"נתניהו כבוי, נרדף. איבד את החיות שלו"
דוד מידן, המתווך בעסקת שליט, מפרסם בחודשים האחרונים ניוזלטר מיוחד עבור חבריו, שם הוא מנתח דרך עיניו המקצועיות את המצב במדינה ● בריאיון לזמן ישראל הוא מספר כי נתניהו השתנה עם תחילת החקירות ב־2015 ("הוא הפך למשהו אחר"), מייעץ לרה"מ ללכת על עסקת טיעון ("הוא לא רוצה להגיע לדוכן העדים. זה בעיניי בולט מאוד") ומזהיר מהשמדת הערך שנקרא מדינת ישראל ("אם הוא האחראי – חייבים לבוא איתו חשבון")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.
מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.