמדתם, ודחף את מצרים למלחמה, באומרו כי אין ספק שהישראלים יהיו קשוחים ולא מוכנים לקבל שום דבר.

קיסינג'ר לא העביר את המסרים הקריטיים האלה מגולדה ודיין לקהיר עם השינוי העצום בעמדתם, ודחף את מצרים למלחמה, באומרו כי אין ספק שהישראלים יהיו קשוחים ולא מוכנים לקבל שום דבר

המסר החשאי של יעקובי

שלושה חודשים לפני כן, ב-16 במאי 1973, לקראת המפגש החשאי השני של קיסינג'ר ואיסמעאיל בפריז ב-20 במאי, גד יעקובי, מקורבו של דיין, הגיע לשגרירות האמריקאית בתל אביב ונפגש עם הציר האמריקאי בשגרירות אוון זורהלן. יעקובי ביקש להעביר מסר ממשה דיין לקיסינג'ר לגבי עמדותיו בנושא הסכמי שלום עתידיים עם ירדן ומצרים. יעקובי אמר שדיין מציע שסיני תהיה ואקום צבאי מוחלט ללא צבא ישראלי או מצרי. כלומר דיין, במאי 73, היה מוכן לנסיגה מלאה מסיני, להוציא השארת אמצעי התרעה אלקטרוניים ישראלים ומצריים בהר סיני לשני הצדדים.

סיכום פגישת יעקובי זורהלן, שגרירות האמריקאית בתל-אביב, 16 במאי 1973, שנשלח על ידי השגרירות האמריקאית בתל אביב למחלקת המדינה בארה"ב
סיכום פגישת יעקובי זורהלן, שגרירות האמריקאית בתל-אביב, 16 במאי 1973, שנשלח על ידי השגרירות האמריקאית בתל אביב למחלקת המדינה בארה"ב

גולדה אמרה כן לנוסחת קיסינג'ר

גולדה מאיר, במהלך ביקורה בוושינגטון בסוף חודש פברואר 1973, קיבלה גם היא בחשאי את נוסחת קיסינג'ר של הכרה בריבונות המצרית המלאה על כל סיני. בניגוד למקובל לחשוב על עמדתה הניצית והלא מתפשרת של גולדה מאיר לפני מלחמת יום כיפור, גולדה אמרה כן לנוסחת קיסינג'ר, שמונה חודשים לפני המלחמה (דר. דן שיפטן, פרספקטיבה אסטרטגית והיסטורית, יולי 2020).

גולדה מאיר, בביקורה בוושינגטון בסוף פברואר 1973, קיבלה גם היא בחשאי את נוסחת קיסינג'ר של הכרה בריבונות המצרית המלאה על כל סיני, בניגוד למקובל לחשוב על עמדתה הניצית והלא מתפשרת לפני מלחמת יום כיפור

פעולות חשאיות

מכתב של בכירים בסוכנות הביון האמריקאית, הסי.איי.איי, מה-8 בספטמבר 1973, מגלה שדבר המפגש החשאי של זהאדי והמצרים בשוויץ בסוף אוגוסט נודע לאנשי הסוכנות ממקורות שלהם, והם כותבים:

  1. נתקלת במקרה באחת הפעולות של קיסינג'ר. זהאדי נפגש עם המצרים בשוויץ בהוראתו של קיסינג'ר.
  2. מציע שתחביא עמוק את המכתב ותשכח את כל העניין.
  3. שמח שהמקורות שלך בעניינים, אבל בכנות, רצוי שאף אחד מהסוכנות לא יחשוף בפני הבית הלבן או מחלקת המדינה שידענו משהו על המפגשים האלה.
תכתובת פנימית של הסי.איי.איי. מה-8 בספטמבר, 1973, שהותרה לפירסום ב2008
תכתובת פנימית של הסי.איי.איי. מה-8 בספטמבר, 1973, שהותרה לפירסום ב2008

האם המגעים בערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ומלחמת יום כיפור היו "אחת מהפעולות של קיסינג'ר" שאנשי הסוכנות ממליצים לא לחשוף לבית הלבן או למחלקת המדינה שהם ידעו על קיומם?

קיסינג'ר באוגוסט ובספטמבר 1973 העביר מסרים חשאיים לאיסמעאיל. בתחילת ספטמבר קיסינג'ר תיאם מפגש חשאי שלישי עם איסמעאיל לסוף השבוע של ה-8 וה-9 בספטמבר באיזור מדריד, וקיבל את אישורו של איסמעאיל לקיום המפגש מאחורי גבם של השותפים הישראלים לערוץ.

האם המגעים בערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ומלחמת יום כיפור היו "אחת מהפעולות של קיסינג'ר" שאנשי הסוכנות ממליצים לא לחשוף לבית הלבן או למחלקת המדינה שהם ידעו על קיומם?

לדיניץ וגזית קיסינג'ר אמר שהמפגש השלישי עם איסמעאיל, אם בכלל יתקיים, יהיה רק בנובמבר וגזית סיכם את שליחות איסמעאיל באמירה מאכזבת:

"נראה כי בכך הסתיימה פרשת שליחות איסמעאיל" (מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, ארכיון המדינה, חצ-5975.5).

מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, חצ-5975.5, מתוך ארכיון המדינה
מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, חצ-5975.5, מתוך ארכיון המדינה

ב-16 במאי קיסינג'ר קיבל מסר חשאי מדיין שישראל תהיה מוכנה לסגת מכל סיני שיהיה ואקום צבאי. זה היה שינוי דרמטי בעמדתו של דיין. מסר דומה קיבל קיסינג'ר מגולדה מאיר ב-1 במרץ בביקורה בוושינגטון. מדוע קיסינג'ר לא העביר את המסרים החשובים האלה לזהאדי ולאיסמעאיל באוגוסט ובספטמבר והעביר להם מסר הפוך לגמרי, לפיו אין ספק שישראל תהיה קשוחה ולא תהיה מוכנה לקבל שום דבר?

קיסינג'ר לא העביר אינפורמציה קריטית שהיתה יכולה למנוע את המלחמה, הביא את המשא ומתן בערוץ החשאי למבוי סתום, סיכסך בין הצדדים ודחף את המצרים למלחמה. קיסינג'ר כפה על ישראל לא לפתוח במכה מקדימה, עצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע הראשון של המלחמה, כפה על ישראל הפסקת אש ביחד עם הרוסים ומנע נצחון ישראלי טוטאלי ואולי אף גדול יותר מ1967 בסיום המלחמה.

קיסינג'ר לא העביר אינפורמציה קריטית למניעת המלחמה, תקע את המו"מ בערוץ החשאי, סיכסך בין הצדדים ודחף את המצרים למלחמה. הוא אסר על ישראל לפתוח במכה מקדימה, עצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע המלחמה הראשון ועוד

האלוף אביגדור בן גל (יאנוש) הציע ב-2014 שתוקם ועדת חקירה ממלכתית משפטית שתחזור לבדוק את מלחמת יום כיפור לאחר 40 שנה.

כדאי שועדת החקירה הממלכתית שהציע יאנוש להקים, אם וכשתקום, תבדוק את הפעולות החשאיות של קיסינג'ר באוגוסט ובספטמבר 1973, את המסרים שהעביר ואת המסרים שלא העביר בערוץ החשאי שהיה פעיל באופן אינטנסיבי מאוד בשנת 1973 לפני ובמהלך המלחמה.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 912 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה