היה לו הכל. "קריירה, בחורות, כסף". כותרת שצדה את עיני וסביר להניח שלא רק את עיניי. זה הרי הרעיון לא? לגרום לקורא לגשת לכתבה, סתמית ככל שתהיה, ולבדוק במה מדובר.
אם כך טוב ששאלתם, מדובר בבחור, מבחורינו הטובים, טייס לשעבר שהיה לו הכל. קריירה, בחורות וכסף. הכל כלול. כי הרי ידוע שבחורות שוות ערך לקריירה וכסף. מי אנחנו – אם לא סמל ליוקרה, תהילה, הצלחה – בעיקר כשאנחנו בקבוצה, לא בחורה אחת, בחורות.
כמו יהלומים, כמו תיבת אוצר מלאה בכל טוב. אנחנו צלע. מהשילוש הקדוש: קריירה, הון, בחורות. סמל סטטוס לעושר, מעמד, הצעת הגשה לעשירון העליון בלבד. מה צריך יותר מזה? האמת, כלום – כשאתה טייס שיש לו הכל, וכן, גם מבשלת.
כמו יהלומים, כמו תיבת אוצר מלאה בכל טוב. אנחנו צלע. מהשילוש הקדוש: קריירה, הון, בחורות. סמל סטטוס לעושר, מעמד, הצעת הגשה לעשירון העליון בלבד. מה צריך יותר מזה? האמת, כלום
אבל היי, מה עם קצת עושר רוחני כשיש לך הכל? פתאום זה לא מספיק. קריירה, כסף ובחורות. אתה רווי. ואז פונים לפריפריה לתת להם קצת תוכן, חינוך. לעזוב את כל הטוב הזה לטובת החלשים בחברה. אלה שאין להם הכל. לא קריירה, לא כסף. ובטח שלא בחורות.
אבל לא הטייס אשם. הוא בסך הכל משתף את מסלול חייו. אשם העורך שהדגיש זאת בכותרת. ואנחנו הקוראים שנתפסים ברשת ונופלים לתוך הכתבה. האמת שלא קראתי. פחות מעניין אותי סיפורים כאלה. הכותרת היא שמטריפה אותי.גכמוה עוד עשרות כותרות בזה הנוסח. אז מה העניין עם כותרות כאלה? אני עדיין (בתמימותי) מנסה להבין. השגת רייטינג? לא מיצינו את הנושא? הטייטל "בחורות" עדיין תופס? מסתבר שכן.
אין לנו שם, אנחנו נטולות פנים, חבורת ברביות במקרה הטוב שנתלות על הגבר השרמנטי, המוצלח, זה שיש לו הכל. סרבל ומטוס. לא צריכות לעשות כלום, רק להיות בחורות, ותו לא. אין לנו מקצוע, אין לנו מטרה, אנחנו פה בשביל להיות דגם מוצלח שאפשר לשאת על הכתף לכל מקום. להיראות בחברתו.
תחייכו למצלמה בחורות שכמותכן. בקרוב הוא יעזוב הכל ויפנה לדרך חדשה. ואתם תיוותרו מאחור. נטולות תפקיד, ואז תאלצו למצוא לעצמכן חיים. ואולי גם איזה נתיב ללכת בו לבד. בזכות עצמכן, רחמנא ליצלן. אבל לא היום.
נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.
מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.
* * *
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.
נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker
החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.
* * *
כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.
עירן קייס הוא חוקר עצמאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השפויים הרציונליים ובעלי ערכים דמוקרטיים ליברליים ישמחו להצטרף לקריאה.
איך מנטרלים את הפונדמנטליסטים ומצרפים את הלאומנים, השמרנים, הפחדנים, הבורים הביריונים, מושחתים שזה אינו האינטרס שלהם ועוד?
ואם אין דרך ביצועית לייצר קואליציות רחבות של שינוי בכל הצדדים, ויש ציר חיצוני שמועניין בחוסר יציבות ומשחק סכום אפס- מה עושים אז?…
מה ראלי לביצוע יציב?
כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:
אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם – דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם