JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מיהו יהודי? הוויכוח על הייצוג האתני הגיע גם לתפקידי יהודים על המסך | זמן ישראל
טוני סלהוב ורייצ'ל ברונהאן, מתוך "גברת מייזל המופלאה" (צילום: Amazon Studios)
Amazon Studios
מיהו יהודי?

הוויכוח על הייצוג האתני הגיע גם לתפקידי יהודים על המסך

כשהלן מירן נבחרת לגלם את גולדה מאיר ואת רות ביידר גינסבורג מגלמת פליסיטי ג'ונס – אין זה פלא שיותר אמריקאים תוהים למה שיח הזהויות מדלג דווקא על ייצוג יהודים בקולנוע ובטלוויזיה ● שרה סילברמן: "אפשר לטעון, למשל, שהגויה שמגלמת את ג'ואן ריברס עושה משהו שניתן לגמרי לכנות Jewface"

במהלך קידום הסדרה "גברת מייזל המופלאה" המשודרת באמזון פריים, השחקנית רייצ'ל ברוסנהאן, שמגלמת את מרים "מידג'" מייזל היהודייה, נשאלה שוב ושוב האם גם היא יהודייה.

ברוסנהאן – שאינה יהודייה – התחמקה מלתת תשובה פעם אחר פעם, אך ציינה שכילדה גדלה בפרבר יהודי בשיקגו.

בסופו של דבר כשהתוכנית עלתה לאוויר ב־2017, הביקורות על יהדותה נעלמו כמעט לחלוטין. זאת על אף שמייזל היא לא סתם יהודייה: היא מתבדחת על יום כיפור ומרכלת בבית הכנסת.

אולם בשבועות ובחודשים האחרונים, תקופה בה סיפורים על יהודים כובשים את המסך, נושא הייצוג היהודי בהוליווד שוב עלה לכותרת.

דמויות יהודיות עדיין מגולמות על בסיס קבוע – אם לא בדרך כלל – על ידי לא יהודים. וככה זה היה פחות או יותר מאז ומעולם

הקומיקאית ג'ואן ריברס ב-2009 (צילום: AP / Lionel Cironneau)
הקומיקאית ג'ואן ריברס ב־2009 (צילום: AP / Lionel Cironneau)

רבים טוענים כי אף שישנה מודעות יותר גדולה לרגישויות בנושא ליהוק לתפקידי מיעוטים – דבר שמתייחס גם לייצוג נשים, נכויות שונות, נטיות מיניות ועוד – דמויות יהודיות עדיין מגולמות על בסיס קבוע – אם לא בדרך כלל – על ידי לא יהודים. וככה זה היה פחות או יותר מאז ומעולם.

"אם את מתעניינת בנושא, והנושא הזה מאוד משמעותי – ואני חושבת שהוא חשוב לקהילה היהודית – אז השיח בנושא מעולם לא נפסק", אומרת לזמן ישראל מלינה סבל, עורכת ב"וראייטי" מלוס אנג'לס. "אנשים שזה חשוב להם מעולם לא הפסיקו לדבר על הנושא, ואני לא חושבת שאי פעם נפסיק".

הנושא עלה לאחרונה שוב לכותרת אחרי שדווח כי קתרין האן תגלם את הקומיקאית האגדית ג'ואן ריברס בסדרה שתעלה ברשת שואוטיים. ליהוקם כאלה הם דבר שבשגרה: הלן מירן, למשל, נבחרה לשחק את גולדה מאיר בסרט חדש, פליסיטי ג'ונס גילמה את רות ביידר גינסבורג בסרט "המין החזק", ונדי מקלנדון־קובי גילמה את בוורלי גולדברג בסיטקום "הגולדברגים".

כמו כן רוב שחקני התוכניות היהודיות כמו "ציידים", "העלילה נגד אמריקה" ו"טרנספרנט" לא מגיעים מבית יהודי. בסרט החמוץ והיהודי "An American Pickle", את אחת הדמויות המעטות שלא גילם סת' רוגן גילמה שרה סנוק הלא יהודייה.

סת' רוגן (צילום: Willy Sanjuan/Invision/AP)
סת' רוגן (צילום: Willy Sanjuan/Invision/AP)

השיח על הנושא הגיע לשיא בשבועות האחרונים. שניים מהקולות הבולטים ביותר נגד התופעה הם הקומיקאים שרה סילברמן ודויד בדיאל.

עם 12 מיליון עוקבים רק בטוויטר, סילברמן הביעה בתחילת החודש בצורה ברורה את דעתה בנושא: "היום, כשנושא ייצוג מיעוטים אתניים הוא כל כך מהותי ומדובר, למה שלנו מופר כל הזמן, אפילו היום? אפשר לטעון, למשל, שהגויה שמגלמת את ג'ואן ריברס עושה משהו שניתן לגמרי לכנות Jewface".

"אני אוהבת לצפות בשחקניות מגלמות דמויות שונות מהותית ממי שהן – אבל כרגע, נושא ייצוג המיעוטים יותר חושב. אז זה חייב להיות יותר חשוב גם ליהודים"

"אני מסכימה שמשחק הוא משחק ומבינה שכל נושא פוליטיקת הזהויות מעצבן", הוסיפה סילברמן, קומיקאית ושחקנית שאחותה גרה בישראל. "אני אוהבת לצפות בשחקניות מגלמות דמויות שונות מהותית ממי שהן – אבל כרגע, נושא ייצוג המיעוטים יותר חושב. אז זה חייב להיות יותר חשוב גם ליהודים".

השיח הזה כמובן רווי ברגישויות: האם רק יהודים יכולים לגלם דמויות יהודיות? האם משחק הוא לא מקצוע שמבוסס על כך שמגלמים מישהו שהוא לא אתה? איפה עובר הקו? האם לשחקנים יהודים אסור לגלם דמויות לא יהודיות?

הקומיקאית שרה סילברמן נואמת ביום הראשון של הוועידה הדמוקרטית הלאומית בפילדלפיה, 25 ביולי, 2016 (צילום: Chip Somodevilla/Getty Images/AFP)
הקומיקאית שרה סילברמן, 25 ביולי 2016 (צילום: Chip Somodevilla/Getty Images/AFP)

טוני שלהוב, שחקן ממוצא לבנוני־נוצרי שמגלם את אייב וייסמן היהודי ב"גברת מייזל המופלאה", התייחס לנושא. "אני תמיד מרגיש שאנחנו קודם כל שחקנים", אמר שלהוב לניו יורק פוסט בשבוע שעבר. "למדנו – לפחות אני – לא לגלם את עצמנו, אלא לגלם דמויות. ולכן מדאיג אותי שהם מגבילים שחקנים".

שלהוב הוסיף: "אם נבחר במסלול הזה אנחנו לא יודעים לאן נגיע. האם חברי מאפיה ייפגעו כשאנשים שלא באמת ביצעו את סוגי הפשעים שלהם יגלמו אותם?".

"אם נבחר במסלול הזה אנחנו לא יודעים לאן נגיע. האם חברי מאפיה ייפגעו כשאנשים שלא באמת ביצעו את סוגי הפשעים שלהם יגלמו אותם"

בדיאל מסביר בספרו Jews Don't Count כי הנושא הזה הוא רק אחד המקרים בהם לדעתו מפלים יהודים, מתעלמים מהם או מקטינים אותם. לטענתו שלהוב מפספס את הנקודה.

"לא אני ולא שרה סילברמן חושבים ששחקנים לא צריכים לשחק", אמר בדיאל לזמן ישראל. "בעולם אידיאלי, כולם יוכלו לגלם את כולם. אך בעולם שבו אנחנו חיים – תפקידי מיעוטים מגולמים יותר ויותר על ידי שחקנים המשתייכים לאותו מיעוט… אז אם יהודים פטורים מהכלל הזה, חייבים לשאול למה? והתשובה היא: כי לא סופרים יהודים".

פליסיטי ג'ונס מגלמת את רות ביידר גינסבורג הצעירה בסרט "המין החזק" (צילום: Jonathan Wenk/Focus Features/via JTA)
פליסיטי ג'ונס מגלמת את רות ביידר גינסבורג הצעירה (צילום: Jonathan Wenk/Focus Features/via JTA)

פתרון הסוגיה הוא לא שחור או לבן, אפילו בין אלה שחוקרים אותו לעומק. הלן מאיירס, פרופסור באוניברסיטת סאות'ווסטרן ומחברת הספר Movie-Made Jews: An American Tradition, חלוקה בנושא הליהוקים.

"החשש לגבי מי מגלם את מי מועצם על ידי העובדה שאנטישמיות וחוסר רגישות לנושאים יהודיים הפכו לחלק מהנורמלי החדש", אמרה מאיירס בריאיון לזמן ישראל. "מצד שני, אם בכתיבה ובליהוק מעורבים יהודים אני פחות מודאגת מהמוצא של השחקנים".

מאיירס גם הזהירה מלעשות השוואה לביקורת על ליהוקים של מיעוטים אחרים: "באופן היסטורי, יהודים לבנים יצרו סרטים – למרות שלרוב בהקשרים לא ידידותיים ליהודים", אומרת מאיירס. "זה אומר שהם היו חלק מתעשייה וגם מחוצה לה בעת ובעונה אחת. חשוב לזכור את זה כשמשווים את זה לנוכחות התקשורתית ההיסטורית של קבוצות אחרות".

"אף אחד לא אומר שיהודים לא מוצאים עבודה בהוליווד. אבל העובדה היא שיהודים לא מקבלים תפקידים של דמויות יהודיות חשובות. אנחנו רואים את זה כל הזמן"

מלינה סבל, לעומת זאת, דוחה כל ניסיונות לשלב נרטיבים כאלה בשיח. "אף אחד לא אומר שיהודים לא מוצאים עבודה בהוליווד. אבל העובדה היא שיהודים לא מקבלים תפקידים של דמויות יהודיות חשובות. אנחנו רואים את זה כל הזמן".

דייויד בדיאל מגיע לבכורה העולמית של "האישה בשחור" במרכז לונדון, 24 בינואר, 2012 (צילום: AP Photo/Joel Ryan)
דייויד בדיאל מגיע לבכורה העולמית של "האישה בשחור" במרכז לונדון, 24 בינואר, 2012 (צילום: AP Photo/Joel Ryan)

היא גם מציינת שבאופן היסטורי היו ליהודים תפקידים בולטים בתעשיית הקולנוע האמריקאית משום ש"ברוב המקרים, הם לא הורשו להשתתף בחלקים אחרים של החיים האמריקאים בגלל שהיו יהודים".

שימוש בנוכחות הרבה של יהודים בעמדות מפתח בהוליווד, היא אומרת, "בהחלט לא מנע מיהודים לא להיות מלוהקים לתפקידים של דמויות יהודיות אייקוניות".

באזור הערות בהסכת שלה ציינה סילברמן: "כמובן שיש המון יהודים מאחורי המצלמות, בעיקר כותבים ומפיקים". אבל רמזה ש"בושה ושנאה עצמית" משחקות תפקיד בסיפורים שהם מספרים ובהחלטות הליהוק שלהם.

"אני חושבת שלעיתים קרובות מדי כותבים יהודים לא רוצים לראות את עצמם משתקפים באמנות, לא באופן שבו הם רואים את עצמם. הם רוצים שיגלם אותם איזה אידיאל עם עיניים כחולות ובהירות".

רבים מהדוברים הקולניים ביותר על הסוגיה הזאת הצביעו על כך שהתפקידים הניתנים ללא יהודים הם לרוב כאלה שבהם היהדות והזהות היהודית של הדמויות מרכזיות וחיוניות לתפקיד. "יש אנשים שעבורם ליהדות יש תפקיד מאוד ספציפי בחיים המקצועיים והאישיים שלהם", אומרת סבל, שכתבה על הנושא בגיליון וראייטי של חודש יוני.

גארי אולדמן על סט הסרט "מאנק" (צילום: Nikolai Loveikis/Netflix via JTA)
גארי אולדמן על סט הסרט "מאנק" (צילום: Nikolai Loveikis/Netflix via JTA)

היא התייחסה לאופן שבו גילם גארי אולדמן את הרמן מנקייביץ' בסרט "מאנק"; לשלוש השחקניות הלא יהודיות שגילמו את בטי פרידן, בלה אבצוג וגלוריה סטיינם ב"גברת אמריקה", מיני סדרה בהולו; ולתומאסין מקנזי שגילמה את הילד היהודי בסרט השואה "ג'וג'ו ראביט".

"חירשות היא לא תחפושת"

בדיאל חושב כי משמעות הליהוק לתפקידי מיעוטים עוסק פחות בדיוק ויותר ב"כבוד". "זה מתומצת בצורה גאונית על ידי השחקנית החירשת מארלי מטלין, שאמרה לאחרונה כי 'חירשות היא לא תחפושת'".

"ייתכן שגילום מדויק של חיים כאדם חירש יכול לבוא לידי ביטוי רק על ידי אדם חירש, אחרת זה רק חיקוי, וחיקוי יכול בקלות להידרדר למשהו שמרגיש כמו לעג. אז חייבים לשאול את השאלה: אם חירשות היא לא תחפושת אז למה יהדות כן?".

"ייתכן שגילום מדויק של חיים כאדם חירש יכול לבוא לידי ביטוי רק על ידי אדם חירש, אחרת זה רק חיקוי, וחיקוי יכול בקלות להידרדר למשהו שמרגיש כמו לעג"

לאחרונה, יותר ויותר אנשים מציבים את המחלוקת הזאת בקדמת הבמה ומעודדים שיח בנושא בגופי התקשורת השונים.

השחקנית והמנחה החדשה של Jeopardy! מים ביאליק, מהשחקניות היהודיות הבולטות בהוליווד, סירבה לבקשת זמן ישראל להתייחס לנושא, אבל שיתפה את דברי סילברמן בפוסט בפייסבוק. "אני אומרת את זה כבר שנים", כתבה ביאליק. "אנחנו צריכים לדבר על זה. תודה, שרה".

מים ביאליק מדברת בכנס SHAPE של חברת AT&T בפאנל על "אפקט סקאלי", 22 ביוני, 2019, בברבנק קליפורניה (צילום: Mark Von Holden/ Invision/AP)
מים ביאליק, 22 ביוני, 2019 (צילום: Mark Von Holden/ Invision/AP)

זהו גם הנושא המרכזי במאמר שפורסם במגזין טיים אותו כתבה עורכת המגזין לילית שרה זלצר, שבו נטען, בין היתר, ש"לתת לשחקנים יהודים לגלם תפקידים של יהודים עשוי להאיר מחדש את הגבולות התרבותיים שלא ידענו שהם עדיין קיימים".

פרן דרשר, שיצרה, הפיקה וכיכבה ב"נני" כפראן פיין – דמות יהודייה פורצת דרך בפריים טיים האמריקאי – אמרה בהסכת ששודר לאחרונה שהיא נלחמה על יהדותה של הדמות.

"הדמות תמיד נכתבה כיהודייה בגלל שהיא נוצרה עבורי", אמרה דרשר להסכת "הכל כלול" עם ג'יי רודרמן. אבל CBS ביקשו ממנה להפוך את הדמות לאיטלקייה. לדבריה, "עמדתי על שלי ואמרתי, אני מצטערת, אבל פראן פיין חייבת להיות יהודייה. אני לא איטלקייה, ואני לא יכולה לכתוב דמות כזאת בדיוק האופייני לסיטקום מהסוג שלנו".

"עמדתי על שלי ואמרתי, אני מצטערת, אבל פראן פיין חייבת להיות יהודייה. אני לא איטלקייה, ואני לא יכולה לכתוב דמות כזאת"

מלינה סבל אמרה לאחרונה כי השיח סביב הנושא מעורר אצלה אופטימיות זהירה. "אני חושבת שהעובדה שאנשים ממשיכים לדבר על זה, אני חושבת שאנשים מתחילים להקשיב", היא אומרת. "אני לא חושב שראינו עדיין שינוי מערכתי, אבל העובדה שהשיחה הזאת מתקיימת, ואנשים מתחילים לשים לב, אני אסתכל על זה סימן חיובי".

בדיאל אומר כי הוא וסילברמן דיברו על כך מספר פעמים, ושהוא מרוצה שהנושא זוכה ליותר תשומת לב.

"אני אקח טיפ־טיפה קרדיט על זה שהפניתי את תשומת לבה של שרה סילברמן לנושא. אני חושב שבזכות זה שהיא מדברת על זה בצורה פתוחה כל כך, הנושא של ליהוק יהודים הפך לחלק מהשיח וזה נפלא. האם משהו ישתנה – את זה אני לא יודע. אני חושב שאנחנו בעיצומו של תהליך".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אני לא רואה עניין רב בעובדה שלא יהודים מגלמים תפקידי יהודים או שיהודים מגלמים אותם. אני לא מאמין ש"לא סופרים יהודים" בהקשר הזה. לא יודע מהיכן הטענה צמחה. אם יש כאן רמז לכך , שכלל רבים ב... המשך קריאה

אני לא רואה עניין רב בעובדה שלא יהודים מגלמים תפקידי יהודים או שיהודים מגלמים אותם. אני לא מאמין ש"לא סופרים יהודים" בהקשר הזה. לא יודע מהיכן הטענה צמחה. אם יש כאן רמז לכך , שכלל רבים בעולם בכלל ובעולם המוסלמי בפרט הם נגד יהודים, אפילו אנטישמים, הרי שבכך אין חדש וזה ימשיך כנראה לעד. לאחרונה ראינו שחקן אמריקאי/גואטמלי מגלם תפקיד של יהודי בסדרת הטלוויזיה תמונות מחיי נישואין של חדי לוי, באופן משכנע למדי. אז היכן הבעיה?

עוד 1,389 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: ארה"ב תודיע על הארכת הפסקת האש בין ישראל ללבנון

סמ"ר נגב דגן, בן 20 מדקל, נפל בדרום לבנון מפגיעת פצמ"ר ● דיווח: הרמטכ"ל זמיר ביקר באיחוד האמירויות במהלך המלחמה עם איראן ● בשל הכישלון באיתור איינהורן, השוהה בסרביה: התיק נגד יועצי נתניהו על הטרדת העד שלמה פילבר צפוי להיסגר ● בג"ץ הקפיא את החלטות הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה ● הונדורס הכריזה על משמרות המהפכה וחמאס כארגוני טרור

לכל העדכונים עוד 16 עדכונים

ברית אזורית חדשה או הימור מסוכן? מאחורי הקלעים של “הברית המשושה”

יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.

סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.

רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 739 מילים

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים
אמיר בן-דוד

קץ האשליה של ההייטק חסר הגבולות

דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.

"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 626 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים

למקרה שפיספסת

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.