עברו ארבעה חודשים מאז השבת הנוראית של ה-7 באוקטובר, ובכסות המלחמה והמצב הקשה בעורף, החליטה ממשלת ישראל בראשות אגף התקציבים באוצר, למרות הכול, לחסל את רשת הביטחון האזרחית של כולנו.
בימים אלה הונחה על שולחן הכנסת הצעת התקציב המעודכנת לשנת 2024. בהצעה מושם דגש על הגדלת תקציב הביטחון בהיקף של מיליארדים רבים, שיתווספו באופן קבוע לתקציב המדינה. אך בניגוד גמור לכך, הצעת התקציב מקצצת בתקציבים של כלל השירותים האזרחיים כמו חינוך, תחבורה, בריאות ורווחה, שנמצאים במשבר עמוק ושבלעדיהם לא תוכל להשתקם החברה הישראלית מהמשבר הנורא שפקד אותה.
הצעת התקציב המעודכנת ל-2024 שמה דגש על הגדלת תקציב הביטחון בהיקף מיליארדים רבים, שיתווספו בקביעות לתקציב המדינה. בניגוד גמור לכך, מקוצצים תקציבי כלל השירותים האזרחיים
בשבועות האחרונים מתחילות לזרום עדויות ישירות של תושבים מפונים מהעוטף והצפון, של אנשי מקצוע הפועלים עימם, גופי התנדבות וראשי רשויות מאזורים אלו. התיאורים קשים ומתארים משבר קיומי של ממש.
תיאורים של מי שנותקו באחת, לעתים בעקבות טראומה קשה, מביתם, עבודתם וקהילתם. מצבם הרגשי, הנפשי ולעתים אף הפיזי של רבים מהמפונים מתדרדר מיום ליום, מתחמי הפינוי סובלים מתופעות חמורות של התמכרויות וחוסר מוגנות, וההורים מדווחים על ריסוק התא המשפחתי, פגיעה בסמכות ההורית ועל נשירה בלתי נתפסת ממסגרות החינוך הזמניות.
אך המשבר אינו נגמר שם: כלל האזרחים זקוקים למערכת אזרחית חזקה שתתמוך בהם בשעתנו הקשה, והעובדות היבשות קשות לעיכול.
טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו חשפו בפנינו את המערכות האזרחיות במדינה כשהן מורעבות, חסרות ופגיעות. אם נדבר במספרים, ישראל נמצאת בפער בהוצאותיה האזרחיות, שנפער לאורך שני עשורים, בכל הממשלות, בהיקף מוערך של מעל ל-170 מיליארד ₪ – בהשוואה להשקעות של המדינות המפותחות באותם שירותים. תת-השקעה שגם כל הכספים הקואליציוניים, שמהווים אחוז מזערי ממה שנדרש להשלים, לא יוכלו לכסות.
תקציב 2024 מבקש לבצע קיצוצים נוספים בדיוק באותה מערכת אזרחית מורעבת וחסרה.
טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה חשפו בפנינו את המערכות האזרחיות במדינה כשהן מורעבות, חסרות ופגיעות. תקציב 2024 מבקש לבצע קיצוצים נוספים בדיוק באותה מערכת אזרחית מורעבת וחסרה
לכל מי שמאמין בכוונותיהם הטובות של קובעי המדיניות, צר לי לבשר: זו לא טעות, זו מדיניות. כך, ובניגוד גמור לתובנות הכלכליות מעשרות משברים לאומיים במאה השנים האחרונות בכל העולם המפותח, ישראל בוחרת היום ללכת בדרכן של המדינות הכושלות ביותר ביחס שלהם כלפי אזרחיהן.
אלו מדינות שהובילו דווקא בשעת משבר להחרפת אי-השוויון (החריג ממילא בישראל), להעמקת העוני, להתעשרותם של מעטים, ובעיקר – לריסוק רשת הביטחון האזרחית ולהפיכת כל השירותים הציבוריים לאזרחים לסחורה הנקנית (או לא) בכסף. זו הדרך בה ניסח תקציב 2024 את סדרי העדיפויות במדינת ישראל בשעתנו הקשה ביותר.
מדינת ישראל אומרת בריש גלי – הדרך לצמוח היא דרך הרעבה של המערכת האזרחית, ולא חלילה דרך השקעות בתשתיות כלכליות וחברתיות להתאוששות בריאה מהמשבר שפוקד כל אחד ואחת מאזרחי המדינה.
במקום להשקיע היום בתחבורה ציבורית איכותית שתחלץ את ישראל מהמחדל התחבורתי שממשלות ישראל הובילו אליו – תקציב המדינה מקצץ מיליארדים (!) מתקציב זה.
קיצוץ טיפש https://t.co/WbZCQhL663
— Liat Ron (@liat_ron) January 9, 2024
במקום להשקיע בקליטת עשרות אלפי העובדים החסרים במגזר הציבורי – רופאים, אחיות, עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות ועוד – מקצצת המדינה בתקני כוח האדם בשירות הציבורי שטרם אוישו. זאת כאשר היא יודעת, כי הסיבה לתת-האיוש היא במדיניות שלה עצמה, שהובילה אנשים טובים ומוכשרים להדיר את רגליהם מהשירות הציבורי.
בניגוד גמור לתובנות הכלכליות מעשרות משברים לאומיים במאה השנים האחרונות בכל העולם המפותח, ישראל בוחרת היום ללכת בדרכן של המדינות הכושלות ביותר ביחס שלהם כלפי אזרחיהן
מדיניות הצמצום התקציבי בזמן משבר היא חץ בליבה של הדמוקרטיה הישראלית המסוכסכת, בממלכתיות הישראלית, ובעיקר – בתחושת הערבות ההדדית אשר עם ישראל מתפאר בה כל כך בקריאותיו "ביחד ננצח".
האם ביחד נכין את ילדינו לחזית מלחמתית, אך נשמוט מתחת לאותם אזרחים את רשת הביטחון החברתית והכלכלית שלהם?
האמת צריכה להיאמר: מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה במשבר כלכלי בעקבות המלחמה. לצערי, זה אפילו כמעט בלתי נמנע. אך אם נמשיך ליפול לתיאוריות הרגילות, לא נצליח לצאת ממנו חזקים יותר.
למדיניות הכלכלית של עשרים השנים האחרונות יש מחיר – מעטים התעשרו, רבים נדחפו לעוני, הפערים העמיקו, המחירים האמירו ומדינת ישראל לא נקפה אצבע לעצירת ההשתוללות הזו.
נהפוך הוא – מדינת ישראל דחפה את כלכלתה אל מעבר לצוק, קידשה את "החוב הנמוך" והסיתה נגד כל מדיניות שביקשה לחלק את פירות הצמיחה והעושר בישראל בצורה הוגנת יותר באמצעות מיסוי הוגן בהרבה מהקיים.
אסור להסכים לזה. תקציב 2024 הוא תקציב שמפקיר את האזרחים בהווה ומנוכר למצבם ולעתידם. תקציב שעומד בניגוד גמור לרטוריקה המלחמתית המגייסת לאמונה בכוחנו המשותף.
אסור להסכים לזה. תקציב 2024 הוא תקציב שמפקיר את האזרחים בהווה ומנוכר למצבם ולעתידם. תקציב שעומד בניגוד גמור לרטוריקה המלחמתית המגייסת לאמונה בכוחנו המשותף
אז מה המסקנה? כי אנחנו טובים למלחמה, אך שוב נישאר מחוץ להישגי הכלכלה?
לא ולא – תקציב 2024 חייב להשתנות ועכשיו.
עו"ד בועז גור מנהל המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב. לשעבר מזכיר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים וחבר מועצת העיר חיפה.
החזרה לבתי הספר לאחר 40 ימי מלחמה (וביישובי הצפון – 50) אינה חזרה רגילה. זה הרגיש קצת כמו האחד בספטמבר בהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם הילדות והילדים ועם הצוותים, אבל היה שונה בתכלית, וגם לא דמה לחזרה משגרת חגים.
זו הייתה חזרה אל תוך שבר – אישי, קהילתי ולאומי, שטרם התאחה. ודווקא בתוך המציאות הזו, מערכת החינוך נדרשת כמעט מייד להתמודד עם הרצף הכי טעון בלוח השנה הישראלי – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.
ורד גורפינקל היא אשת חינוך. גרה ברמת הגולן, מנהלת "בית חינוך מעלות הגולן" ברמות, בוגרת תכנית מנדל ופעילה בתנועת "הרבעון הרביעי". נשואה לעומר, שמשרת במילואים ברצף מאז 7.10, ואמא לארבעה בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.
השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויש רגעים שבהם נדמה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. מלחמה או מצב חירום מתמשך הוא אחד מהם. אבל במציאות של היום, שתיקה היא לא בהכרח הבחירה הבטוחה ביותר, ולעיתים היא דווקא מרחיקה ארגונים מהקהל שלהם.
בתקופות כאלה עולה לעיתים הנטייה להוריד הילוך תקשורתי, לבחון כל מסר בזהירות יתרה, ולנסות לא להפריע לרגע. זה מגיע ממקום מובן, אבל פחות מתאים למציאות שבה אנחנו פועלים. כי בישראל של 2026, מצב חירום הוא כבר לא אירוע נקודתי. זו שגרה.
אביגיל רובינגר היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה שמאמינה שכוחם של מילים וערכים אמיתיים יכול לבנות אמון – גם בין אנשים, גם בין מותגים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו