בראשית השבוע נפתחה בתל אביב, עם בוא יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה-75, העצרת השנתית של ראשי הפדרציות היהודיות מצפון אמריקה – היא הכנס השנתי החשוב ביותר של הקהילה היהודית האמריקאית. בעבר, מניסיוני, כל המי ומי בישראל נדחקו, ובצדק, לראות ולהיראות בזה הכנס.
בדברי הנזיפה האחרונים שלו לבנימין נתניהו הצמיד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כנראה לראשונה, את עמדת אמריקה לעמדת יהדות אמריקה; יהדות אמריקה, אשר למיטב ידיעתי, בחלקה הגדול מזדעזעת מהמהפכה המשפטית המוצעת כאן.
אוריאל פלטי הוא שגריר בדימוס
יותר משבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר וזה המצב: מחצית החטופים לא חזרו, שום אלטרנטיבה לחמאס לא הופשרה, מעמדה הבינלאומי של ישראל קרס, יחסיה עם ארה"ב במשבר, הכלכלה ספגה מכה, האנטישמיות מרקיעה שחקים, ורבים בציבור סבורים שבנימין נתניהו מאריך את המשבר כדי להישאר בשלטון (דבר שהיה מהווה, ובכן, בגידה).
נראה שהקברניט לא ניווט בהצלחה את הטיטניק, וכאמירתו של נתניהו בגרסת 2007, הצעד הראשון המתבקש הוא להחליף את ראש הממשלה שכשל. אבל גם ראש ממשלה שכשל יכול היה להפגין טיפת פטריוטיות טרם ירידתו מרצון מהבמה.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עם כל הרצון הטוב, רק אנחנו לבד, כלומר אזרחי ישראל, לא יכולים לעשות כלום מול 64 אצבעות דמוקרטיות שיש לביבי.
תיאורטית אולי אפשר, אילו ניתן היה להוציא לפועל הפגנה של 2 מיליון איש, רק שזה לא ריאלי.
לכן אנחנו צריכים את עזרת העולם – ביידן, שיטיל את כל כובד משקלו מול ממשלת הזדון הנוכחית, אירופה שתוציא צווי מעצר לביבי (כשזה מגיע אליו אישית – זה הכי איכפת לו, בעצם רק זה איכפת לו), והגנצנקוטים – שיצאו כבר מממשלת החירום שהפכה כעת לממשלת הכלום.
כל זה ביחד – יש מצב שיצליחו למוטט את אחיזת קרנות המזבח של הנרקיסיסט הפרנואידי – ראש ממשלת ישראל – ביבי.
בספר דברים יש הוראה האומרת דרשני. בפרק כ"ב כתוב:
(ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:
הרב ד״ר מיכאל מרמור הוא חבר סגל ב-HUC (היברו יוניון קולג') בירושלים, ולשעבר יו״ר הוועד המנהל של קול רבני לזכויות האדם (רבנים לזכויות אדם).
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
למיטב ידיעתך הכושלת, רוב יהודי אמריקה תומכים ברפורמה… ואם זה היה חשוב זה היה בא לידי ביטוי בשיח היומיומי שלהם. אבל מה שקרה הוא שקומץ פקידי מנהלה בארגונים היהודים פרסמו בשמם ביקורת כנגד תיקון מערכת המשפט בשיראל שנחטפה בניגוד לחוק חד-צדדית עי השופטים העליונים מעם. כולם מבינים שדי שישראל תהיה דמוקרטיה חובה להשיב את האיזונים ובלמים שאהרון ברק שדד למקומם, ושתפקידה של הכנסת לחוקק, הממשלה למשול ובית המשפט לשפוט, לפי החוק הקיים ולא לעוותו או לעוקפו בהחלטות פרסונליות סובייקטיביות על בסיס טיעון ה"סבירות" שהוא טיעון חוץ-משפטי, פוליטי, סוציולוגי ורעל להכרעה המשפטית החייבת להגדיר "אשם" או "לא אשם" ע"י ראיות ברורות ולא ע"י פרשנות סובייקטיבים של שופט חד-דעת פוליטית, לכאן או לכאן. מה שקרה בישראל מאז אהרון ברק מונה לשופט עליון זו שדידת החוק בפסיקות תקדימיות נמוכות פרופיל ב-40 השנים האחרונות. עכשיו הגענו למשבר חריף על רקע השינויים הקרדינליים שרוקנו מתוכן את נוסח החוק המחייב תוך הפעלת השיקול הסובייקטיבי של "סבירות". לכן תיקון המערכת המשפט, מינוי (או נכון יותר להחליף לבחירת שופטים בהליך גלוי + שימוע) שופטים תוך גיוון תרבות-משפטית (שמרנים מול ליברלים) שלהם, צמצום תפקיד בית המשפט לקביעת אשם או לא אשם (בלי עומס של הטפת דעתו הפוליטית, רעיונית, מוסרית של השופט), ועצירת יכולת בית המשפט להתערב ולהפריע לממשלה לממש את מדיניות בתחום במדיני-בטחוני – הם מהלכים חיונים אם אנחנו באמת רוצים שישראל תישאר דמוקרטית.