"החיים בישראל מתקיימים בתוך מרחב הכחשה — מסגרת זמן שבה אנחנו מדמיינים את מה שאנחנו רוצים לדמיין, כי המציאות עדיין לא 'הותרה לפרסום'".

כך דייק אלון עידן במאמרו בהארץ (24 בינואר, 2024). עידן כיוון לפער הזמן בין נפילתו של חייל לבין מועד הפרסום הרשמי לגביו. בתווך שבין הזמנים, ברגעי ההכחשה בהם טרם התדפקה המציאות על דלתנו, מרשה לעצמה הטלוויזיה להציג מופעי בידור שונים. אלו רגעים של חיים במציאות מדומיינת.

ערן כהן, נשוי ואבא לשלושה, הוא איש הייטק, אקטיביסט בתחומי חברה וחינוך. אוהב ים, מדבר ועוגות גבינה. מודאג ומוטרד מהגלישה במורד. אופטימיסט (כמעט) חסר תקנה.

אחד הפרקים הקשים בסדרה "מראה שחורה" (ספוילר לפרק ישן מהעונה השלישית שיצאה ב-2016), נפתח בסצנה המציגה חיילי רגלים בפעולה כנגד יצורים כלשהם. היצורים נקראים "Roaches" (מקקים). אלו יצורים מעוותים, חסרי קול, שהחיילים (אמריקאיים? או"ם?) יורים בהם ומשמידים אותם.

בהמשך הפרק, חייל צעיר בשם סטרייפ, מתחיל להיחשף להבזקים ש"משנים לו את התמונה" ולפרקים, הוא מתחיל לראות בני אדם מולו. הורים וילדים צעירים, הנמלטים באימה וממלמלים בשפה שאינה מוכרת לו – ככל הנראה, מאזור הבלקן.

ערן כהן, נשוי ואבא לשלושה, הוא איש הייטק, אקטיביסט בתחומי חברה וחינוך. אוהב ים, מדבר ועוגות גבינה. מודאג ומוטרד מהגלישה במורד. אופטימיסט (כמעט) חסר תקנה.

"בהחלטתו לסיים את חייו בטרם ההתדרדרות, הקנה פרופסור דניאל כהנמן למסכת החיים הזו ממד של שלמות אסתטית מעוררת השראה. כמי שחקר כל ימיו את הרציונליות (ואת הסטיות ממנה) הוא הגשים בחייו את האידיאל הרציונלי בלי שהניח לפחד להסיט אותו מדרכו". כך כתב טוקבקיסט המכנה עצמו "אגממנון" בהגיבו על רשימה של נרי לבנה שפורסמה במדורה ב"הארץ" בעקבות החלטתו של כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה ,לסיים את חייו בהגיעו לגיל 90. כותרת רשימתה של לבנה הייתה: "מעשה של חסד". בכותרת המשנה נאמר: "האופן שבו דניאל כהנמן בחר לסיים את חייו לפני שנה גם מטריד אותי וגם מעורר בי השראה".

בחירתו של כהנמן בהמתת חסד פורסמה כידוע רק לאחרונה, בדיוק שנה לאחר מותו בדיגניטאס שבשוויץ, שם המעשה חוקי. פרס נובל לכלכלה הוענק לכהנמן בשנת 2002. שותפו למחקרים על קבלת החלטות היה כזכור הפרופסור הישראלי עמוס טברסקי ז"ל. כהנמן נולד בישראל ב-1934. למד באוניברסיטה העברית ושירת בצה"ל. בשנותיו האחרונות התגורר בניו-יורק. משם גם יצא לשוויץ, לדרכו האחרונה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

הוראה ולמידה במצבי חירום מציבות אתגרים משמעותיים בפני תלמידים, מורים ומערכת החינוך כולה. אירועים כמו מגפות, סכסוכים ואסונות טבע משבשים את שגרת החינוך ודורשים פתרונות חדשניים.

במסגרת פעילות הפורום לרציפות חינוכית במצבי משבר, הפועל במוסד שמואל נאמן, נבחנות דרכים מגוונות להבטחת רציפות חינוכית. תפיסתנו מבוססת על ההנחה שהבטחת רציפות חינוכית בשגרה תסייע לשמרה גם במצבי חירום. ברשומה זו נציע מספר היבטים בהם תורמת הבינה המלאכותית בכלל, והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) בפרט, להבטחת רציפות והתאמת החינוך למצבי חירום.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

למונח "תרבות" יש משמעויות רבות ומגוונות. ניתן להגדירו כמכלול תפיסות, אמונות וערכים המייחדים קבוצה מסוימת. אך מעבר לכך, התרבות כוללת גם את הידע, הסמלים והמשמעויות המגולמות באמצעי המדיה השונים, כגון ספרים, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ואפילו המדיה הדיגיטלית המתפתחת.

התרבות אינה רק דרך ביטוי אומנותית או אינטלקטואלית – היא השפה שבאמצעותה בני האדם מבינים את עולמם, יוצרים זהות אישית וקולקטיבית, ומנהלים דיאלוג עם חוויות חייהם.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.