נבצר מבינתי איך אנשים ממשיכים לשתף ברשתות החברתיות הגיגים של כל מיני קשישים יוצאי מערכות הביטחון השונות, כשנבואות זעם בפיהם, שלכאורה חזו את מה שקרה ב-7 באוקטובר. כל זה מעין הצבעה על כך שהאסון הנורא היה צפוי – כאשר בפועל נבואות הזעם לא הצביעו על שום דבר דומה לזה, ואף שגו בנקודות מאוד קריטיות.
נכון שבישראל תמיד עדיף להיות חשדן יותר מדי מאשר חשדן פחות מדי. מי שחשדן יותר מדי, יכול לצאת אולי גזען או פרנואיד, אך מי שחשדן פחות מדי יכול למות במתקפת הפתע הבאה, לאחר שנתן אמון נאיבי במי שעומדים מולו. לכן יש יותר ביקוש לנבואות זעם חשדניות ושחורות במיוחד, מאשר לנבואות אופטימיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לאט עם ה"נוקאוט". האם פיצול המשותפת ישפיע על הקמפיין של לפעד? ישפיע על אחוזי הצבעה במגזר? ואיך? האם מישהו מאמין לסקרים המוצגים לנו שכולם מבוססי polls4you והם אפילו לא ראויים לנייר טואלט? האם מישהו יודע מה עובר בראש של אדלשטיין כשהוא רואה מצד אחד את בן גביר כשר לבטחון פנים, את הקריירה שלו בליכוד מרוסקת, ובצד השני פריימריז אמיתיים אצל גנץ-סער? כל אחד מהסעיפים האלה = הסוף הסופי בהחלט של המושחת. אם זה נקרא נוקאוט אז אני אומר השופט הביתה
זה לא הוגן כלפי לפיד, בצד מרצ שהתחזקו בוערת הדאגה והם היו מוכנים לשלם את המחיר במתן יתרון לעבודה. בצד העבודה השחקנית הראשית משדרת התנשאות בסגנון למה מיהו לפיד? היא עדיין בתחושה של הערוץ השני. שהיא יכולה להיות במקום שלו… שהיא שווה לו. אני בתחושה שהמצב יהיה עוד יותר קשה, היא לא תעבור את אחוז החסימה