באווירה פוסט-פורימית הנה סיפור מגילה שדומה כי מתאים יותר לימינו אלו:
אי אז, במקום אחר ובתקופה אחרת, קמה רפובליקה שנודעה בשם רפובליקת ויימאר, אשר נוסדה ב-9 בנובמבר 1918, עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה. היא התאפיינה בבידוד פוליטי מבחוץ ובחוסר יציבות פוליטית מבפנים, שנבע משיטת הבחירות שהביאה להתחזקות מפלגות קטנות ולפיצול פוליטי וחברתי. האלימות הפוליטית הגוברת בה הובילה ליצירת אווירה אנטי דמוקרטית מעוררת פחד.
ענת נרקיס היא פסיכולוגית חברתית ושיווקית, העוסקת במחקר החברה הישראלית והציבורים המרכיבים אותה מזה קרוב לשלושה עשורים.
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. מעבר להכחשה ולנבערות ונהנתנות, יש בישראל גזענות לאומנית, ניאו יהודית. יש כאן שחיתות פוליטית, ממסדית, חמולתית. יש פה כתות וקבוצות עדתיות מכל הגוונים שדואגות רק לעצמן.
2. אנחנו כבר ב1941. חוקי הסמכה יושמו על ידי החלפת שופטים ואיומים והקפאת וועדה ועוד, מפלגות גזע שרוצות טרנספר ושטחי התפשטות וחיים על הדם שולטות ומיישמות, שומרי הסף נדרסו ומוחלפים, הצבא והמשטרה ושאר מנגנוני ביטחון רק ברגים קטנים, האופוזיציה נרמסה ונאלמה, נשיא חותמת גומי וראשי משק משתפים, שרת תעמולה וערוצי שקר ומכונת שנאת חינם ושופרות וקרנפים בכל מקום, המיעוט הערבי הושתק היטב, והמלחמה הרב חזיתית במלואה. להזכירנו, השינוי במלחמה חל בעקבות הפגזות כבדות של ערים, פלישה גדולה ופצצות אטום. אירן עובדת על זה,
והשליט "מעל לחוק" אמנם לא מצייר, אבל משפץ בריכה ובעל גישה לבונקר (ומטוס שלא טס) זה גם משהו.
3. כצאן. לשנות. עכשיו.