ההתפתחויות האחרונות במלחמה באוקראינה מתרחשות במקביל לציון 60 השנים למשבר הטילים בקובה (16–28 באוקטובר 1962) ויוצרות הקשר מעניין לדיון שהתעורר על האפשרות שוולדימיר פוטין יעשה שימוש בנשק גרעיני טקטי. הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן התייחס במפורש להקשר הזה, ולפי הדלפה מאירוע פרטי שנערך לפני כמה ימים הוא אמר שם שהסיכון להגיע למלחמה גרעינית הוא הגדול ביותר מאז 1962.
ביידן התייחס במפורש להקשר בין משבר הטילים בקובה לאפשרות שפוטין יפעיל גרעין טקטי, ולפי הדלפה מאירוע פרטי אמר שם שהסיכון להגיע למלחמה גרעינית הוא הגדול ביותר מאז 1962
תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "המחקר המודיעיני" פורסם בשנת 2021 בהוצאת המכון למורשת המודיעין, וספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ממרחק של כמעט חמישים שנה, פרשיית ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים נראית כמשהו ששייך לעבר הרחוק ומיוחסת בעיקר לרשלנות ולאטימות של הדרג הפוליטי, מפקדי הצבא ואנשי המודיעין הספציפיים שמילאו אז את התפקידים הבכירים.
גישות אחרות מערערות בכלל על עצם התרחשותה של הפתעה אותנטית וקושרות את האופן שבו נפתחה המלחמה לשיקולים פוליטיים ומדיניים של ההנהגה הישראלית ובעיקר של גולדה ודיין. המחשבה שהפתעה בסדר גודל כזה יכולה להתרחש גם בעידן הנוכחי העתיר כל כך במידע נתפסת כבלתי הגיונית.
תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "המחקר המודיעיני" פורסם בשנת 2021 בהוצאת המכון למורשת המודיעין, וספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ראשית, אתה כותב לעיתים אמ"ן ולעיתים מודיעין וצריך לזכור שהמוסד הוא חלק מהמודיעין ובמוסד הייתה דעה ברורה שעומדת לפרוץ מלחמה הן באופן כללי ב-1973 והן באופן ספיציפי גם במאי (וגם אז צדקו כנראה ורק שינוי של הרגע האחרון מנע מלחמה) וגם באוקטובר. שנית, הקונספציה המרכזית בנושא המודיעין שגרמה להכל היא שהמודיעין צריך למנהיגים שורה תחתונה של הערכה שכוללת בפנים את הערכת כוחו של צהל וההרתעה, הערכת האוייב, הערכת המעצמות ולא מן הנמנע שהשתרבבו גם ראיית שיקולים של המנהיגים שבאוזניהן הושמעה ההערכה. גולדה של מאי 1973 שפעלה ותפקדה כשורה אינה גולדה של אוקטובר, חודשים בודדים לפני בחירות
התפתחות טכנולוגית דרמטית מטלטלת את העולם. ישנה ציפייה שבזכות הטכנולוגיה החדשה נהיה טובים יותר, יעילים יותר, בטוחים יותר, עשירים יותר, מהירים יותר. אבל עם הבשלתה מתברר כרגיל שיש לה גם שימושים הרסניים: ביטחוניים ופליליים.
התפתחות טכנולוגית דרמטית מטלטלת את העולם. ישנה ציפייה שבזכותה נהיה טובים, יעילים, בטוחים ועשירים יותר. אך עם הבשלתה מתברר כרגיל שיש לה גם שימושים הרסניים: ביטחוניים ופליליים
תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "המחקר המודיעיני" פורסם בשנת 2021 בהוצאת המכון למורשת המודיעין, וספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
תגובות אחרונות
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הרמז להסכמה של אוקראינה למסירת שטחים ריבוניים לרוסיה כפתרון עדיף על הידרדרות למצב של הפעלות נשק גרעיני, טקטי או אסטרטגי, היא בדיוק הדימוי בו מעוניין פוטין. להערכתי, זהו משחק צ'יקן. פוטין הוא אדם רציונלי, גם אם טעה בענק בחישוביו. אם המערב יפגין נחישות, יוכח שאיומיו של פוטין הם איומים ריקים. כל הליכה לקראתו תהיה טעות חמורה.