ההתפתחויות האחרונות במלחמה באוקראינה מתרחשות במקביל לציון 60 השנים למשבר הטילים בקובה (16–28 באוקטובר 1962) ויוצרות הקשר מעניין לדיון שהתעורר על האפשרות שוולדימיר פוטין יעשה שימוש בנשק גרעיני טקטי. הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן התייחס במפורש להקשר הזה, ולפי הדלפה מאירוע פרטי שנערך לפני כמה ימים הוא אמר שם שהסיכון להגיע למלחמה גרעינית הוא הגדול ביותר מאז 1962.
ביידן התייחס במפורש להקשר בין משבר הטילים בקובה לאפשרות שפוטין יפעיל גרעין טקטי, ולפי הדלפה מאירוע פרטי אמר שם שהסיכון להגיע למלחמה גרעינית הוא הגדול ביותר מאז 1962
תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "המחקר המודיעיני" פורסם בשנת 2021 בהוצאת המכון למורשת המודיעין, וספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הרמז להסכמה של אוקראינה למסירת שטחים ריבוניים לרוסיה כפתרון עדיף על הידרדרות למצב של הפעלות נשק גרעיני, טקטי או אסטרטגי, היא בדיוק הדימוי בו מעוניין פוטין. להערכתי, זהו משחק צ'יקן. פוטין הוא אדם רציונלי, גם אם טעה בענק בחישוביו. אם המערב יפגין נחישות, יוכח שאיומיו של פוטין הם איומים ריקים. כל הליכה לקראתו תהיה טעות חמורה.