מאמרים ודיונים רבים הוקדשו מאז ה- 7/10 לנושא המחאה, ובעיקר לשאלה מדוע איננה מצליחה להתרומם ולחזור ל"ימי הזוהר" שלה, כשהתמקדה ברפורמה המשפטית ובקרב להגנת הדמוקרטיה הישראלית.
ההסברים לכך הם מרובים ונכונים עקרונית, ובראשם המחסום הפנימי של רבים לצאת להפגין נגד הממשלה בזמן מלחמה – פעולה הנחווית כחותרת תחת האחדות הפנימית שנתפסת כחיונית לביטחון המדינה ואזרחיה, בצד תחושות הדכדוך, החרדה ובעיקר חוסר האונים, המרוקנים את היכולת הנפשית להתגייס לפעולות כאלו.
ענת נרקיס היא פסיכולוגית חברתית ושיווקית, העוסקת במחקר החברה הישראלית והציבורים המרכיבים אותה מזה קרוב לשלושה עשורים.
באווירה פוסט-פורימית הנה סיפור מגילה שדומה כי מתאים יותר לימינו אלו:
אי אז, במקום אחר ובתקופה אחרת, קמה רפובליקה שנודעה בשם רפובליקת ויימאר, אשר נוסדה ב-9 בנובמבר 1918, עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה. היא התאפיינה בבידוד פוליטי מבחוץ ובחוסר יציבות פוליטית מבפנים, שנבע משיטת הבחירות שהביאה להתחזקות מפלגות קטנות ולפיצול פוליטי וחברתי. האלימות הפוליטית הגוברת בה הובילה ליצירת אווירה אנטי דמוקרטית מעוררת פחד.
ענת נרקיס היא פסיכולוגית חברתית ושיווקית, העוסקת במחקר החברה הישראלית והציבורים המרכיבים אותה מזה קרוב לשלושה עשורים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. מעבר להכחשה ולנבערות ונהנתנות, יש בישראל גזענות לאומנית, ניאו יהודית. יש כאן שחיתות פוליטית, ממסדית, חמולתית. יש פה כתות וקבוצות עדתיות מכל הגוונים שדואגות רק לעצמן.
2. אנחנו כבר ב1941. חוקי הסמכה יושמו על ידי החלפת שופטים ואיומים והקפאת וועדה ועוד, מפלגות גזע שרוצות טרנספר ושטחי התפשטות וחיים על הדם שולטות ומיישמות, שומרי הסף נדרסו ומוחלפים, הצבא והמשטרה ושאר מנגנוני ביטחון רק ברגים קטנים, האופוזיציה נרמסה ונאלמה, נשיא חותמת גומי וראשי משק משתפים, שרת תעמולה וערוצי שקר ומכונת שנאת חינם ושופרות וקרנפים בכל מקום, המיעוט הערבי הושתק היטב, והמלחמה הרב חזיתית במלואה. להזכירנו, השינוי במלחמה חל בעקבות הפגזות כבדות של ערים, פלישה גדולה ופצצות אטום. אירן עובדת על זה,
והשליט "מעל לחוק" אמנם לא מצייר, אבל משפץ בריכה ובעל גישה לבונקר (ומטוס שלא טס) זה גם משהו.
3. כצאן. לשנות. עכשיו.
דווקא בימים טרופים אלו, בהם דומה כי החברה הישראלית נקלעה לסחרור מטורף העלול להביא לקריסתה ולהתפרקותה, יש צורך בוער לדבר על הליבה הממאירה שנצברה לאורך שנים של הכחשה והתעלמות עד להתפרצותה חסרת המעצורים – הכיבוש.
"עכשיו זה לא הזמן", אומרים בריש גלי מנהיגי המחאה ורבבות מתומכיה. חשבו שנית. האין אובדן הצלם של המדינה נעוץ באובדן הצלם בשטחים ובחלחולו הרעיל לכל איבר בגופה?
ענת נרקיס היא פסיכולוגית חברתית ושיווקית, העוסקת במחקר החברה הישראלית והציבורים המרכיבים אותה מזה קרוב לשלושה עשורים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יש הרבה אמת במה שאת כותבת, אבל המחשבה שהפלסטינים ביהודה והשומרון פשוט מחכים שנעשה אתם שלום ואז הם יהיו חברים שלנו, היא מוטעת ביסודה.
הפלסטינים אומרים מעל כול במה שהם רוצים להשמיד את מדינת ישראל ותושביה היהודים. כדי להקשיב להם!
כל חברה זקוקה למיתוסים מכוננים. לפי דוד אוחנה בספרו "מיתוס וזיכרון", מיתוס הוא סיפור אידיאלי שבאמצעותו חברה מגדירה את עצמה ואומרת מאיפה היא באה ולאן היא הולכת. האדם מבנה את עולמו, בין השאר, גם על ידי מיתוסים שהופכים כאוס למבנה בעל משמעות.
הציונות, כמו תנועות לאומיות אחרות, בנתה את זהותה בין השאר על ידי מאגר עשיר של מיתולוגיה היסטורית, כדי לבנות את האתוס העברי למלחמתנו הצודקת. דור המייסדים דאג לעצב זיכרון קולקטיבי שהוא מעין "מטא-נרטיב" שמעצב את הנרטיבים היהודיים וקובע את מקומם בשיח הציבורי ובאידיאולוגיות הרווחות בציבור.
ענת נרקיס היא פסיכולוגית חברתית ושיווקית, העוסקת במחקר החברה הישראלית והציבורים המרכיבים אותה מזה קרוב לשלושה עשורים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גם הדמוקרטיה האתונאית שעליה את מתרפקת היא במידה רבה מיתוס. רק גברים אזרחי אתונה יכלו להצביע, מה שהדיר נשים, עבדים ותושבים שאינם אזרחים. הזכות לאזרחות היתה לפי קריטריונים שהודקו עם הזמן, כך שפחות אנשים הוכרו כאזרחים, והיו כאלה שנשללה אזרחותם. בענייני חוץ אתונה היתה אימפריה ששלטה על ערי מדינה אחרות. לעתים בברוטליות. בשנת 416 לפנה'ס הם חסלו את כל הגברים של מלוס ומכרו את הנשים והילדים לעבדות, רק כי אנשי מלוס סירבו לתמוך באתונה במלחמתה נגד ספרטה. אתונה היתה דמוקרטיה פגומה מאוד, ולא מושא ראוי להתרפקות.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
רב בישראל הוא מינוי פוליטי. ספק אם נותרו רבנים שהם במעמדם רק מכוח גדולתם בתורה. אמור לי מי אתה ואומר לך מיהו פטרונך. מי שאחראי לחלוקת הכוח הברוטלית הזאת הן המפלגות החרדיות והדתיות, שחילקו ביניהן לאחרונה את עוגת הרבנות ובתי הדין הרבניים.
מדובר במערכת משומנת של ג'ובים בשכר שערורייתי, שעלתה על גדותיה עד שלא נותר בה מקום לאלוהים. הדת אינה ערובה מפני משחיתיה. משרה רבנית היא תוצאה של יחצנות ואינה בהכרח תוצאת בקיאות במוסר ובהלכה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
תגובות אחרונות
אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.
גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כדי להגן על ילדי מפני מפלצות אדם שעשו את מה שעשו באוקטובר אני מוכן לעצום את עיני מפני סבלו של האחר. כדי להבהיר הבהר היטב לאויבים הנתעבים שלנו, שאל להם לנסות ולחזור על מעשים כגון אלה.
האפשרות השניה בעיניי היא פשוט לא להיות פה.