האם סעודיה חוזרת למגעים של נרמול היחסים עם ישראל? האם סעודיה נכנסת לסוד ההכנות של היום שאחרי חיסול חמאס, ותשתתף במאמצים לשקם את עזה מן ההריסות?
יש סימנים מעודדים שכן, ואנו עדים בימים האחרונים לשורה של התבטאויות סעודיות נגד חמאס. עד כה סעודיה היא המדינה הערבית היחידה התוקפת את חמאס באופן כמעט רשמי.
יש סימנים מעודדים שכן, ואנו עדים בימים האחרונים לשורה של התבטאויות סעודיות נגד חמאס. עד כה סעודיה היא המדינה הערבית היחידה התוקפת את חמאס באופן כמעט רשמי
מי שנתן את הטון היה הנסיך טורקי אל-פיסל בהרצאה בוושינגטון, מן הבכירים ביותר בצמרת הסעודית ומי שהיה השגריר בוושינגטון וראש שירותי המודיעין בעבר.
בעבר הוא ביטא עמדות פרו-פלסטיניות ויצר קשרים עם השמאל הישראלי. כעת הוא האשים את חמאס כי נתן לישראל את הצדקה להרוס את עזה, וכי הזוועות שעולל בקיבוצים שומטים ממנו את היומרה לדבר בשם האסלאם.
בהמשך, הטלוויזיה הסעודית, אל-ערבייה, טמנה פח לחאלד משעל. הוא חשב שהוא בא לתת את הקטעים הידועים שלו על ה"מוקאוומה" (ההתנגדות), ובמקום זאת נחשף להתקפה מפתיעה של המראיינת שהטיחה בו את אשמת חמאס באסון של עזה, ובכלל שאלה שאלות קשות על עצם האידיאולוגיה של חמאס ועל המוקאוומה.
הקריקטורה הזאת בעיתוני סעודיה, של פהד אל-ג'וביירי, מבטאת את הקו של הממשלה ולועגת על דמעות התנין שהזיל חמאס על המתים בעזה.
הקו הזה קדם לפגישה החשובה מאוד, שהתקיימה בראשית השבוע בין יורש העצר מוחמד בן סלמאן עם הסנטור הרפובליקאי לינדסי גרהאם. מן הידיעות בעיתוני סעודיה מתברר כי הם דנו גם במצב בעזה ובסוגיות הקשורות בנרמול היחסים עם ישראל, כמו הכור הגרעיני לצורכי שלום. מתברר כי הסנטור האמריקאי תומך בכך, בתנאי שמומחים אמריקאים יעבדו בתוך הכור, ומוטות האורניום יוצאו מתוכו.
הטלוויזיה הסעודית, אל-ערבייה, טמנה פח למשעל. הוא חשב שהוא בא לתת את הקטעים הידועים שלו על ה"מוקאוומה" (ההתנגדות), ובמקום זאת נחשף להתקפה מפתיעה של המראיינת שהטיחה בו את אשמת חמאס
מדוע סעודיה החליטה על הקו החדש הזה? מן הסתם היא הבינה שישראל רצינית בהכרזותיה לחסל את חמאס, והיא מתרשמת מן הנחישות האמריקאית לצאת לעזרת בעלת בריתה המובהקת ביותר. סעודיה מייד עושה את ההשלכות על עצמה, כמדינה שדי נזנחה בידי ארצות הברית ויצאה בכל כורחה לרעות בשדות זרים: סין, רוסיה ואיראן, אך ממש מעוניינת לחזור הביתה לחיקה החם של הברית ההיסטורית עם ארצות הברית, שם הוא מקומה הטבעי.
אבל על מנת שזה יקרה ישראל צריכה לקחת בחשבון כמה עניינים החשובים לסעודיה, חוץ ממה שארצות הברית תיתן לה – נשק חדיש, וכור גרעיני לצורכי שלום – עניינים הקשורים בינה לבין ישראל.
ראשית כל, להרגיע את הזירה הפלסטינית. לתת לפלסטינים משהו טוב, לבלום את נערי הגבעות המשתוללים בגדה, וכמובן להרגיע את המתח סביב הר הבית, שישראל היא הגורם הראשי המחולל אותו.
שנית, לנוכח ערי האוהלים בדרום הרצועה, לאפשר לעקורים העזתים לחזור לבתיהם בצפון עם שוך הקרבות. כאשר סעודיה חיפשה דרך להתפייס עם בשאר אסד, היא דרשה שיתיר לפליטים הסונים לחזור לבתיהם. הוא הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים, ומהלך הפיוס נקטע בנקודה הזאת.
סעודיה רואה עצמה כמעצמה הערבית סונית שנשארה על עומדה אחרי הסער הערבי כאחראית על הסונים. הם לא יוכלו להתקרב לישראל אם זו תחולל נכבה חדשה, ביחוד לנוכח עמדותיהם של שרי המפתח בממשלה, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. אם שמחה רוטמן רואה כאחת ממטרות המלחמה את האפשרות שיוכל לרכוב על אופניים בעזה, סעודיה לא תיכנס אם ישראל לא תצא ביום שאחרי המלחמה.
סעודיה לא תוכל להתקרב לישראל אם זו תחולל נכבה חדשה, ביחוד לנוכח עמדות שרי המפתח בממשלה, סמוטריץ' ובן גביר, ואם רוטמן יראה את עצמו רוכב על אופניים בעזה כאחת ממטרות המלחמה
תנאי נוסף הוא שקטאר תצא מהמשוואה. סעודיה וקטאר לא ידורו בכפיפה אחת, ואם קטאר הייתה הגוף המפרצי שהיה חוליית הקשר בין חמאס לישראל, היום שאחרי חמאס צריך לכלול את החלפת קטאר בסעודיה ויתר ידידותינו מן המפרץ.
מי שעמד על הקשר בין חמאס לקטאר ועל הטעות של הסתמכות ישראל על קטאר בענייני חמאס היה מנהל מכון המחקר ממרי, יגאל כרמון, שהיה בזמנו היועץ לענייני טרור של ראש הממשלה יצחק שמיר. קטאר היא חמאס וחמאס היא קטר – קבע, ואם כך, היום שאחרי חמאס גם יהיה היום שאחרי קטאר.
אבל לעומתו, ראש המל'ל צחי הנגבי, הודה לקטאר על מאמציה בשחרור החטופים, ויש להבין זאת בהקשר הנוכחי. חמאס שולטת על עזה, וכדי להוציא מידיה את אנשינו השבויים, אין מנוס מליטוף האגו שלה. יש לקוות שבירושלים מבינים כי אם רוצים להשאיר את חמאס אפשר להשאיר את קטאר, אבל אם רוצים להוציא את חמאס, צריכים להביא את סעודיה.
עדיין לא ברור שזה תנאי סעודי, אבל שידוד מערכות בקרב הפלסטינים לא יכלול רק את עזה אלא גם את הגדה. אולי אין זה מקרה שדווקא בימים אלה הופיע מאמר של פלסטיני מזרח ירושלמי, גית' אל-עומרי, שהשתקע בארצות הברית, ופירסם מאמר שכותרתו אומרת הכל: איך הרשות הפלסטינית אכזבה את עמה?
The Palestinian Authority failed its people. Make Palestinian governance better instead of leaving a vacuum for Hamas to fill, @GhAlOmari argues: https://t.co/giNHzzrnjL
— The Atlantic (@TheAtlantic) October 21, 2023
אני מכיר את גית' אל-עומרי, איש שהיה מקורב לאבו מאזן, ואבו מאזן הוא מי שקישר בינינו. הוא מייצג דור שלם של אינטליגציה מוכשרת שעזבה את פלסטין, כי לא מצאה ברשות הפלסטינית את מקומה. היא לא רצתה להשתלב במיליציות, וברגע שהבינה שהרשות לא בונה ממלכתיות אלא מיליציות, קמה והלכה לה והתפזרה בגולה.
אחרי שאבו מאזן עלב בשגריר הסעודי החדש, נאיף א-סודיירי, כאשר שלח אותו להגיש את כתב האמנתו – לא לו, כמתחייב מן הפרוטוקול, אלא לשר החוץ הפרו-איראני, ריאד אל-מאלכי, אז אם סעודיה חשבה לחדש את הסיוע לרמאללה – לא רק שהיא לא תחדש, אלא אף תפסול את אש"ף כשותף לשיקום עזה.
האם גית' עומרי מייצג את הדור הפלסטיני האבוד, המשכיל והאיכותי שיחזור מן הגולה מרצון כדי לשקם את ההריסות של משטר המיליציות?
גית' אל-עומרי, שהיה מקורב לאבו מאזן, ואבו מאזן הוא מי שקישר בינינו, מייצג דור שלם של אינטליגציה מוכשרת שעזבה את פלסטין, כי לא מצאה ברשות הפלסטינית את מקומה ולא רצתה להשתלב במיליציות
הסימנים של חידוש העניין של סעודיה בנרמול היחסים עם ישראל מעודדים, אבל יש להמתין לסיום המלחמה ולתוצאותיה, לנכונות ישראל לסלק את קטאר מן התמונה של עזה ביום שאחרי, ואת האופניים של רוטמן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו