עד שהמכורים ימותו

איתמר בן גביר (צילום: Olivier Fitousi/Flash90)
Olivier Fitousi/Flash90
איתמר בן גביר

השתוללות לאומנית מלווה באלימות חסרת שליטה נראתה ברחובות ישראל, והיה שם הכל: החל מוונדליזם לרכוש, דרך הבעת שמחה על מוות של נערה ערביה בת 16 ועד ללינץ' בעובר אורח חף מפשע רק כי הוא ערבי, לינץ' שבקלות יכול היה להסתיים במוות (כלומר ברצח).

השתוללות לאומנית מלווה באלימות חסרת שליטה נראתה ברחובות ישראל. החל מוונדליזם, דרך הבעת שמחה על מות נערה ערביה בת 16 ועד ללינץ' בעובר אורח חף מפשע רק כי הוא ערבי

ההשתוללות הפרועה ורמת האלימות לא הותירו אף אחד אדיש. סטטוסים מצייצים נתנו במה לפוסט הקורא לא לקנות מערבים. הנשיא, זה שארבע פעמים נתן מנדט להרכבת הממשלה לנאשם בפלילים ולא חשב שהמעשים שלו מצדיקים שיקול דעת שימנע את הענקת המנדט, מיהר לגנות את הערבים:

"מראה הפרעות ברחבי הארץ על ידי המון ערבי מוסת וצמא דם הוא בלתי נסלח".

המשותף לכל התגובות הללו הוא שהן תגובות פבלוביות. תגובות הנובעות מההרגל ארוך השנים לפיו אזרחי ישראל הערבים לא רק מופלים לרעה בכל היבט שהוא, אלא שהם ספק אזרחים.

הם אזרחים שמצופה מהם להגיש לנו את החומוס, לבנות לנו את הבתים, לתקן לנו את המכוניות, אזרחים שמצפים מהם שיגידו תודה שאנחנו בטובנו נותנים להם לחיות פה ושיסתמו – שלא יעזו להביע דעה פוליטית, שלא יזדהו עם הפלסטינים, שלא יגורו בשכונות שלנו, שלא יהיו איתנו בבתי הספר, שלא יהיו חלק מהממשלה שלנו. כאמור, ספק אזרחים.

המשותף לתגובות הללו הוא שהן תגובות פבלוביות, הנובעות מההרגל לפיו אזרחי ישראל הערבים גם מופלים לרעה בכל היבט וגם ספק אזרחים. מצופה מהם להגיש לנו חומוס אבל לא לגור בשכונות שלנו או להיות חלק מהממשלה

מהסיבה הזו נבחנה ההשתוללות הלאומנית דרך הפריזמה הצרה של יחסי יהודים ערבים. אף אחד לא העז לצאת מהמשבצת של יחסי יהודים ערבים. אף אחד לא העז לבחון את הפרעות באופן כללי, כי מי שהיה מעז לעשות זאת היה נאלץ להודות שהפרעות האלה היו מתרחשות בכל מקרה. שהפרעות האלה הן תוצאה של שלטון שמבוסס על הפרד ומשול ברמה הכי גבוהה שלו. שהפרעות האלה הן תוצאה של שלטון הבנוי על הסתה ושיסוי של כל חלקי החברה אלה באלה. ובעיקר, אילו לא היו ערבים, אילו האש לא היתה מופנית כלפיהם – היא היתה מופנית כלפי יהודים. הערבים הם אלה שמנעו עד כה את מה מחכה לנו פה, מעבר לסיבוב.

שלטון נתניהו מבוסס  אומנם על הפרד ומשול של כל חלקי החברה. אבל מה שנותן לו את איתנותו הוא היחס שלו לשלוש קבוצות עיקריות:

1

הקבוצה האחת היא הימין המתנחלי. אין לך קבוצה שפונקה יותר מהקבוצה הזו, אין לך קבוצה שזכתה לתקציבים רבים יותר, אין לך קבוצה שהשפעתה על שלטון נתניהו גדולה יותר, אין לך קבוצה שלקחה חלק פעיל בשלטון נתניהו יותר מהקבוצה הזו. ונתניהו לא רק פינק אותם בתקציבים, הם הפכו ליד ימינו בכל דבר ועניין – בתקשורת, בממשלה, עם היועצים, עד למצב בו הוא הביא את הימין המתנחלי הרדיקלי בדמותו של פורע החוק, העבריין שהורשע בפלילים – איתמר בן גביר, אל הכנסת.

2

הקבוצה השניה היא המזרחים שנפגעו מאפליית מפא"י. נתניהו לקח את הקבוצה הזו, ניצל את רגשות הקיפוח והפך את השד העדתי לאבן שואבת של שלטונו, ההסתה העדתית הפכה לחלק יומיומי משלטון נתניהו, כל דבר כמעט נבחן דרך הפריזמה העדתית. אלא שבניגוד לימין המתנחלי נתניהו לא נתן שקל אחד למזרחים, ההיפך מכך – הוא הפך את ערי הפיתוח לערי רפאים, ייבש אותם, היחידים שזכו להנות ממנעמי השלטון אלה השרים המזרחים. והעסקה היא ברורה: אתם תמונו לשרים, בתמורה לטפטוף הרעל העדתי, והעיד על כך חובב התחתונים נתן אשל בהקשר של מירי רגב. והעוסקים במלאכה רבים: מירי רגב, דוד אמסלם, מיקי זהר, אורלי לוי, גלית דיסטל, אבישי בן חיים.

הפרעות האלה הן תוצאה של שלטון המבוסס על הפרד ומשול, הבנוי על הסתה ושיסוי של כל חלקי החברה אלה באלה. ובעיקר, אילו לא היו ערבים, אילו האש לא היתה מופנית כלפיהם – היא היתה מופנית כלפי יהודים

3

הקבוצה השלישית הם ערביי ישראל. שנות שלטונו של נתניהו התאפיינו בהסתה בוטה, הסתה פושעת, הסתה שהתירה את דם הערבים, עד כדי כך, שמורה בדואי הפך בהבל פה למחבל והושאר מדמם למותו. ערביי חיפה הואשמו בהצתות ללא כל הוכחה. מירי רגב, שאומנם רוב הזמן עוסקת בהסתה עדתית, לא בחלה גם במלחמה בערבים – כזו שהביאה לה רווח פוליטי שלא יסולא בפז.

והדוגמאות הן רבות: רדיפת גלריות, רדיפת טקס הזכרון הישראלי פלשתיני, היציאה מטקס פרסי אופיר רק כי הקריאו שיר של משורר פלשתיני. הרדיפה הבוטה, הדה-לגיטימציה. ההסתה הגיעה לשיאה בדמות חוק הלאום שלא היה מבייש את הגרועות שבמדינתו האנטישמיות. והיו עוד חוקים – חוק הנאמנות בתרבות שנפסל בבג"ץ, חוק המואזין – הכל התנקז לכך שהערבים הם אויבים, אזרחים לא לגיטימיים, ושממשלה איתם איננה לגיטימית.

*  *  *

כל זה אירע עד הבחירות האחרונות. בבחירות האחרונות נתניהו גילה שהמשך שלטונו תלוי בעיקר בשתי קבוצות: הימין המתנחלי הרדיקלי והערבים. הבעיה היא  שהאידיאולוגיה של הימין המתנחלי מבוססת כולה על שנאת ערבים, על כך שהם אינם אזרחים לגיטימיים או כמו שסמוטריץ' אמר רק לאחרונה- הם אזרחים בינתיים.

