JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ניצן ויסברג: הייתה כפייה | זמן ישראל

הייתה כפייה

שלט בהפגנה נגד כפיית חיסונים, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
שלט בהפגנה נגד כפיית חיסונים, 15 בפברואר 2021

הרעיון שלהיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה בן לפחות 2500 שנה ומקורו כנראה ב"תולדות המלחמה הפולופנזית" שכתב תוקידידס. מרק טווין טען בהומור שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה אבל היא לפעמים מתחרזת. בין אם אנחנו סבורים שמדובר בלופ דטרמיניסטי שאין לנו עליו שליטה או בנטייה שמודעות ומעורבות פוליטית עשויה למזער את נזקיה, יש חשיבות עתידית לאיך זוכרים את ההיסטוריה.

לכן, חשוב לי לכתוב בצורה חדה וברורה: בתקופת הקורונה הייתה כאן כפייה.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
11
כמובן שהיתה כפיה, אבל לא נעים להודות בזה. היתה כפיה, ושתי ממשלות רצופות - זו של נתניהו וגם ממשלת השינוי - כפו באופן בררני תו ירוק נפשע, תחת חוק סמכויות דיקטטורי, עם הסתרת מידע מהציבור ו... המשך קריאה

כמובן שהיתה כפיה, אבל לא נעים להודות בזה. היתה כפיה, ושתי ממשלות רצופות – זו של נתניהו וגם ממשלת השינוי – כפו באופן בררני תו ירוק נפשע, תחת חוק סמכויות דיקטטורי, עם הסתרת מידע מהציבור וגניזת דיוני קבינט הקורונה וחוזה מושחר מול חברת פארמה מסחרית.

החיים בתוך חברה אנושית מחייבים מידה מסוימת של הכרח. הם מחייבים עמידה בכללי בנייה, פן תתמוטטנה עלינו תקרות, הם מחייבים מתן זכות קדימה, עצירה באדום, נהיגה בימין הכביש ושימוש בחגורות בטיח... המשך קריאה

החיים בתוך חברה אנושית מחייבים מידה מסוימת של הכרח.
הם מחייבים עמידה בכללי בנייה, פן תתמוטטנה עלינו תקרות, הם מחייבים מתן זכות קדימה, עצירה באדום, נהיגה בימין הכביש ושימוש בחגורות בטיחות, הם מחייבים את פתיחת התיק לפני שומר בכניסה לקניון, וזוהי רק ההתחלה…
האם אפשר לומר שעמידה בחובות אלה היא "כניעה" או ציות עיוור" או התנהלות של"כבשים"?
למרבה הצער בסוף כל משפט שאנחנו אומרים בעברית יושבים בצוותא (כשהם מוקפים בהמוני סימני קריאה מבוהלים) "השואה", "ברית המועצות", "מרתפי השטאזי" ולקינוח "משטרת המוסר האיראנית".
האם אפשר להשוות את חובת עטיית החיג'אב עם החובה להוציא טופס אישור לפני אכלוס בניין (AKA טופס 4)? האם יש דמיון בין החובה לעמוד לפני תמרור עצור לבין הדרישה לשתף פעולה עם השטאזי?
אפשר לומר שנחיצותו של משטר וחשיבותה של מדינה הן סוגיות פילוסופיות. ייתכן שבעתיד תימצא דרך אחרת לקיומה של חברה אנושית (אם בכלל). אבל כל עוד ברור לנו שחוקי התנועה והבנייה (וחוקים רבים אחרים) נועדו לשמר את הזכות הבסיסית ביותר של אדם – הזכות להישאר בחיים – אין מהם מנוס. לא ייתכן שבחירה של פלוני תסכן את חייו של אלמוני. מי שבוחר שלא לציית לחוקי התנועה, לא יוכל להשתלב בתנועה בתור נהג. זהו המחיר שעליו לשלם על בחירתו. מי שבוחר שלא לחסן את עצמו ובכך לשמש סוכן הדבקה, ייאלץ לסכן את עצמו בלבד, כלומר לבדוק את עצמו לפני כל מגע עם מי שבחרו בחיים.

הפסיכוזה של כת ההכחשה גרמה להם לשכוח את הבסיס לחיי חברה. פתאום ההגיון הפך ל"כפייה" ו"הכפייה" הזאת הפכה למסוכנת למרות שבמציאות זה הפוך. הדמגוגיה וגניבת הדעת לא יודעות שובע וההזיות מחלי... המשך קריאה

הפסיכוזה של כת ההכחשה גרמה להם לשכוח את הבסיס לחיי חברה.
פתאום ההגיון הפך ל"כפייה" ו"הכפייה" הזאת הפכה למסוכנת למרות שבמציאות זה הפוך.
הדמגוגיה וגניבת הדעת לא יודעות שובע וההזיות מחליפות את המציאות.
את רוצה להפיץ מחלות ולרצוח זקנים, אני רוצה לנסוע עם האופנוע 200 ולרצוח הולכי רגל, אני גם חומד את הג'יפ פורש של השכן שלי, דברים שאני לא רוצה? למשל לשלם מס הכנסה או בכלל לשלם על דברים זה אני דווקא לא רוצה.
לכן בחברה יש כללים ויש "מבוגר אחראי" ( אפילו שלפעמים אין לו אפילו בגרות ) ויש חוקים ויש כללים ויש אחריות אישית. וכולנו מוותרים קצת כדי לחיות טוב יותר ( ואפילו כדי לחיות נקודה). אז אם עברתם את גיל 5, לפחות מנטלית אתם מבינים שיש "מחיר" ויש פשרה ולא תמיד עושים מה שרוצים.
במחשבה שנייה, מהבכי של חברי הכת אפשר להבין שמנטלית רובם לא עברו את גיל 5…. אז נסלח להם

הפסיכוזה של כת ההכחשה גרמה להם לשכוח את הבסיס לחיי חברה. פתאום ההגיון הפך ל"כפייה" ו"הכפייה" הזאת הפכה למסוכנת למרות שבמציאות זה הפוך. הדמגוגיה וגניבת הדעת לא יודעות שובע וההזיות מחלי... המשך קריאה

הפסיכוזה של כת ההכחשה גרמה להם לשכוח את הבסיס לחיי חברה.
פתאום ההגיון הפך ל"כפייה" ו"הכפייה" הזאת הפכה למסוכנת למרות שבמציאות זה הפוך.
הדמגוגיה וגניבת הדעת לא יודעות שובע וההזיות מחליפות את המציאות.
את רוצה להפיץ מחלות ולרצוח זקנים, אני רוצה לנסוע עם האופנוע 200 ולרצוח הולכי רגל, אני גם חומד את הג'יפ פורש של השכן שלי, דברים שאני לא רוצה? למשל לשלם מס הכנסה או בכלל לשלם על דברים זה אני דווקא לא רוצה.
לכן בחברה יש כללים ויש "מבוגר אחראי" ( אפילו שלפעמים אין לו אפילו בגרות ) ויש חוקים ויש כללים ויש אחריות אישית. וכולנו מוותרים קצת כדי לחיות טוב יותר ( ואפילו כדי לחיות נקודה). אז אם עברתם את גיל 5, לפחות מנטלית אתם מבינים שיש "מחיר" ויש פשרה ולא תמיד עושים מה שרוצים.
במחשבה שנייה, מהבכי של חברי הכת אפשר להבין שמנטלית רובם לא עברו את גיל 5…. אז נסלח להם

הכותבת ניסתה לתאר תופעה שהיא לא בקיאה בה במאת האחוזים. היא כנראה לא חייתה ונשמה את הכפייה אלא תיארה אותה מבחוץ. ולכן הלקונות. למשל חסרה כאן התייחסות לכך שבדיקות אנטיגן שסטודנטים ועובדי... המשך קריאה

הכותבת ניסתה לתאר תופעה שהיא לא בקיאה בה במאת האחוזים. היא כנראה לא חייתה ונשמה את הכפייה אלא תיארה אותה מבחוץ. ולכן הלקונות.

למשל חסרה כאן התייחסות לכך שבדיקות אנטיגן שסטודנטים ועובדים רבים נשלחו לעשות לקחו שעות בטרטור יומיומי. בהמתנה בטור. ולפעמים בנסיעה לקצה השני של העיר או לעיר אחרת כי מוקד הבדיקות נפתח ב־11:00 והשיעור מתחיל ב־8:00 (בעיקר ימי ראשון היו קשים עבורם).
הכפייה על ילדים לא התבטאה רק בבידודים. אלא התרחבה לחוגים כולל תנועות נוער שהפעילות שלהן מתנהלת כמעט לחלוטין בחוץ. כולל ספורט תחרותי (לרוב כפיית בדיקות אבל גם כפיית חיסונים) וספורט רגיל. כשאנחנו יודעים שהשתייכות היא לחם חוקם של הצעירים כי בלי קשרים חברתיים מדובר בהדרה ובגזירה של בדידות על עצמם או דרך ההורים שלהם.
כאן אנחנו נכנסים כבר לממשלת השינוי שהכותבת התאפקה מאוד לא לבקר אבל כתבה משפט וחצי שגם לה יש אשמה. בנט היה ראש וראשון בכופים! הוא רצה שהורים יריבו זה עם זה. שיהיה לחץ חברתי להתחסן. עיריות עשו הכול כדי ליצר תחרויות בין בתי ספר, בתוך השכבות. ולהעניק צ'ופרים כאלו ואחרים למתחסנים.

"ממשלת השינוי" היא זאת שניסתה שוב ושוב ליצור קרעים בחברה. להמליץ לעשות אנטיגן לפני ארוחת החג זה כבר פתח להדיר לא מחוסנים מארוחות חג.

החזר על אבדן יום עבודה בביטוח לאומי לעצמאים לא מחוסנים נמוך יותר. כפייה? תענו בעצמכם.

ללכת לסרט, למופע או לשבת במסעדה בפנים נחשב לרוב לדייט טיפוסי. במשך שנה וחצי ויותר זה לא התאפשר. אנשים הודרו פה מהחברה. לא הוזמנו מראש לאירועים שמחים ולשבעות ולאזכרות. ולאירועים שכן הוזמנו? דרשו מהם תו ירוק גמיש (החלמה/בדיקה מהירה) ולפעמים גם נוקשה (רק חיסונים בתוקף).

בתי אבות, כל מי שרצה להיכנס או לעבוד חויב בבדיקות. סבלו שם מבידודים תכופים ונשנים. סגרו אותם אפילו גם מבני המשפחה בהתחלה. שום ספורט, שום שיחה במשך שבועות רבים על פני שנה אחת.

עובדי הארץ לא יכלו להגיע לעבודה אם לא התחסנו. עובדים של ערוץ 12 כולל טכנאים לא יכלו להיכנס ולהמשיך לעבוד. אינטל ועוד חברות בישראל גם יזמו זאת. זה או חיסון או להיות מובטלים או בחופשה ללא תשלום בלי תאריך סיום. כך שלא תמיד ניתנה "בחירה" שכאמור לא רלוונטית לשאלה של האם הייתה כפייה או לא.

הכותבת ניסתה לתאר תופעה שהיא לא בקיאה בה במאת האחוזים. היא כנראה לא חייתה ונשמה את הכפייה אלא תיארה אותה מבחוץ. ולכן הלקונות. למשל חסרה כאן התייחסות לכך שבדיקות אנטיגן שסטודנטים ועובדי... המשך קריאה

הכותבת ניסתה לתאר תופעה שהיא לא בקיאה בה במאת האחוזים. היא כנראה לא חייתה ונשמה את הכפייה אלא תיארה אותה מבחוץ. ולכן הלקונות.

למשל חסרה כאן התייחסות לכך שבדיקות אנטיגן שסטודנטים ועובדים רבים נשלחו לעשות לקחו שעות בטרטור יומיומי. בהמתנה בטור. ולפעמים בנסיעה לקצה השני של העיר או לעיר אחרת כי מוקד הבדיקות נפתח ב־11:00 והשיעור מתחיל ב־8:00 (בעיקר ימי ראשון היו קשים עבורם).
הכפייה על ילדים לא התבטאה רק בבידודים. אלא התרחבה לחוגים כולל תנועות נוער שהפעילות שלהן מתנהלת כמעט לחלוטין בחוץ. כולל ספורט תחרותי (לרוב כפיית בדיקות אבל גם כפיית חיסונים) וספורט רגיל. כשאנחנו יודעים שהשתייכות היא לחם חוקם של הצעירים כי בלי קשרים חברתיים מדובר בהדרה ובגזירה של בדידות על עצמם או דרך ההורים שלהם.
כאן אנחנו נכנסים כבר לממשלת השינוי שהכותבת התאפקה מאוד לא לבקר אבל כתבה משפט וחצי שגם לה יש אשמה. בנט היה ראש וראשון בכופים! הוא רצה שהורים יריבו זה עם זה. שיהיה לחץ חברתי להתחסן. עיריות עשו הכול כדי ליצר תחרויות בין בתי ספר, בתוך השכבות. ולהעניק צ'ופרים כאלו ואחרים למתחסנים.

"ממשלת השינוי" היא זאת שניסתה שוב ושוב ליצור קרעים בחברה. להמליץ לעשות אנטיגן לפני ארוחת החג זה כבר פתח להדיר לא מחוסנים מארוחות חג.

החזר על אבדן יום עבודה בביטוח לאומי לעצמאים לא מחוסנים נמוך יותר. כפייה? תענו בעצמכם.

ללכת לסרט, למופע או לשבת במסעדה בפנים נחשב לרוב לדייט טיפוסי. במשך שנה וחצי ויותר זה לא התאפשר. אנשים הודרו פה מהחברה. לא הוזמנו מראש לאירועים שמחים ולשבעות ולאזכרות. ולאירועים שכן הוזמנו? דרשו מהם תו ירוק גמיש (החלמה/בדיקה מהירה) ולפעמים גם נוקשה (רק חיסונים בתוקף).

בתי אבות, כל מי שרצה להיכנס או לעבוד חויב בבדיקות. סבלו שם מבידודים תכופים ונשנים. סגרו אותם אפילו גם מבני המשפחה בהתחלה. שום ספורט, שום שיחה במשך שבועות רבים על פני שנה אחת.

עובדי הארץ לא יכלו להגיע לעבודה אם לא התחסנו. עובדים של ערוץ 12 כולל טכנאים לא יכלו להיכנס ולהמשיך לעבוד. אינטל ועוד חברות בישראל גם יזמו זאת. זה או חיסון או להיות מובטלים או בחופשה ללא תשלום בלי תאריך סיום. כך שלא תמיד ניתנה "בחירה" שכאמור לא רלוונטית לשאלה של האם הייתה כפייה או לא.

תודה רבה על הכתבה המעולה, העמוקה, הפילוסופית-ברוחה והשופכת אור חדש את מה שהתרחש כאן, שעדיין קשה לתפיסה מבחינתי. הגיע הזמן לרדת לשורש הדברים ולהבחין בין סוגי הכפייה ובאמת כאן עשית זאת הי... המשך קריאה

תודה רבה על הכתבה המעולה, העמוקה, הפילוסופית-ברוחה והשופכת אור חדש את מה שהתרחש כאן, שעדיין קשה לתפיסה מבחינתי. הגיע הזמן לרדת לשורש הדברים ולהבחין בין סוגי הכפייה ובאמת כאן עשית זאת היטב.

התשובה האולטימטיבית השגורה בדעת הקהל הישראלי: לך אין זכות לכפות עליי סכנת חיים, אז בוודאי שהמדינה צריכה לכפות עלייך לא להיות לידי. לדעתי, ההלם שהסגרים הותירו, פשוט הביא לפסיכוזת המון ... המשך קריאה

התשובה האולטימטיבית השגורה בדעת הקהל הישראלי: לך אין זכות לכפות עליי סכנת חיים, אז בוודאי שהמדינה צריכה לכפות עלייך לא להיות לידי.

לדעתי, ההלם שהסגרים הותירו, פשוט הביא לפסיכוזת המון שממש דבק בעמדה זו .
כי סכנת חיים לא היתה פה, היתה תעמולת הפחדה מטורפת בתקשורת .

עוד 1,718 מילים ו-11 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 16 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן; הלחימה בצפון נמשכת

חייל נפצע קשה מפגיעת רקטה בלבנון, ארבעה נוספים במצב קל

הקבינט דן בהפסקת אש בלבנון על רקע לחץ אמריקאי, גורם איראני טען כי הפסקת אש תיכנס לתוקפה הלילה; ראשי רשויות בצפון הנחו תושבים להישאר קרובים למרחבים מוגנים ● איראן עשויה לאפשר שיט בצד העומאני של מצר הורמוז כחלק מהסכם שימנע חזרה ללחימה; טראמפ: סין הסכימה לא לשלוח נשק לאיראן ● נציגת היועמ״שית לבג״ץ: אסרו על בן גביר להשפיע על מינויים

עוד 60 עדכונים

כששילוב באקדמיה מתחיל בהפרדה

הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.

הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 725 מילים
אמיר בן-דוד
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הנשמה מלאכותית בבג"ץ

בג"ץ שוב נדחק לפינה ונדרש להוציא את הערמונים מהאש, כאשר מערכות האכיפה והחוק האחרות קורסות ● בשנתיים האחרונות התרגלנו למצב שבו כל סוגיה ומחלוקת מובאות לפתחו: מהשאלה מי יתגייס ועד מינוי ראשי שב"כ ומוסד ● כשבג"ץ מתקשה להגיע להכרעה בגלל קושי משפטי, מגיעה, כמובן, "האכזבה" ● אם לא תימצא דרך לחזק את שומרי הסף שמתחתיו, גם בג"ץ עלול לקרוס ● פרשנות

עוד 760 מילים

העמדת המפלגות ה“דמוקרטיות” בישראל תחת המיקרוסקופ

לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.

להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.

עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 922 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בשוויץ נוסעות רכבות במנהרות באורך עשרות קילומטרים, ובכל העולם רכבות מטרו מסיעות מיליונים מתחת לאדמה – ורק בישראל, בגלל מנהרה באורך 11 ק"מ, הוחלט להגביל את מספר הנוסעים ברכבת מת"א לירושלים ● בעוד המשטרה והרכבת מגלגלות אחריות זו על זו, עולה השאלה כיצד בפרויקט דגל שתוכנן שנים ועלה מיליארדים, לא נלקחו בחשבון כל סוגיות הבטיחות?

עוד 1,293 מילים

הטעות הנפוצה שלנו לגבי חוסן בצפון

הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.

טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.

יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 549 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ליל הבסטיליה של בודפשט

ויקטור אורבן שלט ללא מצרים במשך 16 שנים והקים מערך תקשורתי ומשפטי שנועד להנציח את שלטונו ● אבל כשהכלכלה קרסה והשחיתות הגיעה לכל פינה, שום חומת הגנה לא עזרה מול מיליוני אזרחים רעבים ● ישראלים המתגוררים בבודפשט מספרים איך נפל הדיקטטור, ולמה בישראל המצב מסובך הרבה יותר

עוד 1,460 מילים ו-2 תגובות

לבנון מחפשת הפסקת אש, חזבאללה מאיים במלחמת אזרחים

שיחות השגרירים נתפסות במחנה השיעי כאיום משמעותי ● במקביל למגעים בוושינגטון, ישראל אינה מוכנה לנצור את האש בעוד בלבנון מזהירים מהידרדרות למלחמת אזרחים ● בינתיים ישראל מצמצמת את האש, נמנעת מתקיפות צפונית לליטני ומותירה לאמריקאים מרחב תמרון מול איראן ● פרשנות

עוד 758 מילים ו-2 תגובות

קפיטליזם של מקורבים

הסיפור של ממשלת אורבן הוכיח כי פגיעה בדמוקרטיה אינה רק סוגיה של זכויות אדם, אלא גם מהלך הרסני לכלכלה ● כאשר מפרקים את שומרי הסף, מעוותים את שיטת הבחירות כדי לצמצם תחרות, ומחליפים את השוק החופשי בחברות של מקורבים – מי שמשלמים את המחיר הם האזרחים הפשוטים ● פרשנות

עוד 751 מילים ו-3 תגובות

נשים יוכלו להתמיין לכל תפקיד בצה"ל

לאחר שש שנים של דיונים, בג"ץ מחייב את צה"ל לפתוח את המיונים לכלל תפקידי הלחימה לנשים ולקבוע מועד לפיילוט בשריון המתמרן ● ההכרעה מצמצמת את שיקול הדעת של הצבא מול לחצים פוליטיים וחברתיים ומעבירה אליו את חובת ההוכחה לסגירת תפקידים ● ברקע המלחמה והמחסור בכוח אדם, השופטים מדגישים כי מדובר לא רק בשוויון אלא גם בצורך ביטחוני ממשי

עוד 1,509 מילים

מי עדיין קורא סיפורי שואה?

