JavaScript is required for our website accessibility to work properly. השתלטות פוליטית על משבצת נשיא העליון היא סוף המשחק | זמן ישראל
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: פלאש90)
פלאש90

השתלטות פוליטית על משבצת נשיא העליון היא סוף המשחק

המהלך הקואליציוני הנוכחי מסיר את המסכות: מהרגע הראשון היה ברור שהדבר החשוב ביותר עבור הקואליציה הוא השתלטות על הרשות השופטת - ובית המשפט העליון בפרט ● אפשר להמשיך לשחק משחקים של אריתמטיקה, מי יוכל למנות אילו שופטים ובאיזה רוב, אך להפיכת נשיא העליון למינוי פוליטי יש רק משמעות אחת: המבצר נפל ● פרשנות

החלטת ראשי הקואליציה אמש באישון לילה לקדם עד תום מושב הכנסת, בסוף השבוע הבא, את ההצעה שהציג אמש יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, תוך דחיית יתר רכיבי ההפיכה המשטרית למושב הבא של הכנסת – משאירה את כולם באותו מקום.

על אף השינויים הקוסמטיים בהצעה, הקואליציה עדיין מבקשת להשתלט באמצעותה על הוועדה לבחירת שופטים ועל כלל המינויים השיפוטיים. האופוזיציה וארגוני המחאה, שהנוסח החדש לא עשה עליהם שום רושם, הודיעו כי הם מתכוונים להמשיך במחאה נגד ההפיכה המשטרית, וגם ההשלכות החברתיות, הכלכליות, הביטחוניות והבינלאומיות של מהלכי הקואליציה נותרו בעינן.

אין לדעת אם מהלכי הקואליציה אתמול הם חלק מתוכנית שתוכננה מראש, או שהם תוצאה של סחרור קואליציוני, המשקף לחץ בקרב מובילי מהלך ההפיכה המשטרית – ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין וח"כ רוטמן. אך במהלך יום אתמול בלבד פרסם יו"ר ועדת החוקה שני נוסחים חדשים, שונים מהותית זה מזה, למתכונת בחירת שופטים בישראל.

את עבודת הניסוח השאירו להפסקות בדיונים המרתוניים של הוועדה. עוד תקדים מפוקפק נרשם בעבודת ועדת החוקה של הכנסת: דיונים חקיקתיים, בנושאים המשטריים הרגישים והחשובים ביותר, נעשים על רגל אחת, עם שליפות מהמותן ובלא נוסח מסודר. לכנות את הקרקס של רוטמן פרטאץ' תהיה מחמאה.

דיונים חקיקתיים, בנושאים הרגישים והחשובים ביותר, נעשים על רגל אחת, עם שליפות מהמותן ובלא נוסח מסודר. לכנות את הקרקס של רוטמן פרטאץ' תהיה מחמאה

ח"כ שמחה רוטמן בפתח ישיבת ועדת החוקה של הכנסת, מתייחס לנוסח החדש של החוק הקובע את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 20 במרץ 2023 (וידיאו: ערוץ הכנסת)

השורה התחתונה של ההצעה מובילה למסקנה שלמרות הצהרותיו של רוטמן כי הצליח "לרבע את המעגל", העיקרון הבסיסי נותר כשהיה: בהצעה המעודכנת, שראשי הקואליציה החליטו להשלים את חקיקתה בקריאה שנייה ושלישית בעשרת הימים הקרובים, נותרת שליטה מוחלטת של הקואליציה בוועדה: שלושה שרים ושלושה ח"כים של הקואליציה, מתוך 11 חברי הוועדה, הם רוב מוחלט.

אלה יוכלו למנות, בלי תמיכה של שום גורם נוסף, שני שופטים לעליון בכל קדנציה, וכן את נשיא בית המשפט העליון. השתלטות פוליטית על משבצת נשיא העליון היא סוף המשחק. אפשר להמשיך לנצח לשחק משחקים של אריתמטיקה, מי יוכל למנות אילו שופטים ובאיזה רוב בוועדה, אך להפיכת נשיא העליון למינוי פוליטי יש רק משמעות אחת: המבצר נפל.

