"את קולטת מה אנחנו עושות?" היא מסובבת אליי מבט עצוב.
"מה?" אני שואלת.
"מחנכות אותם למלחמה".
זה היה בשנה שבה ציינו שלושים שנה למלחמת יום כיפור. עשרים שנה חלפו מאז, ועדיין השיחה הזאת תקועה לי בראש. שתי מחנכות מותשות מיום ארוך של צעדה לציון שלושים שנה למלחמה, יושבות לרגע קטן של נשימה על רקע שמיים כתומים של שקיעה.
איריס גור היא מנהלת בית ספר לשעבר, היום פעילת זכויות אדם. מנהלת קהילת פעילים.ות בתנועת לוחמים לשלום.
האם הממשל של הנשיא ביידן פיצח את קוד ההפעלה של בנימין נתניהו, או "ביבי", כפי שג'ו ביידן התחיל לכנות את ראש ממשלת ישראל עכשיו? ההכרזה מפי נשיא ארצות הברית עצמו על האפשרות לצמצם את אספקת החימושים לצה"ל בזמן מלחמה, פירושה שהאמריקאים הבינו שעם ישראל אי אפשר לדבר בלשון רמזים, או ב-understatement. שבפחות מפנייה בדציבלים של טלי גוטליב – ישראל לא מקשיבה. במילים אחרות – אחרי שאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות הבאות יהיו נגדם – אבל בעיקר נגד "ביבי" עצמו. והוא מבין זאת היטב.
ארה"ב הבינה שבפחות מהדציבלים של גוטליב – ישראל לא מקשיבה. כשבן גביר וסמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות יכוונו נגדם ונגד "ביבי" עצמו – שמבין זאת היטב
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ברקע המתקפה ברפיח והפסקת השיחות בקהיר, מצבנו העגום ברור כשמש: בנימין נתניהו אינו מעוניין בהסדר להשבת החטופים. וכן: היום זה חמאס ברפיח, מחר "חזבאללה", מחרתיים תימן, ובשבוע הבא – איראן, אך העיקר: "אנו במלחמה מתמשכת, ואין זו העת לבחירות!".
בעיתוי כלשהו בהמשך, נתניהו עשוי אולי להיגרר "בדש מעילו" על ידי האמריקאים להסדר שכזה. זאת, בגלל התרבות חללי צה"ל בלחימה וביקורת קשה על כך שתפרוץ בציבור; או "אמברגו" על העברת אמל"ח ספציפי שהטיל בינתיים ג'ו ביידן; או ההכרה המתוכננת ב-21 במאי של מדינות אירופאיות במדינה הפלסטינית, המבעיתה אותו, ודאי כשהוא פוזל לעבר איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'. אז, הוא יעשה זאת כדוברמן רוטן הנמשך על ידי בעליו ברצועה, או למצער – כמי שכפאו שד, תוך המשך פליטות פה מיליטנטיות כלפי ה"בייס" – "אנו עוד נכה בהם, עד "הניצחון המוחלט".
ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איריס, תודה רבה על הכתבה , חיזקת את מה שחשבתי בנושא הכיבוש….. אין לנו עבר טוב עם השכנינו, חיבים לבנות עתיד ולהבין שלא אנחנו ולא השכנינו הפלסטינאים לא קדושים בהסטוריה המשותפת.
לדעתי צריך לבנות שיח הדברות המשותפת רחבה יותר. ואז ללחוץ על הפוליטיקאים. האנשים רוצים שיהי שקת באזורינו, הבעיות הם מנפוליטיקאים
איריס גור. מסכים עם הדאגות שלך לגבי המצב. רק חבל שאת מגזימה בכמה דברים.
ישראל היא לא גרמניה הנאצית והפלסטינים לא חיים במחנות השמדה. האמת היא שהם (רובם) חיים לא רע ועדין רוצים להשמיד את ישראל.
"מדינה קטנה מוקפת אויבים" זה לא מיתוס שיקרי אלה המציאות לצערי.
היהודים לא "לקחו בכוח" את מדינת ישראל. האדמות נקנו בצורה חוקית, והשטחים שנכבשו ה1948 וב1967 היו תוצאה של מלחמת מגן שנכפתה.
"שגרת הגירוש" ??? – אולי תפרטי…
"הורגים אנשים חפים מפשע"??? – בכול מלחמה נהרגים לצערי גם חפים מפשע. אבל להבדיל מהרבה מלחמות וסכסוכים אחרים בעולם, צה"ל לא הורג אזרחים בכוונה תחילה.
אז שוב, הביקורת שלך צודקת, אבל אין צורך להגזים בשקרים.