החלטת ראשי הקואליציה אמש באישון לילה לקדם עד תום מושב הכנסת, בסוף השבוע הבא, את ההצעה שהציג אמש יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, תוך דחיית יתר רכיבי ההפיכה המשטרית למושב הבא של הכנסת – משאירה את כולם באותו מקום.
על אף השינויים הקוסמטיים בהצעה, הקואליציה עדיין מבקשת להשתלט באמצעותה על הוועדה לבחירת שופטים ועל כלל המינויים השיפוטיים. האופוזיציה וארגוני המחאה, שהנוסח החדש לא עשה עליהם שום רושם, הודיעו כי הם מתכוונים להמשיך במחאה נגד ההפיכה המשטרית, וגם ההשלכות החברתיות, הכלכליות, הביטחוניות והבינלאומיות של מהלכי הקואליציה נותרו בעינן.
אין לדעת אם מהלכי הקואליציה אתמול הם חלק מתוכנית שתוכננה מראש, או שהם תוצאה של סחרור קואליציוני, המשקף לחץ בקרב מובילי מהלך ההפיכה המשטרית – ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין וח"כ רוטמן. אך במהלך יום אתמול בלבד פרסם יו"ר ועדת החוקה שני נוסחים חדשים, שונים מהותית זה מזה, למתכונת בחירת שופטים בישראל.
את עבודת הניסוח השאירו להפסקות בדיונים המרתוניים של הוועדה. עוד תקדים מפוקפק נרשם בעבודת ועדת החוקה של הכנסת: דיונים חקיקתיים, בנושאים המשטריים הרגישים והחשובים ביותר, נעשים על רגל אחת, עם שליפות מהמותן ובלא נוסח מסודר. לכנות את הקרקס של רוטמן פרטאץ' תהיה מחמאה.
דיונים חקיקתיים, בנושאים הרגישים והחשובים ביותר, נעשים על רגל אחת, עם שליפות מהמותן ובלא נוסח מסודר. לכנות את הקרקס של רוטמן פרטאץ' תהיה מחמאה
ח"כ שמחה רוטמן בפתח ישיבת ועדת החוקה של הכנסת, מתייחס לנוסח החדש של החוק הקובע את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 20 במרץ 2023 (וידיאו: ערוץ הכנסת)
השורה התחתונה של ההצעה מובילה למסקנה שלמרות הצהרותיו של רוטמן כי הצליח "לרבע את המעגל", העיקרון הבסיסי נותר כשהיה: בהצעה המעודכנת, שראשי הקואליציה החליטו להשלים את חקיקתה בקריאה שנייה ושלישית בעשרת הימים הקרובים, נותרת שליטה מוחלטת של הקואליציה בוועדה: שלושה שרים ושלושה ח"כים של הקואליציה, מתוך 11 חברי הוועדה, הם רוב מוחלט.
אלה יוכלו למנות, בלי תמיכה של שום גורם נוסף, שני שופטים לעליון בכל קדנציה, וכן את נשיא בית המשפט העליון. השתלטות פוליטית על משבצת נשיא העליון היא סוף המשחק. אפשר להמשיך לנצח לשחק משחקים של אריתמטיקה, מי יוכל למנות אילו שופטים ובאיזה רוב בוועדה, אך להפיכת נשיא העליון למינוי פוליטי יש רק משמעות אחת: המבצר נפל.
שני הרכבים שונים, אותה קואליציה
בהתאם להצעתו של רוטמן, יפעלו למעשה שני הרכבים שונים של הוועדה לבחירת שופטים, שמספר חבריה יגדל מתשעה ל-11 חברים.
בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, יכהנו בוועדה שלושה שופטי העליון שאחד מהם הוא הנשיא – כפי שהמצב הוא היום; שלושה שרים מהממשלה, אחד מהם הוא שר המשפטים שישמש יו"ר הוועדה; וחמישה חברי כנסת, מסיעות שונות, ששלושה מהם יהיו מסיעות הקואליציה ושניים מסיעות האופוזיציה. פירוש הדבר הוא ששלושה שרים ושלושה ח"כים מהקוליציה, המהווים רוב בוועדה, ייהנו משליטה אוטומטית.
בחירת שופטי עליון תיעשה ברוב רגיל, דהיינו של שישה מתוך 11. הוועדה תהיה חופשית למנות את שני המינויים הראשונים לעליון בכל קדנציה של הכנסת בכל הרכב שהוא – כלומר, גם אם מדובר בששת חברי הקואליציה, נגד דעתם של כל היתר.
מהמינוי השלישי ואילך באותה קדנציה תידרש גם הסכמה של אחד מחברי האופוזיציה, ומהמינוי הרביעי גם של אחד השופטים לפחות. זה יאפשר לקואליציה פתרון קל – להציע אך ורק מועמדים שהיא חפצה ביקרם, ואם האופוזיציה או השופטים לא יסכימו, פשוט לא למנות יותר משני שופטים בכל קדנציה, ולייבש את העליון עד שיסכים לשתף פעולה. כל הכוח נתון בידיו של השלטון.
מינוי נשיא העליון לא ייחשב כמינוי שופט לעליון, ולפיכך הקואליציה תהיה חופשית למנות נשיא כרצונה אפילו מבלי לבזבז את שני ה"כרטיסים החופשיים" שיש לה בכל קדנציה.
מינוי נשיא העליון לא ייחשב כמינוי שופט לעליון, ולפיכך הקואליציה תהיה חופשית למנות נשיא כרצונה אפילו מבלי לבזבז את שני ה"כרטיסים החופשיים" שיש לה בכל קדנציה
בניגוד לנוסחים קודמים של הצעת החוק, שעסקו במפורש בביטול שיטת הסניוריטי, בנוסח העדכני אין שום התייחסות לעניין. גם אין צורך: אם לששת חברי הקואליציה יש שליטה מלאה בוועדה, ומאחר שהסניוריטי היה עד היום רק נוהג – שכובד באדיקות אף שלא עוגן בשום חוק – הרי שהקואליציה תוכל למנות נשיא כאוות נפשה. זה יוכל להיות אפילו אחד מהשופטים החדשים שהקואליציה תמנה בלי צורך בהסכמת שום גורם נוסף.
הבונוס: הנשיא אסיר התודה שייבחר יוכל להעניק לקואליציה את ההסכמה הדרושה גם לגבי המינויים הנוספים.
צריך להתעכב לרגע על התפיסה של ח"כ רוטמן באשר לצורך ב"גיוון". מבחינתו יש חשיבות לכך שנציגי הכנסת בוועדה יהיו מסיעות שונות. לכאורה מדובר בביזור הכוח, אך המשמעות המעשית של נורמה כזו תהיה שלא רק החברים בוועדה יהיו נציגים של סיעות פוליטיות שונות – אלא גם המינויים השיפוטיים עצמם.
אלו יהיו מינויים פוליטיים בהתאם למפתח סיעתי, במתכונת שנהגה בעבר בגופים עבשים שנשלטו פוליטית, כמו הוועד המנהל של רשות השידור. במקום שופטים מקצועיים, ימונו לשיפוט עסקנים פוליטיים בעלי רישיון עריכת דין.
אלו יהיו מינויים פוליטיים בהתאם למפתח סיעתי, במתכונת שנהגה בעבר בגופים עבשים כמו הוועד המנהל של רשות השידור. במקום שופטים מקצועיים, ימונו לשיפוט עסקנים פוליטיים בעלי רישיון עריכת דין
במינויים לערכאות הנמוכות ישתנה הרכב הוועדה לבחירת שופטים: במקום שלושה שופטים של העליון, יישבו בה שלושה נשיאים: נשיא העליון, נשיא של בית משפט מחוזי, ונשיא של בתי משפט השלום. במינויים לערכאות הנמוכות יידרש רוב מיוחד בוועדה, של שבעה מתוך 11.
ואולם נראה שהרעיון להרחיק שניים משופטי העליון מהוועדה, ולהציב במקומם שופטים מערכאות אחרות, מטרתו לנסות ליצור טריז גם בין השופטים עצמם, מתוך הנחה שיהיה לפוליטיקאים קל יותר לנסות "להעביר" לצידם שופט שאינו מהעליון.
רוטמן בכל זאת ריכך את הצעתו, בהיבטים שבשוליים: השימוע למועמדים לעליון – שבהתאם להחלטת הוועדה לבחירת שופטים אמור להתקיים בה עצמה, ושבנוסח הראשון של רוטמן עבר אל ועדת החוקה של הכנסת – חוזר להתקיים בוועדה לבחירת שופטים, ולהיות משודר פומבית.
כמו כן, נקבע מפורשות שהרוב הדרוש להדחת שופט על ידי הוועדה הוא רוב מיוחד של תשעה מ-11 חברי הוועדה. מה שאומר שתיאורטית שופטים שימונו פוליטית עשויים לאכזב את שולחיהם, ולפעול מרגע מינוים באופן מקצועי, ולא בדרך של הכרת תודה לפוליטיקאים.
כל זה נכון, כמובן, אם אין לאותם שופטים תוכניות להתקדם במעלה הערכאות או להתמנות לנשיא העליון.
המסכות הוסרו
המהלך הקואליציוני הנוכחי מסיר את המסכות. מהרגע הראשון היה ברור שהדבר החשוב ביותר עבור הממשלה הוא השתלטות על הרשות השופטת בכללה, ועל בית המשפט העליון בפרט. משפטו של נתניהו הרי יגיע לסיומו ביום מן הימים, והקואליציה רוצה לשלוט מראש על הרכב השופטים שידון בערעור.
השתלטות על משבצת נשיא העליון פירושה גם אובדן העצמאות המוסדית של הרשות השופטת, וגם הרס מוחלט של היוקרה, המקצועיות והיכולת שנבנו לאורך דורות על ידי שופטי בית המשפט העליון.
השתלטות על משבצת נשיא העליון פירושה גם אובדן העצמאות המוסדית של הרשות השופטת, וגם הרס מוחלט של היוקרה, המקצועיות והיכולת שנבנו לאורך דורות על ידי שופטי בית המשפט העליון
אם הצעת החוק הזו אכן תעבור, כפי שהקואליציה מאיימת, ולקראת סוף 2023 ימונו שני שופטים חדשים לעליון במקום אסתר חיות וענת ברון המיועדות לפרוש בחודש אוקטובר, אלה יהיו שופטים שייחשבו מצורעים.
לא יהיה אדם אחד במדינה שלא יידע שאותם שופטים מונו רק בגלל קשרים וכוח פוליטי, ולא בגלל כישורים – גם אם הם אכן כשירים, כל מה שיזכרו להם זה האופן שבו מונו. ומה שעלול להתפתח בתוככי בית המשפט העליון עצמו, בין השופטים המכהנים בו כעת לבין אותם שופטים חדשים שימונו כמינוי פוליטי, הוא חזון עוועים של ממש.
בד בבד, הודיעו ראשי הקואליציה כי יתר רכיבי ה"רפורמה" יוצאו מההקפאה כבר עם תחילת המושב הבא של הכנסת, אחרי פגרת פסח. ועוד מתברר ששורת החוקים הפרסונליים שהקואליציה מקדמת – חוק המתנות, חוק הנבצרות ו"חוק דרעי 2" – אינם נחשבים בעיני הממשלה לחלק מההפיכה המשטרית. חוקים אלה לא נכנסים לשום הקפאה, ועתידים להגיע לקריאה שנייה ושלישית כבר בימים הקרובים.
החוקים הפרסונליים שהקואליציה מקדמת – חוק המתנות, חוק הנבצרות ו"חוק דרעי 2" – אינם נחשבים בעיני הממשלה לחלק מההפיכה המשטרית ועתידים להגיע לקריאה שנייה ושלישית כבר בימים הקרובים
ניכר בקואליציה כי הנסיבות שבהן היא מחוקקת חוקי הפיכה משטרית בלא הסכמה ותוך מחאה ציבורית חסרת תקדים, הם נסיבות קשות עבורה. שינוי הכיוון מאמש הוא ניסיון להחליש את ההתנגדות.
אך הניסיון השקוף הזה אינו משיג דבר. המדינה כולה ניצבת היום בדיוק באותו מקום שבו ניצבה אתמול: ההפיכה המשטרית עודנה מאיימת להחריב את מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית.











































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהנקודה של בחירת נשיא בית המשפט היא נקודת המפתח וכל השאר כבר לא משנה.
אם הקואליציה תוכל למנות את נשיא בית המשפט העליון ברוב רגיל ואף תוכל להביא מועמד מבחוץ נגמר המשחק.
ברור שהם יבחרו מועמד עם דעות ימניות שמזוהה במאה אחוז עם הליכוד.
הנשיא החדש מצטרף אוטומטית לועדה לבחירת שופטים ובכך מגדיל את הרוב של הקואליציה ל 7.
הנשיא הוא שבוחר את 2 השופטים שיהיו חברים בועדת המינויים וברור שהוא יבחר את אלה שחושבים כמוהו.
בכל דיון על עתירה כנגד הממשלה או דיון כנגד חוק לא חוקתי הוא זה שקובע את ההרכב שידון בעתירה. גם כשיהיו בעליון רק 5 שופטים שמרנים הנשיא יכול בדרך זו להביא לתוצאה המועדפת על ידי הימין.
וכך עם מינוי יור ועדת הבחירות המרכזית.
וכך עם הרכב שידון בערעור על פסק דין כנגד שר מושחת.
וכך עם העדפת מועמדים תומכי ליכוד בשופטים בכל ערכאות.
תנו להם את מינוי הנשיא והלכה הדמוקרטיה.
ברור שיוגשו עתירות לבג"ץ כנגד החוקים. אני לא מקנא בחיות, היא צריכה לעמוד מול ביריונים. אבל מה יש לבג"ץ להפסיד. אם לא יפסלו את החוקים, הלכה המדינה ונהפוך רשמית למצרים/סוריה/הונגריה ועוד'. אם יפסלו את החוקים, תיווצר מהומת עולם ומשבר חוקתי, אבל לפחות ההרס הזה יאפשר לנו לבנות מחדש את מה שישאר מהמדינה. להיכנע למחוקקים שמבקשים לכלותינו, זה פשוט חיסול המדינה מרצון
רק נדמה לך שניצחת..קודם כל הרפורמה תעבור..אין מצס אחר..דבר נוסף אנשים התפכחו מהאשליה שבגצ משרת את רוב העם אלה את השמאל בלבד…והדמוגרפיה שבימין מרחיקה אותך מהשילטון יותר מתמיד אז מה בדיוק ניצחת?