"הצפונבונים אחראים על השגשוג ושבט יהודה על תלושי המזון.
אלה אוחזים בשלח ואלה ממיתים עצמם באוהלה של בטלה.
כשהרבי מיהודה יזדקק לצינתור, הוא יפנה לרופא 'צפונבון' מישראל.
האסטרונאוט הישראלי הבא לא יבוא מעלי ולא מבני ברק.
מה נלין? העיקר, שבועז יוסף יהיה ראש עיריית טבריה ודרעי מיניסטר.
לא עוד אחים.
ישראל משנה פניה.
העלבון מכריע אותה.
הוא דוהר לתהום והוא חלש מכדי לבלום.
אבדה תהילתו, אין עוד מורשת".

דוד מידן מעיד על עצמו שתמיד ידע לכתוב. עוד בילדותו בשכונת העולים בהדר יוסף בתל אביב הוא היה עט להשכיר. שכניו, שלא שלטו ברזי העברית, השתמשו בכישרון הכתיבה שלו כדי לפנות לרשויות. פעם היה זה מכתב תלונה לעירייה ופעם מכתב בקשה לאחד ממשרדי הממשלה. כבר אז הוא ידע לבחור ולברור מילים כדי להעביר מסר.

"ימיו ולילותיו קשים.
הוא נראה כמי שזקוק לשינה טובה.
לא כך הוא תכנן את המהלכים.
הוא רצה לחסל את משפטו בעקיצה".

דוד מידן 2023 הוא אזרח מודאג, יש שיגידו אפילו מודאג מאוד. המתווך בעסקת שליט מקפיד בחודשים האחרונים על ניוזלטר אישי לחברים, שבו הוא מנתח אחת לשבוע – דרך עיניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – את מצבה של המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה עם דוד מידן והמזכיר הצבאי יוחנן לוקר (צילום: Amos Ben Gershom, לע"מ)

השניים מכירים היטב, הם בילו שעות רבות במשרד ראש הממשלה. מידן נקרא לדגל על־ידי נתניהו ב־2011 לאחר שסיים קדנציה כפולה כראש אגף תבל במוסד

השניים מכירים היטב, הם בילו שעות רבות במשרד ראש הממשלה. מידן נקרא לדגל על־ידי נתניהו ב־2011 לאחר שסיים קדנציה כפולה כראש אגף תבל במוסד, האגף האחראי על קשריה של המדינה עם שירותי הביון בעולם, ומעשית משמש כמשרד חוץ למדינות עימן אין לישראל קשרים דיפלומטיים רשמיים.

במסגרת התפקיד הזה פקד מידן כמעט את כל המדינות הערביות במזרח התיכון "למעט אחת", הוא מדגיש בריאיון לזמן ישראל. "איראן?" אני שואל, "איראן היא לא ערבית", הוא עונה וחותך כאן את השיחה. זו הסיבה שנתניהו הזעיק אותו מהמוסד עם הבטחה כי הוא יהיה מועמד לראשות הארגון אחרי תמיר פרדו.

דוד מידן (צילום: Amos Ben Gershom, לע"מ)

נתניהו התרשם מאד מהשליטה שלו בערבית, בעולם הערבי ומהקשרים שפיתח עם מנהיגים ואישי מפתח במזרח התיכון. מידן החליף את חגי הדס כמתאם המיוחד לשבויים ונעדרים, כשהמשימה המרכזית שלו עסקה בגיבוש עסקת שליט.

בישורת האחרונה, מידן ונתניהו בילו ימים ארוכים עד לחתימה עם חמאס. הקרבה הזו אפשרה למידן הסתכלות מאד אינטימית על נתניהו.

"הוא לא זחוח… הוא מבוהל.
קללת פירוס לא מניחה לו.
מכה על השולחן… צועק… הצבא מתפרק… מדליף…
גם להשתגע לא מצליח לו.
ביידן עושה לו מלקחיים.
מסר ברור באמריקנית שוטפת,
ממשלה עם משיחיים ופרחחי גבעות לא בבית ספרנו.
סע לשלום המפתחות בפנים.
בדקויות הוא מבין".

בריאיון הוא אומנם לא אומר את הדברים במפורש, אבל מאוד ברור למי הוא מכוון את הביקורת – לנתניהו המנהיג ולא לסביבתו הקרובה, לא לענייניו האישיים

מידן מקפיד מאד על גבולות השיח שלו. "אני מעדיף להישאר בן אדם", הוא אומר ושותק. בריאיון הוא אומנם לא אומר את הדברים במפורש, אבל מאוד ברור למי הוא מכוון את הביקורת – לנתניהו המנהיג ולא לסביבתו הקרובה, לא לענייניו האישיים. לעיתים נדירות הוא רומז למשפחה אבל עקרונית נמנע ככל האפשר מלגעת במעגל הביתי.

"האבחנה שלי היא שנתניהו לא אוהב את השגרה הנוכחית שלו. הוא נמצא בסערת רגשות מתמדת: כעוס, זעפן, נוטר ונוקם. אני מייחס את זה לכך שהוא מתמודד עם מציאות אחרת ממה שאהב – תחזוק קואליציה בלתי אפשרית; משפט שמתנהל; רפורמה משפטית.

"ברור לי  שאלה לא הנושאים שהוא אוהב לעסוק בהם. מההיכרות שלי עם האיש, אני חושב שהוא ממש בז למי שסובב אותו בהוויה היום־יומית הפוליטית שלו, הוא לא יזכור אף אחד מהם בהמשך. בעבר, כשעבדתי איתו, הוא מאד אהב את השגרה המדינית־ביטחונית, את האסטרטגיה וההתחכחות עם מנהיגי העולם. כל זה נעלם לו בשנה האחרונה, אני רואה נתניהו כבוי, נרדף שאיבד את החיות שלו".

"הגל בראשיתו.
הוא זקוק לחוק הסבירות: להחליף יועמ"שית, להרגיע את דרעי.
כיבוש נתב"ג היה חימום מנועים.
החברה הישראלית לא תשרוד חוקי דיקטטורה.
לצערו, הוא מבין את זה.
מילצ'ן התהפך לו שוב.
איש מפוחד, איש לכל אוזן.
הרשעה בתיק אלף ודאית.
הדס אשת לפידות לא השאירה לו סיכוי.
פעלולי הדרמה של הפרקליט הרעשן הם מוץ.
השורה התחתונה בוהקת.
הם בועטים ליציעים… משחקים על זמן.
הוא מיחל לעסקת סלב.
ללא קלון וללא פרישה לאלתר.
לא יהיה.
באין פרישה לאלתר, הוא בנתיב משה קצב.
הוא נפל על חמדנות ומילצ'ן על בחשנות.
לחישות הבחשן חשובות מהמתת.
'מה נעשה עם כל זיכרונותינו?' כתב המשורר חיים גורי,
'מוטב שינוחו על משכבם בשלום לטובתנו'".

.ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בקונגרס הציוני היהודי העולמי ה־37 בירושלים, 20 באוקטובר 2015 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"אני רואה את השינוי אצלו ב־2015, עם תחילת החקירות. הוא הפך למשהו אחר – ואני שומע את זה גם מאחרים שעבדו איתו מאז"

מידן ונתניהו לא פיתחו קשרי ידידות. "אני לא אדם משתפך וגם הוא לא", הוא אומר. אבל השניים כן גלשו לשיחות אחרות, לעיתים ארוכות, על ספרות, היסטוריה אסלאם. שניהם אנשי ספר. "אצל נתניהו עוברים הרבה אנשים ואני אחד מהם.

"במקרים מסויימים כן הרגשתי פתוח מולו אבל לא הגענו למעמד 'אחים'. הייתי אומר שזה היה קשר מקצועי וענייני. אבל… זה היה בתקופה שהוא היה מנהיג נינוח עם קואליציה יציבה. אני רואה את השינוי אצלו ב־2015, עם תחילת החקירות. הוא הפך למשהו אחר – ואני שומע את זה גם מאחרים שעבדו איתו מאז".

אף שמידן פרש לפני עשור, הוא עדיין איש ביון. אומר קצת ומסתיר הרבה. אחרי שפרש ממשרד ראש הממשלה ב־2013, "לא אהבתי את האווירה ואת המרקחת הפוליטית", הוא עבר לעסקים, תחום שהוא מעיד שהצליח בו ואפשר לו להישאר עצמאי, לא תלוי במערכת. עכשיו הוא מרגיש דחף לדבר, או ליתר דיוק לכתוב. המנשר השבועי שלו נוחת אצל קבוצת תפוצה של חברים.

"ילד דחוי החליט למרר לכיתה את החיים.
הוא תובע את עלבונו.
צביטות בישבנים… בעיטות בדלתות… פרצופים למורים…
אין מזור לעלבונו.
קיבץ סביבו את דחויי השכבה.
קללות, כאפות, דחיפות.
טנא מלא כזבים וגידופים.
לא עזר.
הדחויים החלו להשתין מהחלונות.
אנחנו בתוך הצחנה".

ראש הממשלה נתניהו מגיע לבית המשפט לשמיעת עדותו של ארנון מילצ'ן מברייטון, 25 ביוני 2023 (צילום: Atef Safadi/Pool Photo via AP)

"ברגע שנתניהו לקח את המשפט צעד אחד רחוק מדי בעיניי וטלטל את המדינה, אמרתי לעצמי שזו העת לשבור שתיקה. לא יכולתי לעמוד מנגד. הצטרפתי להפגנות בבלפור ואחריי כל המשפחה שלי"

"ברגע שנתניהו לקח את המשפט צעד אחד רחוק מדי בעיניי וטלטל את המדינה, אמרתי לעצמי שזו העת לשבור שתיקה. לא יכולתי לעמוד מנגד. הצטרפתי להפגנות בבלפור ואחריי כל המשפחה שלי. את הכתיבה הזו התחלתי תוך כדי, ומאז זה הפך לשגרה".

מתברר שבשלב מסויים לפני ששבר שתיקה, מידן היה כתובת להתייעצות מצד סביבת נתניהו. מקורבים ששוחחו איתו בעניין שמעו המלצה חד־משמעית שיועדה לראש הממשלה – לסגור עסקה ומהר במתווה שהציע לו בזמנו פרקליטו המנוח יעקב ויינרוט.

"אם נתניהו היה לוקח אז את העסקה ומגדר את תיק 1000 – הוא היה לקראת השליש האחרון של  הקלון. גם היום אני בעד עסקה כזו ושיניח למדינה. אבל כאן בדיוק הבעייתיות לדעתי.

"המערכת לא מאמינה לו יותר. להבנתי, עיקר הוויכוח הוא על מתי יפרוש. הוא מבקש בתום קדנציה הם דורשים מיידית. כולם שבעי מרורים מההבטחות שלו, וזו בעיניי הבעיה הכי גדולה שלו כעת. הוא איבד את אמון המערכת".

.הפגנה בתל אביב נגד ההפיכה המשטרית, אפריל 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"המערכת לא מאמינה לו יותר. להבנתי, עיקר הוויכוח הוא על מתי יפרוש. הוא מבקש בתום קדנציה הם דורשים מיידית. כולם שבעי מרורים מההבטחות שלו"

"הוא בנתיב הרשעה… הוא יודע.
מתלבט מאד…
תנאי העסקה ידועים.
הפער הוא באופן התשלום.
אין לו שם טוב בשוק.
מילתו היא לא מילה והסכם הוא לא הסכם.
היוע"משית תתעקש על עסקה במזומן.
היא קרת מזג…
אם לא פרישה לאלתר, לא תהיה עיסקה.
תקדים דרעי לרעתו".

מידן מעיד על עצמו שהוא היה ונשאר איש ביון. את רוב הקריירה שלו במוסד עשה באגף צומת, האגף שמפעיל סוכנים. הם איתרו אותו עוד בסדיר כששירת ב־8200 והחלו את תהליך הגיוס שלו תוך כדי שירות. התנאי שלו היה לימודים אקדמיים, שפה ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון.

זה קרה תוך כדי תהליך ההכשרה שלו במוסד כקצ"א – קצין איסוף. ההכשרה הזו מלמדת להבין ולנתח הכי טוב את מי שיושב מולך על היתרונות, החסרונות והרגישויות שלו. ברגע שתנתח את זה נכון תדע על מה ללחוץ, מתי וכמה חזק, כדי להשיג את המטרה. מידן אומר שאת הבטן הרכה אצל נתניהו הוא זיהה במחאה. את עוצמתה נתניהו לא צפה.

"ישראל בסחררת, ההתקרבנות משחררת.
הוא בטרפת.
המחאה מאיימת על חרותו.
היא בולשת אחר תעתועיו ולא מתרשמת מכזביו.
הוא פוחד ממנה.
היא נחושה ועיקשת, מפתיעה ולא חוששת.
עולה וגוברת…
הוא לא צפה אותה…"

דוד מידן, מתאם ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושא השבויים והנעדרים, נפגש עם הנשיא דאז שמעון פרס בעקבות עסקת שליט, 12 באוקטובר 2011 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

אני משוחח עם מידן כבר כמה שבועות. מעניין לשמוע את הפרספקטיבה שלו. הוא הגיע ללשכת ראש הממשלה כאאוטסיידר, לא מישהו שמתערבב במאבקי הכוח, היוקרה והקרבה למנהיג. זה אפשר לו להביט על הכול מבחוץ ולהחליט מתי ללחוץ על כיסא המפלט. זה גם מה שמאפשר לו היום להיות בוטה וחד. הוא לא חייב כלום לאף אחד.

"נתניהו לא רוצה להגיע לדוכן העדים. זה בעיניי בולט מאוד בהתנהלות שלו. נתניהו על דוכן הנאשמים הוא לא נתניהו על דוכן הנאומים. שם אין לשנן מסרים, שם יש שאלות קשות, לא צפויות. אם יש משהו שנתניהו לא מוכן לו זו הפתעות בשידור חי.

"ראינו את זה עם איציק מרדכי בעימות הטלוויזיוני, וראינו את זה בראיון עם קרן מרציאנו. לקראת נאום הוא מתכונן המון – משנן, משייף, חוזר על דברים. עדות בבית משפט אורכת שבועות, זו לא אפיזודה קצרה וחולפת, ונתניהו, להבנתי, לא רוצה להיות שם.

"הוא ייאלץ להתמודד עם המון בלת"מים וזה יכול לגרור מצבים מביכים מבחינתו. כמה הוא יכול לטעון לא זוכר?  לא יודע? לא עבר דרכי? ולזה צריך להוסיף שהוא כבר לא בשיא כוחו"

"הוא ייאלץ להתמודד עם המון בלת"מים וזה יכול לגרור מצבים מביכים מבחינתו. כמה הוא יכול לטעון לא זוכר?  לא יודע? לא עבר דרכי? ולזה צריך להוסיף שהוא כבר לא בשיא כוחו, הוא לא בריא וזה ניכר".

חברי הליכוד עומדים סביב בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפני פתיחת משפטו, 24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"ימיו קשים.
מהלומה רודפת עלבון…
ביום מוקף חגבים ובערב בחיק
השיגעון.
השופר מעופרה נקרא להציל…
רחמונעס יהודים רחמונעס.. האיש בסך הכול נגרר…
הוא לא ידע…
הנבצרות היתה איוולת… הסבירות זה שטויות… בואו נסגור על הוועדה
לבחירת שופטים… שניים שלנו וסניוריטי… ובא לציון גואל.
הם עם הגב לקיר.
המניפלציות מביכות.
תעתועיהם שקופים.
הוא מייחל למוצא…
הפחד מספטמבר השחור".

"אני ממש לא רוצה לראות אותו בכלא. לא אהבתי את אולמרט במדי אסיר ואני חושב שצריך לנהוג בנתניהו בדרך מקלה ללא מאסר. אבל כאן יש לי סייג אחד. אם הוא יהיה אחראי להשמדת הערך שנקרא מדינת ישראל, חייבים לבוא איתו חשבון. השבר כאן גדול מדי לאיחוי וזו המכה הכי גדולה שלו.

"הטכנולוגיה שהוא התגאה שישראל מביאה לעולם – אחראים עליה האנשים שמפגינים נגדו היום, והם שיספרו מחר את ההיסטריה שלו".

"פושעי ההפיכה" – צילום עילי של ההפגנה בקפלן, 12 באוגוסט 2023 (צילום: גיתי פלטי)

"אבל יש לי סייג אחד. אם הוא יהיה אחראי להשמדת הערך שנקרא מדינת ישראל, חייבים לבוא איתו חשבון. השבר כאן גדול מדי לאיחוי וזו המכה הכי גדולה שלו"