היו דברים שאנו, הבנות, סלדנו מהם. אפילו לא ידענו להגיד מה לא בסדר. אפילו לא ידענו מהו פמיניזם בכלל. זה היה משהו רחוק ותימהוני של אמריקאיות או ישראליות, שמדברות בשפה שאף אחת מאתנו לא הבינה.

ובכל זאת, כששמענו על ההוא, זכר האלפא של הבנים שמספר להם בפירוט מה החברה שלו עשתה לו ואילו קולות היא השמיעה תוך כדי תוך פירוט התנוחה (מאחורה, אלא מה), עברה אותנו צמרמורת ובחילה. לא מאיזו צדקנות מוסרנית, אלא כי משהו עמוק, ראשוני, הישרדותי – צעק לנו, שגם אם קודם לא הערכנו אותו במיוחד, עכשיו אנחנו יודעות למה.

למה? לא ידענו להסביר. למעשה בחברת הבנות גם לא היינו צריכות להסביר. הבטנו זו בעיניה של זו וידענו, שהאינסטינקט שצעק לנו קודם להתרחק מהגבר-גבר הזה, עשה עבודה טובה.

בסוגריים אומר שגם לא האמנו למילה שלו. לא כי חשבנו שאין יחסי מין מהסוג הזה בין בנים לבנות, ידענו שיש. היו לנו חברים בעבר ובהווה. היו זוגות והיו שמועות. שמועות שאף אחד מהמעורבים לא תיאר בפירוט כזה בפני החברים שלו.

אלא שכמות המלל שהוא הוציא על הביצועים שלו העלו אצלנו חשד שמדובר בקשקושים שהוא ממציא כדי למנף את עצמו בתור הבבון הכי חזק בשבט, כזה שהחברה שלו היא רק עוד דרך להחזיק בתואר המפוקפק. וסליחה מהבבונים, אתם בחורים טובים בסך הכל.

אחר כך הכירו הבנים את זו שנותנת. כבר לא היינו בבית הספר והשמועה פרחה לה על מישהי, שהכירו איכשהו והיא נותנת. לכולם. זו תופעה ידועה. לפחות כך היה באותם ימים רחוקים לפני מעל שלושים שנה. יש אחת שנותנת. לא צריך לחזר אחריה. לא צריך להיות חבר שלה. לא צריך כלום חוץ מלרצות. כי היא רוצה. תמיד. מזרון העומד לשירות הציבור. יצור בעל שדיים ופות זמינים. מחובר לזה ראש, קצת מסובב לדעת הנוגעים בדבר, והיו לא מעט כאלה.

הבנות האנינות מסוגי הזדעזעו. תאמרו שהיינו מוסרניות וצדקניות ולא מחוברות למיניות שלנו. לא זרמנו. ייתכן שגם זה נכון. קיבלנו חינוך מאופק מאוד מבחינה מינית. למעשה לא קיבלנו חינוך מיני כלל וחיינו בחברה דתית, והימים היו אחרים וכל זה נכון.

אלא שלא רק זה נכון.

הזאת שנותנת היא מושג. היא פיזית מאוד אבל היא גם מושג. מטאפורה לעולם המעוות שלא מחנך למיניות. שבו איש לא עוצר לשאול למה הסתובב אצלה משהו בראש. מה הסתובב שם ומה גרם לסבב הזה.

עולם שמבלבל בין נינוחות מינית שמאפשרת יותר מפרטנר אחד בחיים, לבין התייחסות לגוף של עצמך כאילו הוא רכוש ציבורי. לנתק הצועק במקרים כאלה בין הגוף לבין האדם שהגוף הזה שייך לה.

היום אני יודעת לומר שיש קשר בין התעללות מינית, גילוי עריות, או "סתם" התעללות מינית בילדות, לבין היחס לעצמך כאילו את לא שווה כלום. כאילו עוד גוף שיחדור אליך יביא אתו את התיקון. כאילו רק כך תוכלי לקבל את מה שאת כל כך משוועת אליו – הכרה, חמלה, כבוד, אהבה.

אשה יכולה כאמור לבחור כמה שותפים לחיי המין שלה. נערה בת 17 שכל הקיבוץ, כל הנח"ל וכל חברי הנחלאווים היו בתוכה זה סיפור אחר. מחקרים יוכיחו. ובאמת צריך כאן מחקרים? במרחק השנים, כשהבחורים האלה כבר הורים לילדים ולבנות, האם הם מהרהרים בנערה הזו? האם הם מבינים?

כאמא לבנים אני מודה בצער שגם אני נופלת בחינוך המיני שלהם. וכי קשה מאוד לדבר על משהו שהחברה מציבה כטבעו של עולם. ברור שיש מין. ברור שיש כאלה שזורמות. ברור שזו הבחירה שלהן. ומה הבעיה עם זה, בעצם? הן רוצות את זה הרי, לא?

כששמעתי את תוכניתה של יעל דן שבו היא מדברת עם ד"ר ענת גור על הקשר בין פגיעות מיניות להתנהגות מינית משפילה והמונית, הרגשתי שקצת גאולה הגיעה לעולם. שהיא מצליחה להגיד את מה שהמקלדת שלי מנסה לכתוב ונתקעת. תודה יעל דן. לפחות אותי ניחמת קצת שיש כאן כמה מבוגרות אחראיות.

אני חושבת על הנערה שלא הכרתי. זו שחברים ומכרים שלי הכירו גופנית. שלא עצרו לרגע לשאול את עצמם מה קורה פה לעזאזל. איפה היא היום. האם הגיעה לריפוי. האם השלימה עם עצמה. האם יש מישהו בעולם שרואה אותה ואוהב אותה. אני מקווה שכן.

המיניות של האדם היא הרבה דברים. כל מי שרוצה ללמד אותנו משהו – נתלה בדו"חות המיניות של קינזי. אתה הומוסקסואל? – אתה לא באמת, ישכנעו אותך. אתה פשוט על רצף מיני ואתה יכול לבחור גם להיות הטרוסקסואל.

את האחת שנותנת? – מה הבעיה? קינזי הראה שיש לרוב בני האדם יותר משותף מיני אחד וזה בסדר. אז לא. זה לא בסדר. יש אנשים שיש להם העדפה מינית ברורה. הומוסקסואלית. או הטרוסקסואלית. או גם וגם. ויש אנשים שיהיו להם לא מעט פרטנרים מיניים ועדיין הם יבחרו בהם.

ועדיין אם הם בוחרים שוב ושוב במין מנוכר והם צעירים מאוד מאוד (גם 19 זה גיל צעיר, אגב, גם אם לא מדובר בקטינה. מדובר באשה בראשית חייה הבוגרים ולא הכול הוא עניין לחוק, אמורה להיות לכם יכולת שיפוט מעבר לזה) אז נורת אזהרה צריכה להידלק אצלכם גם אם אתם עצמכם בני 17. החיים הם לא סרט. גם לא סרט פורנוגרפי.

מיכל ברגמן היא פמיניסטית דתייה. עוסקת בחינוך ובאומנות. אמא לשלושה בנים. עוד רגע בת חמישים. כותבת

היה זה פקיד סובייטי שטבע את המשפט: "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות, וכשהתותחים שותקים, המוזות נשמעות". הכוונה היא שאין משמיעין ביקורת בזמן לחימה.

הרוב יסכימו כנראה עם הקביעה, ועם זאת יש עמה שתי בעיות: ראשית, ממשלות גורמות נזק רב במלחמות מטופשות, ושנית, הן לרוב ממאנות להקשיב גם בימי שלום. כשזה מגיע לעזה, הם לא מקשיבות בכלל.

יש שתי בעיות עם הקביעה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות": ראשית, ממשלות גורמות נזק רב במלחמות מטופשות, ושנית, הן לרוב ממאנות להקשיב גם בימי שלום. כשזה מגיע לעזה, הם לא מקשיבות בכלל

בנוגע לעזה, ישראל שבוייה ב"קונספציה" – מן פתולוגיה היסטורית המונעת על-ידי יהירות ופולחן ביטחון קצר-רואי. כל כמה זמן צצה לה קונספציה אחרת, אבל במובן מסויים מדובר באותה גברת קלוקלת בשינוי אדרת.

הקונספציה המקורית גרסה בתחילת שנות ה-70 (עת עלה ההיבריס הישראל על גדות סואץ) שאין טעם להתייחס לאיומים ולגישושים של נשיא מצרים אנואר סאדאת, שכן הוא פחות רציני מקודמו גמאל עבדל נאצר ולעולם לא יעז לתקוף. שר הביטחון העדיין-מהולל משה דיין סיכם זאת באומרו שעדיפה שארם א-שייח' (הכוונה לסיני) בלי שלום על שלום בלי שארם א-שייח'. התוצאה הגיעה ביום כיפור 1973.

הקונספציה השנייה הייתה שישראל צריכה להיאחז ב"אזור ביטחון" בדרום לבנון, הלוא היא רצועה ברוחב כמה קילומטרים המתפתלת לאורך כל הגבול. ישראל בראשות הליכוד פלשה ללבנון ב-1982 כדי לגרש ממנה את אש"ף, משימה שהושגה בתוך חודשים; היא המשיכה לכבוש חצי מהמדינה למשך שנתיים נוספות (משה ארנס לעג ליצחק רבין בתשדיר בחירות מ-1984 על כך שחשב שנסיגה בכלל אפשרית: "האם הוא עצמו מאמין בכך? האם מישהו מאתנו מאמין?"). גם לאחר הנסיגה שבוצעה להפתעת ארנס באותה שנה (על רקע התנגדות קולנית של הליכוד) שימרה ישראל על "רצועת הביטחון" להגן על הגבול מול אויב חדש, חיזבאללה.

הקונספציה קבעה שאין אלטרנטיבה להקרבה בחיים ובממון ובהון הפוליטי שהרצועה גבתה, עד שאהוד ברק פרש מלבנון באופן חד צדדי בשנת 2000 – הישגו הבלתי מעורער (הליכוד שוב התנגד, כמובן). או אז התברר שבהחלט ישנה אלטרנטיבה – לא מושלמת, כי הייתה מלחמה נוספת ב-2006, אבל עדיפה עד מאוד.

בנוגע לעזה, ישראל שבוייה ב"קונספציה" – מן פתולוגיה היסטורית המונעת על-ידי יהירות ופולחן ביטחון קצר-רואי. כל כמה זמן צצה לה קונספציה אחרת, אבל במובן מסויים מדובר באותה גברת קלוקלת בשינוי אדרת

הקונספציה הנוכחית סביב עזה גורסת בעצם שלישראל אין אלטרנטיבה למדיניות שהיא מקיימת מאז תפס חמאס את הרצועה ב-2006: להטיל עליה סגר מהאוויר, מהים ובעזרת מצרים מהיבשה ולשמור על מאזן טרור מול הטרוריסטים השולטים בה.

ההצדקה הייתה שיש להגביל ולבדוק כל מולקולה הנכנסת לרצועה, שמא חמאס ישתמש בחפצים תמימים לכאורה לעזר בייצור פצצות, בניית טילים וחפירת מנהרות. המצב מאמלל את 2 מיליון האנשים שחיים בעזה ובעצם כלואים בה – אבל זה בדיוק העניין: התוכנית, במידה שהייתה כזו, הייתה לדרבן אותם להפיל את החמאס מהשלטון.

וזו נראתה כמו תכנית טובה, כי כל אדם הגון בעולם יברך על הפלת חמאס, ארגון שלא רק כפה תיאוקרטיה אסלאמית ומדינת משטרה על נתיניה האומללים אלא גם הביא עליהם חורבן מחריד על ידי התגרות חוזרת ונשנית בשכן חזק בהרבה.

אכן, הגורמים היחידים בעולם הדמוקרטי שאולי לא יברכו על סילוק חמאס הם חלקים מהימין הישראלי. הסיבה לכך היא שהפלסטינים הרדיקליים הם שותפיהם השקטים להתנגדות לחלוקת הארץ; שלטונם בעזה מחליש את הרשות הפלסטינית המתונה יותר והופך את פתרון שתי המדינות לפחות אפשרי.

איך עבדה התוכנית?

ובכן, עברו 16 שנים, ולמרות המצור חמאס מצא דרכים לייצר פצצות, לבנות טילים (עם טווח יותר ויותר מרשים) ולחפור מנהרות למכביר. הם ירו אלפים מטילים אלה לעבר ישראל, וגרמו סבל גדול במיוחד למאות אלפי אזרחים ישראלים בדרום. היו לנו ארבע מלחמות ואינספור סבבים ולפי האו"ם כ-4,000 פלסטינים נהרגו (לצד 106 ישראלים), רבע מיליון בתים בעזה נהרסו ונזק של 5 מיליארד דולר נגרם לתשתיות ברצועה הענייה.

הקונספציה הנוכחית סביב עזה גורסת שלישראל אין אלטרנטיבה למדיניותה מאז תפס חמאס את הרצועה ב-2006: הטלת סגר מהאוויר, מהים ובעזרת מצרים מהיבשה ושמירת מאזן טרור מול הטרוריסטים בה

עם זאת חמאס לא הופל והוא לא נסוג מהעמדה שישראל אינה לגיטימית. יתרה מזאת, הארגון התקבע בתודעה כחזק יותר כנראה מפתח המתון והחילוני, וגם אחראי יותר משאר הטרוריסטים במרחב (כולל הג'יהאד האסלאמי, כוכבי הסבב האחרון).

הסבל של העזתים הוא לא משהו שהקורא הישראלי היה אפילו שוקל לקבל על עצמו. יש להם חשמל מספר שעות ביום (באמצעות דלק שמספקת ישראל). הם בדרך כלל לא יכולים לעזוב. שתיית בירה תסכן את חייהם.

כמה זמן זה יכול להימשך?

אין לי ויכוח עם מעצרים ואפילו התנקשויות נגד מחבלים בהתבסס על מודיעין אמין לגבי סכנות חמורות (אם כי הלוואי שישראל הייתה משתדלת יותר גם להציג הוכחות לפני שהיא מסתכנת בהתלקחות קטסטרופלית נוספת).

אינני חושד במניע פוליטי כלשהו, ​​כפי שחשדתי בשנה שעברה, כשישראל הציתה אש בדיוק כאשר היה נראה שבנימין נתניהו מתקרב לפנסיה. ראש הממשלה יאיר לפיד אינו כזה.

אני גם מבין את חוסר הרצון ליזום תכניות שאפתניות לשינוי מציאות. לפרויקטים כאלה במזרח התיכון – מהאביב הערבי ועד דוקטרינת בוש דרך המלכת המארונים בלבנון ועד, לצערנו, הסכמי אוסלו – יש נטייה להתפוצץ בפרצוף של כולם.

אבל הגיע הזמן. אני מקווה שאחרי הבחירות בנובמבר, תהיה אשר תהיה הממשלה, ישראל תבחן שנית את המצב המקומם בעזה. אפילו מבט חטוף יגלה שהקונספציה הולידה כישלון.

מה בדיוק לעשות זה שאלה אחרת. אבל באופן כללי, הייתי מציע גזר גדול מאוד ומציגו קבל ישראלים, פלסטינים ועולם. אני מעריך שישראל תמצא שותפים במפרץ ובמקומות אחרים להצעה שתהווה תכנית מרשל אמיתית לעזה. כזו שתכלול שיקום דרמטי ומוחלט וסיום המצור (כולל שדה תעופה ונמל ימי) בתמורה להחזרת הרשות הפלסטינית לשטח. או אולי, בתרחיש אחר שישרת פחות טוב את העזתים האומללים, בתמורה להתחייבות אי-לוחמה ארוכת טווח ("הודנה") עם ישראל.

מה בדיוק לעשות? הייתי מציע גזר גדול ומציגו קבל ישראלים, פלסטינים ועולם. אני מעריך שישראל תמצא שותפים במפרץ ובמקומות אחרים להצעה שתכלול שיקום דרמטי וסיום המצור בעזה

אין לי אשליה שהחמאס ימסור חיש קל את המפתחות בעקבות הצעה כזו, או יסכים ללא ייסורים ממושכים לשום דבר אחר. זה ייקח קצת זמן. אפשר גם לומר שהרשות הפלסטינית אינה תרופת פלא לשום דבר. אבל הצעה כזו בהחלט תיצור מציאות חדשה והיא תקסום לרבים – אולי לרוב הפלסטינים. הלחץ יגדל על חמאס לעשות משהו, להתגמש איכשהו, יגדל בהתמדה.

שום דבר ואף אחד אינו קבוע בעולם הזה, ודיקטטורת החמאס בעזה אינה יוצאת דופן – גם אם כך גורסת הקונצפציה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

ישראל השיגה את רוב המטרות שהציבה לעצמה במבצע "עלות השחר" וההחלטה לסיימו הייתה נכונה לפני שהיא תסתבך במערכה צבאית ארוכה. כעת העת לשנות את הגישה כלפי רצועת עזה ולנסות לגבש אסטרטגיה שתביא לרגיעה ארוכת טווח. מדובר במשימה קשה.

 אמש הושגה הפסקת אש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי לאחר חמישה ימי לחימה, שבהם ירה הארגון כאלף רקטות לעבר ישראל בעקבות מעצרו של בכיר הארגון בסאם א-סעדי בג'נין.

אמש הושגה הפסקת אש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי לאחר חמישה ימי לחימה, בהם ירה הארגון כאלף רקטות לעבר ישראל בעקבות מעצרו של בכיר הארגון בסאם א-סעדי בג'נין

הג'יהאד האסלאמי חיפש הישגים בעימות הצבאי עם ישראל שיאפשרו לו לרדת בצורה מכובדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס, כשהתחיל לשגר מאות רקטות לעבר ישראל בתגובה על חיסולי בכירי הזרוע הצבאית שלו.

בסופו של דבר הוא נאלץ להסתפק בהודעה קצרה שפרסמה מצרים ובה הבטחה כי יעשו מאמץ לשחרר את האסיר המנהלי ח'ליל אלעוואוודה לטיפול רפואי וכי יפעלו לשחרורו של בכיר הגי'האד האסלאמי בסאם א-סעדי בהקדם האפשרי.

בג'יהאד האסלאמי יודעים שאין ערך ממשי להודעה הזו אבל מצאו בה סולם לרדת מהעץ שעליו טיפסו. מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד אלנח'אלה אמר כי ארגונו ימתין שבוע למימוש ההבטחות.

נוסח ההודעה המצרית הקצרה על הפסקת האש- המצרים הצליחו לקפל את הג'יהאד האסלאמי בהבטחות כי יעשו מאמץ לשחרר את האסיר המנהלי ח'ליל אלעוואוודה לטיפול רפואי ולפעול לשחרורו של המחבל בסאם א-סעדי בהקדם האפשרי.
בג'יהאד האסלאמי יודעים שאין שום ערך מעשי להודעה הזו אבל מצאו בה סולם לרדת מהעץ. pic.twitter.com/HDRcA3ZSBX

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 8, 2022

ישראל פתחה את מבצע "עלות השחר" במבצע הונאה מוצלח וחיסלה את כל הצמרת הצבאית של הג'יהאד האסלאמי ברצועה.

מערכת "כיפת ברזל" פעלה היטב עם כ-96 אחוזי הצלחה ביירוט הרקטות. ישראל התמקדה בתקיפת יעדי הג'יהאד האסלאמי ושמרה את חמאס מחוץ למעגל הלחימה.

ישראל סיכלה את הפיגועים ביישובי עוטף עזה שתכנן הג'יהאד האסלאמי בתגובה על מעצרו של בכיר הארגון בסאם א-סעדי בג'נין.

ישראל גם שיקמה את ההרתעה שלה כלפי הג'יהאד האסלאמי. היא הפגינה את עליונותה הצבאית והמודיעינית והוכיחה שלא תיכנע לשום סחיטה וכי היא רשאית לעצור כל מחבל שמתכנן פיגועים בשטחי הגדה.

קריקטורה על המצב ברצועה
הילדים: אמא מה את מחפשת?
האם: את הכוח של הערבים pic.twitter.com/adxTE0H79t

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 8, 2022

ישראל גם שיקמה את ההרתעה שלה כלפי הג'יהאד האסלאמי. היא הפגינה את עליונותה הצבאית והמודיעינית והוכיחה שלא תיכנע לשום סחיטה וכי היא רשאית לעצור כל מחבל שמתכנן פיגועים בשטחי הגדה

זה היה העיתוי הנכון לעצור את מבצע "עלות השחר". טוב עשתה ישראל שהודיעה למתווך המצרי כי היא מוכנה להפסקת אש.

עדיף היה לסיים אותו עכשיו בשיא ההצלחה שלו לפני שיתרחשו טעויות או תקלות שיגררו את ישראל למבצע רחב יותר וישפיעו גם על זירות אחרות כמו סוריה ולבנון.

ישראל השיגה את רוב המטרות שהציבה לעצמה במבצע "עלות השחר" וההחלטה לסיימו הייתה נכונה לפני שהיא תסתבך במערכה צבאית ארוכה.
כעת היא העת לשנות את הגישה כלפי רצועת עזה ולנסות לגבש אסטרטגיה שתביא לרגיעה ארוכת טווח, מדובר במשימה קשה. pic.twitter.com/SRSKgNgYWY

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 8, 2022

המשך הכתישה של כוחו הצבאי של הג'יהאד האסלאמי הוא חשוב אבל הג'יהאד האסלאמי כבר הוכיח כי יש לו יכולת התאוששות מהירה. הוא עשה זאת בשנה האחרונה לאחר מבצע "שומר החומות" ויש לו גב חזק שהוא איראן שתומכת בו בכסף ובאמצעי לחימה.

הטענה כי צריך היה להמשיך במבצע כדי שחמאס יפעיל לחץ על הג'יהאד האסלאמי לסיים את המבצע אינה עומדת. הגי'האד האסלאמי מקבל הוראות רק מאיראן, ליתר דיוק מהגנרל חוסיין סלאמי, מפקד "משמרות המהפכה" שעמו נועד בשבוע שעבר בטהרן מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד אלנח'אלה.

עדיף היה לסיים אותו עכשיו בשיא ההצלחה שלו לפני שיתרחשו טעויות או תקלות שיגררו את ישראל למבצע רחב יותר וישפיעו גם על זירות אחרות כמו סוריה ולבנון

לישראל היו כמה הישגים:

1

ישראל הצליחה להפתיע את ארגון הג'יהאד האסלאמי שניסה ליצור משוואה חדשה ולהוציא כמה התקפות טרור לעבר הישובים הישראלים בעוטף עזה.

2

ישראל סיכלה את התקפות הטרור שתכנן הג'יהאד האסלאמי וחיסלה את כל הצמרת הצבאית של ארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועה, את תייסיר אלג'עברי מפקד החטיבה הצפונית, את ח'אלד מנצור מפקד החטיבה הדרומית, ובכירים נוספים שהארגון מסתיר את דבר מותם כדי לשמור על מורל גבוה.

3

במערכת הביטחון יש הסבורים כי מבצע "עלות השחר" הצליח להשיג יעד אסטרטגי של הפרדה בין חמאס לבין הגי'האד האסלאמי וכי צריך לשמור על ההפרדה הזו.

א.ישראל הצליחה להפתיע את ארגון הג'יהאד האסלאמי שניסה ליצור משוואה חדשה ולהוציא כמה התקפות טרור לעבר הישובים הישראלים בעוטף עזה.
ב. ישראל סיכלה את התקפות הטרור שתכנן הג'יהאד האסלאמי וחיסלה את כל הצמרת הצבאית של ארגון הגי'האד האסלאמי ברצועה. pic.twitter.com/j24SCX59es

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 8, 2022

היריבות בין חמאס לג'יהאד האסלאמי

הניסיון מלמד שהמתיחות בין שני הארגונים איננה דבר חדש. קיימת ביניהם יריבות קשה, חמאס הוא הריבון ברצועה, הוא הארגון הגדול ביותר והחזק יותר מבחינה צבאית והוא רוצה להנהיג את הפלסטינים ומאתגר גם את הרש"פ.

המתיחות בין חמאס לג'יהאד אינה חדשה. קיימת ביניהם יריבות קשה. חמאס הוא הריבון ברצועה, הוא הארגון הגדול ביותר והחזק יותר מבחינה צבאית. הוא רוצה להנהיג את הפלסטינים ומאתגר גם את הרש"פ

המתיחות בין שני הארגונים הגיעה לשיא לאחר חיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהאא' אבו אלעטא על ידי צה"ל במסגרת מבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019.

הג'יהאד האסלאמי הגיב במתקפת רקטות על ישראל שנמשכה יומיים. לראשונה ארגון חמאס נמנע מלהילחם לצד ארגון הג'יהאד האסלאמי מכיוון שהפרובוקציות שעשה בהאא' אבו אלעטא מול ישראל פגעו באינטרסים של הארגון וביחסיו עם המודיעין המצרי. אולם, מאז יושרו ההדורים בין שני הארגונים והג'יהאד האסלאמי נלחם לצד חמאס במבצע "שומר החומות".

כמה חודשים אחר כך התעוררה מחלוקת בין ארגון חמאס לארגון הג'יהאד האסלאמי על רקע ראיון מקיף שהעניק זיאד אלנח'אלה, מנהיג הג'יהאד האסלאמי, לאתר "ערבי 21" המזוהה עם תנועת "האחים המוסלמים". זיאד נח'אלה העניק ב-2 באוגוסט 2021 ראיון במשרדו בשכונת א-דאחייה בבירות לאתר "ערבי 21". מדובר בראיון מקיף שאורכו כ-3 שעות שבמהלכו הוא סיפק כמה כותרות מרעישות שחלקן הרגיז את ארגון חמאס.

מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד אלנח'אלה על הסכם הפסקת האש עם ישראל.https://t.co/SZrlojt6v9

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 8, 2022

זיאד אלנח'אלה הביע הסתייגות ברורה מהתיאורים של חמאס לגבי תוצאות המלחמה האחרונה ברצועה שהציגו אותה כ"ניצחון" על ישראל.

המלחמה הייתה "הישג לאומי נחשב" אמר זיאד אלנח'אלה בראיון עמו, אולם הוא סירב להציג אותו כ"ניצחון".

אלנח'אלה הביע הסתייגות ברורה מהתיאורים של חמאס לגבי תוצאות המלחמה האחרונה ברצועה, שהציגו אותה כ"ניצחון" על ישראל. המלחמה הייתה "הישג לאומי נחשב" אמר, אולם סירב להציג אותו כ"ניצחון"

אלנח'אלה הדגיש את הצורך בחזרה למאבק נגד הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ואמר כי זוהי המשימה של הפלגים הפלסטינים, כשהוא מותח ביקורת סמויה על כך שחמאס מתמקד ברצועת עזה.

"בעקבות המלחמה האחרונה", אמר זיאד נח'אלה, "הערבים והפלסטינים מרגישים שאפשר להביס את ישראל, הישראלי החל להבין שהוא חי במדינה מאויימת שאין בה ביטחון, המלחמה יצרה תחושה אצל הישראלי במשך 11 ימים שהוא חי תחת איום. אינני יכול לומר שהשגנו במלחמה הזו ניצחון אף אם היה זה הישג חשוב בדרך לשחרור פלסטין, והיא איננה דרך קצרה".

"זה איננו ניצחון כפי שמתואר בהגזמה רבה בתקשורת (הערבית)", הוסיף זיאד נח'אלה, "אנחנו באותו המקום ובאותה הגיאוגרפיה. ישראל ממשיכה בפעולות עויינות ועושה כל מה שברצונה, היא עדיין צרה על רצועת עזה וממשיכה בצעדיה נגד מסגד אל-אקצא. אנחנו עכשיו במערכה לשמור על מה שהשגנו ואנו חייבים להיות משוכנעים בשינויים אשר קרו". "מדובר בהישג מורלי ולא חומרי בהיקף של ניצחון. הדיבורים על ניצחונות שונים מכיוון שהמאבק שלנו נגד 'הפרוייקט הציוני' הוא מורכב וגדול"".

כיום ארגון הג'יהאד האסלאמי מאתגר שוב את חמאס ומאיים עליו ברצועת עזה וגם באזורי ג'נין ושכם בגדה, שם דוחק הארגון בהדרגה את רגלי הרש"פ וחמאס הצדה ומאחד את שאר הפלגים תחת דגלו.

ברצועת עזה הג'יהאד האסלאמי מספיק חזק מבחינה צבאית כדי להילחם לבדו נגד ישראל. צריך להתעלם מהודעות "מס השפתיים" שמנפיקים דוברי חמאס על האחדות בין כל הארגונים במאבק הנוכחי נגד ישראל.

כיום הג'יהאד האסלאמי מאתגר שוב את חמאס ומאיים עליו ברצועת עזה ובאזורי ג'נין ושכם בגדה. שם דוחק הארגון בהדרגה את רגלי הרש"פ וחמאס הצדה ומאחד את שאר הפלגים תחת דגלו

סביר להניח שארגון חמאס ימצא את העיתוי המתאים להטיל את האחריות לסבלם של תושבי הרצועה על הג'יהאד האסלאמי. בינתיים אירגן הג'יהאד האסלאמי מתקפה חסרת תקדים על אסמעיל הנייה ברשתות החברתיות, שבה הוא הואשם בשיתוף פעולה עם ישראל ובחוסר מוטיבציה לסייע בלחימה לג'יהאד האסלאמי.

צריך להבין את המנטליות הערבית – שני הארגונים האלה כבר הוכיחו בעבר כי הם בעלי אידיאלוגיה זהה ושנאה יוקדת לישראל ולכן הם יכולים להתפייס במהירות הבזק.

לכן, אסור לייחס לישראל את הכוח כאילו היא זו שהצליחה לתקוע טריז בין שני הארגונים, זה עניין של אינטרסים והיריבות ביניהם היא ללא קשר לישראל.

במערכת הביטחון יש הסבורים כי מבצע "עלות השחר" הצליח להשיג יעד אסטרטגי של הפרדה בין חמאס לבין הגי'האד האסלאמי וכי צריך לשמור על ההפרדה הזו.
אסור לייחס לישראל את הכוח כאילו היא זו שהצליחה לתקוע טריז בין שני הארגונים, זה עניין של אינטרסים והיריבות ביניהם ללא קשר לישראל pic.twitter.com/Eto2OGNrgi

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) August 8, 2022

הניצחון הישראלי בסבב הלחימה הנוכחי הוא ברור, למרות שהגי'האד האסלאמי טוען לניצחון ואומר כי הוא שיגר רקטות לעבר ישראל עד לרגע האחרון למרות שחוסלה הצמרת הצבאית שלו וכי הצליח לשתק את מרקם החיים ביישובי עוטף עזה.

צריך לזכור כי סבב הלחימה הזה היה ללא השתתפות חמאס בלחימה, אילו השתתף חמאס בלחימה היה נוצר מצב אחר לגמרי לרעתה של ישראל.

הניצחון הישראלי בסבב הלחימה הנוכחי ברור, למרות שהגי'האד האסלאמי טוען לניצחון ואומר כי שיגר רקטות לישראל עד לרגע האחרון חרף חיסול הצמרת הצבאית שלו, וכי הצליח לשתק את מרקם החיים בעוטף עזה

זוהי העת שממשלת לפיד-גנץ חייבת לעשות מאמץ לגבש אסטרטגיה חדשה בניסיון להשיג רגיעה ארוכת טווח עם רצועת עזה, שתשבור את אסטרטגיית סבבי הלחימה של הממשלות הקודמות, אחרת סבב הלחימה הבא יגיע בתוך זמן קצר.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)