ליסבת הנק עומדת בראש הוצאת הספרים הגדולה באירופה לזיכרונות שואה, ועוקבת בזמן אמת אחר נתוני הקריאה העולמיים ● בריאיון לזמן ישראל היא מספרת כיצד טבח השבעה באוקטובר הוביל לצניחה חדה בביקוש, על החרם מצד חנויות ספרים שמסרבות לארח סופרים, והאיומים שהובילו לאבטחה משטרתית

עוד 1,373 מילים

אובדן מנוף הלחץ עלול לדחוף את איראן להסלמה

כמעט יממה למצור הימי במצר הורמוז, ארה"ב ואיראן משמרות בשלב זה את הפסקת האש ● אולם לצד המהלכים הצבאיים, וושינגטון משתמשת גם במנופים רגישים יותר עבור טהרן, ובראשם סוגיית שמו של המפרץ הפרסי ● עבור איראן לא מדובר בניואנס סמנטי אלא בסמל לאומי, ובמצב שבו מנוף הלחץ המרכזי שלה נפגע, גוברת ההסתברות לחזרה לפעולה דרך שליחים ● פרשנות

עוד 632 מילים

בריכות הדגים יהפכו למכרה זהב סולארי ומודל של צדק חלוקתי

לא בכל יום מתרקם בישראל פרויקט שכולם מברכים עליו: השלטון המרכזי והמקומי, רמ"י והירוקים ● הנס הקטן הזה קורה בעמק המעיינות: אלפי דונמים של בריכות דגים שננטשו יהפכו לשדות סולאריים או יוחזרו לטבע ● על הדרך נרשם תיקון היסטורי כשקיבוצניקים, מושבניקים ותושבי בית שאן יחלקו ברווחים ממכירת החשמל ● "מדובר במודל משנה מציאות"

עוד 1,259 מילים

רק השבוע ידונו בפיצויים לעסקים – והפערים גדולים

הקואליציה דחתה את הדיון במתווה הפיצויים, וחודש וחצי מתחילת המלחמה מאות אלפי עסקים נותרו ללא סיוע ● לאחר אישור מיליארדים להתנחלויות ולציבור החרדי, מרחב התמרון של האוצר הצטמצם ונציגי העסקים דורשים שיפור משמעותי בהצעה ● נשיא לשכת העצמאים: "צריך ודאות ונוהל קבוע לשעת חירום. סכומי הפיצוי מגוחכים"

עוד 684 מילים

זה כבר לא ויכוח משפטי: בג"ץ מתמודד עם ממשלה פורקת עול

העימות החריג באולם בג"ץ חשף את עומק המשבר בין הרשות השופטת לממשלה סביב אי־יישום פסק הדין לגיוס חרדים ● השופטים הטילו ספק בגרסתו של מזכיר הממשלה והצביעו על היעדר צעדים אופרטיביים ועל עיכובים מתמשכים ● ברקע: אפשרות להוצאת צווים מחייבים נגד שרי הממשלה ונושאי משרה ● פרשנות

עוד 1,298 מילים ו-2 תגובות

הממשלה מנצחת בגאווה על כשל רב מערכתי בגיוס החרדים

שופטי העליון דרשו צעדים מעשיים אך הדיון אתמול בבג"ץ חשף איך כל המערכות פשוט הרימו ידיים ● המשטרה מודה שאין לה יכולת להתמודד עם הפרות הסדר, הצבא לא מסוגל לגייס את המלש"בים החרדים, והממשלה מציגה באדישות מהלכי סרק ● לנוכח הקיפאון המכוון, נראה שגם פסיקה חדשה לא תשנה מציאות של 78 שנים ● פרשנות

עוד 878 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה