בראשית השבוע נפתחה בתל אביב, עם בוא יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה-75, העצרת השנתית של ראשי הפדרציות היהודיות מצפון אמריקה – היא הכנס השנתי החשוב ביותר של הקהילה היהודית האמריקאית. בעבר, מניסיוני, כל המי ומי בישראל נדחקו, ובצדק, לראות ולהיראות בזה הכנס.
בדברי הנזיפה האחרונים שלו לבנימין נתניהו הצמיד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כנראה לראשונה, את עמדת אמריקה לעמדת יהדות אמריקה; יהדות אמריקה, אשר למיטב ידיעתי, בחלקה הגדול מזדעזעת מהמהפכה המשפטית המוצעת כאן.
אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס
"מה רבים שאינם כבר בינינו" כתב חיים גורי בשירו "הרעות", שהיה לסמלה האלמותי של מלחמת העצמאות. האמירה הזאת מתחברת כנראה לתחושותיהם של ניצולים מקיבוצי העוטף שהתרסקו.
עשרות אנשים שהיו חלק מנוף חייהם היומיומי נעלמו לפתע ביום אחד שחור. מי שחי אי פעם בקיבוץ והשתייך לקהילה קיבוצית אולי מתקשה במיוחד לדמיין מצב שכזה. יוצאי קיבוץ כמונו גם מתקשים כנראה לתפוס איך אפשר לקום מהאפר ולהתחיל כמעט הכול מהתחלה.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
בתחילת השבוע הציג ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי את ממשלתו החדשה, לאחר שקיבל את המנדט להרכיבה, למרות שברור כי מדובר בהליך שעתיד לקרוס מייד.
בניגוד להליך "עלה בידי" המקובל בישראל, בפולין הנשיא מעניק את הזכות להרכבת הממשלה למי שהוא חפץ ביקרו. רק לאחר הרכבת הממשלה שלו – היא עתידה לשרוד או ליפול בהצבעה הראשונה בפרלמנט הפולני, ובמקרה של אי-אמון תעבור זכות הרכבת בממשלה החדשה למפלגה השניה בגודלה.
מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.
"אני לא מצליח לראות כרגע עתיד. הכול חסום. קשה לי לראות את פני הילדים התמימים ולחשוב איזה עתיד אנחנו משאירים להם"
קיבוץ עין השלושה. סטודנט. פונה לאילת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
למיטב ידיעתך הכושלת, רוב יהודי אמריקה תומכים ברפורמה… ואם זה היה חשוב זה היה בא לידי ביטוי בשיח היומיומי שלהם. אבל מה שקרה הוא שקומץ פקידי מנהלה בארגונים היהודים פרסמו בשמם ביקורת כנגד תיקון מערכת המשפט בשיראל שנחטפה בניגוד לחוק חד-צדדית עי השופטים העליונים מעם. כולם מבינים שדי שישראל תהיה דמוקרטיה חובה להשיב את האיזונים ובלמים שאהרון ברק שדד למקומם, ושתפקידה של הכנסת לחוקק, הממשלה למשול ובית המשפט לשפוט, לפי החוק הקיים ולא לעוותו או לעוקפו בהחלטות פרסונליות סובייקטיביות על בסיס טיעון ה"סבירות" שהוא טיעון חוץ-משפטי, פוליטי, סוציולוגי ורעל להכרעה המשפטית החייבת להגדיר "אשם" או "לא אשם" ע"י ראיות ברורות ולא ע"י פרשנות סובייקטיבים של שופט חד-דעת פוליטית, לכאן או לכאן. מה שקרה בישראל מאז אהרון ברק מונה לשופט עליון זו שדידת החוק בפסיקות תקדימיות נמוכות פרופיל ב-40 השנים האחרונות. עכשיו הגענו למשבר חריף על רקע השינויים הקרדינליים שרוקנו מתוכן את נוסח החוק המחייב תוך הפעלת השיקול הסובייקטיבי של "סבירות". לכן תיקון המערכת המשפט, מינוי (או נכון יותר להחליף לבחירת שופטים בהליך גלוי + שימוע) שופטים תוך גיוון תרבות-משפטית (שמרנים מול ליברלים) שלהם, צמצום תפקיד בית המשפט לקביעת אשם או לא אשם (בלי עומס של הטפת דעתו הפוליטית, רעיונית, מוסרית של השופט), ועצירת יכולת בית המשפט להתערב ולהפריע לממשלה לממש את מדיניות בתחום במדיני-בטחוני – הם מהלכים חיונים אם אנחנו באמת רוצים שישראל תישאר דמוקרטית.