נפתלי בנט גילה לעולם את הסוד שלנו:
"הישראלים לא מתעוררים בבוקר במחשבה על הסכסוך".
כשבנט אומר "הישראלים" הוא מתכוון כמובן לישראלים היהודים. הפלסטינים אזרחי ישראל ותושבי הקבע קמים בבוקר והדבר הראשון שמכה בהם כמו אבן שסודקת גולגולת זה ה"סכסוך". מילה נחמדה שמכבסת אפליה, הזנחה, השפלה, התעלמות, אלימות, התעללות, כאב, זעם, נורמליזציה, יאוש ו…כיבוש.
כשבנט אומר "הישראלים לא מתעוררים בבוקר במחשבה על הסכסוך", הוא מתכוון ליהודים. הפלסטינים אזרחי ישראל ותושבי הקבע קמים בבוקר והדבר הראשון שמכה בהם כאבן שסודקת גולגולת זה ה"סכסוך"
אבל רוב הישראלים היהודים חיים כמו במופע של טרומן. אנחנו מתעוררים לשמש זורחת בבועה היהודית שלנו, פותחים עיתון לאנשים חושבים, בו הסכסוך מקשט את העמודים האחרונים כמו הערת שוליים שלא קוראים. אחר כך אנחנו נכנסים לאוטו ומדליקים את הרדיו ושומעים חדשות יהודיות מכובסות. מסיעים את הילדים לבית הספר היהודי, איפה שבפינת הלאום היהודי כתוב "להיות עם חופשי בארצנו", לצד מפת ארץ נרניה השלמה.
קריאה לאלימות? תמיכה בטרור? לא, "הראיות" נגד מקבולה הן תמיכה רעיונית בשיבה וצעדת הנכבה. אה, והיא גם קראה לעירייה "גנבים" ולשר "בריון". השער הזה הוא ביזיון pic.twitter.com/iGGO4ApIyC
— Noa Landau נעה לנדאו (@noa_landau) November 8, 2017
אם מנהל או מורה לאזרחות מזכירים את הסכסוך בצורה שעלולה לגרום לתלמידים להתעורר בבוקר ולחשוב עליו (מילת ה-נ שלנו היא נכבה), מזמינים אותם בבהלה לשימוע. אם בעבודה אנחנו פוגשים ערבים, אנחנו לא חושבים על הסכסוך שלא יהיה לא נעים. ברשתות החברתיות אם משהו מזכיר את הסכסוך, שולחים אותו להאנס בעזה או חזרה לברלין. במהדורת החדשות כל ערב ישראלים חושבים על הסכסוך בדיוק מספיק כדי להזכר שאנחנו תמיד הקרבנות.
יומיים לפני שמנכ"ל "בצלם" הרצה בפני תלמידים בריאלי בחיפה, הסביר מנכ"ל "אם תרצו" לתלמידי תיכון בירושלים ש"האקזיט הפלסטיני זה להרוג יהודים". מנהל הריאלי הוזמן לשימוע, מנכל התיכון בי-ם – לא. פרצופה של ישראל 2021 https://t.co/ukTolA8lYP
— שיחה מקומית (@mekomit) January 21, 2021
מי שחושב שזה פשוט להתעורר כל בוקר ולא לחשוב על הסכסוך משלה את עצמו. אתם יודעים כמה קשה להסתיר מיליוני פלסטינים? את המאמצים המטורפים שצריך להשקיע כדי שלישראלים לא יהיה מושג איך נראים גבולות המדינה שלהם? את הפירוטכניקה המשוכללת שמונעת מישראלים לראות בפלסטינים בני אדם עם צרכים לגיטימיים?
רוב הישראלים היהודים חיים כמו במופע של טרומן. אנחנו מתעוררים לשמש זורחת בבועה היהודית שלנו, פותחים עיתון לאנשים חושבים, בו הסכסוך מקשט את העמודים האחרונים כמו הערת שוליים שלא קוראים
ישראל יכולה להתגאות בהרבה הישגים. עגבניית השרי. הדיסק-און-קי. אבל יותר מכל ישראלים יכולים להתגאות, ועכשיו בזכות בנט גם מתגאים, שהיהודים שביננו קמים בבוקר כמו אפריקאנרים בשנות ה-50.
https://twitter.com/PeaceNowIL/status/1443629730096365571?s=19
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.
הכותרות הראשיות עכשיו
בדיון הנוכחי לגבי המלחמה בעזה קיימות שתי הגדרות שמושמעות תדיר, ויש ויכוח האם נכון להשתמש בהן בנוגע למעשי צה"ל ברצועה. הראשונה היא "רצח עם" והשנייה היא "טיהור אתני".
"טיהור אתני" פירושו פעולה של ניקוי שטח גאוגרפי מנוכחותה של אוכלוסייה מרקע מסוים על-ידי גירוש אנשיה, מתוך כוונה שלא לאפשר עוד חזרתם למקום. לעומת זאת, "רצח עם" הוא ניסיון לנקות אזור מאוכלוסייה לא רצויה באמצעות הרג בניה. ההבדל בין שתי הפעולות האלה הוא מהותי, על אף ששתיהן נחשבות פשעי מלחמה ומנוגדות לדין הבינלאומי.
חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
כשההרגשה הכללית פה במדינה היא של לחץ וחרדה – בין אם כאלה שהילדים שלנו חווים או שאנחנו ההורים משרים עליהם שלא במתכוון – טיפול וייעוץ מקצועי הם עניין חשוב. אבל איך נדע שהילד שלנו בידיים המקצועיות הנכונות?
* * *
הנוער שלנו לא הספיק להתאושש מהקורונה והנה פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה אינטנסיבית שהפכה לשגרת החיים שלנו כבר מעל לשנה. כשמדובר בילדים ונוער, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שהם חווים. קל וחומר כשמדובר בהורים; מעבר לתסכול, לפחד מפני העתיד ולחרדות, אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים.
זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט, קב"ן במילואים ומומחה לטיפול בטראומה. מנהל ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית". http://www.otsmot-psy.co.il/
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
עולם הרפואה הצליח לשנות את אופי מחלת האיידס, שנתפסה כגזר דין מוות, לכזו שניתן לנהל כמו כל מחלה כרונית אחרת. לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי – הפחדים, הסטיגמות והבידוד החברתי פינו את מקומם למודעות, אמפתיה ויכולת לקבל את המחלה כחלק מהחיים המודרניים.
* * *
בימים אלו שבהם אנו מציינים את יום האיידס העולמי, שחל החודש, אני זוכרת היטב את תחושות הפחד המצמית שנגיף האיידס עורר במהלך שנות ה-80. כמחלה שנחשבה לבעלת יחסי הציבור הגרועים בעולם – אנשים חששו מהדבקה, השמועות והמיתוסים חגגו והסטיגמות כלפי אוכלוסיות ספציפיות עבדו שעות נוספות.
דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
תגובות אחרונות
כתום זה השחור הישן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ואתה חושב שלאנשים החלולים האלה המתקראים אמריקנים כל זה אכפת? בדיוק כמו הביביסטים, רק הבטחות ריקות (make america great again), והכהניסטים (משילות) מעניין. הנה, תראו איזה יופי הצלחנו, ולא הצלחנו בגלל ה deep state . יש כאן פרדוקס? רק סמולנים רואים פה פרדוקס ולא מבינים שזו האמת. אין על ביבי. וטראמפ. ובן גביר. הם הצילו ויצילו אותנו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם