איתי ברון
הזמן של
איתי ברון

תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

בין כנופיית המפציצים לכנופיית הסייבר

התפתחות טכנולוגית דרמטית מטלטלת את העולם. ישנה ציפייה שבזכות הטכנולוגיה החדשה נהיה טובים יותר, יעילים יותר, בטוחים יותר, עשירים יותר, מהירים יותר. אבל עם הבשלתה מתברר כרגיל שיש לה גם שימושים הרסניים: ביטחוניים ופליליים.

התפתחות טכנולוגית דרמטית מטלטלת את העולם. ישנה ציפייה שבזכותה נהיה טובים, יעילים, בטוחים ועשירים יותר. אך עם הבשלתה מתברר כרגיל שיש לה גם שימושים הרסניים: ביטחוניים ופליליים

איך ממשיכים מכאן? איך מגדירים את הכללים לשימוש בטכנולוגיה החדשה ואיך משלבים בתהליך שיקולים צבאיים, מוסריים, חברתיים, פוליטיים, כלכליים ומשפטיים? מה התפקיד של אנשי הטכנולוגיה (אלו שבנו אותה ואלו שמפעילים אותה) בניסוח הרעיונות אודות צורת הפעלתה ובהצבת מגבלות על השימוש בה?

עטיפת ספרו של מלקולם גלדדוול Bomber Mafia
עטיפת ספרו של מלקולם גלדוול Bomber Mafia

במרכז ספרו החדש של העיתונאי והסופר הקנדי מלקולם גלדוול "כנופיית המפציצים" – תרגום רך לכינוי המקורי Bomber Mafia – ניצבת קבוצת טייסים אמריקאים נלהבים שהאמינה, כי תקיפות אוויריות יכולות להכריע מלחמות וניסתה לממש זאת במלחמת העולם השנייה.

דרך סיפורה של הכנופיה, מספר גלדוול סיפור על חדשנות טכנולוגית וחתרנות צבאית ועל שילובן של טכנולוגיות חדשות בתפיסות לחימה מהפכניות. אגב כך, הוא עוסק במקומם של רעיונות ותפיסות בתחום המלחמה, ביכולת להבין ולדמיין חידושים טכנולוגיים ובמשמעויות המוסריות של הפעלת כוח צבאי.

אף שהסיפור ממוקם בארצות הברית, באירופה וביפן של שנותיה האחרונות של מלחמת העולם השנייה, לקחיו רלוונטיים מאוד גם למציאות הישראלית של הימים האחרונים.

אף שהסיפור ממוקם בארצות הברית, באירופה וביפן של שנותיה האחרונות של מלחמת העולם השנייה, לקחיו רלוונטיים מאוד גם למציאות הישראלית של הימים האחרונים

אנחנו רגילים לחשוב על המלחמה דרך המפגש האלים בין לוחמים בשדות הקרב. אבל גלדוול מדגיש נכון את חשיבותם של רעיונות ותפיסות בכל הקשור להפעלת כוח צבאי, במיוחד בזמנים של הופעת טכנולוגיות חדשות היוצרות ממדים חדשים בעולם המלחמה.

אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הופעת כלי הטייס הצבאיים בראשית המאה ה-20 והפעלתם במלחמת העולם הראשונה. היכולת להטיל חימוש בעומק שטחו של האויב ואף בבירתו הייתה יכולת חדשה, חסרת תקדים וערערה לחלוטין דפוסי חשיבה קיימים אודות המלחמה.

המעבר ממלחמה בממדי היבשה והים למלחמה גם בממד האווירי חייב אפוא את הממסדים הצבאיים של אותה תקופה לדון בשורה של שאלות יסוד תפיסתיות אודות מקומו של הכוח האווירי ותפקידיו.

דיון זה הפך לוויכוח קולני מאוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת ושיקף חזון מסעיר של חבורת טייסים חתרנית לגבי האפשרות לסיים מלחמות ללא מיליוני ההרוגים של מלחמת העולם הראשונה, שהתאפיינה בעיקר בהתשה ובמלחמת חפירות סטטית.

הם נאבקו על הגדרתו של הכוח האווירי ככוח אסטרטגי, שמשימותיו תהיינה שונות ממשימותיהם של כוחות היבשה והים, וכנובע מכך גם על קיומה של זרוע אוויר עצמאית שתוכל להביא לביטוי את המשימות האלו.

אנחנו רגילים לחשוב על מלחמה דרך המפגש האלים בין לוחמים בשדות הקרב. אבל גלדוול מדגיש את חשיבות הרעיונות בנוגע להפעלת כוח צבאי, במיוחד עם הופעת טכנולוגיות חדשות היוצרות ממדים חדשים במערכה

ספרו של גלדוול עוסק בוויכוח מאוחר יותר שהתחולל במהלך מלחמת העולם השנייה בין תפיסות הפעלה שונות שהתפתחו בארצות הברית ובבריטניה. כנופיית המפציצים האמריקאית ראתה בתשתית הכלכלית-תעשייתית של גרמניה – ובעיקר במפעלי המיסבים שלה – את המטרה הנכונה לתקיפות אוויריות מדויקות באור יום. למול הגישה הזו, עמדה התפיסה הבריטית שגרסה שהדרך הנכונה להפעיל את הכוח האווירי היא בתקיפות ליליות על אזרחים במרכזי הערים הגרמניות.

זה היה לכאורה ויכוח מקצועי בין מומחים על הדרך הנכונה להפעיל את הכוח האווירי. אבל, לפי תיאורו המרתק של גלדוול, כנופיית המפציצים האמריקנית לא ניסתה רק לטעון טענה אסטרטגית על הדרך הנכונה להכריע את המלחמה, או טענה טכנולוגית לגבי יכולת התקיפה המדויקת באמצעות כוונות התקיפה החדישות שנכנסו לשימוש.

לפי גלדוול, הכנופייה ניסתה לקדם ולהטמיע גם טיעון מוסרי בנוגע לאופן הראוי לניהול המלחמה. הם האמינו, בפשטות, שאם ניתן להטיל פצצות לתוך חבית מגובה 30 אלף רגל, ניתן יהיה לסיים את המלחמות העקובות מדם של כוחות היבשה והמלחמה תהפוך למדויקת, מהירה וכמעט נקייה מדם.

לגלדוול יש יכולת ייחודית לטפל בסוגיות מורכבות ורב ממדיות דרך סיפורם של אנשים, וגם הפעם הוא מציב במרכז הספר שתי דמויות מרתקות: הראשונה, הגנרל דיוויד הנסל, אינטלקטואל-פילוסוף ונוצרי מאמין, בן למשפחת אצולה צבאית מהדרום, שהספר האהוב עליו היה דון קיחוטה, האביר הנחוש הנלחם בטחנות הרוח.

לפי גלדוול, הכנופייה ניסתה לקדם גם טיעון מוסרי בנוגע לאופן הראוי לניהול המלחמה. הם האמינו, שאם ניתן להטיל פצצות לחבית מגובה 30 אלף רגל, ניתן להפוך את המלחמה למדויקת, מהירה וכמעט נקייה מדם

הנסל הוא שהוביל את התקיפות האמריקאיות באירופה וניסה להוכיח לבריטים את עדיפות הגישה האמריקאית. הבריטים מצידם תקפו את ערי גרמניה מתוך מטרה מוצהרת לשבור את המורל של אזרחיה. אבל מה שאפיין את שדה הניסויים הנרחב של מלחמת העולם השנייה היה פער גדול בין היכולת האמיתית לתיאוריה, לאמונה ולחזון.

האמריקאים והבריטים הטילו אלפי פצצות, הן בתקיפות על התשתית הכלכלית-תעשייתית והן בתקיפות הערים, אך התקיפות על גרמניה לא הצליחו לפגוע פגיעה אסטרטגית, לא בתעשייה הגרמנית ולא במורל של האזרחים. הניצחון בסופו של דבר הושג ביבשה. שתי התפיסות נחלו אפוא כישלון חרוץ במפגש עם המציאות.

בחלק השני של הספר עובר גלדוול לתאר את המערכה האווירית נגד יפן. גם בזירה הזו היה הנסל דמות מרכזית, כאשר ניסה להראות בסתיו ובחורף של שנת 1944 שניתן להכניע את יפן בתקיפה מדויקת של מפציצי ה-B-29 החדישים, בעיקר כנגד המפעלים היפניים לייצור מטוסים.

אבל בינואר 1945 נוצרה תפנית בעלילה: הפיקוד הבכיר הדיח את הנסל ומינה תחתיו את גנרל קרטיס לה-מיי, הדמות המרכזית השנייה בספר. את לה-מיי מתאר גלדוול כדמות חלולה, ברוטלית, לא מוסרית וגם חסרת גבולות.

את הקונפליקט בין שני הגנרלים מתאר גלדוול דרך המחלוקת על השימוש בפיתוח טכנולוגי נוסף – פצצות הנפלם, שפותחו על ידי מדענים באוניברסיטת הרווארד תוך כדי המלחמה. הנסל גרר רגליים וסירב לפקודה מפורשת להוציא מתקפת נפלם על אזרחי העיר נאגויה ביפן. ללה-מיי לא היו עכבות כאלו והוא היה מצויד גם בטיעון מוסרי, לפיו התקיפות על האזרחים בערים יקצרו את משך המלחמה ובכך יביאו לסיום שפיכות הדמים.

התקיפות על גרמניה לא הצליחו לפגוע פגיעה אסטרטגית, לא בתעשייה הגרמנית ולא במורל האזרחים. הניצחון הושג ביבשה. שתי התפיסות נחלו כישלון חרוץ במפגש עם המציאות

הקונפליקט הדרמטי הגיע לשיאו בלילה אחד בחודש מרס 1945 שבמהלכו נהרגו יותר ממאה אלף בני אדם במתקפת נפלם אווירית. בניגוד לערי אירופה, ערי יפן לא היו בנויות מטיח ולבנים אלא מעץ, נייר שהוספג בשמן דגים ומחצלות קש. בקיצור – הבתים היפניים היו קופסאות בעירה ומלכודות מוות ליושביהם.

טייסיו של לה-מיי המשיכו בחודשים שבאו לאחר מכן לשרוף את ערי יפן, עד לאוגוסט 1945 שבו הוטלו על הירושימה ונגסקי פצצות האטום. ההערכות של מספר הנפגעים בהפצצות האוויריות של לה-מיי עומדות על בין חצי מיליון למיליון אזרחים. לתפיסת לה-מיי, פצצות האטום היו מיותרות ויפן הייתה נכנעת גם בלעדיהן.

גלדוול מצדד בבירור במורשת המוסרית של הנסל, אף שזו לא הוכיחה את עצמה מבחינה מבצעית ואסטרטגית. הוא מסביר ש"אנחנו יכולים להעריץ את קרטיס לה-מיי, לכבד אותו, ולנסות להבין את בחירותיו. אבל הנסל הוא זה שנמסור לו את לבנו". זאת, כיוון שלדעת גלדוול הנסל "מספק לנו דגם של אדם מוסרי בעולם המודרני".

לבחירה של גלדוול יש משמעות עדכנית גם לגבי שאלות שמתעוררות כיום בעניין הפעלת הכוח האווירי בסביבה רוויה באזרחים במרחבים האורבניים, אבל הטיעון שלו רחב מן הנסיבות הספציפיות של מלחמת העולם השנייה ואפילו מההקשר הרחב יותר של הפעלת כוח אווירי. הוא עוסק למעשה באופן ההתמודדות עם חידושים טכנולוגיים שיש להם גם שימושים הרסניים, ביטחוניים ופליליים.

"אנחנו חיים", כותב גלדוול, "בעידן שבו כלים חדשים, טכנולוגיות חדשות, שלל חידושים, באים לעולם מדי יום ביומו. אבל יש רק דרך אחת שבה הטכנולוגיות החדשות האלה ישרתו איזו מטרה נעלה: אם קבוצת מאמינים מסורה תתעקש שהן ישרתו את המטרה הזו".

 הערכות מס' הנפגעים בהפצצות האוויריות של לה-מיי, עד להטלת פצצות האטום, היו בין חצי מיליון למיליון אזרחים. לתפיסתו, פצצות האטום היו מיותרות ויפן הייתה נכנעת גם בלעדיהן

כלומר, לא רק שיש צורך בהבנה של הטכנולוגיות החדשות, אלא שיש צורך ב"קבוצת מאמינים" כדי להבטיח שחידושים טכנולוגיים לא ישמשו למטרות שליליות או לא מוסריות.

גלדוול מחדד את השאלה מי היא אותה קבוצת מאמינים? על מי מוטל לפתח את הידע העמוק אודות הפעלת חידושים טכנולוגיים? האם מדובר רק באלו שיש בידם ידע פרקטי ייחודי הנובע מההתנסות בהפעלת הכוח ובבניינו, או שרוחב היריעה מחייב שמרכז הכובד יהיה במקום אחר שבו ניתן לשקול שיקולים צבאיים, מוסריים, חברתיים, פוליטיים, כלכליים משפטיים ואחרים.

בהקשר לוויכוח על התקיפות האוויריות, גלדוול עצמו מזהה את קבוצת המאמינים עם כנופיית המפציצים ובעיקר עם הנסל. זו אמירה משמעותית הממקמת את אלו שעוסקים בבניין הכוח ובהפעלתו גם בחזית המאמץ לפיתוח הממד המוסרי והנורמטיבי להפעלת הטכנולוגיה החדשה. יש כאן היגיון חזק מאוד, שלפיו בסופו של דבר הפרטים הם שחשובים והיכולת לדמיין השלכות רחבות ושימושים עתידיים קשורה לחוויית ההפעלה.

בעיני גלדוול האחריות הזו חשובה גם בשל חוסר היכולת של גורמים אחרים להבין את ההיבטים הרחבים יותר של טכנולוגיה חדשה. כך, למשל, הוא מצא שההנהגה הצבאית והמדינית לא קיימה דיון רציני, אסטרטגי, בתקיפות התבערה על ערי יפן. הפיקוד הבכיר נתן אמנם את ההנחיה הראשונית להשתמש בנפלם, אבל לפי גלדוול הם חשבו על כמה תקיפות הדגמה ולא על מסע ההרג הנרחב שיזם והוביל לה-מיי.

לפי גלדוול, לה-מיי ניהל את האופרציה הזו לגמרי לבד ללא תוכנית רשמית וללא הוראות מדויקות. ההסבר של גלדוול הוא שהרעיון של הבערת הערים היה מעבר לדמיונם של אנשי הצבא הבכירים ושל היועצים המדיניים. הם לא יכלו או לא רצו להבין את היקף ההרג וההרס.

גלדוול מזהה את קבוצת המאמינים עם כנופיית המפציצים, בעיקר עם הנסל. זה ממקם את העוסקים בבניין הכוח ובהפעלתו גם בחזית המאמץ לפיתוח הממד המוסרי בטכנולוגיה החדשה

"כנופיית המפציצים" פורסם בסמיכות זמנים מקרית אך חשובה לסערה הציבורית בישראל סביב השימוש המשטרתי ביכולות סייבר מתקדמות. האנלוגיה שבין ראשיתו של הכוח האווירי להתפתחותו של ממד הסייבר בעשורים האחרונים כמעט מתחייבת.

בשני המקרים נוצר ממד לחימה חדש לחלוטין שפורץ את גבולות היכולות הקיימות ועוד יותר מכך את דפוסי החשיבה המסורתית. החשיבות של הספר של גלדוול היא בכך שהוא מפנה את תשומת הלב לרבדים החשובים הממוקמים מעל לרמה הטקטית (שבה מופעלים כלי הלחימה) ולרמה האופרטיבית (שבמסגרתה נערכים המבצעים הרחבים יותר).

מעל לרמות האלו נמצאות שתי רמות נוספות: ראשית, הרמה האסטרטגית שבה מתחרות אפשרויות בנוגע לדרכי ההפעלה ויכולתן להשיג מטרות צבאיות ומדיניות; ושנית, הרמה הנורמטיבית-מוסרית שבה צריך להתקיים הדיון על מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות, מה מותר ומה אסור ומהן המשמעויות הרחבות יותר של הפעלת טכנולוגיה חדשה.

המהפכה הטכנולוגית בממד הסייבר, המתרחשת בעשורים האחרונים, יצרה כלי תקיפה חדשים וגם ידע רב אודות הכלים והשיטות המשמשים להתקפה והגנה בסייבר.

במקביל, אירועי השבועות האחרונים בישראל (ואירועים דומים בשנים האחרונות במדינות נוספות) מלמדים על כך שבכל הקשור למשמעויות האסטרטגיות, המשפטיות והמוסריות של הפעולה בממד זה, פער ההבנה עדיין עצום. הסערה הציבורית היא צלצול השכמה לגבי הצורך להסדיר, תפיסתית ונורמטיבית, את השימוש בכלים במרחב הסייבר.

את הדיונים והחשיבה בנושאים אלו לא ניתן לקיים בלי אנשי הטכנולוגיה, מי שאמונים על פיתוח טכנולוגיות הסייבר ועל הפעלתן. במובן זה ל"כנופיית הסייבר", בהשאלה מ"כנופיית המפציצים", יש תפקיד מרכזי בשל הידע שהיא צוברת ומפתחת במהלך ההפעלה.

המסר העיקרי של גלדוול הוא, שלקבוצת המאמינים הזו צריכה להיות גם תפיסה מוסרית מוצקה, והם אלו שנדרשים לעמוד בחזית המאמץ לפיתוח הממד הנורמטיבי להפעלת טכנולוגיה חדשה.

המסר העיקרי של גלדוול הוא, שלקבוצת המאמינים הזו צריכה להיות גם תפיסה מוסרית מוצקה, והם אלו שנדרשים לעמוד בחזית המאמץ לפיתוח הממד הנורמטיבי להפעלת טכנולוגיה חדשה

השאלות הן האם הדבר הזה הוא אפשרי והאם זה מספיק. הניסיון מלמד שכאן גלדוול טועה והתזה שלו מסוכנת. האחריות הכוללת לפיתוח הידע האסטרטגי והנורמטיבי לא יכולה להיות של מפעילי הטכנולוגיה וגם לא של אלו שבנו אותה.

הדוגמה של הכוח האווירי וגם הדוגמה העדכנית יותר של ממד הסייבר מבהירות, שכאן צריכים להיכנס לחדר הדיונים שורה של גורמים נוספים שיכולים להוסיף לדיון ממדים מוסריים, חברתיים, פוליטיים, כלכליים ומשפטיים.

הם חייבים לעשות מאמץ להבין את הטכנולוגיה ולדמיין את השלכותיה. אחרת, העניינים ייצאו משליטה. כמו המלחמה, גם הסייבר הוא עניין רגיש מדי מכדי להפקידו בידי אלו העוסקים בו באופן ישיר.

תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,787 מילים
כל הזמן // יום שני, 16 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ועדת המחירים ממליצה להסיר באופן מיידי את הפיקוח על מחירי הלחם האחיד

דיווח: לראשונה שיגרה רוסיה טילים לעבר מטוסים ישראליים בשמי סוריה ● השבוע תבוטל החובה על הנכנסים ארצה לעבור בדיקת PCR ● המשטרה ביקשה מבהרב-מיארה אישור לפתוח בחקירה פלילית נגד טיבי וכסיף ● בנט הוציא את סילמן מישיבת הסיעה לאחר שסירבה לומר אם תתמוך במינוי כהנא לשר ● דיווח: כתב היד שעל המעטפה שנשלחה לגילת בנט זהה לזה של ספורטה חניה

עוד 42 עדכונים

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בחלקים של הודו ופקיסטן

תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לעצמכם עולם שבו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל האפשרות, למעשה הוודאות, של עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו.

תארו לכם עולם בו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לכם עולם בו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו

זו אינה נבואת חורבן תנ"כית, נוסח ירמיהו, יחזקאל ועמוס, זו אינה תחזית אפוקליפטית עתידית, זו מציאות קטלנית שמתרחשת כאן ועכשיו בהודו, בפקיסטן, ובמדינות אחרות באסיה. בישראל, ב-1992, מתו שני חיילים כתוצאה ממכת חום והתייבשות במהלך סדרת ניווט בהר שלמה שבהרי אילת.

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בהודו ובפקיסטן

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בחלקים של הודו ופקיסטן, מעמיד יותר ממיליארד בני אדם בסיכון ומביא לגל של בעיות קשורות. לגל החום היו השפעות קריטיות, כמו הביקוש הגואה לחשמל לקירור ולמיזוג אויר.

בהודו הגיעה צריכת חשמל ל"שיא כל הזמנים", והעומס על רשת החשמל גרם להפסקות חשמל בשני שליש ממשקי הבית בהודו. הפסקות החשמל בפקיסטן נמשכו עד 12 שעות, וניתקו את החשמל כשהאנשים היו הכי זקוקים למיזוג אוויר ולקירור. בנוסף, ללא חשמל, משקי בית רבים איבדו את הגישה למים.

בהודו הגיעה צריכת חשמל ל"שיא כל הזמנים", והעומס על רשת החשמל גרם להפסקות חשמל ברוב משקי הבית בהודו. הפסקות החשמל בפקיסטן נמשכו עד 12 שעות, וניתקו את החשמל כשהאנשים הכי נזקקו לקירור

מזג האוויר החם גם העלה את רמות האבק, דבר שהוביל לעלייה בזיהום האוויר בערים הגדולות ברחבי האזור. החום המיס את קרחוני ההרים מהר מהרגיל, מה שגרם לשיטפונות בפקיסטן.

מומחים הזהירו במשך שנים, ששינויי האקלים יגרמו לגלי חום כאלה להיות תכופים ואינטנסיביים יותר ויותר – תחזית שמתרחשת כעת בזמן אמת.

טמפרטורות גבוהות ושיאים בעומסי חום בהודו ובפקיסטן חייבים להיות קריאת השכמה לפעולות לשיכוך משבר האקלים ולהתחממות כדור הארץ.

כמעט אחד מכל שמונה אנשים על פני כדור הארץ סובל עכשיו מגל חום קטלני בלתי פוסק שנמשך מאז אפריל. טמפרטורות גבוהות המתקרבות ל-50 מעלות צלזיוס ממשיכות לשרור בחלקים של הודו ופקיסטן, אזור שבו חיים 1.5 מיליארד בני אדם. חום קיצוני חרך גם את בנגלדש וסרי לנקה בשבועות האחרונים.

צפון מערב ומרכז הודו חוו את חודש אפריל החם ביותר מאז החל שמירה על הרשומות לפני 122 שנים. בהודו, אפריל האחרון היה החם ביותר והגיע בעקבות מרץ החם ביותר שנרשם. בפקיסטן, זה היה אפריל החם ביותר מזה 61 שנים.

כמעט שמינית מתושבי כדור הארץ סובלים מגל חום קטלני בלתי פוסק מאפריל. כמעט 50 מעלות צלזיוס שוררות בהודו ופקיסטן, שם חיים 1.5 מיליארד בני אדם. חום קיצוני חרך גם את בנגלדש וסרי לנקה

ב-1 במאי, הטמפרטורה בנוואבשה בפקיסטן, טיפסה ל-49.5 מעלות צלזיוס. ערים ועיירות אחרות ברחבי האזור סבלו גם הן מטמפרטורות שוברות שיאים. .

ג'קובאבאד בפקיסטן, אחת הערים החמות בעולם, ראתה את הטמפרטורות עולות לקרוב ל-50 מעלות צלזיוס. טמפרטורות הלילה נשארו בסביבות 32 מעלות, מה שהעניק הקלה קטנה למתחממים יתר על המידה. טמפרטורות גבוהות צפויות גם ימים הקרובים.

באזורים מסוימים בצפון־מזרח הודו הראו צילומי לוויינים, כי הטמפרטורה על פני הקרקע עלתה על 60 מעלות צלזיוס. "הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמו בדרום־מזרח ובדרום־מערב אחמדאבאד, שם תועדו 65 מעלות על פני הקרקע". נכתב באתר סוכנות החלל האירופית. זו טמפרטורה בה החלבונים בגוף האדם עוברים תהליך דה-נטורציה בתהליך בלתי הפיך המביא למוות. בני האדם פשוט מתבשלים למוות.

דיווחים מוקדמים מצביעים על כך שמזג האוויר הלוהט הרג יותר מ-25 בני אדם בהודו ו-65 בני אדם בפקיסטן מאז סוף מרץ, אם כי סביר להניח שמספר הנפגעים האמיתי גבוה בהרבה. מחקר שנערך לאחרונה מצא שבמהלך 50 השנים האחרונות גלי חום הרגו למעלה מ-17,000 אנשים ברחבי המדינה.

הודו ופקיסטן אינן זרות לטמפרטורות קיצוניות, אבל גל החום הנוכחי של דרום אסיה הוא יוצא דופן ובולט מכיוון שהוא קורה הרבה יותר מוקדם מהרגיל ובגלל התפרצותו המהירה, היקפו וחומרתו.

גל החום גם התפרש על פני שטח הרבה יותר גדול מהרגיל, כאשר הוא מכסה חלק גדול מרחבי פקיסטן והודו במקום להתרכז בכמה אזורים. בדרך כלל יש עליה הדרגתית ואיטית של הטמפרטורות לתוך הקיץ, אבל הפעם הטמפרטורות התחילו לעלות ונשארו גבוהות באופן עקבי. זה לא נחזה בעבר. 

"הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמו באחמדאבאד, 65 מעלות על הקרקע". עפ"י אתר סוכנות החלל האירופית. בטמפרטורה זו החלבונים בגוף עוברים תהליך בלתי הפיך המביא למוות. בני האדם פשוט מתבשלים

חוקרים בודקים עכשיו עד כמה שינויי האקלים תרמו לגל החום הקשה הנוכחי ברחבי דרום אסיה. אבל מדענים מזהירים מזה זמן רב שגלי חום תכופים וקיצונים יותר הם מההשלכות הישירות ביותר של התחממות כדור הארץ, של עליית הטמפרטורות הממוצעות העולמיות.

שינויי האקלים כבר הופכים חלקים מהעולם לבלתי ניתנים למחייה. בדרום אסיה, ההישרדות תלויה כעת במיזוג אויר, בקירור מלאכותי. בחלקים מסוימים של הודו הביקוש לחשמל נסק, מה שהביא להפסקות חשמל נרחבות.

רשת CNN דיווחה כי רזרבות הפחם בשלוש מתוך חמש מתחנות הכוח של דלהי היו נמוכות ברמה קריטית בסוף אפריל, וכי המדינה ביטלה מאות רכבות נוסעים במטרה לפנות את הפסים לזירוז משלוחי הפחם.

הקירור ומיזוג האוויר דורשים הרבה חשמל. אלא שמאווררים ומזגנים בהודו ופקיסטן פועלים על חשמל משריפת דלקים מאובנים, הפולטים גזי חממה שמחממים את כדור הארץ.

כ-75% מהאנרגיה של הודו מגיעה מפחם, נפט וגז טבעי, בעוד שפקיסטן מקבלת כ-60% מהאנרגיה שלה מפחם, נפט וגז טבעי, וגל החום המתמשך כבר הגביר את הביקוש ליבוא פחם. בגלל קנה המידה העצום שלה – הצורה שבה דרום אסיה תקרר את עצמה תשנה את שוקי האנרגיה הבינלאומיים ותעצב את האקלים העולמי.

גל החום הזה הוא בהחלט חסר תקדים, ובוחן את גבולות ההישרדות האנושית, אמר צ'אנדני סינג, בכיר בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, וחוקר בכיר במכון ההודי להתיישבויות, ל- CNN. ראינו שינוי בעוצמת גל החום, במועד ההגעה שלו ובמשך הזמן שלו. זה מה שחזו מומחי אקלים ויהיה לזה השפעות עולות והולכות על הבריאות.

מונה דסאי, נשיאת האגודה הרפואית של אחמדאבאד לשעבר, אמרה לרויטרס כי במדינת גוג'ראט שבמערב הודו: "אנחנו מקבלים חולים רבים שסבלו ממכת חום או בעיות אחרות הקשורות לחום", יותר ממחצית מהחולים היו ילדים – קבוצת גיל פגיעה במיוחד לחום קיצוני – שחוו הקאות, שלשולים, בעיות בטן, חולשה ותסמינים אחרים.

שינויי האקלים כבר הופכים חלקים מהעולם לבלתי ניתנים למחייה ותלוי בקירור מלאכותי, הדורש חשמל רב. מאווררים ומזגנים הפועלים על חשמל משריפת דלקים מאובנים -פולטים גזי חממה שמחממים את כדור הארץ

החום הקיצוני הרס את האזורים החקלאיים, הפחית את התפוקה מיבולי החיטה עד 50% באזורים מסוימים וחיסל כמעט את כל יבול הפירות באחרים. חקלאים הפסידו מיליארדים בגלל מזג האוויר, והם לא יכולים להרשות זאת לעצמם.

בפקיסטן, שרי רהמן, השרה לשינויי אקלים במדינה, הזהירה כי הקרחונים באזור הצפוני של המדינה נמסים במהירות, וכי שיטפונות הנגרמים מפריצות אגמים קרחוניים עלולים להמיט הרס על הקהילות בהרים.

אסונות הנעשים גדולים יותר וקשים יותר על ידי שינויי האקלים הופכים את החיים של יותר ממיליארד בני אדם בהודו ופקיסטן למאתגרים ביותר, כמעט לבלתי אפשריים.

הדו"ח האחרון של ה- IPCC הזהיר כי העולם חייב לבצע קיצוצים "מהירים ועמוקים" בפליטות – דבר שניתן להשיג רק אם נפסיק מיידית להשתמש בדלקים מאובנים – כדי למנוע השלכות גרועות עוד יותר של שינויי אקלים.

רהמן אמרה ל"גרדיאן" שהיא מקווה שגל החום הקטלני הזה ישמש קריאת השכמה. "אירועי האקלים ומזג האוויר כאן כדי להישאר, ולמעשה רק יאצו בהיקפם ובעוצמתם אם מנהיגים עולמיים לא יפעלו כעת".

האוכלוסיות של הודו ופקיסטן חשופות במיוחד לחום קיצוני. כ-60% מכוח העבודה של הודו וכ-40% מהעובדים בפקיסטן עוסקים בחקלאות, שבה עיקר העבודה בחוץ. שתי המדינות נמצאות כעת בעונות קציר החיטה שלהן, כך שמיליוני אנשים עומדים בפני הבחירה הקשה של עבודה במזג אוויר מסוכן או לוותר על פרנסתם.

כ-60% מכוח העבודה של הודו וכ-40% בפקיסטן עוסקים בחקלאות, בה עיקר העבודה בחוץ, וכעת בעונת קציר החיטה.כך שמיליונים עומדים בפני הבחירה בין עבודה במזג אוויר מסוכן לבין ויתור על פרנסה

אבל גם אזורים עירוניים סובלים מחום קיצוני. ערים מטרופוליטניות כמו מומבאי עם כ-20 מיליון תושבים, דלהי (19 מיליון), קראצ'י (15 מיליון) ולאהור (11 מיליון) מתחממות מהר יותר מהאזורים שסביבם, שכן אספלט, בטון, זכוכית ופלדה סופגים את אור השמש.

בנוסף, הבניינים רבי קומות שיש בערים משבשים את זרימת האוויר הפתוח, היעדר שטחים ירוקים והיעדר מקומות שבהם אנשים יכולים לשבת ולהירגע בצל, יש להם מערכת השפעות משלהם. כל זה מעצים עוד יותר את תנאי החום במיקום מסוים.

ייקח ככל הנראה מספר חודשים כדי לקבוע את מלוא ההשפעה הבריאותית והכלכלית מגל החום הנוכחי, כשהחוקרים יספרו את מספר מקרי המוות העודפים, אובדן השכר, החמצת ימי לימודים ושעות עבודה מופחתות.

גל החום ברחבי הודו ופקיסטן מציג סולם חדש של דחיפות שעומדות בפני המדינות הללו בהתמודדות עם שינויי האקלים.

גם אזורים עירוניים סובלים מחום קיצוני. ערים כמו מומבאי עם כ-20 מיליון תושבים, דלהי (19 מיליון), קראצ'י (15 מיליון) ולאהור (11 מיליון) מתחממות מהר מהאזורים שסביבם, כי אספלט, בטון, זכוכית ופלדה סופגים שמש

איך יותר מ-1.5 מיליארד אנשים יתמודדו עם חום קיצוני יעזור לקבוע כמה עוד כדור הארץ יתחמם. ללא פעולה מיידית לבלימת פליטות והגנה על הפגיעים ברחבי העולם, האיום מגלי חום רק יחמיר, המקרים הללו יגדלו עם השנים, וכל אחד מאיתנו יצטרך להתמודד עם זה בצורה כזו או אחרת.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,378 מילים

מרכבות הטריגר

המדינה ביטלה את זיקוקי יום העצמאות מתוך התחשבות בהלומי קרב, אבל ביומיים האחרונים הפעילה אזעקות בכל הארץ במסגרת תרגיל "מרכבות האש" ● פיקוד העורף אמנם פעל להביא את הדבר לידיעת הציבור, אבל מה לעשות שלא כל אזרח עוקב באדיקות אחר החדשות או הטוויטר של צה"ל ● במקרה קשה במיוחד, קשישה שרצה לממ"ד נפצעה קשה ואושפזה ● כך נראית מדינה בהפרעה

עוד 504 מילים

למקרה שפיספסת

"הרשויות מתעלמות מתלונות על פגיעה של כוחות הביטחון בעיתונאים"

חופש העיתונות ישראל מצהירה כי חשוב להישמר מכל פגיעה בעיתונאים ● אבל עיתונאים זרים, פלסטינים וישראלים שהתלוננו על אלימות נגדם מצד כוחות הביטחון טוענים כי החקירות טויחו וכי חיילים ושוטרים לא הועמדו לדין גם במקרים בהם היו הוכחות ברורות לתקיפות ● כיום, רבים מהעיתונאים שמותקפים כבר לא טורחים להגיש תלונה ● מצד שני, תקיפות עיתונאים בידי אזרחים נחקרו וטופלו ביסודיות

עוד 3,166 מילים

מאה ערים נבחרו להשתתף בתוכנית האיחוד האירופי שמטרתה להפוך אותן לירוקות, ביניהן נציגה מפתיעה מישראל: אילת ● כדי לעמוד בציפיות, עיר הנופש הדרומית תצטרך לעבור מהפך תחבורתי ועוד שורה של שינויים ● החדשות המשמחות מגיעות דווקא כשמפרץ אילת מאוים על ידי הובלת הנפט של קצא"א ותכנית חדשה של הממשלה להחזיר את כלובי הדגים למים

עוד 860 מילים

לא עוד "דירות ברוכות חדרים"

המשפחה הישראלית הולכת ומשנה את פניה. סוג המשפחה השכיח ביותר בישראל הוא היום משקי בית של שתי נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כאשר משקי בית של יחידים המונים 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם.

המשפחה הישראלית משנה את פניה. סוג המשפחה השכיח בישראל היום היא משקי בית של 2 נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כשמשקי בית של יחידים, 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם

משפחות יחידניות, חד הוריות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות עדין למענה ראוי בכל הקשור להיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן הן דירות קטנות של עד 55 מ"ר. הנתון הזה הוא תוצאה של ירידה מתמשכת במספר הדירות הקטנות הנבנות בישראל. ב-2017 עמד אחוז הדירות הקטנות של עד 3 חדרים על 7% בלבד מסך הדירות שנבנו, לעומת 74% בתחילת שנות ה-70.

המציאות הזו משקפת יותר שיקולי רווח של הקבלנים ושמרנות של מקבלי ההחלטות, מאשר צרכים מציאותיים. דווקא כאשר יותר ויותר תאים משפחתיים זקוקים לדירות קטנות, הדירות הללו הולכות ונעלמות. מפנות את מקומן לדירות גדולות ויקרות. 27% מהדירות שנבנו ב-2017 היו בנות 6 חדרים ויותר – הרבה מעבר לצרכיה של המשפחה הישראלית.

מותק, הדירות התנפחו

מותק, הדירות התנפחו – הזוכים המאוכזבים ב"מחיר למשתכן":"מציעים לנו דירות גדולות ויקרות מדי." #ברקודערוץ13 Dor Cohen

Posted by ‎ברקוד‎ on Sunday, March 24, 2019

השינויים שחלו לאורך השנים בחברה הישראלית, העלייה באחוז הגירושין, במקביל לעלייה בתוחלת החיים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות דוגמת פונדקאות, הורות משותפת של הורים גאים ועוד, הביאו לכך שראינו בשנים האחרונות שתי תופעות הפוכות – מצד אחד גידול משמעותי במספרם של משקי הבית בני 1-2 נפשות, מצד שני ירידה משמעותית בבניית דירות המתאימות בגודלן לאותם משקי בית קטנים.

משפחות יחידניות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות למענה ראוי בהיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן דירות קטנות של עד 55 מ"ר

יש לכך לא מעט סיבות. כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שהרווחים שלהם עליהן גדולים יותר, אך אסור שננתק מכך גם את ההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה.

אין מדינה נוספת בעולם שבה ריבוי ילדים נחשב "מבורך", ללא קשר ליכולותיה הכלכליות של המשפחה, או להיערכות המדינה עצמה לאספקת תשתיות פיזיות, חינוכיות ואחרות לגידול המתמיד באוכלוסייה.

אבל מבלי שרבים ישימו לב, ישראל משתנה. יותר ויותר משפחות חדשות קמות והן לא זקוקות עוד לדירות ברוכות חדרים. המציאות הזו מביאה עימה גם שוק שחור של פיצולי דירות חוקיים יותר ופחות, כי במקום בו קיים ביקוש, יהיה היצע. תפקידה של המדינה לפעול את שההיצע הזה יהיה ראוי ולא יעשה באמצעות פיצולי דירות אפורים שמייצרים רווחים למשקיעים, לצד דירות שלא תמיד ראויות למגורי אדם לדיירים.

אסימון נוסף שצריך ליפול הוא זה של הרשויות המקומיות. עליהן להבין כי דווקא האוכלוסייה החיה במשקי בית קטנים, היא זו שיש לה את ההכנסה הפנויה הרבה ביותר. זו שצורכת יותר, תורמת יותר ודורשת פחות.

השינוי בהיצע הדירות לא יגיע מהקבלנים המסתכלים על שורת הרווח, אלא מהמדינה והשלטון המקומי שצריכים לקחת בחשבון גם שיקולים של גיוון במאפייני האוכלוסייה ומשיכת אוכלוסיות שונות, גם כאלו החיות במשקי בית קטנים, שתרומתן לרשויות יכולה להיות גדולה – יותר הוצאות בעיר, פחות דרישות מהעיר, שכן כל אותם משקי בית הם ללא ילדים או עם ילד אחד בלבד הנסמך על מערכת החינוך העירונית.

כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שרווחיהם עליהן גדולים יותר, אך אסור להתעלם מההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה

על פני הנדל"ן להיות כפני המדינה, כרגע המצב הוא הפוך. הגיע הזמן לכך שמדינת ישראל תפסיק להתכחש למציאות של שינוי המבנה משפחתי, תפסיק להתחבא מאחורי סיסמאות שעבר זמנן על "ערכי משפחה", "מלחמה דמוגרפית", או "משפחות ברוכות ילדים" ותתחיל להתאים את עצמה, גם מבחינת גודל הדירות הנבנות כאן, לשינוי הזה. זה נכון למשפחות עצמן, נכון לרשויות המקומיות שייהנו מאוכלוסייה יצרנית ונכון למדינת ישראל.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 581 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כלפון נפל קורבן לפרנויות של בנט

אתמול בלילה פינה יום טוב כלפון את חדרו בכנסת ונסע בעצב לביתו ● כלפון היה אחד הח"כים הנאמנים ביותר בימינה ובסביבתו מרגישים שראש הממשלה עשה לו עוול ● בנט מצדו מנסה לתקן את המצב על ידי מינוי ניר אורבך לשר לענייני התיישבות ● הבעיה: התפקיד הובטח ליו"ר הבית היהודי חגית משה ● היא אינה רוצה בו, אבל היא גם לא מעוניינת שיריבה אורבך יקבל את הכיסא ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

בישראל, כמו במקומות אחרים, הזכות להפלה תמיד נקשרה לשליטה של נשים על גופן ועל גורלן ● מאמצים להגביל את הזכות הזאת מסיבות דתיות, לאומיות ותרבותיות הולכים יד ביד עם ניסיונות לצמצם את מעמדן של נשים בחברה ולמעשה להפוך אותן, למרות כל הישגיהן, לאזרחיות סוג ב' ● דעה

עוד 1,300 מילים

בפסק דין שניתן היום, דחה בג"ץ את העתירות נגד הקמת הרכבל לעיר העתיקה בירושלים, תוך קביעה כי אין בחסמים בעלי אופי דתי כדי לעצור את הפרויקט ● בכך מאותת בית המשפט כי במקרה של התנגשות בין החלטות של רשויות השלטון לבין שמירה על אינטרסים דתיים - ידן של הרשויות על העליונה ● פרשנות

עוד 840 מילים

"בישראל לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי האחר"

מהמלחמה באוקראינה, דרך הגרעין האיראני ועד לעליית האנטישמיות בגרמניה: ג'רמי יששכרוף, שגריר ישראל היוצא בגרמניה, מסכם ארבע שנים דרמטיות ומסביר למה סירב לדבר עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ומה דעתו על המלחמה הקרה החדשה ● "בעידן שאחרי המלחמה, אנשים התביישו להיות אנטישמים, אבל אם תגרד את פני השטח, תגלה שהיא צפה ועולה"

עוד 1,279 מילים

רע"ם: הושגה הסכמה עם הקואליציה, שתאפשר בנייה ביישובים הלא מוכרים בנגב

לראשונה מאז התעוררה פרשת ילדי תימן ייפתח קבר כדי לערוך בדיקה גנטית ● הותר לפרסום שההרוג במבצע בחאן יונס ב-2018 הוא מחמוד ח'יר א-דין ● על רקע הפרסומים על א-דין קרא ליברמן לשינוי חוק הלאום ● הפרקליטות ביקשה לתקן את כתב האישום נגד נתניהו כך שייכתב שפגישת ההנחיה נערכה "במועד לא ידוע" ● גנץ נגד בנט: לרבים מגיע קרדיט ואתה אומר רק אני ואני

עוד 51 עדכונים

"המאכל הלאומי של ישראל הוא חומוס, לא סטייק"

צריכת הבשר בישראל קפצה בשנים האחרונות ב-50% ומדרגת אותנו בצמרת הקרניבורים בעולם ● למעשה, הישראלי הממוצע צורך בשנה 20 ק"ג בשר ו-64 ק"ג עוף ● הממשלה התחייבה לעודד מעבר למזון מהצומח, אך בפועל מעודדת יבוא בשר בזול ● ארגוני סביבה ובריאות אומרים כי הנתונים הם קריאת השכמה דחופה לפעולה מה גם שהפחתת צריכת בשר היא תנאי למאבק במשבר האקלים

עוד 1,512 מילים

סער נגד גנץ: חידוש הכנסת פועלים - לא צודק ולא נכון

פריג׳: צעד חכם ונכון ● זעם במשטרה על בר-לב על רקע ההוראה לחקור את התנהלות השוטרים בהלווית אבו עאקלה ● סמוטריץ׳: אבו עאקלה - חלק ממכונת המלחמה הערבית ● הנשיא הרצוג ייצג את ישראל בהלוויית נשיא איחוד האמירויות ● יאיר לפיד ספד לאורי סביר: תרומתו למדינת ישראל עצומה ומורגשת עד היום ● רם שפע על חיבור למרצ: שיתכבדו ויחברו למשותפת

עוד 18 עדכונים

ישראל צריכה לדאוג לכך שעיתונאים המתעדים את מה שמתרחש בשטחים לא ייפגעו בעת מילוי תפקידם ● לבנון הולכת לבחירות: אלפים המתגוררים בחו"ל כבר הגיעו לקלפיות ● הרומן בין המדינות הערביות לרוסיה ממשיך לפרוח ● תיירות זרות הוטרדו מינית באזור הפירמידות ● והשבוע לפני 55 שנה, שר סובייטי העביר מידע שגוי לבכירי הצבא המצרי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,351 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בחזרה לשנות השמונים

הוועידה הלאומית לאנרגיה תתקיים השבוע בלי נציגות לירוקים ובלי אף מילה על אנרגיות מתחדשות ● בשביל לדעת שישראל מוצפת במינים פולשים לא צריך את דוח המבקר, מספיק להסתכל מהחלון ● משרדי הממשלה יפסיקו לקנות חד"פים אבל טובעים בכלים שמגיעים עם המשלוחים ● קליפורניה חוותה "רגע קצר נוצץ" של 100% אנרגיה מתחדשת ● ובבית ספר בהולנד יוצאים לטיול שנתי באופניים

עוד 1,393 מילים

שגרירי ארה"ב הזהירו מעליית היטלר לשלטון – הממשל התעלם

ריאיון שגריר ארצות הברית לשעבר דיוויד מק'קין טוען בספרו החדש, "לחזות ברדת החשכה", כי אנטישמיות, אדישות ופוליטיקה פנימית עיכבו את ארה"ב מלהתערב במלחמה בגרמניה הנאצית ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "אזרחי ארה"ב לא חשבו שהממשלה צריכה להתעניין בזה"

עוד 1,326 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה