במהלך קידום הסדרה "גברת מייזל המופלאה" המשודרת באמזון פריים, השחקנית רייצ'ל ברוסנהאן, שמגלמת את מרים "מידג'" מייזל היהודייה, נשאלה שוב ושוב האם גם היא יהודייה.

ברוסנהאן – שאינה יהודייה – התחמקה מלתת תשובה פעם אחר פעם, אך ציינה שכילדה גדלה בפרבר יהודי בשיקגו.

בסופו של דבר כשהתוכנית עלתה לאוויר ב־2017, הביקורות על יהדותה נעלמו כמעט לחלוטין. זאת על אף שמייזל היא לא סתם יהודייה: היא מתבדחת על יום כיפור ומרכלת בבית הכנסת.

אולם בשבועות ובחודשים האחרונים, תקופה בה סיפורים על יהודים כובשים את המסך, נושא הייצוג היהודי בהוליווד שוב עלה לכותרת.

דמויות יהודיות עדיין מגולמות על בסיס קבוע – אם לא בדרך כלל – על ידי לא יהודים. וככה זה היה פחות או יותר מאז ומעולם

הקומיקאית ג'ואן ריברס ב־2009 (צילום: AP / Lionel Cironneau)

רבים טוענים כי אף שישנה מודעות יותר גדולה לרגישויות בנושא ליהוק לתפקידי מיעוטים – דבר שמתייחס גם לייצוג נשים, נכויות שונות, נטיות מיניות ועוד – דמויות יהודיות עדיין מגולמות על בסיס קבוע – אם לא בדרך כלל – על ידי לא יהודים. וככה זה היה פחות או יותר מאז ומעולם.

"אם את מתעניינת בנושא, והנושא הזה מאוד משמעותי – ואני חושבת שהוא חשוב לקהילה היהודית – אז השיח בנושא מעולם לא נפסק", אומרת לזמן ישראל מלינה סבל, עורכת ב"וראייטי" מלוס אנג'לס. "אנשים שזה חשוב להם מעולם לא הפסיקו לדבר על הנושא, ואני לא חושבת שאי פעם נפסיק".

הנושא עלה לאחרונה שוב לכותרת אחרי שדווח כי קתרין האן תגלם את הקומיקאית האגדית ג'ואן ריברס בסדרה שתעלה ברשת שואוטיים. ליהוקם כאלה הם דבר שבשגרה: הלן מירן, למשל, נבחרה לשחק את גולדה מאיר בסרט חדש, פליסיטי ג'ונס גילמה את רות ביידר גינסבורג בסרט "המין החזק", ונדי מקלנדון־קובי גילמה את בוורלי גולדברג בסיטקום "הגולדברגים".

כמו כן רוב שחקני התוכניות היהודיות כמו "ציידים", "העלילה נגד אמריקה" ו"טרנספרנט" לא מגיעים מבית יהודי. בסרט החמוץ והיהודי "An American Pickle", את אחת הדמויות המעטות שלא גילם סת' רוגן גילמה שרה סנוק הלא יהודייה.

סת' רוגן (צילום: Willy Sanjuan/Invision/AP)

השיח על הנושא הגיע לשיא בשבועות האחרונים. שניים מהקולות הבולטים ביותר נגד התופעה הם הקומיקאים שרה סילברמן ודויד בדיאל.

עם 12 מיליון עוקבים רק בטוויטר, סילברמן הביעה בתחילת החודש בצורה ברורה את דעתה בנושא: "היום, כשנושא ייצוג מיעוטים אתניים הוא כל כך מהותי ומדובר, למה שלנו מופר כל הזמן, אפילו היום? אפשר לטעון, למשל, שהגויה שמגלמת את ג'ואן ריברס עושה משהו שניתן לגמרי לכנות Jewface".

"אני אוהבת לצפות בשחקניות מגלמות דמויות שונות מהותית ממי שהן – אבל כרגע, נושא ייצוג המיעוטים יותר חושב. אז זה חייב להיות יותר חשוב גם ליהודים"

"אני מסכימה שמשחק הוא משחק ומבינה שכל נושא פוליטיקת הזהויות מעצבן", הוסיפה סילברמן, קומיקאית ושחקנית שאחותה גרה בישראל. "אני אוהבת לצפות בשחקניות מגלמות דמויות שונות מהותית ממי שהן – אבל כרגע, נושא ייצוג המיעוטים יותר חושב. אז זה חייב להיות יותר חשוב גם ליהודים".

השיח הזה כמובן רווי ברגישויות: האם רק יהודים יכולים לגלם דמויות יהודיות? האם משחק הוא לא מקצוע שמבוסס על כך שמגלמים מישהו שהוא לא אתה? איפה עובר הקו? האם לשחקנים יהודים אסור לגלם דמויות לא יהודיות?

הקומיקאית שרה סילברמן, 25 ביולי 2016 (צילום: Chip Somodevilla/Getty Images/AFP)

טוני שלהוב, שחקן ממוצא לבנוני־נוצרי שמגלם את אייב וייסמן היהודי ב"גברת מייזל המופלאה", התייחס לנושא. "אני תמיד מרגיש שאנחנו קודם כל שחקנים", אמר שלהוב לניו יורק פוסט בשבוע שעבר. "למדנו – לפחות אני – לא לגלם את עצמנו, אלא לגלם דמויות. ולכן מדאיג אותי שהם מגבילים שחקנים".

שלהוב הוסיף: "אם נבחר במסלול הזה אנחנו לא יודעים לאן נגיע. האם חברי מאפיה ייפגעו כשאנשים שלא באמת ביצעו את סוגי הפשעים שלהם יגלמו אותם?".

"אם נבחר במסלול הזה אנחנו לא יודעים לאן נגיע. האם חברי מאפיה ייפגעו כשאנשים שלא באמת ביצעו את סוגי הפשעים שלהם יגלמו אותם"

בדיאל מסביר בספרו Jews Don't Count כי הנושא הזה הוא רק אחד המקרים בהם לדעתו מפלים יהודים, מתעלמים מהם או מקטינים אותם. לטענתו שלהוב מפספס את הנקודה.

"לא אני ולא שרה סילברמן חושבים ששחקנים לא צריכים לשחק", אמר בדיאל לזמן ישראל. "בעולם אידיאלי, כולם יוכלו לגלם את כולם. אך בעולם שבו אנחנו חיים – תפקידי מיעוטים מגולמים יותר ויותר על ידי שחקנים המשתייכים לאותו מיעוט… אז אם יהודים פטורים מהכלל הזה, חייבים לשאול למה? והתשובה היא: כי לא סופרים יהודים".

פליסיטי ג'ונס מגלמת את רות ביידר גינסבורג הצעירה (צילום: Jonathan Wenk/Focus Features/via JTA)

פתרון הסוגיה הוא לא שחור או לבן, אפילו בין אלה שחוקרים אותו לעומק. הלן מאיירס, פרופסור באוניברסיטת סאות'ווסטרן ומחברת הספר Movie-Made Jews: An American Tradition, חלוקה בנושא הליהוקים.

"החשש לגבי מי מגלם את מי מועצם על ידי העובדה שאנטישמיות וחוסר רגישות לנושאים יהודיים הפכו לחלק מהנורמלי החדש", אמרה מאיירס בריאיון לזמן ישראל. "מצד שני, אם בכתיבה ובליהוק מעורבים יהודים אני פחות מודאגת מהמוצא של השחקנים".

מאיירס גם הזהירה מלעשות השוואה לביקורת על ליהוקים של מיעוטים אחרים: "באופן היסטורי, יהודים לבנים יצרו סרטים – למרות שלרוב בהקשרים לא ידידותיים ליהודים", אומרת מאיירס. "זה אומר שהם היו חלק מתעשייה וגם מחוצה לה בעת ובעונה אחת. חשוב לזכור את זה כשמשווים את זה לנוכחות התקשורתית ההיסטורית של קבוצות אחרות".

"אף אחד לא אומר שיהודים לא מוצאים עבודה בהוליווד. אבל העובדה היא שיהודים לא מקבלים תפקידים של דמויות יהודיות חשובות. אנחנו רואים את זה כל הזמן"

מלינה סבל, לעומת זאת, דוחה כל ניסיונות לשלב נרטיבים כאלה בשיח. "אף אחד לא אומר שיהודים לא מוצאים עבודה בהוליווד. אבל העובדה היא שיהודים לא מקבלים תפקידים של דמויות יהודיות חשובות. אנחנו רואים את זה כל הזמן".

דייויד בדיאל מגיע לבכורה העולמית של "האישה בשחור" במרכז לונדון, 24 בינואר, 2012 (צילום: AP Photo/Joel Ryan)

היא גם מציינת שבאופן היסטורי היו ליהודים תפקידים בולטים בתעשיית הקולנוע האמריקאית משום ש"ברוב המקרים, הם לא הורשו להשתתף בחלקים אחרים של החיים האמריקאים בגלל שהיו יהודים".

שימוש בנוכחות הרבה של יהודים בעמדות מפתח בהוליווד, היא אומרת, "בהחלט לא מנע מיהודים לא להיות מלוהקים לתפקידים של דמויות יהודיות אייקוניות".

באזור הערות בהסכת שלה ציינה סילברמן: "כמובן שיש המון יהודים מאחורי המצלמות, בעיקר כותבים ומפיקים". אבל רמזה ש"בושה ושנאה עצמית" משחקות תפקיד בסיפורים שהם מספרים ובהחלטות הליהוק שלהם.

"אני חושבת שלעיתים קרובות מדי כותבים יהודים לא רוצים לראות את עצמם משתקפים באמנות, לא באופן שבו הם רואים את עצמם. הם רוצים שיגלם אותם איזה אידיאל עם עיניים כחולות ובהירות".

רבים מהדוברים הקולניים ביותר על הסוגיה הזאת הצביעו על כך שהתפקידים הניתנים ללא יהודים הם לרוב כאלה שבהם היהדות והזהות היהודית של הדמויות מרכזיות וחיוניות לתפקיד. "יש אנשים שעבורם ליהדות יש תפקיד מאוד ספציפי בחיים המקצועיים והאישיים שלהם", אומרת סבל, שכתבה על הנושא בגיליון וראייטי של חודש יוני.

גארי אולדמן על סט הסרט "מאנק" (צילום: Nikolai Loveikis/Netflix via JTA)

היא התייחסה לאופן שבו גילם גארי אולדמן את הרמן מנקייביץ' בסרט "מאנק"; לשלוש השחקניות הלא יהודיות שגילמו את בטי פרידן, בלה אבצוג וגלוריה סטיינם ב"גברת אמריקה", מיני סדרה בהולו; ולתומאסין מקנזי שגילמה את הילד היהודי בסרט השואה "ג'וג'ו ראביט".

"חירשות היא לא תחפושת"

בדיאל חושב כי משמעות הליהוק לתפקידי מיעוטים עוסק פחות בדיוק ויותר ב"כבוד". "זה מתומצת בצורה גאונית על ידי השחקנית החירשת מארלי מטלין, שאמרה לאחרונה כי 'חירשות היא לא תחפושת'".

"ייתכן שגילום מדויק של חיים כאדם חירש יכול לבוא לידי ביטוי רק על ידי אדם חירש, אחרת זה רק חיקוי, וחיקוי יכול בקלות להידרדר למשהו שמרגיש כמו לעג. אז חייבים לשאול את השאלה: אם חירשות היא לא תחפושת אז למה יהדות כן?".

"ייתכן שגילום מדויק של חיים כאדם חירש יכול לבוא לידי ביטוי רק על ידי אדם חירש, אחרת זה רק חיקוי, וחיקוי יכול בקלות להידרדר למשהו שמרגיש כמו לעג"

לאחרונה, יותר ויותר אנשים מציבים את המחלוקת הזאת בקדמת הבמה ומעודדים שיח בנושא בגופי התקשורת השונים.

השחקנית והמנחה החדשה של Jeopardy! מים ביאליק, מהשחקניות היהודיות הבולטות בהוליווד, סירבה לבקשת זמן ישראל להתייחס לנושא, אבל שיתפה את דברי סילברמן בפוסט בפייסבוק. "אני אומרת את זה כבר שנים", כתבה ביאליק. "אנחנו צריכים לדבר על זה. תודה, שרה".

מים ביאליק, 22 ביוני, 2019 (צילום: Mark Von Holden/ Invision/AP)

זהו גם הנושא המרכזי במאמר שפורסם במגזין טיים אותו כתבה עורכת המגזין לילית שרה זלצר, שבו נטען, בין היתר, ש"לתת לשחקנים יהודים לגלם תפקידים של יהודים עשוי להאיר מחדש את הגבולות התרבותיים שלא ידענו שהם עדיין קיימים".

פרן דרשר, שיצרה, הפיקה וכיכבה ב"נני" כפראן פיין – דמות יהודייה פורצת דרך בפריים טיים האמריקאי – אמרה בהסכת ששודר לאחרונה שהיא נלחמה על יהדותה של הדמות.

"הדמות תמיד נכתבה כיהודייה בגלל שהיא נוצרה עבורי", אמרה דרשר להסכת "הכל כלול" עם ג'יי רודרמן. אבל CBS ביקשו ממנה להפוך את הדמות לאיטלקייה. לדבריה, "עמדתי על שלי ואמרתי, אני מצטערת, אבל פראן פיין חייבת להיות יהודייה. אני לא איטלקייה, ואני לא יכולה לכתוב דמות כזאת בדיוק האופייני לסיטקום מהסוג שלנו".

"עמדתי על שלי ואמרתי, אני מצטערת, אבל פראן פיין חייבת להיות יהודייה. אני לא איטלקייה, ואני לא יכולה לכתוב דמות כזאת"

מלינה סבל אמרה לאחרונה כי השיח סביב הנושא מעורר אצלה אופטימיות זהירה. "אני חושבת שהעובדה שאנשים ממשיכים לדבר על זה, אני חושבת שאנשים מתחילים להקשיב", היא אומרת. "אני לא חושב שראינו עדיין שינוי מערכתי, אבל העובדה שהשיחה הזאת מתקיימת, ואנשים מתחילים לשים לב, אני אסתכל על זה סימן חיובי".

בדיאל אומר כי הוא וסילברמן דיברו על כך מספר פעמים, ושהוא מרוצה שהנושא זוכה ליותר תשומת לב.

"אני אקח טיפ־טיפה קרדיט על זה שהפניתי את תשומת לבה של שרה סילברמן לנושא. אני חושב שבזכות זה שהיא מדברת על זה בצורה פתוחה כל כך, הנושא של ליהוק יהודים הפך לחלק מהשיח וזה נפלא. האם משהו ישתנה – את זה אני לא יודע. אני חושב שאנחנו בעיצומו של תהליך".