מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה מורכבת ביותר, למרות הקרבה המאפיינת את שתי המדינות בשנים האחרונות. על שולחנן נערמות שלל סוגיות, בין השאר: הזירה הסורית, התלות הטורקית ביבוא אנרגיה מרוסיה, רכישת טילי S-400 שסיבכה את מערכת היחסים עם ארצות הברית (יחסים מורכבים בפני עצמם).
מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה מורכבת ביותר, למרות הקרבה המאפיינת את שתי המדינות בשנים האחרונות. על שולחנן נערמות שלל סוגיות
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לרשימה זו יש להוסיף גם את הזווית האוקראינית. העמדה הטורקית ביחס לאוקראינה ברורה ומנוגדת לזו הרוסית. אנקרה הבהירה עוד בתחילת המשבר, שאיננה מכירה בסיפוחו של חצי האי קרים לרוסיה, והדגישה כבר לפני מספר שנים, שהיא תומכת בהצטרפותה של אוקראינה לנאט"ו. זאת ועוד, טורקיה מספקת לאוקראינה מל"טים מתקדמים (Bayraktar TB-2). שכידוע הוכיחו את עצמם גם בעימות האחרון בין ארמניה ואזרבייג'ן. מבחינה זו מדובר בחדשות טובות עבור התעשייה הביטחונית הטורקית.
מטבע הדברים, העמדות הללו אינן מתקבלות בחיוב במוסקבה. לאחר שיחת הטלפון בין הנשיא פוטין ועמיתו הטורקי בתחילת החודש (2.12) פורסם מצד הקרמלין, כי הנשיא הרוסי הגדיר את אספקת המל"טים הטורקיים כמי שתרמו למהלך "דסטרוקטיבי" מצד אוקראינה. ככלל, עם זאת, מוסקבה אינה מרבה לתת פומבי לחילוקי הדעות הללו עם אנקרה. שתי המדינות מצליחות לנהל את מערכת היחסים ביניהן למרות חילוקי הדעות, ולצד שיתוף פעולה בשלל סוגיות הכרחיות מבחינתן.
In a phone call, Putin told Erdogan that Ukrainian forces are carrying out "provocative activity" & are using Turkish-made Bayraktar drones in the conflict zone.
Not shit Sherlock, maybe because #RussiaInvadedUkraine & have to defend Kremlin aggression?https://t.co/Jf6wT7dK1B
— Mavka Slavka ????♀️???? (@MavkaSlavka) December 3, 2021
בימים האחרונים טורקיה הביעה נכונות לתווך בין שני הצדדים. שר החוץ הטורקי קרא (26.12) למוסקבה לסגת מן "הדרישות החד צדדיות" שלה מנאט"ו, אם ברצונה שעמדותיה יתקבלו על הצד השני, והוסיף, כי אם רוסיה תרצה שטורקיה תפעל לצנן את המתח עם נאט"ו: "נשקול את זה בחיוב. מטרתנו ברורה…כולם יינזקו מסכסוך שעלול להתלקח באזור". התגובה הרוסית הייתה לקונית. דובר הקרמלין אמר, שהתיווך הטורקי "יתקבל בברכה" אם ישכנע את אוקראינה לקבל את הדרישות הרוסיות ביחס להסכמי מינסק.
מוסקבה אינה מרבה לתת פומבי לחילוקי הדעות עם אנקרה. שתי המדינות מצליחות לנהל את מערכת היחסים למרות המחלוקות ולצד שת"פ בסוגיות הכרחיות מבחינתן
מה עומד בבסיס הקרבה ההדוקה בין טורקיה ואוקראינה? ראשית, לא נפקד מקומה של הזווית ההיסטורית: חצי האי קרים, שנשלט על ידי האימפריה העותומאנית, עבר לידיה של קתרינה הגדולה כתוצאה מהמלחמה בין האימפריה העותומאנית ורוסיה במאה ה–18 (1768-74). בעינה נותרה גם הסולידריות הטורקית עם המיעוט הטטארי-מוסלמי בחצי האי, שכזכור דוכא באכזריות על ידי סטאלין.
אולם ברור לחלוטין, שארדואן מבין היטב את יחסי הכוחות הנוכחיים ואת מגבלות כוחו והשפעתו מול הנשיא הרוסי. מה עומד, אם כן, מאחורי ניסיון התיווך, הרטורי לפחות, מצידה של אנקרה?
מדובר בפרספקטיבה רחבה הרבה יותר מן הזווית הרוסית–אוקראינית בלבד. טורקיה מבינה היטב את מרחב התמרון המאוד מורכב שלה מול הזירה הבינלאומית. מחד גיסא, התקרבה כאמור בשנים האחרונות לרוסיה לנוכח האינטרסים החיוניים שלה מול הזירה הסורית, ואף רכשה את סוללות הטילים הרוסיות, מה שסיבך עד מאוד את מערכת היחסים שלה עם המערב בכלל וארצות הברית בפרט. זו האחרונה ביטלה כזכור את השתתפותה של טורקיה בעסקת מטוסי ה–F 35. מאידך גיסא, טורקיה חברה מרכזית (אמנם בעייתית למדי) בנאט"ו ומבינה היטב את החשיבות הרבה, המדינית והכלכלית כאחד, של קרבתה למערב ולוושינגטון.
זאת ועוד, טוורקיה מגלה לאחרונה פעלתנות רבה בגזרת הים השחור. כזכור, דיווחה על גילויו של שדה גז משמעותי, ואנקרה פועלת במרץ לקדם את פיתוחו. זירת הים השחור מרכזית וחיונית ביותר עבור טורקיה, וקרבת היחסים שלה עם אוקראינה חשובה ביותר בהקשר זה. יש להניח, שאנקרה חוששת ממהלכיה של מוסקבה בזירה זו ועל כן מבקשת למצב את עצמה היטב מולה.
זירת הים השחור מרכזית וחיונית לטורקיה, וקרבתה לאוקראינה חשובה ביותר בהקשר זה. יש להניח, שאנקרה חוששת ממהלכי מוסקבה בזירה זו ולכן מבקשת למצב עצמה היטב מולה
מעמדה של טורקיה במזרח הים התיכון איננו נוח גם-כן, בלשון המעטה, אל מול הארכיטקטורה האזורית המרשימה שהתפתחה בו, שנתפסת, במידה רבה של צדק מבחינתה של אנקרה, כלעומתית.
אם כך, יש לראות את מהלכי התיווך הללו כניסיון נוסף לצבור קלפים בתהליך המקח וממכר שטורקיה מנהלת מול הזירה הבינלאומית. הנשיא ארדואן מבקש להמחיש, שוב ושוב, את חיוניותה של ארצו לשני המחנות, רוסיה וארצות הברית. מדובר בראייתו במהלך מתבקש והכרחי, שכן מדובר במדינה שחשיבותה האסטרטגית ברורה ומרכזית. הבעיה, לעיתים לא רחוקות, שמרוב תמרונים, מובנים אמנם ונחוצים, שני המחנות מביטים לעבר טורקיה בחשדנות לא מבוטלת, ולא תמיד קונסטרוקטיבית.
ומה ביחס לזווית הישראלית?
ובכן, בהקשר הנדון היא בהחלט עקיפה. כידוע, אנקרה מאותתת בחודשים האחרונים על עניינה בשיפור היחסים עם ישראל, כחלק מניסיון לשפר את מערכות היחסים עם מדינות נוספות באזור (מצרים, איחוד האמירויות, סעודיה). איתותים מעין אלו קיבלו פומבי, ואולי גם דחיפה קלה, לאחר סיומה המוצלח של פרשת מעצרם של בני הזוג הישראלים.
BIG: #Erdogan meets Jewish Rabbis, and says Turkey & #Israel's relations vital for regional stability.
Is Turkey, Israel and middle eastern countries finally moving to peaceful times? #WorldPeace pic.twitter.com/V1Nv9DEiVc
— Resonant News???? (@Resonant_News) December 25, 2021
מכל מקום, יש לראות את הפעילות בזווית הרוסית–אוקראינית, שמכוונת למעשה גם מול נאט"ו, כניסיון להבליט שוב את הנכסיות של טורקיה לשורה ארוכה של שחקנים, כולל ישראל. טרם ברור אם זה יסייע לחדש את הדיאלוג המדיני בין שתי המדינות, כאשר על המדוכה שורה של סוגיות שביחס אליהן חילוקי הדעות עודם משמעותיים.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוטפו על פוטין וארדואן. זה, השנים האלה, זה זה – מיליארדרים שיכורי כח ונרקומני-שררה. אין בהם טיפת רגישות לחלש והנזקק, זה לא זורם להם בדם, זה מגעיל אותם כל נושא השכבות החלשות, עלובי החיים בשבילם זה ריגוש טוב בסצנה קולנועית. המגמה היא ברורה: מרכז הבקרה של כדה"א (ג'א, קארמה, אלהים או כל שם אחר) יסלק את כל השליטים הללו ויכוון לסגנון חדש לגמרי של מנהיגות, זה יקרה כנראה אחרי זעזועים רציניים יותר מהקורונה