שני הרכבים שונים, אותה קואליציה

בהתאם להצעתו של רוטמן, יפעלו למעשה שני הרכבים שונים של הוועדה לבחירת שופטים, שמספר חבריה יגדל מתשעה ל-11 חברים.

בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, יכהנו בוועדה שלושה שופטי העליון שאחד מהם הוא הנשיא – כפי שהמצב הוא היום; שלושה שרים מהממשלה, אחד מהם הוא שר המשפטים שישמש יו"ר הוועדה; וחמישה חברי כנסת, מסיעות שונות, ששלושה מהם יהיו מסיעות הקואליציה ושניים מסיעות האופוזיציה. פירוש הדבר הוא ששלושה שרים ושלושה ח"כים מהקוליציה, המהווים רוב בוועדה, ייהנו משליטה אוטומטית.

בחירת שופטי עליון תיעשה ברוב רגיל, דהיינו של שישה מתוך 11. הוועדה תהיה חופשית למנות את שני המינויים הראשונים לעליון בכל קדנציה של הכנסת בכל הרכב שהוא – כלומר, גם אם מדובר בששת חברי הקואליציה, נגד דעתם של כל היתר.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, 22 בפברואר 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, 22 בפברואר 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מהמינוי השלישי ואילך באותה קדנציה תידרש גם הסכמה של אחד מחברי האופוזיציה, ומהמינוי הרביעי גם של אחד השופטים לפחות. זה יאפשר לקואליציה פתרון קל – להציע אך ורק מועמדים שהיא חפצה ביקרם, ואם האופוזיציה או השופטים לא יסכימו, פשוט לא למנות יותר משני שופטים בכל קדנציה, ולייבש את העליון עד שיסכים לשתף פעולה. כל הכוח נתון בידיו של השלטון.

מינוי נשיא העליון לא ייחשב כמינוי שופט לעליון, ולפיכך הקואליציה תהיה חופשית למנות נשיא כרצונה אפילו מבלי לבזבז את שני ה"כרטיסים החופשיים" שיש לה בכל קדנציה.

מינוי נשיא העליון לא ייחשב כמינוי שופט לעליון, ולפיכך הקואליציה תהיה חופשית למנות נשיא כרצונה אפילו מבלי לבזבז את שני ה"כרטיסים החופשיים" שיש לה בכל קדנציה

בניגוד לנוסחים קודמים של הצעת החוק, שעסקו במפורש בביטול שיטת הסניוריטי, בנוסח העדכני אין שום התייחסות לעניין. גם אין צורך: אם לששת חברי הקואליציה יש שליטה מלאה בוועדה, ומאחר שהסניוריטי היה עד היום רק נוהג – שכובד באדיקות אף שלא עוגן בשום חוק – הרי שהקואליציה תוכל למנות נשיא כאוות נפשה. זה יוכל להיות אפילו אחד מהשופטים החדשים שהקואליציה תמנה בלי צורך בהסכמת שום גורם נוסף.

הבונוס: הנשיא אסיר התודה שייבחר יוכל להעניק לקואליציה את ההסכמה הדרושה גם לגבי המינויים הנוספים.

צריך להתעכב לרגע על התפיסה של ח"כ רוטמן באשר לצורך ב"גיוון". מבחינתו יש חשיבות לכך שנציגי הכנסת בוועדה יהיו מסיעות שונות. לכאורה מדובר בביזור הכוח, אך המשמעות המעשית של נורמה כזו תהיה שלא רק החברים בוועדה יהיו נציגים של סיעות פוליטיות שונות – אלא גם המינויים השיפוטיים עצמם.

ישיבה של ראשי סיעות בלוק הימין כשהיו באופוזיציה: יעקב ליצמן, יריב לוין, בנימין נתניהו, משה גפני, בצלאל סמוטריץ' ואריה דרעי. 30 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
ישיבה של ראשי סיעות בלוק הימין כשהיו באופוזיציה: יעקב ליצמן, יריב לוין, בנימין נתניהו, משה גפני, בצלאל סמוטריץ' ואריה דרעי. 30 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אלו יהיו מינויים פוליטיים בהתאם למפתח סיעתי, במתכונת שנהגה בעבר בגופים עבשים שנשלטו פוליטית, כמו הוועד המנהל של רשות השידור. במקום שופטים מקצועיים, ימונו לשיפוט עסקנים פוליטיים בעלי רישיון עריכת דין.

אלו יהיו מינויים פוליטיים בהתאם למפתח סיעתי, במתכונת שנהגה בעבר בגופים עבשים כמו הוועד המנהל של רשות השידור. במקום שופטים מקצועיים, ימונו לשיפוט עסקנים פוליטיים בעלי רישיון עריכת דין

במינויים לערכאות הנמוכות ישתנה הרכב הוועדה לבחירת שופטים: במקום שלושה שופטים של העליון, יישבו בה שלושה נשיאים: נשיא העליון, נשיא של בית משפט מחוזי, ונשיא של בתי משפט השלום. במינויים לערכאות הנמוכות יידרש רוב מיוחד בוועדה, של שבעה מתוך 11.

ואולם נראה שהרעיון להרחיק שניים משופטי העליון מהוועדה, ולהציב במקומם שופטים מערכאות אחרות, מטרתו לנסות ליצור טריז גם בין השופטים עצמם, מתוך הנחה שיהיה לפוליטיקאים קל יותר לנסות "להעביר" לצידם שופט שאינו מהעליון.

רוטמן בכל זאת ריכך את הצעתו, בהיבטים שבשוליים: השימוע למועמדים לעליון – שבהתאם להחלטת הוועדה לבחירת שופטים אמור להתקיים בה עצמה, ושבנוסח הראשון של רוטמן עבר אל ועדת החוקה של הכנסת – חוזר להתקיים בוועדה לבחירת שופטים, ולהיות משודר פומבית.

כמו כן, נקבע מפורשות שהרוב הדרוש להדחת שופט על ידי הוועדה הוא רוב מיוחד של תשעה מ-11 חברי הוועדה. מה שאומר שתיאורטית שופטים שימונו פוליטית עשויים לאכזב את שולחיהם, ולפעול מרגע מינוים באופן מקצועי, ולא בדרך של הכרת תודה לפוליטיקאים.

בית המשפט העליון בהרכב של 11 שופטים בדיון על העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד וכחול-לבן, 4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)
בית המשפט העליון בהרכב של 11 שופטים בדיון על העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד וכחול-לבן, 4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)

כל זה נכון, כמובן, אם אין לאותם שופטים תוכניות להתקדם במעלה הערכאות או להתמנות לנשיא העליון.

המסכות הוסרו

המהלך הקואליציוני הנוכחי מסיר את המסכות. מהרגע הראשון היה ברור שהדבר החשוב ביותר עבור הממשלה הוא השתלטות על הרשות השופטת בכללה, ועל בית המשפט העליון בפרט. משפטו של נתניהו הרי יגיע לסיומו ביום מן הימים, והקואליציה רוצה לשלוט מראש על הרכב השופטים שידון בערעור.

השתלטות על משבצת נשיא העליון פירושה גם אובדן העצמאות המוסדית של הרשות השופטת, וגם הרס מוחלט של היוקרה, המקצועיות והיכולת שנבנו לאורך דורות על ידי שופטי בית המשפט העליון.

השתלטות על משבצת נשיא העליון פירושה גם אובדן העצמאות המוסדית של הרשות השופטת, וגם הרס מוחלט של היוקרה, המקצועיות והיכולת שנבנו לאורך דורות על ידי שופטי בית המשפט העליון

אם הצעת החוק הזו אכן תעבור, כפי שהקואליציה מאיימת, ולקראת סוף 2023 ימונו שני שופטים חדשים לעליון במקום אסתר חיות וענת ברון המיועדות לפרוש בחודש אוקטובר, אלה יהיו שופטים שייחשבו מצורעים.

לא יהיה אדם אחד במדינה שלא יידע שאותם שופטים מונו רק בגלל קשרים וכוח פוליטי, ולא בגלל כישורים – גם אם הם אכן כשירים, כל מה שיזכרו להם זה האופן שבו מונו. ומה שעלול להתפתח בתוככי בית המשפט העליון עצמו, בין השופטים המכהנים בו כעת לבין אותם שופטים חדשים שימונו כמינוי פוליטי, הוא חזון עוועים של ממש.

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: ליאור מזרחי/פלאש90)
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: ליאור מזרחי/פלאש90)

בד בבד, הודיעו ראשי הקואליציה כי יתר רכיבי ה"רפורמה" יוצאו מההקפאה כבר עם תחילת המושב הבא של הכנסת, אחרי פגרת פסח. ועוד מתברר ששורת החוקים הפרסונליים שהקואליציה מקדמת – חוק המתנות, חוק הנבצרות ו"חוק דרעי 2" – אינם נחשבים בעיני הממשלה לחלק מההפיכה המשטרית. חוקים אלה לא נכנסים לשום הקפאה, ועתידים להגיע לקריאה שנייה ושלישית כבר בימים הקרובים.

 החוקים הפרסונליים שהקואליציה מקדמת – חוק המתנות, חוק הנבצרות ו"חוק דרעי 2" – אינם נחשבים בעיני הממשלה לחלק מההפיכה המשטרית ועתידים להגיע לקריאה שנייה ושלישית כבר בימים הקרובים

ניכר בקואליציה כי הנסיבות שבהן היא מחוקקת חוקי הפיכה משטרית בלא הסכמה ותוך מחאה ציבורית חסרת תקדים, הם נסיבות קשות עבורה. שינוי הכיוון מאמש הוא ניסיון להחליש את ההתנגדות.

אך הניסיון השקוף הזה אינו משיג דבר. המדינה כולה ניצבת היום בדיוק באותו מקום שבו ניצבה אתמול: ההפיכה המשטרית עודנה מאיימת להחריב את מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הנקודה של בחירת נשיא בית המשפט היא נקודת המפתח וכל השאר כבר לא משנה. אם הקואליציה תוכל למנות את נשיא בית המשפט העליון ברוב רגיל ואף תוכל להביא מועמד מבחוץ נגמר המשחק. ברור שהם יבחרו מוע... המשך קריאה

הנקודה של בחירת נשיא בית המשפט היא נקודת המפתח וכל השאר כבר לא משנה.
אם הקואליציה תוכל למנות את נשיא בית המשפט העליון ברוב רגיל ואף תוכל להביא מועמד מבחוץ נגמר המשחק.
ברור שהם יבחרו מועמד עם דעות ימניות שמזוהה במאה אחוז עם הליכוד.
הנשיא החדש מצטרף אוטומטית לועדה לבחירת שופטים ובכך מגדיל את הרוב של הקואליציה ל 7.
הנשיא הוא שבוחר את 2 השופטים שיהיו חברים בועדת המינויים וברור שהוא יבחר את אלה שחושבים כמוהו.
בכל דיון על עתירה כנגד הממשלה או דיון כנגד חוק לא חוקתי הוא זה שקובע את ההרכב שידון בעתירה. גם כשיהיו בעליון רק 5 שופטים שמרנים הנשיא יכול בדרך זו להביא לתוצאה המועדפת על ידי הימין.
וכך עם מינוי יור ועדת הבחירות המרכזית.
וכך עם הרכב שידון בערעור על פסק דין כנגד שר מושחת.
וכך עם העדפת מועמדים תומכי ליכוד בשופטים בכל ערכאות.
תנו להם את מינוי הנשיא והלכה הדמוקרטיה.

ברור שיוגשו עתירות לבג״ץ כנגד החוקים. אני לא מקנא בחיות, היא צריכה לעמוד מול ביריונים. אבל מה יש לבג״ץ להפסיד. אם לא יפסלו את החוקים, הלכה המדינה ונהפוך רשמית למצרים/סוריה/הונגריה ועוד׳... המשך קריאה

ברור שיוגשו עתירות לבג"ץ כנגד החוקים. אני לא מקנא בחיות, היא צריכה לעמוד מול ביריונים. אבל מה יש לבג"ץ להפסיד. אם לא יפסלו את החוקים, הלכה המדינה ונהפוך רשמית למצרים/סוריה/הונגריה ועוד'. אם יפסלו את החוקים, תיווצר מהומת עולם ומשבר חוקתי, אבל לפחות ההרס הזה יאפשר לנו לבנות מחדש את מה שישאר מהמדינה. להיכנע למחוקקים שמבקשים לכלותינו, זה פשוט חיסול המדינה מרצון

רק נדמה לך שניצחת..קודם כל הרפורמה תעבור..אין מצס אחר..דבר נוסף אנשים התפכחו מהאשליה שבגצ משרת את רוב העם אלה את השמאל בלבד...והדמוגרפיה שבימין מרחיקה אותך מהשילטון יותר מתמיד אז מה בדי... המשך קריאה

רק נדמה לך שניצחת..קודם כל הרפורמה תעבור..אין מצס אחר..דבר נוסף אנשים התפכחו מהאשליה שבגצ משרת את רוב העם אלה את השמאל בלבד…והדמוגרפיה שבימין מרחיקה אותך מהשילטון יותר מתמיד אז מה בדיוק ניצחת?

עוד 1,238 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

סמ"ר נגב דגן, בן 20 מדקל, נפל בדרום לבנון

דגן, לוחם בחטיבת גולני, ככל הנראה נהרג מפגיעת פצצת מרגמה ששוגרה לעבר הכוחות ● ה"ניו יורק טיימס" דחה את איום התביעה של נתניהו עלך תחקיר הפגיעות המיניות באסירים פלסטינים: "איום חסר בסיס, חלק מספר מהלכים פוליטי שחוק היטב" ● טראמפ על המבצע נגד איראן: "המשך יבוא"

לכל העדכונים עוד 2 עדכונים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים
אמיר בן-דוד

מאפגניסטן לירושלים - פרק שני במסע משפחתי

בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי". 

כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

למקרה שפיספסת

אחיו החילוני של הרבי מלובביץ' יוצא לאור

בסוף השבוע האחרון, ב-8 במאי (ובתאריך העברי: י"ג באייר), ציינו חסידי חב"ד 74 שנים למותו של ישראל אריה לייב שניאורסון – דמות שכמעט אינה מוכרת לציבור הרחב.

ככל שמעמיקים בסיפור חייו, קשה לא לחוש כי מדובר באחת הדמויות החריגות, המרתקות והטרגיות ביותר שצמחו מתוך משפחת הדמות הרבנית אולי המוכרת ביותר בדור האחרון, מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'. 

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
9

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מצטער להגיד לך אבל אף אחד לא ניסה לטשטש ועוד יותר הרבי מלובביץ בעצמו שלח אליו חסידים על מנת שילמדו איתו וגם יטפלו בהוצאה לאור של מאמריו ועוד יותר כותב המאמר שכח לציין שהרבי בעצמו היה מד... המשך קריאה

מצטער להגיד לך אבל אף אחד לא ניסה לטשטש ועוד יותר הרבי מלובביץ בעצמו שלח אליו חסידים על מנת שילמדו איתו וגם יטפלו בהוצאה לאור של מאמריו ועוד יותר כותב המאמר שכח לציין שהרבי בעצמו היה מדען ולמד באוניברסיטת סורבון שהייתה נחשבת בזמנו לאחת מהיוקרתיות בעולם והיה חווט בחיל הים האמריקני ויש ספינה שלמה שהוא היה החווט שלה (חווט זה מי שמתכנן איפה כל חוט יהיה בספינה על מנת לקצר בזמן מקום ואנרגיה ושהספינה תוכל לפעול באופן מיטבי) ועוד יותר שאם תסתכל ברשימות של הרבי מלובביץ תראה שהוא מסביר שם הרבה מאוד חוקים פיזיקלים ומתמטים וכדומה אבל ככה זה כאשר דתל"ש מוצא סיבה למסיבה על חשבון חסידות חב"ד שאין כמוה בעולם

צריך להבין שהרבי מלובביץ תמיד אמר שאין יהודי חילוני. לא שייך לומר על יהודי שהוא חול . מכיוון שכל יהודי הוא קדוש. חלק אלוקה ממעל ממש. כשאחת העירה לרבי איך הרבי לא מתעייף שעות לחלק דולרי... המשך קריאה

צריך להבין שהרבי מלובביץ תמיד אמר שאין יהודי חילוני. לא שייך לומר על יהודי שהוא חול . מכיוון שכל יהודי הוא קדוש. חלק אלוקה ממעל ממש. כשאחת העירה לרבי איך הרבי לא מתעייף שעות לחלק דולרים . אמ

לתשומת לב הכותב ישראל אריה לייב היה גר בתל אביב ביחד עם קבוצה של חסידי חב"ד שהיו החברים שלו והיו לומדים איתו יחד עוד מהימים שלהם יחד ברוסיה למשל היה לו שיעור קבוע וכמו כן היו יושבים לש... המשך קריאה

לתשומת לב הכותב ישראל אריה לייב היה גר בתל אביב ביחד עם קבוצה של חסידי חב"ד שהיו החברים שלו והיו לומדים איתו יחד עוד מהימים שלהם יחד ברוסיה
למשל היה לו שיעור קבוע וכמו כן היו יושבים לשיחות יחד עם נחום גולדשמיד שהיה בן גילו והם היו עוד שכנים מאותו עיירה (הם גרו באותו בניין )
אז להגיד שחסידי חב"ד הסתירו אותו לא בדיוק נכון

במשך שנים ארוכות היו חסידים בארץ ישראל שקיבלו הוראות מאחיו הרבי מיליובאוויטש לגבי ביקור בקבר שלו בצפת

לאחר פטירתו של אחיו הרבי חסידי חב"ד עושים כל דבר בשביל להמשיך להתקשר לאחיו הרבי לכן יותר ויותר הולכים לקבר שלו ביום פטירתו וכמו כן חסידים נוסעים למקום מגוריו באנגליה להגיד תפילה

מאמר מעניין. ישנן עובדות הלוקות בחסר לרבות- בכל מה שנוגע לקשר של אחיו של הרבי מליובאוויטש אליו ואל חסידות חבד, המאמר לוקה בחסר עד מאוד. מצרפת כאן קישור לערך שלו בתוך חבדפדיה. ממליצה לכל... המשך קריאה

מאמר מעניין. ישנן עובדות הלוקות בחסר לרבות- בכל מה שנוגע לקשר של אחיו של הרבי מליובאוויטש אליו ואל חסידות חבד, המאמר לוקה בחסר עד מאוד. מצרפת כאן קישור לערך שלו בתוך חבדפדיה. ממליצה לכל הקוראים לעיין שם ולגלות אדם עצום ומיוחד עד מאוד!

https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F

כנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב... המשך קריאה

כנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב חסידי חב"ד לקרוא לילדים בשמו ולעלות לציונו בצפת ואם הכותב יתעניין הוא יגלה עוד הרבה דברים מעניינים שאף אחד לא מסתיר

לפוסט המלא עוד 741 מילים ו-9 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.