כן, הפקקים הם מחלה והם לא הולכים להעלם, גם לא אחרי שהקורונה משנה את סדר היום התעסוקתי של רובנו ומאפשרת לנו לעבוד יום אחד מהבית. זה אמור להפחית את הפקקים והלחץ. אבל העובדה שנוסעים פחות בתחבורה הציבורית, פשוט כי היא לא טובה ויעילה מספיק, מקזזת את ההזדמנות הנהדרת הזו שנקרתה על דרכנו.
ובכל זאת מה כן אפשר לעשות. מדברים על נתיבים שיתופיים, על אגרות גודש, על ייקור דמי הביטוח ועל הגברת האכיפה. אבל האם יתכן שאפשר לחשוב על עוד משהו? אז ככה. אתם בטח מכירים את האמרה שכל הפיתוחים הטכנולוגיים הטובים התחילו מזה שבעצם פיתחו אותם עבור הצבא, עבור מלחמות? אני חושב שגם לנושא הפקקים יש פתרון שהכרתי כשהייתי נער. זה היה במלחמת יום כיפור, כשהיה כאן משבר כלכלי, יותר נכון משבר דלק לא קטן. הממשלה החליטה שכל בעל רכב יצטרך להשבית את רכבו יום בשבוע, פשוט כדי לחסוך בדלק.
גם לנושא הפקקים יש פתרון שהכרתי כשהייתי נער. זה היה במלחמת יום כיפור, כשהיה כאן משבר כלכלי, יותר נכון משבר דלק לא קטן. הממשלה החליטה שכל בעל רכב יצטרך להשבית את רכבו יום בשבוע, פשוט כדי לחסוך בדלק
וזה גם הרעיון שלי, בטח תחשבו שזה הזוי, אבל תנשמו עמוק ותחשבו שוב. תארו לכם שכל רכב בישראל יהיה חייב להיות מושבת לפחות יום אחד בשבוע. וכדי שנעשה את זה ריאלי, נגדיר את השבוע לצורך הנושא כימים א-ה. כל רכב יוכל במהלך חמשת הימים הללו לנסוע רק בארבעה. יום אחד בשבוע הוא יצטרך להשאר ליד הבית. יום המנוחה השבועי של האוטו נקרא לזה.
ואיך זה בעצם יכול לעזור לפקקים? נדמה לי שהתשובה די ברורה, אם בהגדרה חוקית רכבים יוכלו לנסוע 20 אחוז פחות מהזמן האפשרי להם, זה אומר שמפחיתים את כמות הרכבים על הכביש. זה כמובן גם יחסוך כסף של דלק. אפשר גם יהיה להפחית בצורה מסויימת את תעריפי הביטוח, כמו שעושים למי שלא נוסע בשבת, או לקחת את החלק היחסי לטובת הקמת קרן שתעסוק בהרחבת התחבורה הציבורית או בהנגשתה למשל לאנשים עם מוגבלויות, באוטובוסים בינעירוניים.
יום חופש לאוטו יסייע גם להגדלת הנסיעות השיתופיות ולקשר בין אנשים או לחילופין יעזור לאנשים לעבוד בצורה יותר טובה מהבית. האם זה יגיד שהם לא יוכלו לקחת את הילדים למערכת החינוך או לחוגים? האם זה ימנע ממישהו להגיע לטיפול רפואי? תמיד יהיו חריגים ויש פתרונות לכל שאלה או בעייה שמתעוררת. וכדי שככל זה יעבוד, ממשלת ישראל תצטרך לאכוף את ההנחייה/חוק בצורה יעילה: קנסות, השבתה של רכבים שהחליטו לא לנוח לתקופה של חודש ימים או יותר ועוד רעיונות יצירתיים כאלה ואחרים.
אי אפשר לחשוב על פתרונות מהסוג הזה ולהתעלם מההתנגדויות הצפויות. אם נבקש הנחה בביטוח יבואו הלוביסטים של המבטחים ויספרו לנו כמה שחברות הביטוח יפגעו. יהיו מי שיבקשו למנוע או להפחית את הכלים שמאפשרים אכיפה יעילה, סנקציות וקנסות. יהיו מי שיגידו זה פוגע בזכויות יסוד כל שהן, למרות שאני כמובן סבור שלא, ובטח יהיו בעלי אינטרסים שונים שמבחינתם יהיה מדובר באסון וכך הם ינסו להציג את הדברים.
אני לעומת זאת חושב שרק בחשיבה יצירתית אפשר להתחיל ולפתור את בעיית הפקקים הנוראה, ואם אנחנו כלכך טובים בלייצר ולמכור כלי נשק, למה שלא ניקח כלי אזרחי שפותח בתקופת משבר מלחמתי ונאמץ אותו כדי לפתור משבר לאומי בתחום התחבורה.
רק בחשיבה יצירתית אפשר להתחיל ולפתור את בעיית הפקקים הנוראה, ואם אנחנו כל כך טובים בלייצר ולמכור כלי נשק, למה שלא ניקח כלי אזרחי שפותח בתקופת משבר מלחמתי ונאמץ אותו לפתרון משבר לאומי תחבורתי
האם זה יספיק ויפתור את כל הבעיות, כמובן שלא. צריך סל של פתרונות אבל גם חייבים להתחיל איפה שהוא ונדמה לי שהפתרון הזה גם זמין גם מהיר וגם זול.
פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית
אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.
גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
בממשלת ישראל אין חשיבה מעמיקה על היום שאחרי המלחמה הרב זירתית. ישנו ראש ממשלה שאומר – וכולם מצייתים. מוצגים במאמר שמונה מהלכים לצורך הבאת ישראל למציאות חדשה ורגועה, כפי שהיא מופיעה בהצהרת הכוונות במגילת העצמאות. ראש הממשלה הזה מוזכר במהלך הראשון בהם, כי רק כך ניתן ליישם חשיבה רצינית על עתידנו לטווחים הבינוני והארוך.
מהלך ראשון: "שחרור" נתניהו
הניסיון של השנתיים וחצי האחרונות וגם קודם לכן מראה, שכל עוד לא נסלק את בנימין נתניהו – המבוך שנקלענו אליו ילך ויעמיק. הדרך שמאפשרת את סילוקו היא עסקת שחרור מהמשפט תמורת עזיבתו את הפוליטיקה הישראלית.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם