קשה להסכים עם אביחי מנדלבליט בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. אף שהוא היועץ המשפטי לממשלה היחיד עד כה שהגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה, כלל התנהלותו במהלך שנות החקירה והטיפול בתיקי האלפים אינה מופת לנחישות ועוצמה אכיפתית.

ובכל זאת, בהקשר אחד ויחיד, הנוגע לקבלת ההחלטות בתיקי נתניהו, אפילו מנדלבליט צודק – אלמלא הגיש כתב אישום נגד נתניהו, הרעיון העומד בבסיס שלטון החוק בישראל היה הופך לבדיחה.

בריאיון שהעניק לאילנה דיין ב"עובדה" לפני שלושה חודשים – ריאיון שפתח את עונת הראיונות של מנדלבליט בתקשורת – אמר היועץ המשפטי לשעבר כי במשא ומתן להסדר טיעון שניהל עם סנגורי נתניהו, בשלהי כהונתו כיועץ, הקו האדום שלו היה הרשעה לנתניהו והקביעה כי בעבירות שבהן יורשע יש קלון. "הדעה שלי הייתה שאסור לוותר על זה, ואני עדיין בדעה הזאת", הוא אמר לדיין.

מנדלבליט תמך, ותומך עדיין, באפשרות לכרות הסדר טיעון עם ראש הממשלה הנאשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים.

אביחי מנדלבליט מודיע על החלטתו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. 21 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש, פלאש90)

מנדלבליט תמך, ותומך עדיין, באפשרות לכרות הסדר טיעון עם ראש הממשלה הנאשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים

בשבועות האחרונים לכהונתו, לפני כשנה וחצי, הוא ניהל משא ומתן אינטנסיבי לעסקת טיעון עם נתניהו, המבוסס על העיקרון שלפיו האישום בשוחד בתיק 4000 יימחק; תיק 2000 ככל הנראה ייסגר; ונתניהו יודה במרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו־4000.

ככל הידוע, המשא ומתן נכשל נוכח התנגדות פנימית חזקה במשרד המשפטים למהלך הזה – שהוסתר בתחילה מבכירי הפרקליטות – וכן בשל סירובו של נתניהו להסכים כי בעבירות שבהן יורשע יש קלון, קביעה שבהכרח תביא להרחקתו מהזירה הפוליטית, וככל הנראה לסיום הקריירה שלו.

להבדיל ממנדלבליט, היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית גלי בהרב־מיארה מייצגת גישה אחרת בנוגע לאפשרות לסיים את תיקי נתניהו בהסדר טיעון. את זאת ניתן ללמוד מהעובדה שהיועצת, על פי הפרסומים, מהססת אם להסכים להליך של גישור פלילי בחסות בית המשפט המחוזי בירושלים, שאמור להתנהל במטרה להגיע להסדר טיעון מוסכם בתיווך שופט נטרלי.

את האפשרות לפנות לגישור פלילי יזם עו"ד ז'ק חן – סנגורם של בני הזוג אלוביץ', הנאשמים במשפט האלפים – והוא זוכה לתמיכה גם מצד עורכי דינו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור ועמית חדד – אף שקיימים דיווחים על פערים בתוך צוות הסנגורים. אלה ניסו בשבוע שעבר לשכנע את בהרב־מיארה להסכים להליך גישור פלילי, אך היא טרם החליטה.

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט ב־2014 (צילום: AP Photo/Menahem Kahana)

אפילו בתוך הכאוס שאליו גררה ממשלת נתניהו את המדינה, וסכנת ההפיכה המשטרית שעדיין מרחפת מעליה, עסקת טיעון מקילה עם ראש הממשלה טומנת בחובה יותר חסרונות מיתרונות

בין שתי הגישות – של היועץ לשעבר ושל היועצת הנוכחית – יש לתמוך בגישתה הקשוחה של בהרב־מיארה. אפילו בתוך הכאוס שאליו גררה ממשלת נתניהו את המדינה, וסכנת ההפיכה המשטרית שעדיין מרחפת מעליה, עסקת טיעון מקילה עם ראש הממשלה טומנת בחובה יותר חסרונות מיתרונות.

בהרב־מיארה מייצגת על המגרש הזה את האינטרס הציבורי באכיפה פלילית אפקטיבית, את השוויון בפני החוק ואת רעיון שלטון החוק עצמו. היא לא חתומה על ההחלטה להעמיד לדין את נתניהו ואין סיבה לחשוד בה במוטיבציה אישית בניהול תיקי האלפים.

גישור פלילי בעיתוי הנוכחי, מבחינת בהרב־מיארה ומבחינת האינטרס הציבורי, כמוהו כניהול משא ומתן להסדר טיעון בתנאים פחות טובים מבחינת התביעה, מאשר משא ומתן ישיר. הרי הליך הגישור הפלילי ינוהל בחסות שופט, תוך שהשליטה בתהליך ההידברות עצמו אינה מצויה בידיה של התביעה.

אולם, בתמונה מצוי גורם דומיננטי נוסף, שעלול לשמש כמנוף לחץ בידי נתניהו וסנגוריו, וכן בידי הנאשמים הנוספים שיהיו בתמונת הדיאלוג – ולהביא לכך שבסופו של דבר יושג הסכם פחות טוב מבחינת האינטרס באכיפת החוק. לכן בהרב־מיארה מעדיפה הידברות ישירה על פני גישור פלילי.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה באוניברסיטת חיפה, 15 בדצמבר 2022 (צילום: שיר תורם/פלאש90)

צריך גם לזכור מה גבולות הגזרה של היועצת, בכל הנוגע לאפשרות להתפשר ולהתגמש על מנת לסיים את סאגת תיקי האלפים בלא הצורך לנהל את משפט ההוכחות עד תומו.

מנדלבליט נאלץ לגנוז את יוזמת הסדר הטיעון בשלהי 2021, נוכח ההתנגדות מבית ומחוץ למחיקת אישום השוחד והסתפקות בהודאת נתניהו בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים, תוך הותרת סעיף קלון מעורפל; או לתת לבית המשפט להכריע, בלא הסכמה בין הצדדים, בזמן ששאלת ריצוי המאסר בפועל ככל הנראה ירדה מהפרק.

ממילא ברור שהיא אינה יכולה להסכים לתנאים שמנדלבליט סירב לקבל, וגם את אלה שהיו מקובלים עליו אך נתקלו בהתנגדות הפרקליטות היא תתקשה להעביר, אפילו אם הייתה רוצה

אם בהרב־מיארה תהיה צד למשא ומתן להסדר בתיקי האלפים, היא נכנסת לאירוע בגבולות גזרה מצומצמים יותר. ממילא ברור שהיא אינה יכולה להסכים לתנאים שמנדלבליט סירב לקבל, וגם את אלה שהיו מקובלים עליו אך נתקלו בהתנגדות הפרקליטות היא תתקשה להעביר, אפילו אם הייתה רוצה.

המשמעות: היועצת המשפטית יכולה, באופן מעשי, להציע לנתניהו עסקת טיעון שתהיה מבחינתו, בהגדרה, פחות נעימה מזו שמנדלבליט הציע לו. גישה כזו נסמכת גם על העובדה שבינתיים העידו רוב עדי המפתח מטעם התביעה בבית המשפט, ובניגוד לספינים מטעם מעריצי נתניהו – הם סייעו לתביעה לבסס ראייתית את האישומים המרכזיים נגד ראש הממשלה.

בנימין נתניהו מגיע לישיבה במשפט האלפים בבית המשפט המחוזי בירושלים, 24 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתרגום לפוליטיקה מעשית, המצב נראה כך: עסקת טיעון שתותיר את נתניהו על כס ראש הממשלה אינה עומדת על הפרק, ואם הייתה נחתמת עסקה כזו היא הייתה בכייה לדורות, סימבול להיכחדותו של עקרון שלטון החוק ותחולתו על אנשי השלטון.

למעשה, גם לא ניתן לכפות על נתניהו קביעה פוזיטיבית של בית המשפט על כך שבעבירות שבהן יורשע יש קלון. באופן תיאורטי, הוא עשוי להתפטר מכל תפקידיו ערב מתן גזר הדין, ואף לוותר על ההטבות המגיעות לו נוכח הסטטוס של ח"כ וראש ממשלה לשעבר, כך שלבית המשפט כלל לא תהיה סמכות לפסוק בסוגיית הקלון – בדיוק כמו התרגיל שנקט אריה דרעי בינואר 2022.

במקרה של נתניהו, מימוש התרגיל של דרעי עשוי להיות מסובך יותר, נוכח העובדה שראש ממשלה המתפטר מכהונתו ממשיך לכהן בתפקידו, כראש ממשלת מעבר, מה שעשוי לאפשר לבית המשפט לפסוק בסוגיית הקלון

אולם, במקרה של נתניהו, מימוש התרגיל עשוי להיות מסובך יותר, נוכח העובדה שראש ממשלה המתפטר מכהונתו ממשיך לכהן בתפקידו, כראש ממשלת מעבר, מה שעשוי להשפיע על מסקנת בית המשפט בדבר סמכותו לפסוק בסוגיית הקלון בנסיבות שכאלה.

בהינתן כי לא ניתן לוודא שבית המשפט שירשיע את נתניהו במסגרת הסדר טיעון אכן יידרש לנושא הקלון, המסקנה היא שמבחינת האינטרס הציבורי לא ניתן לוותר על מאסר בפועל לנתניהו – ולו כזה שירוצה בעבודות שירות.

יפה ואריה דרעי עם עו"ד נבות תל־צור בבית משפט השלום בירושלים, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

הסיבה היא "חוק דרעי 1", שנחקק בכנסת בדצמבר האחרון לכבודו של דרעי, ושמשמעותו היא שאדם שהורשע בעבירה פלילית, ובית המשפט לא נדרש במסגרת ההרשעה לשאלת הקלון, ונגזר עליו מאסר על תנאי בלבד – לא ניתן לפנות בעניינו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כדי שזה יפסוק בשאלת הקלון ערב התמנותו לממשלה.

יתרה מכך: תנאי הכשירות לכהונה כחבר כנסת קובעים כי רק מי שהורשע בעבירה פלילית, ונגזר עליו קלון או לחילופים נגזרו עליו יותר משלושה חודשי מאסר בפועל – אפילו אם אלה ירוצו בעבודות שירות – מנוע מלכהן בכנסת.

בבג"ץ הטלת המנדט על נתניהו משנת 2020 נקבע, למעשה, כי תנאי הכשירות לכהונת ראש הממשלה, דהיינו לקבלת המנדט מהנשיא להרכבת ממשלה, הם תנאי הכשירות לחבר כנסת – ולא לשר.

כדי שנתניהו יורחק מהזירה הפוליטית בשל הרשעה פלילית וכדי להימנע מהאפשרות שיתמודד שוב בבחירות ויקבל את המנדט להרכבת הממשלה – יש להביא לכך שנתניהו יהיה מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת

כדי שנתניהו יורחק מהזירה הפוליטית בשל הרשעה פלילית וכדי להימנע מהאפשרות שיתמודד שוב בבחירות ויקבל את המנדט להרכבת הממשלה – יש להביא לכך שנתניהו יהיה מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת.

הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון במהלך הדיון בבג"ץ על העתירות נגד מינויו של אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

מינויו של דרעי לשר הפנים והבריאות נפסל בסופו של יום בבג"ץ, בשל אי־סבירות קיצונית ובשל השתק שיפוטי. אם נתניהו ישוב ויתמודד בבחירות לאחר הרשעתו בעסקת טיעון, ויקבל את המנדט להרכיב ממשלה – בניגוד למגמה הנוכחית בסקרי דעת הקהל – לא ניתן יהיה לפסול שיפוטית את כהונתו בשל עילת הסבירות.

בהרב־מיארה יודעת את כל זה. משום כך היא לא ששה לקיים משא ומתן להסדר טיעון עם נתניהו, בין במסגרת הליך גישור פלילי, ובין מחוצה לו.