במהלך שבעים אלף השנים האחרונות, בני אדם היגרו ממקום למקום. תחילה מאפריקה לאירואסיה ובהמשך לכל שאר העולם.
אין בהיסטוריה האנושית תקופה ללא הגירה בין ארצות ויבשות. יש גם היום הגירה וכנראה תהיה גם בעתיד.
בחלק גדול מהמקרים בני האדם חיפשו חיים שונים או טובים יותר במקום אחר, קרוב או רחוק. בכל דור בני אדם נמלטו ממלחמות, אסונות, מגפות, דיכוי, עוני, רדיפות ומצוקות אחרות, וחיפשו חיים טובים יותר בכל היבשות.
אין היום בן אדם אחד שאיננו צאצא של מהגרים, פליטים וניצולים, מלפני מעט או הרבה זמן. אין.
אני נולדתי בדרום אמריקה, שם חייתי כשליש מחיי, שאר הזמן ברובו במזרח התיכון ובהמשך נחיה ונראה, כנראה על פני כדור הארץ.
האדם איננו עץ השדה, איננו צמח ולכן אין לו שורשים. לא להתבלבל: אלו מטאפורות יפות לשירים, לא עובדות (גם עצים וצמחים אחרים היגרו למרחקים עצומים, אגב).
סבתא שלי היגרה ממזרח אירופה לארגנטינה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, עם דרכון ועליו שם משפחה שלא היה האמיתי. גם כל אחיה.
עשרות שנים מאוחר יותר, סבתי השניה היגרה ממרוקו לדרום אמריקה, בין השאר תוך עקיפת תקנות באשר למהגרים מצפון אפריקה.
כמה דורות אחורה אתם צריכים לחזור כדי למצוא מישהו/י מאבותיכם שהיגר/ה לארץ אחרת בדרך לא לגמרי חוקית? דור אחד? שניים? יותר?
לא בטוח שכולנו יודעים מספיק על קורות חיי קודמינו כדי לענות על זה, אבל סביר מאוד להניח שלא כל ההגירות שהובילו אליכם ולמיקומכם הנוכחי, נחשבו חוקיות על ידי המארחים. אבל היו להן מניעים וסיבות אנושיות כבדות משקל ולכן קרו.
חשוב לזכור את הנ"ל ולאמץ מעט צניעות לפני שתומכים בגירוש ילדים ותינוקות ילידי ישראל, שלא היו מגורשים לו אימהותיהם היו נחשבות כאן יהודיות. כי אז, אפילו היו פושעות נמלטות, גנבות או פדופיליות, היו מתקבלות כאן ללא קושי לצמיתות עם כל צאצאיהן.
בתמונה: הסבתא שהיגרה ממזרח אירופה במאה ה-20 עם הסבא שנולד בארגנטינה להורים שהיגרו ממזרח אירופה עוד במאה ה-19, ספק אם מצויידים במסמכים אותנטיים, כלומר חוקיים.
דתל"ש חילוני, ארגנטינאי טבעוני ומערער סידרתי על הסדר הקיים מתוך אמונה מפוקפקת באפשרות להשאיר אחרינו פחות בלגאן ממה שמצאנו כשהגענו. מחבר הספר 'בועה בקרקעית הים', גרוש ואב לשני בנים
החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.
* * *
כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.
עירן קייס הוא חוקר עצמאי
כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:
אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם – דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
לאחרונה פורסם על ידי מרכז מנור ממשק המפלח את חברי הכנסת והשרים לפי מקומות מגורים ומצביע על מגמה מדאיגה: רובם (כשני שליש) גרים בין חדרה לגדרה (לרבות ירושלים), ואף חבר כנסת או שר לא גר דרומית לירוחם.
יתרה מזאת, הנתונים חושפים פער משמעותי בייצוג: על כל חבר כנסת או שר הגר בצפון הארץ גרים כ-107 אלף תושבים, לעומת פחות מ-39 אלף תושבים ביהודה ושומרון ופחות מ-45 אלף תושבים בגוש דן.
אלעד בן-זקן הוא סטודנט למשפטים ופעיל חברתי. חבר מערכת בכתב העת "משפט וממשל" ובקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם