"החיים בישראל מתקיימים בתוך מרחב הכחשה — מסגרת זמן שבה אנחנו מדמיינים את מה שאנחנו רוצים לדמיין, כי המציאות עדיין לא 'הותרה לפרסום'".
כך דייק אלון עידן במאמרו בהארץ (24 בינואר, 2024). עידן כיוון לפער הזמן בין נפילתו של חייל לבין מועד הפרסום הרשמי לגביו. בתווך שבין הזמנים, ברגעי ההכחשה בהם טרם התדפקה המציאות על דלתנו, מרשה לעצמה הטלוויזיה להציג מופעי בידור שונים. אלו רגעים של חיים במציאות מדומיינת.
ערן כהן, נשוי ואבא לשלושה, הוא איש הייטק, אקטיביסט בתחומי חברה וחינוך. אוהב ים, מדבר ועוגות גבינה. מודאג ומוטרד מהגלישה במורד. אופטימיסט (כמעט) חסר תקנה.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסכימה מאוד עם התגובה הקודמת של Manofsteel Mango steel, אבל אני לא רואה אי אמון בפתח, אין להם שום סיבה לזה, מה להפסיק את ההרס? לכן, צריך להגיש כתב כניעה לנתניהו (אפשר לקרוא לזה משהו יותר מרים): כולם להכנס תחתיו היום – ליברמן, לפיד, גנץ ואפילן העבודה להחליף את בן גביר ואת סמוטריץ, אם אפשר גם את החרדים בתמורה -חנינה מלאה, שמפניות וסיגרים עד סוף החיים, שיפוץ בריכה וכנף ציון, ותואר מלכה לגברת אם היא רוצה. רק לעצור את ההרס לפני שיהיה מאוחר מידי.
מישהו בתקשורת שחושב שהוא מבין בפוליטיקה יותר מאלקין ליברמן ודרעי שיקום. ואז שיאשפז את עצמו על מגלומניה
עזיבה של קבינט המלחמה בלי הבנות עם דרעי על 'היום שאחרי' הפוליטי, זה טמטום ברמות של 'אני לא מאמין'. ביום שדרעי ירים ידיים מהכיוון של ממשלת הרשע, באותו יום יוכרזו בחירות. הלחימה תופסק. וביידן יהיה בפועל ממשלת המעבר בישראל עד שישראל תתאפס על עצמה. וזאת תאוריה הרבה יותר הגיונית וסבירה מהשטויות שאני קורא בתורי הפוליטיקה
קשקשנים
מרחב האפשרויות וציר הזמן תלויים
במידת החריגה מכללי המשחק הישן
וכמה סיכון/טרלול ורשע מוכנים לבסס משהו אחר:
1. אם מישהו חושב שאפשר למנוע בחירות
באמצעות מצב חירום מתמשך, שיטור כוחני
ומכונת רעל, כדי להמשיך לגזול ולהשתלט.
2. אם מישהו חושב שיספיק למנות רמטכ"ל, אלופים,
מפכ"ל, ניצבים, ראש שבכ, שופטי עליון, אגף תקציבים, עוד דירקטורים וכו. ואז בחירות יהיו הפרעה זמנית.
3. אם מישהו מחכה שטראמפ ינצח בארהב
4. אם מישהו רוצה שהמצב בעזה יחמיר,
הגדה המערבית תובער, הרשות הפלסטינית תיפול,
וחולם שטרנספר הוא אפשרי במלחמה אזורית,
וירדן היא ממלכה לפני התפרקות.
5. אם יש חותמות גומי וסחיטים מתחת לאפיריון,
ואין אופוזיציה אמיתית, הנהגה חדשה
6. אם העם בטראומה, מגויס ומשועבד כלכלית,
מעמד הביניים מוחלש והעשירים משת"פים
7. אם הדמוגרפיה לעשורים לבוא ותרבות השקר לא משתנים
—- אי אמון קונסטרוקטיבי עכשיו.