ההתפתחויות האחרונות במלחמה באוקראינה מתרחשות במקביל לציון 60 השנים למשבר הטילים בקובה (16–28 באוקטובר 1962) ויוצרות הקשר מעניין לדיון שהתעורר על האפשרות שוולדימיר פוטין יעשה שימוש בנשק גרעיני טקטי. הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן התייחס במפורש להקשר הזה, ולפי הדלפה מאירוע פרטי שנערך לפני כמה ימים הוא אמר שם שהסיכון להגיע למלחמה גרעינית הוא הגדול ביותר מאז 1962.
ביידן התייחס במפורש להקשר בין משבר הטילים בקובה לאפשרות שפוטין יפעיל גרעין טקטי, ולפי הדלפה מאירוע פרטי אמר שם שהסיכון להגיע למלחמה גרעינית הוא הגדול ביותר מאז 1962
תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "המחקר המודיעיני" פורסם בשנת 2021 בהוצאת המכון למורשת המודיעין, וספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ממרחק של כמעט חמישים שנה, פרשיית ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים נראית כמשהו ששייך לעבר הרחוק ומיוחסת בעיקר לרשלנות ולאטימות של הדרג הפוליטי, מפקדי הצבא ואנשי המודיעין הספציפיים שמילאו אז את התפקידים הבכירים.
גישות אחרות מערערות בכלל על עצם התרחשותה של הפתעה אותנטית וקושרות את האופן שבו נפתחה המלחמה לשיקולים פוליטיים ומדיניים של ההנהגה הישראלית ובעיקר של גולדה ודיין. המחשבה שהפתעה בסדר גודל כזה יכולה להתרחש גם בעידן הנוכחי העתיר כל כך במידע נתפסת כבלתי הגיונית.
תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "המחקר המודיעיני" פורסם בשנת 2021 בהוצאת המכון למורשת המודיעין, וספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ראשית, אתה כותב לעיתים אמ"ן ולעיתים מודיעין וצריך לזכור שהמוסד הוא חלק מהמודיעין ובמוסד הייתה דעה ברורה שעומדת לפרוץ מלחמה הן באופן כללי ב-1973 והן באופן ספיציפי גם במאי (וגם אז צדקו כנראה ורק שינוי של הרגע האחרון מנע מלחמה) וגם באוקטובר. שנית, הקונספציה המרכזית בנושא המודיעין שגרמה להכל היא שהמודיעין צריך למנהיגים שורה תחתונה של הערכה שכוללת בפנים את הערכת כוחו של צהל וההרתעה, הערכת האוייב, הערכת המעצמות ולא מן הנמנע שהשתרבבו גם ראיית שיקולים של המנהיגים שבאוזניהן הושמעה ההערכה. גולדה של מאי 1973 שפעלה ותפקדה כשורה אינה גולדה של אוקטובר, חודשים בודדים לפני בחירות
התפתחות טכנולוגית דרמטית מטלטלת את העולם. ישנה ציפייה שבזכות הטכנולוגיה החדשה נהיה טובים יותר, יעילים יותר, בטוחים יותר, עשירים יותר, מהירים יותר. אבל עם הבשלתה מתברר כרגיל שיש לה גם שימושים הרסניים: ביטחוניים ופליליים.
התפתחות טכנולוגית דרמטית מטלטלת את העולם. ישנה ציפייה שבזכותה נהיה טובים, יעילים, בטוחים ועשירים יותר. אך עם הבשלתה מתברר כרגיל שיש לה גם שימושים הרסניים: ביטחוניים ופליליים
תא"ל (מיל.) איתי ברון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. איתי מלמד קורסים על כוח אווירי, על מודיעין ועל ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. ספרו "המחקר המודיעיני" פורסם בשנת 2021 בהוצאת המכון למורשת המודיעין, וספרו "מעליונות אווירית למהלומה רב-ממדית" פורסם לאחרונה בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?
מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.
מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.
שתי התפתחויות דרמטיות מתרחשות לנגד עינינו – הקריסה המהירה של משטר אסד בסוריה, והידיעות על עסקת חטופים, שאולי הפעם הזאת בכל זאת נרקמת לקראת מימוש. על אף שאין קשר ישיר בין שתי ההתפתחויות, הרי ששתיהן קשורות ליום שאחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. אם לחדד: הן מתייחסות לשאלה אם מדיניות ארצות הברית תישען על קטאר או על סעודיה.
בשורה התחתונה קטאר וטורקיה עומדות מאחורי הקבוצה שהשתלטה על סוריה, בעוד שסעודיה והאמירויות מנסות ליצור קשר עם קבוצות אחרות המתנגדות לאותה קבוצה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
בכיכר החטופים נזהרים כל מוצ"ש מזיהוי פוליטי. משפחות החטופים חושבות שביקורת על הממשלה והעומד בראשה תגרום לממשלה להקשיח את עמדותיה בעניין עסקה, עוד יותר ממה שהיא מקשיחה ומטרפדת עד עכשיו.
בגשר בגין ההפגנה כבר יותר ביקורתית. קוראת לבנימין נתניהו בשמו, מזכירה את ההפקרה ואת המוות של חטופים בשבי. הדוברים, ובראשם עינב צנגאוקר, לא חוסכים מילים בדרישה חד-משמעית לסיים את המלחמה ולחתום על עסקה כדי להציל את חיי החטופות והחטופים החיים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
במלחמה בעקבות שואת ה-7 באוקטובר נוסדה "ברית דמים" חדשה בין ארגוני המחבלים המרכיבים את קואליצית הזדון וההפקרה של הדיקטטור ביבים שקרניהו. תשכחו מ"ברית דמים" עם אחינו הדרוזים. קבלו את "ברית דמים" בין הטפילים החרדים לבין הזיונות הדתית בראשותו של בצל (אין) אל סמרטוט רצפה. זו ברית של דם וכסף. כלומר סמרטוט הרצפה משלם פעמיים אחת, בחיי חיילים בני מגזרו ושתיים, תשלום לחרדים בכסף ותמיכה נלהבת באי גיוסם כדי שיחזיקו את קואליצית השואה. הוא עושה זאת בתמיכה חסרת פשרות של הבאבא בובות שלו. אלו רבני הזיונות הדתית שמוכנים לספסר בדם בניהם וחסידיהם, שאכן נופלים במאותיהם, כדי להגשים את חזון הדיקטטורה המשותף להם ולבאבא בובות החרדים. ועל הכל מנצח הדיקטטור הגדול, השטן ביבים שקרניהו.
ורוח הטורבינות על המים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"הזקנה היא הדבר הכי צעיר בחיי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הרמז להסכמה של אוקראינה למסירת שטחים ריבוניים לרוסיה כפתרון עדיף על הידרדרות למצב של הפעלות נשק גרעיני, טקטי או אסטרטגי, היא בדיוק הדימוי בו מעוניין פוטין. להערכתי, זהו משחק צ'יקן. פוטין הוא אדם רציונלי, גם אם טעה בענק בחישוביו. אם המערב יפגין נחישות, יוכח שאיומיו של פוטין הם איומים ריקים. כל הליכה לקראתו תהיה טעות חמורה.