להציל את הדמוקרטיה הישראלית - להפסיק את מגבלות הקורונה

אילוסטרציה, עידן הקורונה בתל אביב, אוקטובר 2020, למצולמת אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
Miriam Alster/FLASH90
אילוסטרציה, עידן הקורונה בתל אביב, אוקטובר 2020, למצולמת אין קשר לנאמר

בקצרה, יש לבטל את כלל המגבלות סביב הקורונה, ומיד. גם אם הייתה הצדקה לחלקן בעבר, ולרבות מהן לא הייתה הצדקה בשום מצב, הרי שאין שום מקום למגבלות אלו יותר.

בשלב זה, מגבלות הקורונה הן שילוב של מדיניות היסטרית, התעלמות מהמציאות הבלתי נמנעת, התעללות בהורים וילדים וכפייה אכזרית של התחסנות. זה צורך חיוני כדי להפסיק את ההיסטריה ולהציל את הדמוקרטיה הישראלית.

יש לבטל את כלל המגבלות סביב הקורונה, ומיד. גם אם הייתה הצדקה לחלקן בעבר, ולרבות מהן לא הייתה הצדקה בשום מצב, הרי שאין שום מקום למגבלות אלו יותר

הקורונה לא תיעלם

אנו נמצאים כבר שנה וחצי בתוך שגרת הקורונה המתמשכת – אוסף של מגבלות שכללו בידודים, סגרים, מגבלות שונות מתמשכים כבר זמן רב בישראל ובעוד מדינות. כבר קיימים מספר חיסונים לקורונה, והמחלה רחוקה מלהיעלם – למעשה דו"ח רשמי של ארגון הבריאות העולמי צופה כי המחלה תישאר אתנו לשנים, אולי לנצח.

המחלה תישאר, וריאנטים חדשים יצוצו, כך שניסיון "לנצח את המגפה" כשם ספרו השטחי והשגוי של ראש הממשלה הנוכחי, הוא ניסיון עקר. המשמעות היא שהקורונה אתנו לשנים, אולי לנצח.

עם התפרצות הקורונה היה נראה שמדובר בהתפרצות מגפה שזהירות רבה תעצור אותה. הנחה זו התבררה כשגויה. לאחר מכן הבטיחו לנו שחיסונים יצילו אותנו. מכיוון שישנם כבר מספר סוגי חיסונים (אך בישראל מונופול של חיסון אחד, מסיבות שאינן חשופות בפנינו). אך גם החיסונים אינם מספקים וכל הזמן המומחים (חלקם רק בעיני עצמם) אומרים שיש לחסן יותר מהציבור.

יתר על כן, מסתבר שיש לחסן שוב ושוב את כולם, ועדות לכך היא החיסון השלישי המקודם עתה – וההבטחה לחיסון רביעי, חמישי וכן הלאה. כך גם הטענה כי יש לעדכן את החיסון עם התפתחות וריאנטים חדשים.

כלומר, גם פיתוח החיסונים – מספר חיסונים – איננו "ניצחון" על המגפה. כן, החיסונים מסייעים, מפחיתים מחלה אצל הנדבקים וכנראה שתופעות הלואי שלהם מוגבלות, לפחות של חלקם. כלומר, הקורונה לא נעלמת, לא תיעלם ומה שאפשר לעשות הוא למצוא דרכים לחיות אתה.

החיסונים מסייעים, מפחיתים מחלה אצל הנדבקים וכנראה שתופעות הלואי שלהם מוגבלות, לפחות של חלקם. כלומר, הקורונה לא נעלמת, לא תיעלם ומה שאפשר לעשות הוא למצוא דרכים לחיות אתה

זו סוגיה חשובה – אולי החשובה ביותר. אם הקורונה אתנו למשך שנים, הרי שכל מגבלה המוטלת לגבי הקורונה צריכה להישאר אתנו למשך שנים, אולי לתמיד. לפיכך, אם רוצים לאסור פסטיבל מוזיקה (ולמרות שהפנג'ויה הוא אירוע אווילי, טוב שהתקיים) הרי שאיסור זה הוא תמידי; אם רוצים לאסור הופעות המוניות, זה איסור תמידי; אם מגבילים תיירות ובכך פוגעים בענף חיוני למשק – יש להודיע לתיירנים כי תחום עיסוקם יבוטל לאור הקורונה.

אם הקורונה אתנו כדי להישאר, כפי שנראה שהמצב, הרי שיש להחליט – או שהחברה שבה אנחנו חיים השתנתה לנצח, או שהמגבלות צריכות להיות מוסרות. הרי מה ההבדל להסירן היום במקום מחר? יש לחיות עם הקורונה והמשמעות היא ביטול מגבלות וחזרה לשגרה. מי שצריכים להיזהר יזהרו וחיסונים יהיו זמינים (ללא כפייה) לציבור.

אם לא, החברה האנושית כפי שהכרנו אותה נגמרה ואנו נכנסים אל תקופה של הגבלה חמורה של החופש האישי. הגבלה שאין עליה תאריך תפוגה משום שמגיפת הקורונה לא תיעלם. וזו רק סיבה אחת להפסקת המגבלות.

להפסיק עם בידוד התלמידים

מגבלה נוראית שעדין מיושמת היא חגיגת הבידוד לילדי היסודי וגני הילדים. לפני סוכות בתי נכנסה לבידוד בגלל ילד חיובי אחד בכיתתה. היא יצאה מהבידוד בשבת שלפני סוכות וביום ראשון שבו התקיימו לימודים אנחנו, יחד עם עוד 25 משפחות, לא שלחנו את ילדינו לבית הספר. כך גם לגבי בננו שגן הילדים. כך עשו עוד רבים. לא מאימת הקורונה, אלא מאימת הבידוד.

אנחנו, כאחרים, למודי בידודים. התוצאה בכל בידוד כזה היא שלא הודבקו כלל ילדים בכיתה או בגל הילדים. משום שהקורונה הרבה פחות מדבקת ממה שמפחידים אותנו. זו התוצאה בכמעט כל כיתה וגן שבהם מוחל בידוד.

אגב, זו בדיקה שקל לבצע אך לא מתבצעת כדי לא להסיר עוד חלק מההיסטריה הציבורית. משום שאז נדע כי הקורונה לא עד כדי כך מדבקת, גם לא עד כדי כך מסוכנת. ודאי וודאי לא לילדים בגילאים צעירים.

הבידודים הללו הם מטרד מתמיד להורים, לילדים ולמערכת החינוך. הם מפריעים תמידית לאפשרות הלימוד הרציף ויצירת הקשרים החברתיים של הילדים. מדובר במגבלה חמורה שמטילה נזקים נפשיים איומים על הילדים ומטילה עליהם פחדים אדירים. מדובר גם בהפרעה אדירה להורים, שכמעט כולם עובדים. מי שעובדים בבית מתקשים בעבודה, מי שעובדים מחוץ לבית נאצלים לוותר על ימי עבודה.

הבידודים הללו הם מטרד מתמיד להורים, לילדים ולמערכת החינוך. הם מפריעים תמידית לאפשרות הלימוד הרציף ויצירת הקשרים החברתיים של הילדים. מדובר במגבלה חמורה שמטילה נזקים נפשיים איומים על הילדים

נזקי הבידודים כה גדולים, והתועלת כה מוגבלת שמגבלה מסוימת זו צריכה להיות הראשונה שתיעלם. ובמהרה. זו הייתה מגבלה חמורה ולא הכרחית. וזו נותרה עדות היסטרית להתמודדות כושלת עם הקורונה. יש לבטלה ובמהירות.

די לכפיית החיסונים

מלבד הבידודים מרבית המגבלות המוטלות או מתוכננות עתה תכליתן היא אך ורק כפיית חיסונים על הציבור. מגבלות התו הירוק שהחלו בתור ניסיון (לפחות באופן רשמי) להגן על הציבור כשחלק מהאנשים מתחסנים ואחרים לא, הפכו למגבלות שכל תכליתן כפייה על בלתי מתחסנים להתחסן.

נוסף לכך, מתוכננות וקיימות מגבלות נוספות שכל תכליתן הפיכת חיי הבלתי מחוסנים לבלתי נסבלים. כך למשל לגבי התכנית ההזויה לאסור דמי אבטלה על לא מחוסנים שיפוטרו. זו במיוחד מגבלה חמורה, איומה שאין לה שום נימוק אפידמיולוגי. כל כולה ניסיון להפעיל לחץ על הציבור להתחסן.

מובן שהממשלה מנסה לעודד התחסנות. זה בסדר. גם בקורת על החיסונים לא צריכה להתעלם מתועלות החיסון. אך ברגע שקידום החיסון כבר איננו רק על ידי הסברה, הנגשה והקלת קבלת החיסון – אלא על ידי הפעלת לחץ על בלתי מחוסנים יש לחשוד הן במניעי הממשלה לקידום החיסון, ולהתנגד למגבלות אלו.

אני עצמי התחסנתי שלוש פעמים, וביצעתי את ההחלטה השקולה והמודעת להתחסן. אחרים בחרו אחרת. זכותם. יש לאפשר לציבור להחליט, לקבל החלטה מושכלת. לגלות אחריות אישית. משום שכעת הממשלה מתייחסת אל כולנו כאל שוטים שיש להפעיל עליהם לחץ להתחסן.

אני עצמי התחסנתי שלוש פעמים, וביצעתי את ההחלטה השקולה והמודעת להתחסן. אחרים בחרו אחרת. זכותם. יש לאפשר לציבור להחליט, לקבל החלטה מושכלת. לגלות אחריות אישית

זה לא מוסרי לקיים כפייה זו. זה גם לא נכון. הנימוק להתחסן הוא כדי שהיחיד ישמור על עצמו. כל נימוק אחר הוא לא תקף. אין הוכחה שהחיסונים מקטינים הדבקת הזולת, אלא רק שהם מפחיתים את הסיכוי למחלה קשה. ושוב – ישנם חולים קשים שחוסנו, גם שלוש פעמים. ככל שכפיית החיסונים תימשך ותוחמר, כך ספק אם היא תעבוד.

כבר עתה אחוזי המתחסנים בישראל גבוהים, בתוספת למחלימים מקורונה ברור שהאחוזים שאמורים לספק חיסון עדר כבר הושגו מזמן. המשמעות היא שהסיפור השקרי כי חיסון הציבור יעצור את המחלה הוא, כאמור, שקרי.

באופן אישי אני מלא חשש מהיום בו יאושר החיסון לגילאי 5 ומעלה. אז אמצא את עצמי תחת כפייה לחסן את ילדי הצעירים. למרות שהחיסון הוא חדש, ואת השפעותיו לטווח ארוך אף אחד לא יודע – עדין המדינה לא בוחלת בהטלת מגבלות על נערים ונערות, ולא תבחל בהטלת מגבלות על ילדים וילדות – והוריהם.

הניחו לנו. הציבור הישראלי בוגר ואחראי. מי שרוצה להתחסן מתחסן. במקום שלל מגבלות, אוספי בדיקות מיותרות וכפייה איומה – הסבירו, הנגישו את החיסון, הקלו על ההתחסנות, הנגישו אותו לאוכלוסיות שקשה להגיע אליהן. מלבד זאת, הניחו לנו.

שקיפות עכשיו ומיד

לא ברור מדוע לאחר הקמת הממשלה החדשה ההסכמים עם חברת פייזר עדין לא חשופים לציבור. מדוע החיסון כמעט היחיד שניתן בישראל הוא של חברת פייזר? מה הוסכם עם החברה? עד כמה עמוק הקשר עם החברה שהופך את ישראל למעבדה של החיסון שלהם – זאת לדברי בכירי החברה ובכירי משרד הבריאות?

לא ברור מדוע לאחר הקמת הממשלה החדשה ההסכמים עם חברת פייזר עדין לא חשופים לציבור. מדוע החיסון כמעט היחיד שניתן בישראל הוא של חברת פייזר? מה הוסכם עם החברה?

מלבד השאלות הללו – מדובר בהסכם ממשלתי בנושא אקוטי ומרכזי בציבוריות הישראלית. לא מדובר בנושא ביטחוני, לא מדובר בצנעת הפרט – לפיכך לא ברור מדוע ההסכמים לא נחשפו לציבור.

כמובן, לא ברור גם מדוע שלל פרוטוקולים של דיוני הממשלה בנושאים אלו עדין לא נחשפו, בעיקר לאחר הדו"ח החמור של מבקר המדינה בנושא. לא ברור מדוע מידע חיוני לגבי החיסונים כמו התפשטות תופעות לוואי לא מפורסם בצורה מסודרת, לא ברור מדוע שי אי התאמות מוזרות בנתוני משרד הבריאות.

אם רוצים לקבל את אמון הציבור, בין השאר כדי לקדם התחסנות, הדרך הטובה ביותר היא שקיפות. מלבד התועלת שבשקיפות, מדובר בערך בפני עצמו, בדרישה בסיסית של משטר דמוקרטי.

גם כך מגבלות הקורונה מטילות צל על ההתנהלות הדמוקרטית של כל מדינה שנוקטת בהן. לכן, לכל הפחות, נדרשת שקיפות גדולה של תהליך קבלת ההחלטות, של ההחלטות עצמן ושל ההתקשרות של המדינה עם חברת פייזר.