זה כמובן לא הפריע לנתניהו לפצוח במלאכה של הרכבת הממשלה עם שני הצדדים. הוא דאג להבאת הימין המנתחלי הרדיקלי למרכז הבמה הפוליטית ומצד שני לקרב גם את הערבים, להפוך אותם ללגיטימיים. החל בשטויות מהסוג של "אבו יאיר" וכלה בהצעות קונקרטיות למנסור עבאס. מבחינת נתניהו, שההישארות בשלטון חשובה לו יותר מכל אידיאולוגיה, רעיון או דרך, אין בעיה להושיב את שני הצדדים יחד ובלבד שתהיה לו ממשלה.

אלא שנתניהו טעה טעות מרה, הוא לא העריך שלא כל הערבים מטומטמים שיתנו לו את קולו והוא לא העריך שהאידיאולוגיה של תורת הגזע של הפושע בן גביר ונער הגבעות סמוטריץ' כה חזקה – עד שהם בחיים לא ישבו עם ערבים יחד אל שולחן הממשלה.

בבחירות האחרונות נתניהו גילה שהמשך שלטונו תלוי בשתי קבוצות: הימין המתנחלי הרדיקלי והערבים. הבעיה שאידיאולוגיית הימין המתנחלי מבוססת כולה על שנאת ערבים, או כמו שסמוטריץ' אמר: הם אזרחים בינתיים

וההשתוללות הפראית עד כדי אובדן שליטה על הרחוב היא תוצאה ישירה של שלטון נתניהו, ובפרט הניסיון ליצור ממשלת שעטנז בין ערבים ומתנחלים. מה שאנחנו רואים כעת הוא כמו התגובה בין מתכת אלקלית לבין מים שמסתיימת בפיצוץ  – שהרי אי אפשר היה לצפות שההסתה ארוכת השנים נגד ערבים תסתיים ביום אחד שבו נתניהו צריך אותם להרכבת ממשלה, וודאי אי אפשר היה לצפות שזה יקרה תוך כדי מהלך משולב עם הכשרתו של בן גביר. כי בן גביר הוא פושע שנבנה על מעשים הפלילים נגד ערבים ואי אפשר לצפות ממנו ישנה את עורו.

ואגב, נתניהו ובן גביר הולכים יד ביד עוד מימי ההפגנות נגד רבין. בתחילת שלטונו נתניהו השתמש בבן גביר לשימוש עצמי, במשורה, כשהוא היה צריך ספינים בדמות התפרעויות של הימין וכשהוא היה צריך פרובוקציות. אחר כך הוא סחר בבן גביר, סחר פוליטי שהביא להשבעתו כחבר כנסת. ולבסוף עשה לו ולמפלגת תורת הגזע שלו לגליזציה.

הבעיה היא, שכשעושים לגליזציה לסמי הזיה קשים התוצאה היא התמכרות מהירה, כזו שקשה מאוד להיגמל ממנה. ומה שראינו בימים האחרונים ברחוב  הוא קריז. קריז של אנשים שהתרגלו להסתה שלטונית פרועה נגד ערבים, ובבת אחת קיבלו ממנה אובר דוז בדמותו של בן גביר. הקריז יימשך כל זמן שסוחר סמי ההזיה האלה נתניהו ירוויח ממנו – או עד שהמכורים ימותו.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,087 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 23 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עם רוח גבית מבג"ץ, ועדת האתיקה הופכת למהותית בכנסת הנוכחית

פסיקת בג"ץ אתמול הדוחה את עתירת הח"כ לשעבר יוסף ג'בארין נגד החלטת ועדת האתיקה של הכנסת מחזקת את מעמד הוועדה דווקא אל מול הפריבילגיות הניתנות לח"כים ● דווקא אחרי חילופי שלטון, כשחברי הקואליציה עוברים לספסלי האופוזיציה, ובמיוחד על רקע התנהגות ח"כים במליאה בזמן האחרון, ועדת האתיקה עשויה להפוך לאחת הזירות המשמעותיות בכנסת הנוכחית ● פרשנות

עוד 867 מילים

דיווח: ישראל פועלת להקדמת משלוחי חיסון מפייזר

שיקלי צפוי להצביע ביחד עם הקואליציה ● שבוע לפתיחת בתי הספר של החופש הגדול: קושי בגיוס מורים ● ראש שירותי בריאות הציבור: נציג לבנט את כל האופציות – כולל הגבלות התקהלות ● מנכ"ל הביטוח הלאומי: לא צריך לשלם על חל"ת לצעירים שמסוגלים לעבוד, גם בשכר נמוך ● ממונה הקורונה: יכול להיות שנחייב עטיית מסכות במקומות סגורים כבר מחר

עוד 9 עדכונים

במעון בבלפור תישאר עובדת אחזקה אחת

פרסום ראשון עובדי מעון רה"מ שפוטרו נמצאים בתקופת הודעה מוקדמת וממשיכים לקבל שכר, אולם נציבות המדינה הודיעה להם כי הם משוחררים לביתם באופן מיידי ● עובדת אחת טרם פוטרה ותישאר במעון לפחות עד שמשפחת נתניהו תעזוב: "לא יתנו לביבי ושרה לעשות את הכול בעצמם" ● אלא שבפועל, במשרד רה"מ ובנציבות לא יודעים לומר אם העובדים המפוטרים אכן עזבו את המעון - ואין על כך פיקוח

עוד 889 מילים

אין הפתעות ולא היו הפתעות - עד שהגיע "מלאך החבלה"

מה שקרוי, ובצדק, "היחסים המיוחדים" בין ישראל לארה"ב, נשען על מסורת של עשרות שנות דיאלוגים מדיניים רגישים בכל הדרגים. עם התפתחות היחסים, נוצרו גם הסכמים כתובים ומחייבים בין המדינות, וגם קוד התנהגות בלתי פורמלי אך משמעותי ביותר.

קוד ההתנהגות הזה, כולל החל מראשית שנות ה-80, את המושג ”No surprises”, קרי התחיבות הדדית בלתי כתובה אך מחייבת, המוסכמת בדרג הגבוה ביותר – נשיא ארה"ב מול ראש ממשלת ישראל – לאי-נקיטת צעדים מסוג כלשהו שיביכו את הצד השני.

קוד ההתנהגות כולל, מראשית שנות ה-80, את המושג ”No surprises”. התחיבות הדדית בלתי כתובה, המוסכמת בדרג הגבוה ביותר – נשיא ארה"ב מול רה"מ ישראל – לאי-נקיטת צעדים שיביכו את הצד השני

דוגמאות לצעדים מביכים כאלה יכולות להיות הקמת התנחלות במהלך ביקורו של מזכיר מדינה אמריקאי בישראל מזה, או תוכנית שלום אמריקאית מזה.

לאורך ההסטוריה הקפידו כמעט כל ראשי ממשלות ישראל לקיים את ההתחייבות הזו, מתוך הכרה באי-סימטריה הבסיסית שבין ישראל לארה"ב, אי-סימטריה שיש המבכרים להדחיק. כל מי שמצוי במרקם העשיר והעמוק של היחסים יודע, כי כושר ההיזק האמריקאי לישראל עולה אלפי מונים על יכולתה של ישראל לפגוע באינטרסים אמריקאיים. היתגרות בארה"ב עלולה לעלות לישראל ביוקר רב, וכבר היו דברים מעולם.

ארה"ב כבר הענישה את ישראל בחומרה על פעולות שפגעו באינטרסים שלה, כדוגמת מכירת מטוסי הביון "פלקון" לסין (1999). ישראל טענה אז לתום לב, טענה שהאמריקאים לא קיבלו, וישראל משלמת מחיר על שגיאתה זו עד היום. כך גם פרשת המרגל פולארד, שנזקיה מורגשים גם הם עד ימינו.

אבל אף ראש ממשלה לפני נתניהו לא העז לפעול במודע, בגלוי ובהתרסה כנגד אינטרסים אמריקאיים חיוניים. ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר גילה כשרון נבואי כשהדביק לנתניהו כבר שנות ה-90 את הכינוי "מלאך חבלה". את נזקי החבלות שביצע ביחסי ישראל-ארה"ב בימי ממשל אובמה, כשניסה בכל דרך לטרפד את המשא ומתן על הסכם הגרעין בין איראן לארה"ב והמעצמות, תשלם ישראל לאורך עשרות שנים. החבלות של נתניהו כללו גם את "אם כל ההפתעות", תיאום הנאום בקונגרס מאחורי גבו של הממשל, וכמובן גם היתממות מעושה בדיעבד, בטענה ש"הספיקר של הקונגרס הזמין אותי לנאום".

אבל אף רה"מ לפני נתניהו לא העז לפעול במודע, בגלוי ובהתרסה כנגד אינטרסים אמריקאיים חיוניים. את נזקי החבלות שביצע ביחסי ישראל-ארה"ב בימי ממשל אובמה תשלם ישראל לאורך עשרות שנים

יוצאי ממשל אובמה משולבים היום בתפקידי מפתח בכל זרועות הממשל, וכולם כולם זוכרים היטב את ההפתעה הזו, כמו גם את ההטפה המחוצפת שביצע נתניהו לעיני המצלמות בחדר הסגלגל, בהפתעה וללא תיאום, כש"הסביר" לאובמה את מה שהוא לא מבין בנושא האיראני. אובמה גמל לנתניהו, בין היתר, בהפתעה משלו בשלהי כהונתו (דצמבר 2016), כשהורה לשגרירתו באו"ם להימנע בהחלטת מועצת הבטחון 2334, שהגדירה את ההתנחלויות כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי וככאלה שאין להן שום נפקות חוקית.

מדיניות חוץ מושתתת על אינטרסים, אבל ביחסי ישראל-ארה"ב – כך התגאו תמיד שתי המדינות – יש גם מימד ערכי. חיפוש קצר בגוגל יראה שכל הצהרה משותפת בדרג גבוה כוללת תמיד את המשפט "Joint interests and shared values" (אינטרסים משותפים וערכים משותפים).

בעבר הלא רחוק, אחרי תום המלחמה הקרה, היתה ארה"ב המעצמה היחידה בעולם. כיום מעמדה מצוי בנסיגה מול המעצמה הסינית העולה, והעתיד מזמן זירה בין-מעצמתית המכונה G-2, כלומר עולם דו-מעצמתי סינו-אמריקאי.

ממשל ביידן הציב את סין במוקד מדיניות החוץ והבטחון שלו, ורואה בה את ה- "Peer competitor" (מתחרה שווה-ערך) היחידה על פני כדור הארץ. הממשל ניסח ומממש אסטרטגיית התמודדות רב-מימדית עם סין, הכוללת היבטים מדיניים-אסטרטגיים, צבאיים, כלכליים, טכנולוגיים ואידאולוגיים.

חשוב להתעכב על המימד האידאולוגי, המשליך ישירות על ישראל. כמו בשירו של דיויד ברוזה על "ממשלה של גנרלים מחלקת את הנוף לשלהם ולשלנו, ולא רואים את הסוף", כך ארה"ב, בפשטנות אך בתקיפות, מחלקת את העולם לשלהם ולשלנו, ודורשת מבעלות בריתה לבחור צד. החלוקה האמריקאית היא בין מדינות דמוקרטיות-ליברליות, המחויבות לסדר עולמי בהובלת ארה"ב והמערב, לבין מדינות סמכותניות, לא דמוקרטיות ולא ליברליות, המשייכות עצמן למעגל ההשפעה הסיני.

ארה"ב מחלקת את העולם לשלהם ולשלנו, ודורשת מבעלות בריתה לבחור צד, בין מדינות דמוקרטיות-ליברליות, המחויבות לסדר עולמי בהובלת ארה"ב והמערב, לבין מדינות סמכותניות, לא דמוקרטיות ולא ליברליות

בתקופתו של נתניהו, שידכה עצמה ישראל בהדרגה לצד הסמכותני והלא נכון של ההסטוריה. קיים קשר ישיר והדוק בין מדיניות הפנים הסמכותנית וההרסנית שבה נקט נתניהו, לבין מדיניות החוץ שחתרה להידוק יחסים עם כמה מן הגרועים והאנטי-דמוקרטים שבמשטרים, ואף התגאתה בכך.

בעידן טראמפ שינתה ארה"ב עצמה את מדיניותה באופן קיצוני, ויתרה הלכה למעשה על התואר מנהיגת העולם החופשי, ויצרה כאוס במערכת הבינלאומית, שתאם את מדיניותו של נתניהו. אבל ארה"ב השליכה את טראמפ מתחת לגלגלי האוטובוס של ההסטוריה, וסובבה בחדות את ההגה בחזרה לערכים ולאינטרסים המסורתיים של הדמוקרטיה החזקה בעולם.

עכשיו, כשגם ישראל השכילה להשאיר את נתניהו על הספסלים האחוריים של הכנסת, חשוב ביותר ליישר קו עם בת-הברית האסטרטגית והדמוקרטית החשובה ביותר של ישראל. יישור הקו הזה חייב לכלול חזרה לקוד ההתנהגות המוסכם של "אין הפתעות", וחשוב לא פחות, גם לשותפות הערכים בין שתי הדמוקרטיות, האחת גדולה ומבוססת, והשנייה קטנה, צעירה ושברירית.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 749 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בניגוד להבטחות, רא"מ ביקשה הקלות - ואז ניסתה להסתיר אותן

החברה ביקשה בשנה האחרונה מספר הקלות משמעותיות מהמשרד להגנת הסביבה ומוועדת התכנון בנוגע לדרישות שהוצבו בפניה לקיום תסקיר סביבה ● רא"מ מתעקשת כי לא ביקשה כל הקלה ומכנה את הטענות "עלילות שווא" ● מסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל מוכיחים אחרת ● פרסום ראשון

עוד 996 מילים

מערכת הבריאות לא מספיק מודעת לצורכי להט"בים ואף מסכנת את חייהם

פרסום ראשון לסביות שלא הופנו לבדיקות פאפ לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם ● הומואים שלא מקבלים טיפול הולם ● טרנסג'נדרים שהותקפו מינית במוסדות רפואיים ● סקר בקרב הקהילה הגאה חושף את הטיפול הרפואי הלקוי שמקבלים להט"בים, את הבורות בקרב הרופאים - ועד כמה המצב בפריפריה גרוע משמעותית ● פרויקט להנגשת רפואת להט"ב במערכת הבריאות מנסה כעת לשנות את המצב

עוד 1,382 מילים

תגובות אחרונות

מנכ"ל משרד הבריאות: לא הייתי ממהר לקבוע שזה גל רביעי

בנט: חסנו את הילדים, מבקש לא לטוס לחו"ל ● זמיר מונה לקונסול הכללי של ישראל בניו יורק; עו"ד אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה ● 40 שנה לתקיפה בעיראק: תיעוד נדיר של אילן רמון ● מח"ש תבדוק אם היו שיקולים זרים במינוי המפכ"ל ● ליברמן החליט: תשלום החל"ת יסתיים בסוף החודש ● באופן חריג, גנץ חתם על צו מעצר מנהלי נגד תושב לוד החשוד בירי ביהודי

עוד 51 עדכונים

לפיד: "אביתר יפונה. הוא לא חוקי. זה בכלל לא שאלה של ימין ושמאל"

עד היום שמר שר החוץ על שתיקה בנושא המאחז הלא-חוקי, שהוקם ליד צומת תפוח לפני כחודש וחצי ● אתמול הבהיר לזמן ישראל בנחרצות כי המאחז יפונה ● בינתיים, היישוב צמח לממדים שרק מסבכים את המצב, עם עשרות מבנים ו-50 משפחות שכבר גרות במקום ● פינוי בכוח עלול ליצור משבר, ראשון מסוגו, ביחסי בנט ולפיד ● שניהם ירצו להימנע מזה ● בציונות הדתית בונים על זה ● פרשנות

עוד 578 מילים ו-1 תגובות

הוסטל של אלו"ט להורי דיירים: קחו אותם הביתה

הבקשה החריגה של ההוסטל לבוגרים עם אוטיזם נובעת ממחסור חמור במתנדבים, ועובדים שלא ממהרים לחזור מהחל"ת ● ההוסטל מפר לכאורה את ההסכם עם בני המשפחה, שכן הוא אמור לפעול כל השנה ● הורה לבן 32: "ביקשו שאקח אותו הביתה במשך השבוע וזה לא אפשרי. זו שערורייה" ● אלו"ט בתגובה: "תמיד קשה לגייס אנשי צוות ועכשיו אפילו יותר. פועלים לפתור את המצוקה בבית הספציפי"

עוד 585 מילים

הנוסעים עדיין לא נוהרים לרכבות כמו פעם

בימי השיא של טרום הקורונה, כ-270 אלף נוסעים מילאו את הרכבות בימי ראשון ● בשבוע שעבר, אחרי התאוששות עקבית במספר הנוסעים, התפוסה הגיעה ל-177 אלף ● לאן נעלמו כ-100 אלף? ● אפשרות מדאיגה במיוחד: בשנת הקורונה הם קנו אוטו ויושבים עכשיו בפקקים ● להחזיר אותם לרכבות הוא האתגר הגדול של מרב מיכאלי

עוד 791 מילים

האטרקציה התיירותית הלוהטת במפרץ הפרסי סובלת בימים אלה מהתפרצות קורונה קשה ● זה קורה דווקא אחרי שיותר מ-70% מאוכלוסיית איחוד האמירויות חוסנה מפני הנגיף ● גם בבריטניה ובאיי סיישל המחוסנות אירעו התפרצויות ● אבל מספר החולים הקשים והמתים נותר נמוך, והמומחים אינם מודאגים. בינתיים

עוד 1,166 מילים

34 תפקידים בכירים במינויים אישיים ממתינים לאיוש בלשכת ראש הממשלה ● אבל הכיסאות והפאנלים כבר הוחלפו, ואתמול נפגשה הממשלה החדשה לישיבת עבודה ראשונה ● שבוע אחרי השבעתה, ממשלת בנט-לפיד החלה לעבוד, ובעלי התפקידים בלשכות מסתגלים למציאות חדשה - כולל מצוקת חנייה

עוד 891 מילים ו-1 תגובות

דיווח: המפכ"ל לשעבר אלשיך ייעץ למובילי המחאה נגד נתניהו

משרד הבריאות ממליץ לבני נוער בגילאים 15-12 להתחסן נגד קורונה ● הורוביץ: קנסות גבוהים יוטלו על מי שיטוסו למדינות אסורות ● נתניהו: מדיניות האין הפתעות, שעליה סיכם לפיד עם מקבילו האמריקאי, מונעת מישראל לתקוף באיראן ומסכנת את הביטחון ● לפיד: "ההרס והנזק שמצאנו במשרדי הממשלה - בלתי נתפסים" ● דיווחים: הליכוד החליט להתנגד לחוק איחוד משפחות

עוד 53 עדכונים

אז מה למדנו מהעשור החולף? ● שהגירעון התקציבי יוצא בערך כפול מהתחזית ● שפיקוח הכנסת על פעילות הממשלה נחלש ● ושבפועל, התקציב הפך לפלסטלינה בידי הממשלה ● אם ממשלת בנט-לפיד מבקשת באמת לחולל שינוי בעקרונות השלטוניים בישראל, עליה לבחור, כאקט אסטרטגי, להעביר את תקציב המדינה כל שנה ● פרשנות

עוד 1,154 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה