ועדת חקירה פרלמנטרית? ועדה ציבורית או ועדת חקירה ממלכתית?
התמונות ממלחמת אוקטובר 2023 קשות ומרגע פריצתה צפו שאלות הנוגעות אליה.

כשל מודיעיני? כשל של הדרג המדיני? היערכות צה"ל? אלו רק חלק מסימני השאלה שצריכים לקבל מענה, ומקבלי ההחלטות צריכים לחזור לשנת 1973 כדי לראות איך נהגה ממשלת גולדה מאיר.

50 שנה אחרי פריצת מלחמת יום הכיפורים, והארכיונים שנפתחו מאז גילו איזה עוול ציבורי נעשה לראש הממשלה גולדה מאיר, ואולם, בזמן אמת, היא לא ברחה מאחריות, אלא להיפך: "אם מישהו היה צריך לשאת באחריות פרלמנטרית – אני רואה את עצמי בראש ובראשונה אחראית לכך", במילים הכי ברורות.

הארכיונים שנפתחו גילו את העוול הציבורי שנעשה לגולדה, בזמן אמת היא לא ברחה מאחריות. להיפך: "אם מישהו היה צריך לשאת באחריות פרלמנטרית – אני רואה את עצמי בראש ובראשונה אחראית לכך", אמרה

לפי החומר בארכיונים, כמעט מיומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים עלתה בדיונים בלשכתה של גולדה מאיר ובישיבות הממשלה השאלה, אם וכיצד ייחקרו הכישלונות המודיעיניים שקדמו למלחמה וההיערכות הבלתי מספקת של צה"ל כפי שהתגלו בימים הראשונים של המלחמה.

בישיבת הממשלה מיום 11.11.1973 דובר על כי בדעתה של גולדה "להביא לדיון בממשלה בהקדם את עניין חקירתם ובדיקתם של נושאים הקשורים למלחמה, הראויים לבדיקה".

שבוע לאחר מכן, ביום 18.11.1973, דנה בכך הממשלה תוך שגולדה מביאה הצעה ולפיה, יש לפעול על פי חוק ועדות חקירה ולהטיל על נשיא בית המשפט העליון למנות ועדת חקירה ממלכתית. עוד הוסיפה גולדה בפני שרי ממשלתה:

"אני כשלעצמי לא ראיתי אפשרות אחרת אם אנחנו רוצים שהעניין יבורר לגופו, ולא חלילה לטשטש שום דבר, וזאת מבלי להפוך זאת לעניין פוליטי פנימי. ואני חושבת שלא רק להמוני ישראל נחוצה תשובה ברורה אמיתית, כי אם היא נחוצה גם לי ולכל אחד מכם, והיה ברור לי שהעניין לא יתברר על ידי ויכוח באיזה מוסד פוליטי".

מהו אותו "מוסד פוליטי" שגולדה חשבה שהוא רעיון לא טוב? גולדה אמרה שזה אחד משניים, ועדה פרלמנטרית שצריכה להיות מורכבת מרוב סיעות הכנסת לרבות סיעות האופוזיציה, או ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

גולדה: "אני כשלעצמי לא ראיתי אפשרות אחרת אם אנחנו רוצים שהעניין יבורר לגופו, ולא חלילה לטשטש שום דבר, וזאת מבלי להפוך זאת לעניין פוליטי פנימי… לא רק להמוני ישראל נחוצה תשובה ברורה אמיתית

אולם, גולדה ציינה כי היא משוכנעת כי אין כל דרך להגיע באמצעותם למה שנחוץ ומה שנדרש לעם. בלשונה:

"זה יהיה לא רק מצעד האופוזיציה, אלא אם מה שהיה בכנסת זה הדגם לצורת הוויכוח כפי שיתנהל, הרי מדרך הטבע שאחרים יתגוננו, וגם זאת איני רוצה. אני רוצה שיהיה פורום, שבלי רחמים ובלי כל פניות צדדיות אחרות, ייחקר בו הדבר לגופו ויוגד בו כל מה שיש להגיד".

גולדה גם שללה את נושא הקמתה של ועדה ציבורית ואמרה:

"ואני יכולה לתאר לעצמי כי כאשר אנחנו נחליט על ועדה בת שלושה, בת חמישה או בת שבעה חברים, ונבחר באנשים שאנחנו נחשוב אותם לאמינים, זה לא ימנע לגמרי ויכוח שיתעורר בציבור. מדוע זה לא נבחר לוועדה ולך תסביר מדוע הוא לא נבחר לוועדה".

לכן גולדה החליטה "ללכת בדרך הפשוטה. לפנות לנשיא בית המשפט העליון שיקים ועדת חקירה".

ממשלת ישראל קיבלה את הצעתה של גולדה מאיר, להטיל על נשיא בית המשפט העליון להקים ועדת חקירה שתחקור את המידע שהיה בידי ההנהגה הצבאית והאזרחית בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, בדבר האפשרות שתפרוץ מלחמה, ואת ההיערכות וההחלטות של הגורמים הצבאיים והאזרחיים בקשר לכך. כמו כן היא תחקור את "היערכותו של צה"ל למלחמה בדרך כלל, כוננותו בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ופעולותיו עד לבלימת האויב".

גולדה: "אם מה שהיה בכנסת זה הדגם לצורת הוויכוח שיתנהל, הרי מדרך הטבע שאחרים יתגוננו, וגם זאת איני רוצה. אני רוצה פורום, שבלי רחמים ובלי פניות צדדיות אחרות, ייחקר בו הדבר לגופו ויוגד בו כל מה שיש להגיד"

ביום 21.11.1973 הוקמה ועדת החקירה. בראשה עמד ד"ר שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון, ולצדו השופט משה לנדוי, מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצאל והרמטכ"לים לשעבר, פרופ' יגאל ידין וחיים לסקוב.

ביום 1.4.1974 הגישה הוועדה דוח ביניים, ממנו עולה כי היא מטילה את האחריות לכשלים המודיעיניים על הדרג המבצעי. לעומת זאת, לא מצאה הוועדה דופי בהתנהגותו של שר הביטחון משה דיין, ושיבחה את התנהגותה של ראש הממשלה גולדה מאיר וקבעה כי שהיא פעלה בצורה שקולה ונכונה וכי החלטותיה היו נכונות.

יומיים לאחר מכן התפטר דוד אלעזר "דדו" מתפקידו כרמטכ"ל. גולדה מאיר התפטרה כשבוע לאחר מכן, ביום 11.4.1974. זאת חרף מסקנות הוועדה, שלא מצאה כי היא אחראית למחדל וחרף העובדה כי בבחירות שנערכו שלושה חודשים קודם לכן, ביום 31.12.1973, מפלגת העבודה בראשותה קיבלה 51 מנדטים, וכי היה זה חודש ימים בלבד לאחר שהקימה את ממשלתה החדשה.

ממשלת אוקטובר 2023 צריכה לקבל גם היא החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כל ועדה אחרת, ציבורית או פרלמנטרית, כפי שגולדה נימקה, לא תיתן מענה לציבור, גם אם הכוונות של מי שיקים אותה תהיינה נקיות.

אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.