שאלת הרפורמה המשפטית, זו שמסעירה כל-כך את המדינה, מתחזה להתיישב לה תחת מטריית מהות הדמוקרטיה: האם מבנה המערכת המשפטית שלנו מייצר דמוקרטיה או שולל אותה? אבל לא זו השאלה שבאמת קורעת באגרסיביות שכזו את החברה שלנו.
גם אם אנחנו לא מודעים לכך, או סתם מתכחשים, מאחורי חזות שאלת מהות הדמוקרטיה יושב לו נסתר רציונל אחר, רציונל הנוגע לשאלה האמיתית שקורעת אותנו – טיב אמנת הבסיס החברתית עליה יושבת המדינה, אותה אמנה ממנה צומחים כל אותם המבנים החברתיים המנהלים את חיינו.
ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.
הכותרות הראשיות עכשיו
יותר משבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר וזה המצב: מחצית החטופים לא חזרו, שום אלטרנטיבה לחמאס לא הופשרה, מעמדה הבינלאומי של ישראל קרס, יחסיה עם ארה"ב במשבר, הכלכלה ספגה מכה, האנטישמיות מרקיעה שחקים, ורבים בציבור סבורים שבנימין נתניהו מאריך את המשבר כדי להישאר בשלטון (דבר שהיה מהווה, ובכן, בגידה).
נראה שהקברניט לא ניווט בהצלחה את הטיטניק, וכאמירתו של נתניהו בגרסת 2007, הצעד הראשון המתבקש הוא להחליף את ראש הממשלה שכשל. אבל גם ראש ממשלה שכשל יכול היה להפגין טיפת פטריוטיות טרם ירידתו מרצון מהבמה.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עם כל הרצון הטוב, רק אנחנו לבד, כלומר אזרחי ישראל, לא יכולים לעשות כלום מול 64 אצבעות דמוקרטיות שיש לביבי.
תיאורטית אולי אפשר, אילו ניתן היה להוציא לפועל הפגנה של 2 מיליון איש, רק שזה לא ריאלי.
לכן אנחנו צריכים את עזרת העולם – ביידן, שיטיל את כל כובד משקלו מול ממשלת הזדון הנוכחית, אירופה שתוציא צווי מעצר לביבי (כשזה מגיע אליו אישית – זה הכי איכפת לו, בעצם רק זה איכפת לו), והגנצנקוטים – שיצאו כבר מממשלת החירום שהפכה כעת לממשלת הכלום.
כל זה ביחד – יש מצב שיצליחו למוטט את אחיזת קרנות המזבח של הנרקיסיסט הפרנואידי – ראש ממשלת ישראל – ביבי.
דרמה בהרי איראן
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
בספר דברים יש הוראה האומרת דרשני. בפרק כ"ב כתוב:
(ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:
הרב ד״ר מיכאל מרמור הוא חבר סגל ב-HUC (היברו יוניון קולג') בירושלים, ולשעבר יו״ר הוועד המנהל של קול רבני לזכויות האדם (רבנים לזכויות אדם).
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
"הגיע הזמן שנפסיק לפחד מעליית חמאס ביהודה ושומרון" כתב שר האוצר והשר לענייני מנהל אזרחי (אפרטהייד) בגדה, בצלאל סמוטריץ' ביום 29 במרץ 2015, והוסיף:
"לכל הדעות, האתגר האסטרטגי שניצב בפניה של מדינת ישראל כיום הוא אתגר הלגיטימציה בזירה הבינלאומית. בהיבט הזה, התפוגגות הרשות הפלסטינית ועליית חמאס הם דווקא יתרון".
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות אחרונות
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כן, אבל…
בעוד אני (ועוד רבים וטובים ממני) בהחלט מסכים שבבסיס הבלאגן המקומי עומד המתח בין יהודית לדמוקרטית, אתה מתעלם פה מהקונטקסט העולמי בצורה שאינה אופיינית לך. השיטה של מחנה הימין היא פופוליזם ולאומנות, והיא אותו דבר בכל מקום בעולם. מה עם הונגריה, ארה"ב, טורקיה וכו'? מה ה'יהודית' שלהן? אני חושב שמוסד המדינה באירוע הזה מתנהג כמו שרשרת, וכשגל הלאומנות פוגע
נקודת הכשל היא החוליה החלשה ביותר. אצלנו החוליה הזאת היא הפרדוקס המובנה שבקביעה 'יהודית ודמוקרטית', בארה"ב היא של עקרון החופש, בטורקיה היא החילון הכפוי… כך שמה שאתה עושה פה הוא להצביע על החוליה החלשה המקומית, אבל מתעלם מהגל הרחב שמביא אותה לשבירה.
מדינה, כל מדינה, במובן הבסיסי ביותר של המושג, היא שיתוף משאבי הכלל ומאמצי הכלל, לצורך שרידת הכלל. בואו נתחיל בלהודות שזו הגדרה קרובה עד-כדי סימן-שאלה להגדרה הבסיסית של קומוניזם.
בפועל, במציאות הגלובלית העכשווית, לרוב העמים והקבוצות יש מדינה שהיא לא יותר מאשר פלטפורמה שמאפשרת (חוקית ואפקטיבית) מצב שבו מיעוט של טייקונים, מכתיב גם לשוק וגם לממשלה, שוד מתמשך של רוב אלקטורלי באמצעות תעסוקה בשכר-מינימום, כנגד מכירת מוצרים ושירותים במחיר מופקע, תחת המוטו המתועב של "תאוות-בצע ללא סייג" (מיקסום רווחים בכל מחיר).
זה בבסיסו, הקונפליקט הרעיוני בין ימין לבין שמאל, ולא, בשום מציאות אנושית ידועה, הימין הוא חברתי במובן של שיוויון הזדמנויות (כחלוקה צודקת מהותית במשאבי הכלל), אלא הוא מדגיש את היות הפרט אובייקט לגחמות השלטון.
במובן הזה גם ברית המועצות הסוציאליסטית היתה משטר ימני לעילא, משטר לאומני עם שאיפות התפשטות אימפריאלית, לעומת בלגיה או הולנד שהן לכאורה "משטר מלוכני עם שלטון של עילית פריבילגית" אך בפועל מדינה סוציאל-דמוקרטית עם שוויון הזדמנויות בפועל, וחמלה חברתית על חלשים ונחשלים, במובן הכי כלכלי שיש: חינוך-חינם, בריאות-חינם, תחבורה ושירותים עירוניים מסובסדים על-פי רמת הכנסה.
מהבסיס הזה, ועד לדיון מהורהר ומלא צביעות במונחים של "משילות", שלטון הרוב" רב המרחק, והמרחק הזה מייצג את עומק שטיפת המוח הקולקטיבית שכולנו עוברים יומם ולילה, מהפרסומות ועד תוכחת נציגי השלטון – שהם, בעידן המודרני, העילית המטופחת ומפונקת על ידי אותו קומץ טייקונים שמחזיקים את כולנ (את ההמון ואת השלטון), בביצים