במקום להטיל רפש והאשמות במי שמטיל ספק במדיניות הממשלה היה צריך, כאמור, ליישם שקיפות. בהיעדרה – יש גבול לאמון שאפשר לתת במדיניות הממשלה, הממשלות, בנושא זה.

להציל את הדמוקרטיה הישראלית

מתחילת התפרצות הקורונה מספרים לנו כי המגבלות השונות מטרתן הצלת חיים. זה חשוב ונכון. אבל עם הזמן למדנו עד כמה מסוכנת המחלה. והבנו שהסכנות ממנה מוגבלות. הבנו כי כנראה שהיא כאן כדי להישאר.

הקורונה הביאה להטלת מגבלות, חלקן דרקוניות ובלתי דמוקרטיות. בישראל ובכל העולם. כמה מדינות כבר הבינו כי את המגבלות, כולן, יש לבטל. בישראל בוטלו רק חלק מהמגבלות, אך אחרות נמצאות בדיונים.

הקורונה הביאה להטלת מגבלות, חלקן דרקוניות ובלתי דמוקרטיות. בישראל ובכל העולם. כמה מדינות כבר הבינו כי את המגבלות, כולן, יש לבטל. בישראל בוטלו רק חלק מהמגבלות, אך אחרות בדיונים

יש לבטל את מגבלות הקורונה, מיידית. יש להפסיק את הלחץ האיום על מי שאינם מחוסנים, יש לאפשר דיון ציבורי פתוח ויש לפתוח לציבור את כלל הדיונים בנושא ואת ההסכמים עם חברת פייזר.

הפסקת ההגבלות היא הדבר הנכון, היא חיונית כדי להבריא את החברה הישראלית מטראומת הקורונה, כדי להציל את הדמוקרטיה הישראלית.

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר ואקטיביסט. דוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, יועץ לפיתוח משאבים לעמותות וארגונים חברתיים, פרסם שלושה ספרי שירה וכותב על שירה, פוליטיקה והגירה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אני מסכימה בהחלט עם כל הנאמר.לדעתי חיסון שתוקפו מוגבל ל- 6 חודשים בלבד, לא שווה הרבה.אנשים שונים מבחינת מערכת החיסון שלהם ואין לכפות על כולם חיסונים מידי 6 חודשים.נכדי חלו הקורונה והמחל... המשך קריאה

אני מסכימה בהחלט עם כל הנאמר.לדעתי חיסון שתוקפו מוגבל ל- 6 חודשים בלבד, לא שווה הרבה.אנשים שונים מבחינת מערכת החיסון שלהם ואין לכפות על כולם חיסונים מידי 6 חודשים.נכדי חלו הקורונה והמחלה עברה אצלם מאד בקלות וללא תופעות לואי כל שהן.
באנגליה ביטלו את כל ההגבלות.לדעתי כך צריך לעשות גם בישראל

שלום עמיר מאחר והתחסנת ב3 חיסונים הרי אין מבחינתך התנגדות לחיסונים. הרי רוב מעל 70-90 אחוזים מהחולים קשה/מתים אינם מחוסנים. מסקנה שחייבים להתחסן ןמי שלא רוצה להתחסן שישלם על הטיפול הרפ... המשך קריאה

שלום עמיר

מאחר והתחסנת ב3 חיסונים
הרי אין מבחינתך התנגדות לחיסונים.
הרי רוב מעל 70-90 אחוזים מהחולים קשה/מתים אינם מחוסנים.
מסקנה שחייבים להתחסן ןמי שלא רוצה להתחסן שישלם על הטיפול הרפואי שלו.

עוד 1,463 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 18 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אפס ביחסי מגדר

בעקבות חשיפת זמן ישראל על השימוש בפנייה רב-מגדרית במספר קורסים בחיל המודיעין, בצה"ל חטפו ביקורת מפוליטיקאים בימין - ובהוראה ישירה של הרמטכ"ל, פורסם עלון הנחיות האוסר להשתמש בשפה שוויונית ● בצה"ל טוענים כי הם פועלים לפי הנחיות האקדמיה ללשון, אך בדיקה מעלה כי אין הנחיה כזו: האקדמיה דווקא ממליצה להשתמש בשפה שוויונית ואף עושה בה שימוש בעצמה

עוד 1,630 מילים

השחיתות של המלך עבדאללה

חשיפת "מסמכי פנדורה" גילתה סוד ידוע במזה"ת, משפחת המלוכה ההאשמית מושחתת בדיוק כמו שאר המשטרים הערבים. גורמים בכירים בירושלים מודאגים מההשלכות של הפירסום על מעמדו של המלך עבדאללה ברחוב הירדני, ערעור יציבות שלטונו הוא רע מבחינה אסטרטגית לביטחון ישראל.

הדלפת הענק של "מסמכי פנדורה" חשפה באחרונה כי עבדאללה מלך ירדן הינו מנהיג מושחת, שאיננו שונה מהמנהיגים הערביים האחרים במזרח התיכון. הרחוב הירדני הופתע רק באופן מועט. הוא עד לחיי ההוללות של המלך עבדאללה כבר הרבה שנים. משפחת המלוכה ההאשמית, המלך עבדאללה ורעייתו ראנייה אינם אהובים במיוחד ונחשבים למושחתים. אהדת הרחוב הירדני, בעיקר של השבטים הבדואים, נתונה לנסיך חמזה בן חוסיין, אחיו למחצה של המלך עבדאללה, שנתון כבר חצי שנה במאסר בית לאחר שהואשם על ידי המלך בקשירת קשר לערער את יציבות הממלכה.

הרחוב הירדני הופתע רק באופן מועט. הוא עד לחיי ההוללות של המלך עבדאללה כבר הרבה שנים. משפחת המלוכה ההאשמית, המלך עבדאללה ורעייתו ראנייה אינם אהובים במיוחד ונחשבים למושחתים

הדלפת "מסמכי פנדורה" מגלה כי המלך הירדני העביר לא פחות מ-100 מיליון דולר למקלטי מס ואף רכש 14 נכסים יוקרתיים בערים שונות בעולם, בזמן שאזרחי ירדן נאנקים תחת העול הכלכלי.

בחודש יוני שעבר הוחלט בירדן להגביר את האכיפה על מעלימי מס בממלכה, בדגש על הברחות הון למקלטי מס זרים, שלפי הממשלה הירדנית גרמה להעלמות מס בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה. המהלך יצא לפועל לאחר הפגנות המוניות בירדן בשיא משבר הקורונה כשהמפגינים דורשים מהשלטון להיאבק בעוני ובשחיתות, עכשיו התגלה כי המלך היה המוביל בנקיטת תרגילים להעברת כספים למקלטי מס.

"מסמכי פנדורה" מגלים כי למלך הירדני ומקורביו היו לפחות 36 חברות שונות שנרשמו במקלטי מס. דרך החברות הללו רכש המלך, בין 2003 ל-2014, 14 בתי פאר בבריטניה ובארצות הברית. הסכום הכולל ששולם על הנכסים הגיע לכ-106 מיליון דולר. בין הנכסים: בית בעיירת היוקרה הבריטית אסקוט, דירות במרכז לונדון בשווי מוערך של מיליוני דולרים וארבע דירות במתחם יוקרתי בוושינגטון הבירה המשקיף לנהר הפוטומק.

הדלפת "מסמכי פנדורה" מגלה כי המלך הירדני העביר לא פחות מ-100 מיליון דולר למקלטי מס ואף רכש 14 נכסים יוקרתיים בערים שונות בעולם, בזמן שאזרחי ירדן נאנקים תחת העול הכלכלי

יועצי המלך פעלו להסתיר את אחזקות הנדל"ן של המלך מחשש שהדבר יביא לתסיסה בירדן. פרקליטיו של המלך עבדאללה בבריטניה מסרו בתגובה כי למלך היו שורה של סיבות ביטחוניות, פרטיות וחוקיות שבגללן בחר להחזיק את רכושו באחזקות "אוף שור" והכחישו כי המלך עשה שימוש לרעה בכספי ציבור וכי מדובר בכספו הפרטי.

המודיעין הישראלי וה-CIA יודעים היטב את היקף עושרו של המלך עבדאללה, כפי שהכירו היטב את עושרו של אביו, המלך חוסיין בן טלאל, שעמו חתמה ישראל את הסכם השלום ב-1994.

המלך עבדאללה, כמו אביו, נחשב לבן ברית אסטרטגי חשוב של ארה"ב וישראל, אבל גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי חשיפת "מסמכי פנדורה" גרמה למלך עבדאללה נזק רציני בדעת הקהל הירדנית.

גורם מדיני בכיר אמר לי:"למלך עבדאללה יש מזל שמסמכי פנדורה נחשפו בתקופת הנשיא ביידן שאוהב מאוד את המלך הירדני, אם הדבר היה קורה בתקופת ממשל טראמפ, הנשיא טראמפ היה עושה ממנו קציצות לאחר שהוא התנגד לחלקים מרכזיים בתוכנית השלום 'עסקת המאה' של הנשיא האמריקאי".

השחיתות של המלכה ראניה

גם לרעייתו של המלך, המלכה ראניה, יש תדמית של מלכה מושחתת. המלכה ראניה בת ה-50, ילידת כווית ממוצא פלסטיני של משפחה מאזור טול כרם, ספגה ביקורת קשה בשנים האחרונות, מאז שפרצה תופעת "האביב הערבי" ב-2011. היא הואשמה בכך שהיא מתערבת בענייני המדינה ומקדמת את זכויות הפליטים הפלסטינים על חשבון תושבי ירדן הבדואים, שהיא "חולבת את הקופה הציבורית" ומקימה לעצמה מרכזי כוח, ושהיא ומשפחתה שדדו את הממלכה בנסיעות הארוכות שלהם לטיולים בחו"ל.

ראניה הואשמה בהתערבות בענייני המדינה, בקידום זכויות הפליטים הפלסטינים על חשבון תושבי ירדן הבדואים, ב"חליבת הקופה הציבורית", בהקמת מרכזי כוח, ובשדידת הממלכה בטיולי המשפחה הארוכים לחו"ל

בפברואר 2011 שלחו 36 ראשי שבטים בירדן איגרת למלך בדרישה כי "ירסן" את פעילותה של רעייתו. הם האשימו אותה ב"שחיתות, גניבת כספים מאוצר המדינה ומניפולציות לקידום תדמיתה הציבורית בניוגד לרצון העם הירדני".

הם קראו למלך עבדאללה להשיב אדמות שניתנו לבני משפחתה של המלכה ראניה ושהן אדמות מדינה.

עצם היותה של המלכה ראניה ממוצא פלסטיני הוא לרועץ עבורה, השבטים הבדואים בממלכת ירדן שונאים אותה והם מאשימים אותה כי ניסתה לסדר אזרחות לכ-78 אלף פלסטינים השוהים בירדן.

בתקופה האחרונה התמקדה הביקורת כלפי המלכה ראניה בכך שהיא מבזבזת הון תועפות על בגדי מעצבים ואופנת עילית בעוד שרוב תושבי ירדן מסתובבים "רעבים" בגלל המצב הכלכלי הקשה, המלכה ראניה דחתה את הביקורת על בגדיה היוקרתיים וטענה כי מדובר בבגדים שמושאלים לה ע"י חברות אופנה לצורך אירועים או שנמכרים לה במחירים מופחתים.

גל ההתמרמרות נמשך

למלך עבדאללה היה כנראה מידע מוקדם על הפירסום הצפוי של "מסמכי פנדורה" והוא ניסה להקדים תרופה למכה, לצנן את המתיחות שתיגרם בעקבות הפירסום ולנסות ולייצר אווירה חיובית.

לכן, כמה ימים לפני הפירסום, הוא הודיע על חנינה כללית לכל אלה שנעצרו בירדן באשמת פירסום לשון הרע והכפשת המלך, רעייתו ובנו יורש העצר ברשתות החברתיות.

במקביל, הוא העביר מסרים ברורים למנהיגי השבטים הבדואים ולבכירים לשעבר במשטר ההאשמי, כי הוא נחוש להמשיך בהכנות לביצוע רפורמות שלטוניות בממלכה, בהתבסס על המלצות ועדה מיוחדת שהוא הקים לאחר הפרשה בה הואשם הנסיך חמזה בקשירת קשר נגדו.

אחד השינויים העיקריים הצפויים ברפורמה הוא שינוי חוק הבחירות.

גל ההתמרמרות בירדן נגד בית המלוכה הירדני נמשך, והולך וגובר, עקב המצב הכלכלי הקשה והיעדרותו הקבועה של המלך עבדאללה מהממלכה בכל קיץ מדי שנה לצורך נופש וביקורים בחו"ל.

גל ההתמרמרות בירדן נגד בית המלוכה הירדני נמשך, והולך וגובר, עקב המצב הכלכלי הקשה והיעדרותו הקבועה של המלך עבדאללה מהממלכה בכל קיץ מדי שנה לצורך נופש וביקורים בחו"ל

גם בקרב השבטים הבדואים הנאמנים לארמון המלוכה החלו להישמע בשנתיים האחרונות דרישות לשינוי אופי המשטר המלוכני וצמצום סמכויותיו של המלך.

בשנה האחרונה גברה הביקורת של השבט בני חסן, השבט הגדול ביותר, שהיווה במשך שנים את בסיס התמיכה המסורתי בבית המלוכה. אליו הצטרפו גם השבטים בני עאבד ובני חמידה והם מאשימים את המלך עבדאללה ורעייתו ראניה בעריצות וניצול העם הירדני וקוראים להדחתם ולשינוי שיטת המשטר.

הבעיות הכלכליות של ירדן והביקורת על ההתנהלות האישית של המלך ורעייתו מערערים את יציבותה של ירדן, ב-19 במאי בשנה שעברה הופץ לראשונה במחנות הפליטים בירדן כרוז הקורא להפיל את השלטון. כמה שבועות לפני כן פירסם עיתון "אלקבס" הכוויתי (ב-18 באפריל) כי נחשפה מזימה בירדן לערער את יציבות שלטונו של המלך עבדאללה.

המלך אישר בזמנו בעקיפין את הידיעה והדיח מתפקידו את מנהל המודיעין הכללי עדנאן אלג'ונדי, פיטר כמה יועצים בכירים בלשכה המלכותית ומינה את הגנרל אחמד חוסני לתפקיד מנהל המודיעין הכללי.

פירסום "מסמכי פנדורה" מביא לשיא חדש את היחסים של המלך עבדאללה עם אזרחי ירדן. מדובר בעוד אתגר שהמלך צריך לשרוד בשלום. בישראל מודאגים מאוד מההתפתחויות. לכל זעזוע ביציבות הממלכה ההאשמית יש השפעה ישירה על הנעשה בשטחי הגדה ועל ביטחונה של ישראל, יש לכך גם השלכות אזוריות שכן ירדן היא החיץ המזרחי של ישראל מפני הגעת כוחות איראניים בעתיד לגבולה המזרחי.

בינתיים נראה שהמלך מצליח להכיל את  התגובות רחוב הירדני ללא זעזועים מיוחדים, אבל תהליך ההתמרמרות הציבורית תופס תאוצה מתחת לפני השטח והוא עלול להתפרץ באופן בלתי צפוי.

אל הביקורת של שבט בני חסן, בסיס התמיכה המסורתי בבית המלוכה, הצטרפו גם שבטים נוספים המאשימים את המלך עבדאללה ורעייתו ראניה בעריצות וניצול העם הירדני וקוראים להדחתם ולשינוי שיטת המשטר

לא אתפלא אם האינטרס הישראלי בהמשך יציבותה של הממלכה ההאשמית עמד במרכז השיקולים בשבוע שעבר להגדיל את אספקת המים לירדן, מעבר למה שנקבע בהסכם השלום עמה, בגלל מצוקת המים שממנה היא סובלת. ממשלת ישראל עושה הכל לסייע ליצוב שלטונו של המלך עבדאללה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,140 מילים

"רק האדם האבסורדי חי חיים של חירות"

"אני לא איש מופת, אני לא איש שיש מה ללמוד ממנו": כך פתח עו"ד יעקב וינרוט את ההרצאה האחרונה שנשא, חודש וחצי לפני שהלך לעולמו ב-16 באוקטובר 2018 ● היום מתקיים בקריה האקדמית אונו כנס חגיגי לרגל יציאת "ספר וינרוט", ספר מאמרים משפטיים המוקדש לזכרו ● יובל יועז חוזר אל אותן מילים אחרונות שהותיר אחריו אחד האינטלקטואלים הגדולים במערכת המשפט הישראלית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אכן, איש מופת הוא בטוח לא היה, אפילו לא קרוב, הוא ככל הנראה היה איש מבריק ומשפטן יוצא דופן, אבל גם אדם בעל אמות מידה מוסריים רקובים לחלוטין. לא מפתיע אותי שבימיו האחרונים הציניקן פנה למ... המשך קריאה

אכן, איש מופת הוא בטוח לא היה, אפילו לא קרוב, הוא ככל הנראה היה איש מבריק ומשפטן יוצא דופן, אבל גם אדם בעל אמות מידה מוסריים רקובים לחלוטין. לא מפתיע אותי שבימיו האחרונים הציניקן פנה למיתוס של סיזיפוס.

מתנצל, אך אני תוקע נאד על הבחור, אפילו שהלך. עבורי, ישעיהו לייבוביץ זה זה, מרתין לותר קינג, סאדאת, בגין, בעל הסולם, הרב"ש, מיכאל לייטמן, מיקי רוזנטל, מאיר שלו וכו' וכו'. מי שעבד למיליונ... המשך קריאה

מתנצל, אך אני תוקע נאד על הבחור, אפילו שהלך. עבורי, ישעיהו לייבוביץ זה זה, מרתין לותר קינג, סאדאת, בגין, בעל הסולם, הרב"ש, מיכאל לייטמן, מיקי רוזנטל, מאיר שלו וכו' וכו'. מי שעבד למיליונים שלא יעשה לנו פוזות עם התעסקות מדי פעם ב'רוחניות' מרגשת הסותמת את החור שהוא רצון ללכת ללונה פארק בגני התערוכה: למכוניות המתנגשות וקיר המוות והמבוך מראות והנקניקיות המדיפות ניחוח מהדוכן

עוד 682 מילים ו-2 תגובות

הורוביץ: החרמת האזכרה בידי נתניהו - המשך מסע ההסתה

מקורבי נתניהו: האזכרה לרבין הפכה לתירוץ להתקפות עליו ● יונתן בן ארצי בטקס בבית הנשיא: שלטון העם ניצח את שלטון היחיד, קרקס הצווחות שייך לאתמול ● שיקלי: השמאל מינף את הרצח בציניות ● בנט יבקש מפוטין: הרחק את האיראנים ● 100 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה ● סער: אנחנו בוחנים חוקי מעצרים ופרוטקשן ● עמר בר-לב: אני לא עיוור למדרון החלקלק

עוד 22 עדכונים

למקרה שפיספסת

ארבעה חודשים אחרי הקמתה, הולכת ומסתמנת חלוקת הכוח בממשלת לפיד-בנט בכל מה שקשור לשטחים: מפלגות הימין-מרכז שולטות, מפלגות המרכז-שמאל אדישות ● הקולות היחידים שנשמעים הם מח"כים בודדים במרצ ● ברע"ם נראה שמתעניינים יותר בחוק הקנאביס מאשר בעתיד השטחים והפלסטינים ● ח"כ מוסי רז: "זה נראה כאילו שנתניהו הוא עדיין ראש הממשלה" ● פרשנות

עוד 529 מילים ו-1 תגובות

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

קחי כדור, את לא נרגעת

אם אתם מרגישים רע – חרדים, מדוכדכים, מוטרדים, כאוּבים, מוצפים – למי תפנו? לבני משפחה? לחברים? לגורם בקהילה? לאיש מקצוע? מי יאזין וידע להקשיב ולהתייחס למה שאתם צריכים? מי באמת יוכל לסייע לכם להתמודד, להתחזק ואף לצמוח?

קפיצה ספרותית קטנה לעבר: בסיפור ״החיים במפעלי הברזל״ (1861) מתארת הסופרת רבֵּקה הארדינג דייוויס עובדים יגעים המכַלים ימיהם בעבודה קשה בכבשן הייצור. ידוע להם שאיש לא מתבונן בהם או מקשיב להם ״וידיעה זו היא שמְשֲווה להם את מבעם הריק יותר משעושים זאת חייהם הדחוקים״. ״איך תסביר זאת אתה, ידידי הפסיכולוג?״ פונה רטורית הסופרת לפסיכולוג דמיוני לנוכח הסבל הנפשי האנושי הנרחב, נטול ההקשבה וחסר-המעֲנֵה.

הסופרת מתארת עובדים יגעים המכַלים ימיהם בעבודה קשה בכבשן הייצור. ידוע להם שאיש לא מתבונן בהם או מקשיב להם ״וידיעה זו היא שמְשֲווה להם את מבעם הריק יותר משעושים זאת חייהם הדחוקים״

בימי המהפכה התעשייתית אנשים יכולים היו רק לחלום שפסיכולוג יאזין להם. עשירי העיר שמסיירים בפס-הייצור בסיפור מעירים למראה הסֵבל מולם: ״טוב היה אילו היו האנשים האלה רק מכונות. ידיים עובדות, לא יותר… לשם מה להם טעם או שכל, אם נגזר עליהם לחיות חיים כאלה?… חובתנו להם מוגבלת לתחום צר – לתשלום בלבד. מה לנו ולענייני נשמותיהם?״.

למזלם של דורות מאוחרים יותר, מדינות הרווחה במערב וישראל בתוכן השכילו לתת את הכבוד הראוי  לבריאות הנפשית של הציבור ולמסד לימים את מקצוע הפסיכולוגיה, ובהתאם לכך גם הקצו תקנים לפסיכולוגים בשירות הציבורי. חוק הפסיכולוגים שנחקק ב-1977 מגדיר בכובד-ראש מי רשאי לעסוק בפסיכולוגיה, כיצד עליו להציג את עצמו לציבור, ולפי אלו כללים ומבחנים יפקח עליו שר הבריאות.

החוק הזה, המבטא חרדת-קודש כלפי הרישוי לטפל בבריאותו הנפשית של הציבור, אוסר למשל על מורשע בפלילים או על הסובל ממחלה מסַכנת לעסוק בפסיכולוגיה, ומגדיר מצבים גבוליים שונים בהם תדון ועדה במשרד הבריאות בזכות הפסיכולוג להמשיך בעיסוקו.

החוק מציב דרישות השכלה והכשרה קפדניות ובררניות בהן נדרשים לעמוד המעוניינים להירשם כפסיכולוגים מומחים בפנקס הפסיכולוגים בניהול משרד הבריאות (בדומה לרופאים). אנשים אינם מכונות, קובע למעשה המחוקק ב-1977: על המדינה להיות אחראית גם לענייני נשמותיהם.

חוק הפסיכולוגים, המבטא חרדת-קודש כלפי הרישוי לטפל בבריאותו הנפשית של הציבור, אוסר למשל על מורשע בפלילים או על הסובל ממחלה מסַכנת לעסוק בפסיכולוגיה, ומגדיר מצבים גבוליים שונים בהם תדון ועדה

לפני מספר שנים נסעתי במונית, מאזינה ברוב קשב – בכל זאת, פסיכולוגית – לתלונות הנהג על רפורמה עתידית שעלולה לפגוע בפרנסתו ולהבנתו גם בציבור, לכשיורשו גורמים לא-מקצועיים (כמו שירותי אוּבר בחו״ל) להסיע אנשים בתשלום.

למרבה האירוניה שבתי בדיוק מכנס בנושא הרפורמה בבריאות-הנפש שנכנסה לתוקף ב-2015, רפורמה שהיוותה נדבך נוסף בהתנערות ישראל העכשווית מבריאות-הנפש של אזרחיה. אל חשש: על נהגי-המוניות מגוננת בינתיים המדינה, ופוליטיקאים מונעים בגופם היסעים בתשלום בידי מי שאינו נהג-מונית מורשה.

ואילו על בריאות-הנפש אין המדינה מגוננת היום. התנערותה מהתחום מתבטאת גם בתקצוב חסר של תְקנים ומִתְקנים, וגם בהיעדר פיקוח על הנעשה בתחום. בעוד שהיא מוֹנַעת בתוקף ממי שאינו נהג-מונית מורשה להסיע אנשים פרטיים בתשלום, היא מתירה לכל החפץ בכך להציע עצמו כמטפל נפשי, כפסיכותרפיסט, כמומחה לשיטת טיפול רגשית כלשהי או כמורה ומדריך לפרוצדורה טיפולית. מדינת הרווחה הישראלית הציבה ב-1977 סטנדרט גבוה וברור בפני המורשים לטפל בבריאות-הנפש; ואילו בישראל של שנות האלפיים, הכל הולך.

משרד הבריאות מחזיק עדיין, בלא חמדה, באחריות על פנקס הפסיכולוגים, אך מרוקן בהתמדה את המוסדות הציבוריים מנוכחותם. הוא ממיר אותה בהדרגה בבעלי-מקצועות לא מפוקחים, שמסלולם האקדמי והכשרתם המקצועית אינו תובעני ומפוקח כמו מסלול הלימודים וההתמחות בפסיכולוגיה.

אין מאמץ חקיקתי למַסֵד מקצועות אלו, שכן המחשבה מה ראוי לדרוש ממי שמטפל בנפש וכיצד יש לפקח עליו כבר נעשתה, ואף הניבה בזמנו את חוק הפסיכולוגים הקפדני.

בעוד שהמדינה מוֹנַעת ממי שאינו נהג-מונית מורשה להסיע אנשים פרטיים בתשלום, היא מתירה לכל החפץ להציע עצמו כמטפל נפשי, כפסיכותרפיסט, כמומחה לשיטת טיפול רגשית כלשהי או כמורה ומדריך לפרוצדורה טיפולית

כיום מעדיף משרד הבריאות להימנע מאחריותו הרגולטורית לאכיפת חוק זה, ומאפשר למטופלים ולמי שמבקשים לטפל בהם לפרש ככל העולה בדעתם מהו טיפול רגשי, משל מדובר היה בכתם רורשך.

את עיקר יהבו משליך כיום המשרד על הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי. ואכן, לתרופות הפסיכיאטריות תפקיד חשוב ולא אחת קריטי בשיכוך ובייצוב מצבי-קצה ומשבר רגשיים, ובשיפור הבסיס הפיזי לוויסות הרגשי. התרופות פותחו כדי לסלק תסמינים, ובהתאם לכך נחקרה והוכחה יעילותן. אך הן לא מטפלות בבעיות-השורש, ולא אחת רק ״מטליאות״ אנשים בחיבורים רופפים כדי שישובו לתפקד בהתעלם מאיתותי עולמם הפנימי, עד לנפילה הבאה.

כי תרופות לא מקשיבות למטופלים. הן לא מציעות להם אמפטיה, תמיכה או תובנה ואף לא רותמות את כל אלו בתוך קשר-טיפולי משמעותי לעידוד התפתחותן של פונקציות בריאות-נפשית חשובות כמו אגו לכיד וחסין, התקשרות בטוחה ואמון בסיסי, הערכה עצמית מבוססת ומציאותית ועוד. תרופות לא מסייעות לפרט להתבסס בתוך משימותיו ההתפתחותיות בתחום החברתי, האינטימי, ההורי, האקדמי או התעסוקתי, ואינן תורמות לשגשוגו.

אך הן זולות ומהירות, בעוד שהפסיכולוגיה המפוקחת דורשת מהמערכת – ומהמטופלים – לפֲנות זמן, מקום ומשאבים לתהליכי עומק ברי-קיימא של אבחון וטיפול. הפסיכולוגיה המפוקחת דורשת השכלה והכשרה תובעניים, בעוד שהמקצועות הבלתי-מפוקחים אינם מציבים סטנדרט ברור. בהתנערותו מתקצוב הפסיכולוגיה הציבורית ומפיקוח על מטפלים שפועלים בניגוד לחוק הפסיכולוגים, משדר משרד הבריאות מסר שניתן ואף רצוי לשכך מצוקה נפשית ללא השקעה שיטתית וללא מאמץ ובקרה.

התרופות פותחו לסילוק תסמינים, ובהתאם לכך הוכחה יעילותן. הן לא מטפלות בבעיות-השורש, ולא אחת ״מטליאות״ אנשים בחיבורים רופפים כדי שישובו לתפקד בהתעלם מאיתותי עולמם הפנימי, עד לנפילה הבאה

דוגמה לתרומתו הייחודית של מקצוע פארא-רפואי אחר המפוקח בינתיים בידי משרד הבריאות אביא מתחום הפיזיותרפיה, המעט מוחשי יותר: פעוט שסבל משיתוק-מוחין ומפגיעה התפתחותית נרחבת, לא למד לעמוד וללכת ופשוט שכב מול הטלוויזיה. פיזיותרפיסט שטיפל בו חיזק תחילה שרירים ומפרקים נסתרים שמהצד כלל לא נראו רלוונטיים. בשלב הבא התקין לו מחסומים שונים, שכדי להסירם על-מנת לצפות בטלוויזיה למד הפעוט במהירה להיעמד ואף ללכת.

מהצד נראה שעדיף היה להתחיל ישר בשלב השני, שעבד כה מהר ובקלות… אך מעומק השכלתו והכשרתו ידע הפיזיותרפיסט שעליו להכשיר תחילה את הבסיס בחודשים ארוכים של חיזוק ושיקום, ומשם לבנות בקלות יחסית את תפקוד המטרה – עמידה והליכה. למולו, בעלי-מקצוע שנרכש בקורס נקודתי וללא הכשרה מעמיקה אינם מכירים די לעומק את תהליכי האבחון והטיפול הנדרשים; ואילו אורתופדים, בזמן המועט שלרשותם, מתמקדים לרוב בצורך בהתערבות תרופתית או כירורגית, ואינם פנויים לתהליכי טיפול עדינים ומתמשכים.

בדומה לכך, גם טיפול פסיכולוגי מבסס תחילה תשתיות של אמון, קשר והיכרות בתהליך התרשמות מתמשך. אך תוך שעוסקים בחוויות וברשמים שלא תמיד נראים רלוונטיים, מתאפשר בהדרגה להגיע באופן מבוסס ומעמיק להישגים להם ייחל המטופל כשפנה לטיפול. מנגד, בוגרי קורס נקודתי ללא הכשרה ופיקוח מעמיקים כפסיכולוגים אינם מכירים את התשתית האבחונית והטיפולית במורכבות הראויה; ואילו פסיכיאטרים לא מצוידים בזמן ובפְנִיוּת שמפנה הפסיכולוג לטיפול, ובתשומת-הלב הנדרשת למתן המשמעות הראויה לסובייקטיביות של המטופל.

ביום בריאות-הנפש שחל בשבוע שעבר כינה שר הבריאות הורוביץ את המצוקות הנפשיות ״בעיות מוח״ וחיזק את ידי ״המטפלים, האחים והאחיות, והרופאים״. פסיכולוגיה הס מלהזכיר. בדבריו צייר השר עולם חדש אמיץ בו ניתן להסתפק בחיווט ובכִיוּל הנוירונים הפגומים, משל היו אנשים ״רק מכונות, ידיים עובדות, ללא טעם או שכל״.

היום יום בריאות הנפש הבינלאומי

מכירים את המילים האלה, "משוגע", "פסיכי", "לא נורמאלי"? ברור שאתם מכירים. זה חלק מהסטיגמה שמתמודדי נפש מתמודדים איתה יום יום. בסטיגמה הנוראה הזאתי אנחנו חייבים להילחם.היום יום בריאות הנפש הבינלאומי, שנים שהנושא החשוב הזה היה החצר האחורית של מערכת הבריאות – לא עוד. הנושא החשוב הזה עובר לקדמת העשייה של המשרד. זאת המשימה שלי שמתמודדי נפש לא יצטרכו להתמודד עם הסטיגמה הזאת יותר, ושיכזו לרמת טיפול גבוהה, בדיוק כמו כל מטופל אחר.

Posted by ‎Nitzan Horowitz – ניצן הורוביץ‎ on Sunday, October 10, 2021

למרבה האירוניה דווקא הורוביץ, שמגיע ממפלגה ליברלית-הומניסטית, מסיג אותנו לתפיסות מכניסטיות-טוטליטריות שקדמו לערכי מדינת הרווחה. כי כמו בסיפור, חובת המדינה היום לבריאות הנפשית של אזרחיה מוגבלת לתחום צר – לרפואי בלבד. מה לה ולענייני נשמותיהם?

בדבריו צייר הורוביץ עולם בו ניתן להסתפק בחיווט הנוירונים הפגומים, משל היו אנשים ״רק מכונות, ידיים עובדות, ללא טעם או שכל״. למרבה האירוניה דווקא הוא מסיג אותנו לתפיסות שקדמו לערכי מדינת הרווחה

״קחי כדור את לא נרגעת״ מיטיב להעביר מבלי-דעת את מסר הטיפול התרופתי המהיר הזמר עומר אדם בשירו ״חצי דפוק״. והמסר הזה אכן מחלחל ומופנם: רבים מהפונים כיום לטיפול פסיכולוגי מצפים ״לסלק חרדות״ ו״להפטר מתסמינים״ בתהליך קל ומיידי. כמו בשיר. כמו בתרופות. ואכן, למה לצפות לפחות מכך? רק אנא, בבואכם לטיפול שימרו על עצמכם והיזהרו מפתרונות קלים שעלולים לעלות לכם ביוקר: הקפידו להימנע מלהגיע לשם במונית בלתי-מורשית.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,181 מילים ו-2 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפלסטינים מוטרדים מניסיונותיה של ישראל לסכל את ההחלטה של ממשל ביידן לפתוח את הקונסוליה למען הפלסטינים בירושלים ● האמריקאים לא קבעו לוחות זמנים לפתיחה, והחשש גובר ברמאללה מפני מסמוס ההחלטה ● עד שהפלסטינים יקבלו בחזרה את הנציגות, אבו מאזן יצטרך להקפיד שלא לעשות טעויות ● פרשנות

עוד 819 מילים

יהודי ארה"ב נושאים עיניים אל בית המשפט העליון בוושינגטון

בית המשפט העליון האמריקאי עומד לדון בסתיו הקרוב בשורה של תיקים בנושאים המעסיקים את יהדות ארה"ב ● חלקם עוסקים בנושאים רגישים כמו הזכות להפלה, וחלקם באומנות בזוזה ● נושא אחד נמצא מחוץ לדיונים המשפטיים אך בראש מעייניה של הקהילה היהודית – מעמדו הציבורי של בית המשפט

עוד 1,812 מילים

שליחים של וולט נדרשים להחזיר אלפי שקלים לקבלן שסיפק תלושי משכורת

פרסום ראשון בחודש שעבר הודיעה וולט על הפסקת ההתקשרות מול "3 אחוז" שסיפקה תלושי משכורת למאות שליחים ● בתגובה הודיע הקבלן לשליחים שהוא מקזז להם את השכר ושחלקם חייבים לו כ-6,500 שקלים ● וולט לא מתחייבת לשאת בשכר השליחים או לפצותם ● וולט: "הדרישות של '3 אחוז' הן שערורייתית" ● עו"ד לדיני עבודה: "חשש לפלילים"

עוד 1,758 מילים ו-3 תגובות

״היא מותשת כי היא רצה לעשות בוטוקס בקליניקה שלה״

ריי ביטון בתגובה: מצרה על כך ששר האוצר בוחר להתעסק בי במקום לנסות לפתור את המשבר ● בן ברק: אבו הזאז לא שותפה בדיונים ואין לה גישה למחשבים ● אלקין: טעות לרוץ ולקנות דירות חדשות עכשיו ● הממשלה אישרה להרחיב את סמכויות החיפוש של המשטרה ● הקצין שדחף פעיל שמאל בהר חברון לא יקודם שלוש שנים ● נתניהו לא יגיע לטקס הממלכתי לזכרו של רבין

עוד 39 עדכונים

דיווח: ההודעה על התפטרותם הרשמית של המתמחים נדחתה, כנראה, עקב התקדמות במגעים

פורסמה עדות נוספת נגד שמעון פרס: "הוא הצמיד אותי אליו והכניס את היד מתחת לחולצה" ● בכ-60% מהכיתות שבהן נערך פיילוט הכיתה הירוקה ואותר בהן חולה קורונה - לא נמצאו עוד תלמידים מאומתים ● מספר חולי הקורונה שמצבם קשה ירד ל-382 ● יושבת ראש הוועדה לביטחון הפנים, מירב בן ארי, על קטי פרי: "לדעתי, היא לא צריכה ללכת הביתה למרות בריחת האסירים"

עוד 17 עדכונים

ראיון "חולית הוא ראי החברה שבה אנחנו חיים היום"

"חולית" הוא אחד הסרטים הכי מצופים השנה - אחרי שגרסה קודמת נחלה כשלון מסחרי ● עם קאסט מרשים והשקעה עצומה בצילומים ברחבי העולם, הבמאי זוכה האוסקר מביא למסך את החזון שלו לרב המכר האהוב של פרק הרברט על טבע, אקולוגיה, הישרדות, נאמנות וכוח ● "זה אחד הספרים שהכרתי הכי טוב כנער", אומר וילנב, "קיימים בו כל המרכיבים שיוצרים אלכימיה מופלאה של סיפור עלילה"

עוד 1,406 מילים

חילופי הירי וההפצצות שנשמעו ברובע פורן אל-שובאכ ביום חמישי הזכירו את המראות הקשים ממלחמת האזרחים שהסתיימה בשנת 1990 ● העולם הערבי מנרמל את אסד ● הבחירות בעיראק: הצעירים לא באו, נאמני איראן הפסידו בגדול ● התלתלים כובשים את מצרים ● והשבוע לפני 34 שנים נחטפה טיסת לופטהנזה 181 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,300 מילים

רבקה דונר משחזרת בספרה, "כל הצרות התכופות של ימינו", את סיפורה האמיתי של דודה רבתא־רבתא שלה – מילדרד הרנק – שהנהיגה את המחתרת הגדולה ביותר שהתנגדה לנאצים ● במקום לברוח למולדתה אמריקה, ריגלה לטובת הרוסים והוצאה בסופו של דבר להורג ● "קצין אמריקאי בכיר פשוט כתב שהעונש שקיבלה הגיעה לה"

עוד 1,335 מילים
מתוך סרטו של סטיבן ספילברג, "רשימת שינדלר", 1993

ריץ' בראונשטיין, מרצה בבית הספר הבינלאומי של יד ושם, צפה ביותר מ־400 סרטי שואה ● אחרי שהזדעזע לגלות סמינר על הסרט "שואה" החליט לכתוב ספר הדרכה מקיף כדי לסייע למחנכים ולמורים להנגיש את הנושא ● הוא גם לא מפחד לבקר את ענקי הז'אנר כמו "רשימת שינדלר" ו"החיים יפים" ● ריאיון

עוד 1,734 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

כמעט מזרח תיכון חדש

בגלובוס הירוק זוכה ההסכם החדש להגדלת אספקת המים לירדן - עיסקה שיש בה רק מרוויחים, פוליטית וסביבתית ● הגלובוס השחור ניתן לרשויות המקומיות הכי עשירות, שצורכות אנרגיה פי 10 מהעניות ● והטיפ: מעבר בפארק המסילה הופך למפגש חברתי מתמשך

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 983 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה